שיחה:עובדיה יוסף/ארכיון 3

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מי יהיה יורשו, בבוא היום?

הרב עובדיה יוסף נחשב כבכיר הרבנים הספרדים כיום. אני מאחל לו אריכות ימים, אבל כאשר ילך הרב לעולמו ביום מן הימים, מי יהיה יורשו? האם נקבע לו כבר יורש, שיהיה אז בכיר הרבנים הספרדים?

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 17:56, 14 ביוני 2012 (IDT)

אין דיני ירושה בתואר הלא פורמלי "בכיר הרבנים הספרדיים" (או אם תרצו: מרן, גדול הדור, רשכבה"ג וכד'). יש מחלוקת עתיקה אם יש דין ירושה במשרות רבניות מסודרות (רב עיר, ראש ישיבה וכד') במידה והבן ראוי מצד מעלותיו, ובאדמו"רות ירושה בדורות האחרונים היא כמעט אוטומטית, אבל המושג של הרב הכי חשוב הוא מושג שאין לו הגדרה מדוייקת. מי שקובע מי הרב החשוב ביותר הוא, בסופו של דבר, הציבור הדתי-חרדי. יש השפעה רבה של רבנים בכירים, עסקנים וכו', אבל בסופו של דבר הדינמיקה הקבוצתית הרחבה בוחרת את מי לשים בראשה. בשפה הרבה פחות מתוסבכת: את התשובה לשאלה נדע רק עוד כמה שנים. ‏DGtal‏ 00:53, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/as/pardesfortyseven3.pdf
  • In עובדיה יוסף on 2011-11-23 02:39:25, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2011-11-28 01:02:04, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-04 18:38:12, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 21:38, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=1&subID=19&docID=7615
  • In אהרן שויקה on 2011-11-22 19:27:53, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2011-11-23 02:39:26, 404 Not Found
  • In אהרן שויקה on 2011-11-27 22:39:40, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2011-11-28 01:02:07, 404 Not Found
  • In אהרן שויקה on 2012-01-20 00:44:17, 404 Not Found
  • In אהרן שויקה on 2013-05-03 10:39:08, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-04 18:38:22, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 21:38, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=1&subID=19&docID=5169
  • In עובדיה יוסף on 2011-11-23 02:39:26, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2011-11-28 01:02:07, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-04 18:38:38, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 21:38, 4 במאי 2013 (IDT)

בוצע שלושתם. אבגד - שיחה 09:47, 7 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2824816&forum_id=771
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-04 18:38:22, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-05 08:36:46, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-15 21:12:28, Socket Error: 'No address associated with hostname'

--Matanyabot - שיחה 00:12, 16 במאי 2013 (IDT)

תוקן. אריה - שיחה 16:22, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 5

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.ladaat.net/article.php?do=viewarticle&articleid=10589
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-04 18:38:22, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-05 08:36:47, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2013-05-15 21:12:29, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:12, 16 במאי 2013 (IDT)

ערך מומלץ

מה דעתכם, האם לעורר דיון מחודש על המלצה? לדעתי הערך ראוי

כנראה שתהיה בקרוב הרבה פעילות סביב הערך בשל מצבו של הרב, אי לכך יש בעייה זמנית של חוסר יציבות המהווה קריטריון משמעותי בדיוני חשיבות. אני ממליץ שנחכה מספר חודשים לפני שנשקול את הנושא. ‏DGtal‏ 00:58, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

דיגיטל עכשיו זה נראה לך מתאים ? --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 12:32, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

הרב עובדיה חיים יוסף- הוספת השם חיים לשמו של הרב

ביום שני בערב נוסף לרב עובדיה את השם חיים כסגולה לאריכות ימים. ―אלע' (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שיזכה לאריכות ימים ובריאות טובה. לא כל מבזק חדשות צריך מיד למצוא דרכו לוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 21:29, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

אתה מוכן להרחיב בקביעתך זו. הוספת השם חיים לשמו של הרב זה לא סתם מבזק חדשות בלי כל חותם על המציאות. לרב עובדיה עכשיו קוראים גם חיים, זו ידיעה שחייבת להיות מצוינת בערך האנציקלופדי על הרב.(אלע' - שיחה 21:34, 23 בספטמבר 2013 (IDT))

אני חוזר ושואל את מה ששאלתי בתקציר עריכה: מי "הוסיף" את השם ומה הסמכות שלו "להוסיף"? בכתבה שקישרת אליה לא מציינים. Ben tetuan - שיחה 21:50, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: האם כבוד הרב ניגש למשרד הפנים וביקש לשנות את שמו? האם הסמיך אפטרופוס שיעשה זאת למענו? האם יש מי שהחליט שהוא בעל הסמכות לעשות זאת לשם הצלת הרב? שעתיים חלפו מאז שמישהו הוסיף לרב את השם "חיים" וכבר צריך לרוץ ולכתוב באנציקלופדיה? אני מודיע בזאת שאני מתפלל להחלמתו של הרב עובדיה יוסף, ואין לי ספק שהקב"ה יקבל תפילתי זו לא פחות משיקבל תפילתם של המתפליים להחלמתו של הרב חיים עובדיה יוסף. דוד שי - שיחה 21:53, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

בס"ד דוד, הבן שלו הרב יצחק יוסף הוסיף לכבוד הרב את השם חיים, ומעכשיו שמו של הרב הוא:עובדיה חיים יוסף. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 22:17, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

שמו של אדם אינו תלוי במשרד הפנים. לאנשים היו שמו לפני שמישהו חשב להקים משרד כזה, ולתינוק יש שם עוד לפני שהוריו מודיעים זאת למשרד הפנים. במקרים כאלה מקובל שבני המשפחה מוסיפים שם לחולה. לכן אני נוטה לתמוך בציון השם הנוסף. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ד • 22:55, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

מקובל שאם האדם נפטר מהמחלה שבעקבותיה הוסיפו לו שם, מסירים את השם שנוסף לו. כך שכדאי להמתין עם ההוספה. קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 00:28, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

זה מורכב יותר, יש מנהגים שלפיהם אם שרד גם 30 יום לאחר הוספת השם הוא נותר. על כל פנים - כרגע זהו שמו, ואם ישתנה - נעדכן. נרו יאיר • שיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ד • 00:55, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אנחנו לא חייבים לפעול לפי כל מבזק חדשות. אפשר להמתין שבוע. דוד שי - שיחה 07:18, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

