שמואל רכטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל רכטמן
Rechtman shmuel.jpg
לידה 28 בפברואר 1924
רחובות, פלשתינה (א"י)
פטירה 23 ביולי 1988 (בגיל 64)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית העלמין הישן רחובות
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
13 ביוני 197718 ביוני 1979
(שנתיים)
כנסות 9
ראש עיריית רחובות ה־4
19691978
(כ־9 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל רכטמן (28 בפברואר 192423 ביולי 1988) היה ראש עיריית רחובות וחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת התשיעית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכטמן נולד ברחובות ב-1924. שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית הספר החקלאי כפר סילבר.

בשנת 1949 הצטרף לציונים הכלליים, והיה מראשי איגוד העובדים הליברליים. לאחר הקמת המפלגה הליברלית, שימש בה כיושב-ראש המועצה הארצית. הוא שימש כחבר מועצת העיר רחובות בשנים 19651969. בבחירות למועצת העיר בסוף 1969 הוביל את רשימת גח"ל שעלתה מ-3 ל-5 מנדטים. לאחר הבחירות גיבש קואליציה עם המפד"ל, אגודת ישראל ורשימת ל"ה המקומית[1] וב-30 בנובמבר 1969 נתמנה לראש העיר[2]. בכך הביא לסיום 23 שנות שלטון מפלגות הפועלים ברחובות. בסוף 1973 הוביל את גח"ל ברחובות להישג מרשים כאשר רשימתו זכתה ל-10 מתוך 15 מושבים במועצת העיר[3].

בבחירות לכנסת התשיעית נבחר רכטמן לכנסת מטעם רשימת הליכוד.

החל משנת 1970 הוביל רכטמן את רחובות לתנופת בנייה שכללה גם חריגות בנייה, ובעקבות זאת נשמעו טענות על כך שרכטמן קיבל שוחד מקבלני בניין[4]. במשך זמן רב חקירת המשטרה לא העלתה דבר, אך לבסוף הקבלן אהרן גיבור הסכים להעיד נגד רכטמן ואף הקליט שיחה ביניהם[5]. ביולי 1978 ביקש היועץ המשפטי לממשלה, להסיר את חסינותו, כדי להגיש נגדו כתב אישום על קבלת שוחד מהקבלן אהרן גיבור[6]. בינואר 1979 הורשע בלקיחת שוחד[7] ונידון למאסר בפועל, ובכך היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בפלילים, ונידון למאסר בעת כהונתו. ביוני 1979 נדחה ערעורו על ידי בית המשפט העליון[8]. בדצמבר 1980, הוא נדון לתשעה חודשי מאסר על קבלת כרטיס טיסה לאולימפיאדת מינכן כשוחד. רכטמן הסביר שלא ראה כל פסול בקבלת הכרטיס ושהדבר היה מקובל אז[9].

רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שנכנס אי-פעם לכלא. הוא נכנס לכלא בפברואר 1979, בעוד ערעורו תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון[10] וקיבל הסעות מטעם המדינה מהכלא להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה הערעור, דרשו ממנו חבריו בליכוד להתפטר מהכנסת[11] והוא נענה לדרישתם[12] והוחלף על ידי דוד שטרן. הנשיא יצחק נבון קצב את עונשו והוא שוחרר מהכלא ב-1982 בשל מצבו הבריאותי. גם לאחר שחרורו המשיך רכטמן לטעון לחפותו, וביקש לשוב לחיים הפוליטיים[13], אך חבריו בליברלים סירבו לקבלו חזרה[14].

בשנת 1987 לקה בסרטן הריאה אך המשיך להופיע באירועים וטקסים בעיר רחובות[15]. למרות הרשעתו בפלילים ומאסרו, רבים מתושבי העיר המשיכו לרחוש לו הערכה.

רכטמן נפטר ב-23 ביולי 1988. לאחר מותו נקרא אזור התעשייה הקרוב לקריית משה, "קריית רכטמן", על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראשות המועצה ברחובות לנציג גח"ל, מעריב, 4 בנובמבר 1969
  2. ^ רכטמן ראש עיריית רחובות, מעריב, 1 בדצמבר 1969
  3. ^ רכטמן רוצה בקואליציה רחבה ברחובות, דבר, 7 בינואר 1974
  4. ^ ראש עריית רחובות: הפרסומים נגדי עלילה, דבר, 12 באפריל 1976
  5. ^ רכטמן: גיבור לא הציע ואני לא בקשתי לקנות ממנו דירה, דבר, 5 בספטמבר 1978
  6. ^ דני צדקוני, היועץ המשפטי ביקש להסיר חסינותו של ח"כ רכטמן, דבר, 3 ביולי 1978
  7. ^ ח"כ רכטמן הורשע בקבלת שוחד כראש עיריית רחובות, דבר, 3 בינואר 1979
  8. ^ בית המשפט העליון דחה ערעורו של ח"כ רכטמן, דבר, 11 ביוני 1979; המשך
  9. ^ איה אורנשטיין, רכטמן הורשע בקבלת כרטיס טיסה, מעריב, 8 בדצמבר 1980
    עוד 9 חודשי מאסר (חופפים) לשמואל רכטמן, דבר, 12 בדצמבר 1980
  10. ^ ח"כ רכטמן - לכלא רמלה, מעריב, 19 בפברואר 1979
  11. ^ קורפו ושריר יוצאים היום למעשיהו, דבר, 13 ביוני 1979
  12. ^ ראובן שפירא, ביום העצמאות פרצתי בבכי, דבר, 29 ביוני 1979
  13. ^ טדי פרויס, שמואל איש צדק חוזר מן הכפור, דבר, 11 בפברואר 1982
  14. ^ ארליך מודיע, דבר, 12 בפברואר 1982
  15. ^ בן כספית, נפטר שמואל רכטמן, מעריב, 24 ביולי 1988.
ראשי מועצת ועיריית רחובות
בן ציון הורוביץ
(ר' מועצה ור' עירייה)
יצחק כ"ץ משה ברזילי שמואל רכטמן יחזקאל הרמלך מיכאל לפידות יעקב סנדלר שוקי פורר רחמים מלול
מ-1946 מ-1955 מ-1968 מ-1969 מ-1978 מ-1989 מ-1993 מ-1998 מ-2009