מצבו הבריאותי של הרב

אם אפשר להוסיף על מצבו הבריאותי

בשביל זה יש עיתונים. באיחולי רפואה שלמה לרב, דוד שי - שיחה 22:11, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

ברור שצריך לעדכן, כמו שעשו בויקיאינגליש: On 24 September 2013 Rabbi Haim Ovadia Yosef was reportedly put into an induced sleep and is being aided by a breathing respirator and is "fighting for his life." The update from Hadassah Ein Kerem hospital in Jerusalem Professor Yaakov Naparstek said, "The situation is very grave, but we don't see an immediate threat to the Rabbi's life. אגסי - שיחה 01:12, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אין טעם להיכנס לפרטים. מספיק לציין שהוא מאושפז במצב קשה ובסכנת חיים החל מתאריך כך וכך. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ד • 14:17, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

כמו נרו יאיר. צריך להסתפק במשהו כמו "החל מתאריך X מאושפז בבית החולים הדסה עין-כרם עם חשש לחייו". החטטנות ופירוט היתר של ויקיפדיה האנגלית מקומם לא יכירם באנציקלופדיה כמו ויקיפדיה העברית. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:24, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

כשהצעתי להוסיף עדכון בערך, כפי שנעשה בויקיאינגליש, לא היה כתוב כלום על מצבו הרפואי, למעט הערה סתמית בתום משפט זה: "בחול המועד סוכות תשע"ד, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי, הוסיפה לו משפחתו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏". הפרטים על מצבו הרפואי יותר חשובים מפירוט כל מיני אמרות שלו, על יוסי שריד, שולמית אלוני, הרב סתיו ועוד. אגסי - שיחה 15:07, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

זה חשוב מאוד (ויותר מזה) לתלמידיו, אבל באנציקלופדיות ממעטים בפרטים על מצב רפואי. ודאי שאין צורך לעדכן מה אמר היום הרופא בהודעה לתקשורת, כפי שציטטת מויקינגליש. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ד • 17:16, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

הפרטים על המצב הרפואי לא צריכים לתפוס יותר משורה, הם לא מעידים על פועלו ומעשיו של האיש ולא שופכים אור על דמותו. שפם אדום - שיחה 21:15, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

ברוך דיין האמת

אבגד - שיחה 11:43, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

כעת ברוטר: אין בסיס לשמועות. אבגד - שיחה 11:46, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

מסתבר שאתר וואלה "הרג" אותו. ‏עמיחי • שיחה 11:49, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

על פי דיווח של סיון רהב מאיר, מדובר בשמועות כוזבות, וחסרות אחריות. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:51, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

אל תמהרו להספיד אותו (הוא עדיין חי) ואל תמהרו לקבוע את מותו על סמך שמועות. יש לעדכן בוויקיפדיה רק על סמך הודעה רשמית של בית החולים או משפחת הרב. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 11:54, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

הוספתי ידיעה על הדיווח השגוי בתבנית:חדשות ואקטואליה. ‏עמיחי • שיחה 12:03, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

יפה, רעיון. אבגד - שיחה 12:06, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

ברוך דיין האמת

יצאה הודעה רישמית מבית הרפואה. אבגד - שיחה 13:28, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

תנצב"ה ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:55, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

רצוי להוסיף את תאריך פטירתו העברי בפסקה הרלוונטית (לא בראש הערך).

תאריך לידה

http://www.rabanut.gov.il/show_item.asp?itemId=105&levelId=61624&itemType=0 הרב עובדיה יוסף נולד בשנת תרע"ח (1918) לא בשנת 1920.

ראיתי שגם בערך באנגלית מציינים את שני האפשרויות של תאריך הלידה, מכיוון שזהו המקום היחיד שבו מציינים את תאריך הלידה ב1918 לדעתי צריך להשאיר את התאריך ב1920. azma - שיחה 08:34, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

תיקון טעות

850,000 ליוו את מרן למנוחות אך בהערה 21^ נכתב בטעות:050 אלף ליוו את הרב יוסף למנוחות. חדשות 2, 7 באוקטובר 2013.אנא תקנו זאת. בכבוד רב בתודה מראש Azriel1953 • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ד • 00:16, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

תיקנתי. להבא תוכל פשוט לתקן זאת בעצמך. קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 00:21, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

תודה לך. אשתדל לעשות כדבריך Azriel1953 • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ד • 02:29, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

תיקון תיקון טעות

ראיתי בחדשות ערוץ 2 שאמרו שהמספר מנופח מאוד. לא ראיתי את כל הכתבה, כך שאני לא יודע מה בדיוק. כדאי למחוק את רוב הפסקה ובמקום זאת לכתוב מאות אלפים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפסקה בנושא פטירתו

הגההתי אותה ובין השאר מחקתי את ”המשטרה וכלי התקשורת הביעו פליאה מהמספר הגדול של המשתתפים, 850 אלף איש, בהתחשב בעובדה שההלוויה נעשתה ביום פטירתו של הרב, ללא זמן רב להתכונן וביום עבודה רגיל במשק הישראלי” זה לא נכון, לא תיאור אנציקלופדי והוא חסר מקורות, בברכה, Nurick - שיחה 02:07, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

לא נעים לקרוא בין השורות של הודעתך זו. חבל שזה נכתב ביום כזה במקום להיות שותף במקצת לאבלם של מאות אלפים שהתייתמו. לעצם הענין לדעתך יש 850000 אברכים?? בפרט אחרי שתפחית את האברכים הליטאים והחסידים שבטח לא באו מחוץ לעיר. תגלה מיד שרובו הגדול של הציבור הזה לא קשור לאברכים, וחלק עצום ממנו אינו חרדי כלל. זה בהחלט ציבור שהערך של כיבוד התורה וגדוליה שווה אצלו לטרוח ולהפסיד זמן יקר. ג' חשון ע"ג. השוחט - שיחה

אין ברצוני כלל לפתוח כאן את הדיון הזה, אז אני 'אתקן' את ההודעה והכוונה הייתה לציבור החרדי ככלל ולא לאברכים בלבד אם כי אני מסכים שיש עוד ציבור מסויים בארץ שעובדיה יוסף היה חשוב לו, בברכה, Nurick - שיחה 03:03, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

תודה על התיקון, כלומר על כך שמחקת קטע מהודעתך הקודמת. (אם מישהו לא מבין למה מתייחסים דבריי הקודמים, הרי זה מפני שהקטע עליו הגבתי איננו כעת). השוחט - שיחה

חוצפה שאין כדוגמתה

הזדעזתי לראות בתחילת המאמר את המילים "השקרן והחנפן שכינה את עצמו" וכו'.. מצופה מאתר מכובד כמוכם שיכבד את כבוד הרב ויסיר את המילים הללו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.60.42.109 10:05, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

זאת היתה השחתה רגעית שתוקנה. גילגמש • שיחה 10:06, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

מה זה השטויות במילים הראשונות?

ועוד מוגן חלקית? תעיפו את זה מיד, זה לא מכבד אתכם, זה כבר רץ באתרי חדשות. http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3025493&forum_id=771

זאת היתה השחתה רגעית שתוקנה תוך כמה דקות. גילגמש • שיחה 10:07, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

פורום עדיין אינו "אתר חדשות". אם יתגלה אתר חדשות שיחשוב שלהשחתה בויקיפדיה יש ערך חדשותי - הוא יוכל להשיג הרבה סקופים כל יום. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ד • 10:37, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

הרב עובדיה והרב אליהו

― הועבר מהדף שיחת משתמש:Nurick
כתוב בערך כך: אך מאוחר יותר היחסים ביניהם התערערו. בספרו "חזון עובדיה - ט"ו בשבט" הוא מכנה את הרב אליהו "אחד המתיימר להיקרא 'רב'", ובהתייחס לפסק הלכה של הרב אליהו הוא מוסיף "לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו". בדרשה סמוכה להוצאת הספר חזר הרב ותקף את הרב אליהו באותו עניין ואמר: "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה"‏[25]..

יש לי שאלה, אם ויקיפדיה מתבססת על עובדות, אילו עובדות בדיוק קובעות שהאחד המתיימר להיקרא רב הוא הרב אליהו? הרב יוסף לא הזכיר את שם הרב. פתח את הספר חזון עובדיה, ממליץ לך לפני שרושמים דברים. ואני רוצה לשמוע את הדרשה שהוא אומר זה לא תמיד חכם, אתם יודעים על מי מדובר? דבריו מסולפים אין ספור, כמו שדברים שאמר על הרב אמסלם הושמעו גם על הרב אמנון יצחק כהקלטה חוזרת. ―‏Shlomiio (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

― סוף העברה

אני נתתי עובדות כולל ראיון ביוטיוב של הרב אליהו, ספר של הבן של הרב אליהו הרב שמואל אליהו עם תיעודים של הרב עמאר בין היתר, כתבות לגבי הלויית הרב אליהו. כנראה שגם לאחר המוות מנסים להכניס לויקיפדיה דברי רכילות ולשון הרע, שאפילו בצהובונים הכי שחורים לא היו משמיעים ובטח שלא על רבנים, לא מתאים לויקיפדיה, אלו לא עובדות. הם היו מיודדים, רק חשבו אחרת מבחינת הלכה. אתם מנסים להטיל ביניהם איבה, ובמקום לערוך את העובדות בצורה יפה, אתם מעדיפים להשען ולשמור על המקור החשוך השחור והשקרי. לא מתאים לאנציקלופדיה ―‏Shlomiio (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם תעיף מבט בהערת שוליים מספר 25 תראה שדברים אלו מופיעים שם: אבישי בן חיים, מתיחות בגזרת הרב עובדיה והרב אליהו, באתר nrg‏, 15 באפריל 2007. גם אם אתה חושב שזו טעות; ויקיפדיה היא מקור שניוני ושלישוני ולא מקור ראשוני כך שמה שאתה מבצע הוא בעצם מחקר מקורי שאסור בויקיפדיה לחלוטין. אה מוזמן להביא מקורות הגורסים אחרת ולהסביר את המחלוקות בהתאם, בברכה, Nurick - שיחה 15:29, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

דבר ראשון תחתום, דבר שני לא מוחקים מה שרוצים - אם עושים משהו זה להוסיף הסבר אלטרנטיבי עם מקורות, בברכה, Nurick - שיחה 15:33, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

אני נתתי עובדות כולל ראיון ביוטיוב של הרב אליהו (לצפות מדקה 20:24): ראיון ערוץ 2,

ממליץ לקרוא בספר "אביהם של ישראל חלק א'", ספר שכתב הבן של הרב אליהו, הרב שמואל אליהו עם תיעודים של הרב עמאר בין היתר, נא לעיין פרק ב' - תורה (צעדה לילית עם הרב עובדיה), פרק ט' - ענווה (לכבוד תורתו של הרב עובדיה),

הרב עובדיה שלח את בנו להלויית הרב אליהו כתבה לגבי הלויית הרב אליהו.

תמונה א': תמונה א' תמונה ב': תמונה ב'

כנראה שגם לאחר המוות מנסים להכניס לויקיפדיה דברי רכילות ולשון הרע, שאפילו בצהובונים הכי שחורים לא היו משמיעים ובטח שלא על רבנים, לא מתאים לויקיפדיה, אלו לא עובדות. הם היו מיודדים, רק חשבו אחרת מבחינת הלכה. אתם מנסים להטיל ביניהם איבה, ובמקום לערוך את העובדות בצורה יפה, אתם מעדיפים להשען ולשמור על המקור החשוך השחור והשקרי. לא מתאים לאנציקלופדיה --Shlomiio - שיחה 15:44, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

אני באמת לא מבין מה אתה רוצה... כתוב שיש ביניהם חילוקי דעות בתחומי ההלכה, שהם היו חברי ילדות ושעובדיה ספד לו כשהוא מת, מעבר לכך מובאים עוד כמה ציטוטים של עובדיה בנוגע לפסיקות הלכתיות של אליהו - נשמע תואם את השקפת עולמך בצורה מדוייקת כמעט, בברכה, Nurick - שיחה 15:47, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

שלומי, השאלה היא רק אם הרב עובדיה כתב ואמר את זה, או שלא. אם כתב ואמר - לא עלינו טענתך שאנו מטילים איבה. אתה יכול אולי לבוא אליו בטענות שאמר וכתב דברים שלא היו משמיעים ומקור חשוך ושקרי וכו'. אנחנו רק מציינים את מה שכתב ואמר. עד שיוכח אחרת יש לתת אמון בדברי אבישי בן חיים. כמו כן, ייתכן בהחלט שבהזדמנויות אחרות היו יחסים טובים ביניהם, יכול להיות מאוד שהרב אליהו התייחס אליו תמיד בכבוד, אבל אין להסתיר גם את הצד הזה. זהו הרב עובדיה, וזה לא גורע מגדולתו בתורה ובתחומים אחרים. קבל אותו כפי שהיה. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ד • 15:52, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

בקשר לכתבה של אבישי בן חיים הינה תגובה ראויה של הבן של הרב עובדיה ללא השמצות קישור, עם כל הכבוד אבישי בן חיים מביא דברים שאני לא יודע מאיפה הביא, ובקשר למה שאתה אומר : שכתוב שיש ביניהם חילוקי דעות בתחומי הלכה, זה נכון, לכתוב שהיו חברי ילדות זה נכון, אבל, ואבל גדול:

לכתוב כך: "אך מאוחר יותר היחסים ביניהם התערערו. בספרו "חזון עובדיה - ט"ו בשבט" הוא מכנה את הרב אליהו "אחד המתיימר להיקרא 'רב'", ובהתייחס לפסק הלכה של הרב אליהו הוא מוסיף "לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו". בדרשה סמוכה להוצאת הספר חזר הרב ותקף את הרב אליהו באותו עניין ואמר: "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה"‏[25].. "

מי קבע שהדברים בספר של ט"ו בשבט מכוונים כלפי הרב אליהו? איפה הדרשה הזאת שמדובר עליה?, כשמציגים ציטוטים שמכפישים שם של רב ע"י רב אחר, או שאומרים שהוא לא תלמיד חכם, והציטוטים לא נכונים. חובה על ויקיפדיה למחוק אותם, ולתקן שיש ביניהם מחלוקת הלכתית, אך מלבד זאת הם היו ידידים טובים, וכשהרב עובדיה שמע שהוא נפטר הוא היה בצער גדול ואפשר לקרוא זאת בכתבה שצירפתי בקישור.

אבישי בן חיים הוא עיתונאי, וכשהוא מתעסק ברחוב החרדי, הוא מתעסק זאת כמו כתב של צהובון. הוא לא בודק עובדות יותר מדי. זה ממש לשון הרע. --Shlomiio - שיחה 15:59, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

מי קבע שכוונת הרב עובדיה לרב אליהו? אבישי בן חיים וגם הקישור שאתה עצמך הבאת, מדובר באותה סוגייה של עוגיות מצה עשירה. הדברים ידועים, ואני מסופק אם אתה עצמך חולק על כך שמדובר ברב אליהו. אבישי בן חיים הוא מקור מספק בהחלט בויקיפדיה. ושוב, מאחר שהרב עובדיה בהחלט כתב את זה, הרי שכל דיבור על "צהובון" וכו' פוגע רק ברב עובדיה עצמו, לא באבישי בן חיים שציטט אותו. זה מה שנקרא להרוג את השליח. עם זאת, אני מסכים שצריך לציין גם יחס חיובי של הרב עובדיה כלפיו, זה כבר כתוב בערך ואפשר להוסיף מעט. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ד • 16:45, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

אבישי בן חיים לא קבע, אם סוגיית המחלוקת היתה על עוגיות מצה עשירה (שהרי זה נושא ששייך לחג הפסח), הציטוט של אבישי בן חיים מדבר על ספר "חזון עובדיה - טו בשבט", מה לטו בשבט ולעוגיות פפושדו? מי צריך עוגיות פפושדו בטו בשבט כשאפשר לאכול חמץ? אם זה היה רשום בספר חזון עובדיה - פסח בפרק על הפפופשדו הייתי מבין. אבל בכלל לא מוזכר עניין הפפושדו בספר של טו בשבט. אני מבין שיש מחלוקת אם זה חמץ או לא, אבל הציטוט שזה לא רב, ושמי שישמע יצחק, ושזה לא תלמיד חכם, במקומכם הייתי פותח את ספר חזון עובדיה - טו בשבט, ורואה שבכלל זה נושא שלא קשור לרב אליהו, ואם בכלל יש ציטוט כזה בספר. מה שהערך מציג זה שהרב עובדיה והרב אליהו היה כביכול אויבים ושונאים מרים, וכך לא היה אלא היו ידידים וחברים טובים וקרובים ואוהבים שפשוט לא הסכימו בנושאים שונים. --Shlomiio - שיחה 16:33, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

לא דייקתי. מדובר בסוגיית ברכה על מצה לאחר הפסח, לא פפושדו. ראה כאן וראה בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמ' סה. ואחזור שוב, למרות שעושה רושם שאתה לא מקשיב: הערך לא מציג שהם היו אויבים ושונאים, הוא בסך הכול מצטט מה שהרב עובדיה כתב. קבל אותו כפי שהיה, אל תהנדס אותו לפי מה שנוח לך. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ד • 16:45, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

אבישי בן חיים הוא בהחלט סמכות לא מבוטלת בעיני חרדים. כדי לשלול את דבריו צריך להביא מישהו מסדר גודל דומה או גבוה יותר - למשל חוקר יהדות נודע או כתב אחר בעל שיעור קומה זהה. כל עוד זה לא קורה, אי אפשר לדחות את הטענות שלו בקלות כזאת. גילגמש • שיחה 22:03, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

להבהיר את הסוגיא, כדאי לכתוב על מה התייחסו הדברים (ברכת המוציא על מצה בפסח שני). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרב יוסף פסק כי יהודי שאינו מאמין בספר הזוהר כלל, הוא עדיין יהודי כשר,

לא הצלחתי למצוא את המקור. מישהו יכול לקשר או להעתיק משפט או שניים? Nachum - שיחה 17:32, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

עמדתו המעודכנת לגבי "אוסלו"

ראיתי קישור למכתב מעניין בכתב ידו של הרב. כדאי להתייחס לזה בערך[1].--בן נחום - שיחה 22:40, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

כבר הוספתי. ‏עמיחי • שיחה 22:51, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

בעולמם זה בלוג. נוסף הערה לאתר אחר. אבגד - שיחה 08:33, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

אין עדיפות לאתר האחר על פני הבלוג, שניהם אתרים פרטיים שמביאים את צילום המכתב. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ד • 10:48, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

הלוויית הרב עובדיה יוסף

מן הראוי להיכתב ערך על 'הלוויית הרב עובדיה יוסף' ששבר את השיאים מבחינת כמות האנשים העצומה שהשתתפו בה, בארץ ישראל במאות השנים האחרונות, ובוודאי בתולדות מדינת ישראל, כידוע מדובר על מספר שמתקרב למיליון איש, וזה בארגון של מספר שעות מצומצם בלבד משעת פטירתו, אני מניח שיהיו שיתנגדו, ואני מניח שאם הערך ייכתב בצורה טובה, הוא עשוי להתקיים בסופו של דבר. טיפוסי - דברו איתי 00:11, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

לכתוב שזאת הייתה ההלוויה "עם מספר המשתתפים הרב ביותר בתולדות מדינת ישראל" זה עוד סביר, אבל גוזמאות מהסוג "ההלוויה הגדולה ביותר בארץ ישראל במאות השנים האחרונות" הן סתמיות ומיותרות לחלוטין. לפני תחילת המאה ה-20 כל אוכלוסיית ארץ ישראל הייתה קטנה מ-850 אלף, כך שמן הסתם הלוויות או אירועים עם מספר משתתפים כזה לא היו שאלה בכלל.

וערך על הלוויה נראה לי מיותר, אין פריט מידע חשוב שאפשר להוסיף שם שאי אפשר לציין כאן. ערך שכזה נראה לי יתמקד יותר מדי בפרטים חדשותיים (איך יצאה, מאיפה יצאה, התגובות אליה, מי היה ומי לא היה) מאשר מידע בעל ערך אינצקלופדי. Ben tetuan - שיחה 04:59, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

אני מסכים עם קודמי. אני מציע ליוזמי הערך להמנע מדיון חשיבות ואף הצבעת מחיקה שבוודאי יהיו. גילגמש • שיחה 05:41, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

אני לא חושב שיש צורך בערכים להלוויות, גם לא להלוויית רבין. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ד • 09:39, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

אני כן חושבת שיש מקום לציין, נכחתי שם, היו שם לפי הערכות המשטרה למעלה מ-850 אלף איש, מדובר ב1/10 מהעם, יש מקום להוסיף בערך איזכור על כל פרטי הלוויה, הנואמים-שחלקם יהיו בעלי משמעות הנהגתית בשנים הקרובות. על התנהלות התחבורה וכו' בערך הזה או בערך נפרד. ,ע"ח וואן1 5.102.250.250 17:32, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

אני גם בעד, וחושב שיש מקום לערך נפרד על ההלוויה: הספדם של חכמי ישראל, של ראש-הממשלה והנשיא, כמות הנוכחים בהלוויה, העובדה שכל כלי התקשרות (גם עיתונים בחו"ל) דיווחו של העניין. וכו' וכו'. פוגמישו - שיחה 07:54, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

הדיון בסוגיה זו מתקיים בשיחה:הלוויית הרב עובדיה יוסף. דוד שי - שיחה 08:07, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

במלוא עליבותה

ויקיפדיה נתנה במה לאמונות. לא לעובדות. ונכנעה לגחמות של אנשים שהוסיפו לרב עובדיה את השם חיים. איש לא הסמיך את המוסיפים ואיש לא התערב במה שעשו. כעת אחרי פטירתו והסרת השם מהערך, מתעצמת הפתטיות של אלה שניצחו את השכל והעובדות יירשם הדבר כשיחה בערך הזה לנצח נצחים , ולא לזכותה

אני חושש שלקחת את זה קשה מדי. מוסיפי השם היו בניו, כמקובל במקרים כאלה. הוספת השם לא הועילה ולכן בדיעבד שמו נותר כשהיה. לא קרה שום אסון והשכל לא נוצח. נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 11:04, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

שירים

שירים רבים על הרב עובדיה, בחייו ובמותו. כעת יצאו השירים מבריו חקשור, נפלה עטרת ראשנו, ומשמואל יונה, הנשמה. בחוליו הלחין בני אלבז שיר לרפואתו. בג'ינגלים של ש"ס הוא היה מופיע רבות (אני זוכר כעת משהו "יברכך ה' וישמרך הרב עובדיה").

• שירי הרב עובדיה: משדר מיוחד אתר כיכר השבת
• www.mako.co.il/music-Magazine/articles/Article-c4d8df502829141006.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=389626226 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כוונתי כמובן שיש להוסיף פיסקה בערך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספרים על הרב

אם אפשר להוסיף את הספרים "פוסק הדור" ו"אביר הרועים" שנכתבו על הרב

תיקונים וסדר בערך

סידרתי שם את הבלבול ששרר וכפילויות בין פסקי ההלכה שהיו בכמה מדורים. כמו כן ציטוטים אינטרסנטיים מתוך כתבה של אבישי בן חיים אינם מענה לכותרת יחסו למתנגדיו, הוצג שם פן אחד חד צדדי באישיותו. זאת אחר שיש כבר הפניה למקור של אבישי בן חיים משם לקוחים הציטוטים המגמתיים בהתעלם מציטוטים אחרים ופרקים שלמים, (כגון היחס המכבד לרבנים אחרים החלוקים על דעותיו.) ―מיראני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום מיראני, עכשיו חכה לתגובות של אחרים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:33, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

שלום מיראני, אני תומך בעריכותיך המועילות בערך. טיפוסי - דברו איתי 13:38, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

העריכות שלך הן במגמה אפולוגטית בערך שגם ככה כתוב בנימה אפולוגטית למדי, אין לרובן הצדקה. בהחלט יש מקום בערך לאמרותיו של עובדיה יוסף כנגד רבנים אחרים, ואין כל סיבה להסיר אותן. Ben tetuan - שיחה 14:25, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

בכל מקרה יש לפרסם את הדיון הזה בויקיפדיה:לוח מודעות, מדובר כאן בשינוי גדול בערך, ולכן חייב פרסום. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:34, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

אפולוגטיקה היא לקחת כמה ציטוטים מכתבה שמטבעה אינה מחקרית ואף מכוונת מטרה. אז זה לא ערך אינציקלופדי. כמו שציינתי, עם כל אחד מהשמות המוזכרים היו לרב עובדיה יוסף עליות ומורדות, אם רוצים לתת גישה אמיתית, אז כדאי לסכם את זה ולציין הכל, אי אפשר להוציא כמה התבטאויות מנקודת זמן מסויימת ולכנות זאת "יחסו למתנגדיו".. כמו כן הפסקה מפסיקותיו המקלות כפולה עם הפסקה פסקי הלכה ואין לה מקום. זה מלבד הטעויות והגישה שכנראה מגמתית שיש למי שפרסם את זה מיראני - שיחה 18:03, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

מסכים לחלוטין עם מיראני. הפסקה באמת לא כתובה בצורה הוגנת. עם רוצים לכתוב פסקה על "יחסיו עם מתנגדיו" יש להביא גם ציטוטים מכבדים, ויש הרבה כאלה. Shoelshe - שיחה 10:28, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

הגיע הזמן באמת לקחת את כל ההערות וההסכמות לתשומת לב ולתת ערך יותר מסודר שמתעסק בעיקר בעיקר. ושיתאים להיות ערך מוביל. מיראני - שיחה 17:03, 12 באוגוסט 2014 (IDT)

אתה חשבת גם קודם שזה הזמן, אחרים חושבים אחרת. טבען של אמירות קיצוניות שהן מתפרסמות ובולטות הרבה יותר מאמירות בנאליות. נרו יאיר • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ד • 00:18, 13 באוגוסט 2014 (IDT)

להזכירך שבהצבעה שהתקיימה כמעט כולם תמכו בתיקונים שהצעתי, וכעת אני מבקש שיבואו כמה מביני עניין וביחד יסייעו להפוך את הערך הזה למה שהוא ראוי להיות ביטוי למשנתו של הרב ולא במה לדברים שוליים ולא קשורים. מיראני - שיחה 18:02, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. הצבעה?! אם אתה מתכוון לדיון הנוכחי, יש בו משתמש אחד בעל זכות הצבעה שתמך בך, שניים שהתנגדו. אני מניח ש"מביני עניין" הם רק מי שתומכים בדעתך. נרו יאיר • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ד • 18:40, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

שניים שתמכו ואחד העיר הערה נקודתית. אם יש לך מה לתרום מידע נוסף, ולא להתעסק בנקדנות, אתה מוזמן גם לעשות זאת, כי לדעת רוב הכותבים בעמוד הזה הערך מוצג במורה לא משקפת את הרב דמותו ומשנתו. מיראני - שיחה 18:58, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

אחד בדיוק עם זכות הצבעה. כשאתה מדבר על "הצבעה" (שלא הייתה) - זו כמובן לא נקדנות. רק מי שחולק עליך יכול להיות נקדן. נרו יאיר • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ד • 19:00, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

האם ל"טיפוסי" אין זכות הצבעה,? (שהיתה והיתה קריאה בלוח המודעות). ותצרף את הדיון הקודם לגבי הפיסקות שתיקנתי וטענו שיש בהן עיוות. יש כאן קריאה לכולם להצטרף ולסייע להפוך את הערך למה שהוא אמור להיות. מיראני - שיחה 19:08, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

טיפוסי הוא הוא האחד והיחיד, וגם לו כבר אין זכות הצבעה. אני מתייחס כאן לדיון הנוכחי, לא בדקתי את האחרים, אבל אני מניח שגם שם לא זכית לרוב גדול שתמך בך. נרו יאיר • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ד • 19:36, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

ומה עם זה? אין לו זכות הצבעה? ציטוט: "מסכים לחלוטין עם מיראני. הפסקה באמת לא כתובה בצורה הוגנת. אם רוצים לכתוב פסקה על "יחסיו עם מתנגדיו" יש להביא גם ציטוטים מכבדים, ויש הרבה כאלה. Shoelshe - שיחה 10:28, 21 באוקטובר 2013 (IDT)" ותראה את הדיונים בדף זה שכולם מביעים ביקורת על הנכתב, בעניינים אותם הצעתי לתקן. וכאמור, זה עמד בלוח מודעות , ומי שעניין אותו נכנס ותמך מי שלא הביע עמדה גם לא ראה לנכון בעיה בתיקונים. לכן אני קורא לכוחות משותפים לערוך אותו כמו שצריך להראות ערך שכזה, עם עיקרי משנתו ופעולו מיראני - שיחה 19:45, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

מפסקיו הבולטים שצריכים להכנס לערך

אחרי החלטה איך יראה פרק זה של הפסקים.

עשרה פסקים בולטים לפי כתה ב"כיפה" של נטעאל בנדל

1

חוזר בתשובה פנה אל הרב עובדיה וסיפר כי בידיו מערכת של כלי חרסינה בהם עשה שימוש בעבר לבשר וחלב יחד. על פי ההלכה כלים אלה לא ניתן להכשירם כדין כלי חרס אלא שהרב עבדיה פסק להתיר את הכלים בהגעלה על ידי צירוף שלושה ספקות גם יחד. המניע למתן ההיתר הוא 'שלא תינעל דלת בפני בעלי תשובה', לאפשר השתלבותם של חוזרים בתשובה. (יביע אומר חלק ז יורה דעה סימן י).

2

אשה סיפרה לרב עובדיה כי בגדה בבעלה אך חזרה בתשובה ממעשיה. הבעיה היא שאם תספר לו, הם יצטרכו להיפרד - ואם לא תספר הם יחיו בחטא. על אף שאישה שבגדה אסורה על בעלה, הרב עובדיה הורה לה שלא לספר לו ולהמשיך לחיות לצדו משום כבוד הבריות. (יביע אומר חלק ב אבן העזר סימן ב)

3

מדינת ישראל בה נוהג משטר דמוקרטי חילוני ולא מלכוני-דתי, גם היא נכללת בכלל דינא דמלכותא דינא, כלומר שיש חובה דתית להישמע לחוקי המדינה, כך קבע הרב עובדיה בתשובה בנוגע להתחמקות מתשלומי מס. בתשובתו אף הביא דעה של רב ופוסק אחר שאמר כי חוקים אשר נחקקו ביחיד חברי כנסת חילונים אינם יכולים להיות דינא דמלכותא דינא. הרב עבדיה דחה דבריו וטען כי אינם נכונים. (יחווה דעת חלק ה סימן סד)

4

כשקיבל לידיו את רבנות העיר תל אביב כינס הרב עבדיה את דייני העיר והורה להם לשנות את מדיניות הפסיקה במדינת ישראל האוסרת באופן גורף נישואים לשתי נשים. הרב עבדיה פסק כי גבר שאשתו חלתה במחלת נפש רשאי הוא להינשא לאישה שניה מבלי לגרש את זו הראשונה. "בקשתים לבל יחמירו יותר כמנהג בתי הדין ובפרט בדור פרוץ כזה", כך העיד הרב עבדיה על אותו מפגש. פסיקה זו של הרב עבדיה יצרה קרע בינו לבין הרב הראשי לישראל הרב גורן, קרע שהגיע עד לבג"ץ. (יביע אומר חלק ז רבן העזר סימן ב)

5

בקהילות רבות, אשכנזיות וספרדיות, מנהג היה שאשה בימי נידותה אינה מגיעה לבית הכנסת, אינה אוחזת בספר תורה והיו שנוהגות אף שלא להתפלל כלל. הרב עבדיה ביטל מנהגים אלה ופסק כי אישה בימי נידותה רשאית להגיע לבית הכנסת וקבע כי למנהג האוסר להתפלל אין כל יסוד הלכתי. (בית יוסף אורח חיים סימן פח + יחווה דעת חלק ג סימן ח)

6

בסוגיית שירת נשים התיר הרב עבדיה לשמוע שירת אשה באמצעות מכשיר שמע חיצוני ולא באופן ישיר, כל עוד אינו מכיר את הזמרת ולא ראה אותה מעולם. אלא שמאוחר יותר הקל אף יותר וקבע כי אף אם גבר מכיר זמרת וראה תמונתה הרי שמותר לו לשמוע את קולה "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח", כך כתב. (יביע אומר חלק ט' או"ח סי' ק"ח אות מ"ג)

7

גם בנוגע לכיסויי ראש התיר הרב עבדיה לנשים נשואות שלא לכסות את שערן במלואו אלא להותיר 4 ס"מ של שיער גלוי. ואף יצא להגנת הנשים שנוהגת כך ואמר כי "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו". בדבריו עיגן וחיזק הרב עבדיה פסיקה מתירה מוקדמת יותר של המהר"ם אלשקר. (שו"ת יביע אומר חלק ד' סי' ג').

8

מנהג היה בישראל והוא כי רווקות לא הולכות עם שיער פזור כי עם שיער אסוף בלבד מדין צניעות. הרב עובדיה סבר אחרת והתיר לרווקות ללכת עם שיער פזור אף שפוסקים גדולים כמו המגן אברהם אסרו זאת. סיבתו להיתר היא שלמעשה כך נוהגות היום נשות העולם או כלשונו "העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפילו אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפירוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר". (יביע אומר חלק ד' אבן העזר סי' ג')

9

מדיניות הלכתית שהרעישה את עולם הפסיקה, הן האשכנזי והן הספרדי, היא מדיניות המקלה בדיני נישואין וטהרת המשפחה. בעוד ורבים מעולם הפסיקה הספרדי, ביניהם הרב מרדכי אליהו, הלכו כדעתו המחמירה של הבן איש חי, הרב עובדיה דגל במדיניותו המקלה של מרן הבית יוסף. כך למשל הגיע למרן סיפור על זוג הבא להינשא אולם ביום החתונה הגיע אדם שלישי שטען כי קידש את הכלה "קידושי לצון" בהסכמתה כך שאינה יכולה להינשא ללא קבלת גט ממנו. בית הדין ניסה לשכנע את אותו אדם שיתן לכלה המויעדת גט ויאפשר לה להינשא אולם זה סרב. הרב עובדיה בדק ומצא כי שני העדים הם קרובי משפחה ופסל את שניהם זאת על אף כי הפסיקה המקובלת היא כי יש להותיר את העד האחד כעד כשר והרי ידוע שעד אחד מספיק ו"נאמן באיסורין"- כך שעל אף היותם קרובי שמפחה היא אינה יכולה להינשא ללא גט. בעוד דיניי בית הדין ופוסקים אחרים לא אפשרו לאותה אישה להינשא הרב עובדיה היקל והתיר להינשא ואף כתב "לפי עניות דעתי במחילה מכבוד תורתו גדש סאה להחמיר, ואין לנו לגבב חומרות בכהאי גוונא". (יביע אומר חלק ו אבן העזר סימן ו)

10

פוסקים רבים כמו הרשב"א ואף כמו מרן הבית יוסף רבי יוסף קארו יצאו נגד מנהג הכפרות ובקשו לבטלו. הרב עובדיה על אף שראה עצמו ממשיכו של מרן הבית יוסף, הלך כנגד פסיקת רבו והורה להמשיך עם מנהג הכפרות. וכך כתב: "מנהג זה יסודתו בהררי קודש עוד מימות הגאונים.. אולם פסק המנהג גם אצל הספרדים ועדות המזרח כדברי הגאונים... העולם כמנהגו נוהג... וגם האר"י היה זהיר מאוד במנהג זה". (ירחון קול סיני, תשרי תשכ"ג)

עוד כתבה של דודו כהן ממאקו

להיות פוסק הלכה, ולא כל פוסק הלכה יכול להיות נועז, אמיץ, שלא לומר מקל. הדבר הכי קל הוא כמובן להחמיר, אבל דווקא פוסקים בקיאים ביותר, בעלי שיעור קומה וכתפיים רחבות, יכולים לבסס פסיקות הלכה מקלות, הנשענות על היתרים הלכתיים שניתן להשתמש בהם במקרים מסוימים. זה למעשה היה אחד הדברים המיוחדים בשיטתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שנפטר היום (שני) והותיר אחריו עדת מאמינים ותלמידים שהנהיגו חייהם לפי פסיקותיו. לאורך השנים פרסם פסיקות משמעותיות, ולהלן נביא חלק מהן. כמובן שמדובר רק בפסיקות על קצה המזלג, אך אלו בין החשובות מהן:

ביתא ישראל הרב עובדיה קבע בזמנו כי בני קהילת "ביתא ישראל" (יהודי אתיופיה) הינם יהודים לכל דבר. מדובר היה בפסיקה היסטורית, שסללה את הדרך להחלת חוק השבות גם על יהודי אתיופיה, ובהמשך הובילה להעלאתם לארץ.

התרת עגונות נעדרי צה"ל במלחמת יום כיפור הדמות ההלכתית היחידה בעלת הכתפיים הרחבות, שהסכימה לטפל באופן עמוק ויסודי בבעיית עגונות נעדרי צה"ל במלחמת יום כיפור, היא הרב עובדיה. מרן ישב עד השעות הקטנות של הלילה על מנת לבחון כל מקרה ומקרה, ולמצוא את הדרך ההלכתית להתיר כל אישה מעגינותה. הרב עבר לילות ללא שינה, צער עמוק שלווה בבכי לאחר קריאת העדויות מהמלחמה, ובסופו של דבר גם הצליח לשאת על כתפיו הרחבות את אישור התרת העגונות, במסגרת ההכרזה על הנעדרים כנפטרים שמקום קבורתם לא נודע.

כוח דהיתרא עדיף הרב עובדיה דוגל בשיטה שלפיה 'כוח דהיתרא עדיף'. כלומר, במקום שבו אין חובה להחמיר, יש להקל על הציבור ולהתיר דברים מסוימים. הוא גם הורה לפעמים להעלים עין מדברים אחרים. בהקשר הזה יש להדגיש שדווקא הגישה של 'כוח דהיתרא עדיף' (ביטוי שהופיע כבר בתלמוד הבבלי, בחמישה מקומות) מעידה על גדולתו וסמכותו של המשתמש בה. שהרי להחמיר כל אחד יכול, אבל להקל – רק רבנים בעלי שיעור קומה עצום יכולים לעשות זאת מבלי לזכות להתנגדות עזה מהמחמירים. הרב עצמו תלה חלק מהחומרות ברבנים שלא למדו מספיק, ולכן תמיד מחמירים. "חשוב שיהיה רב שיפסוק על פי ההלכה, ולא רק על כל דבר אסור ואסור", אמר בעבר. "רק למי שלומד תורה כראוי יהיה כוח להתיר כשההלכה אכן מתירה, זהו כוחא דהיתרא עדיף".

היתר מכירה פסק היתר מכירה נוגע לשנת השמיטה, ומאפשר למכור קרקעות לגוי, על מנת להקל על העם לרכוש פירות וירקות גם בשנת השמיטה. ההיתר מורכב ומסועף, ולא זה המקום להאריך בו, אך יש לציין שעצם התמיכה בהיתר, בתוך העולם החרדי, אינו מובן מאליו כלל וכלל.

שמיעת שירת נשים הרב עובדיה התיר לשמוע שירת נשים דרך רדיו או דיסק, כאשר השומע לא מכיר את הזמרת ולא יודע איך היא נראית (אם כי גם לגבי המראה פסק בהמשך שגם כאן יש מקום להקל). יש להדגיש שצפייה בהופעה חיה אסורה לחלוטין.

חבישת פאה נוכרית הרב עובדיה יצא בכל כוחו נגד חבישת פאה נוכרית, והורה לנשים לחבוש כיסוי ראש בלבד, מטעמי צניעות.

איסור אמירת הלל בברכה ביום העצמאות יחסו של מרן ליום העצמאות היה מורכב וריאלי. מצד אחד הוא לא שלל את המדינה באופן גורף (שהרי גם כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל) ומצד שני פסק שלא לקרוא ביום העצמאות את ברכת ההלל עם ברכה, כפי שנוהגים בציבור הדתי-לאומי, מסיבות שונות שעיקרן פשוט: הגאולה במלואה עדיין לא כאן. וכך נימק: "הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה". יחד עם זאת התיר לומר הלל ללא ברכה, במידה שהציבור בבית הכנסת מעוניינים לקרוא הלל עם או בלי ברכה.

המעוניינים לקבל רקע רחב יותר על חייו, השקפתו ופסיקותיו של הרב עובדיה יוסף, מוזמנים לקרוא את הספרים המומלצים "מעדני מלך" (שלושה חלקים), "אביר הרועים" ו"מלך ביופיו", המכילים בעיקר חומר אמין ותורני, ולא רכילותי-פוליטי.

"מצא פרצות כדי לעזור לאנשים"

- פרסומת -"מדובר ברב שהוא מאור העולם מהקצה אל הקצה", אומר אב בית הדין הרבני בירושלים, הרב אליהו אברז'ל. "הוא תמיד מצא 'כבישים עוקפים' כדי למצוא פרצות ודרכים לסייע לאנשים ולא להקשות את חייהם. פסקי ההלכה שלו הם מהחשובים שיש בעולם החרדי-דתי, אפילו הרבנים האשכנזים אימצו את רובם וכיבדו אותו כגדול הדור.

"הפסיקה בנושא יהודי אתיופיה היתה פסיקה מהפכנית. אף אחד לא העז לפני כן לטפל בסוגיית העולים החדשים מאתיופיה, והוא היחיד שהחליט בפסיקה אמיצה להכיר ביהדותם ללא צורך בגיור. הוא לא אהב לראות את כל תהליך ההשפלה שהם עברו בגיורים".

הרב אברז'ל, שהיה מועמד למשרת הרב הראשי הספרדי לישראל וברגע האחרון, לבקשת הרב עובדיה, הסיר את מועמדותו, טוען, כי גם הפסיקה בנושא עגונות מלחמת יום כיפור נחשבה לסנסציונית.

"הוא התיר את עגונות מלחמת יום כיפור גם כשלא היה כל סימן שהבעלים נהרגו במלחמה רק כדי שהנשים יוכלו לפתוח דף חדש בחייהם ולהינשא מחדש ללא כל מכשולים הלכתיים", מציין הרב.

פסק נוסף של הרב שעורר עליו סערה ציבורית בקרב הפוסקים האשכנזיים מתייחס לקהילת הקראים. הרב יוסף, בהחלטה הלכתית תקדימית, החליט להכיר בקראים כיהודים ולאפשר להינשא להם (דבר שהיה אסור כל הדורות), ובתנאי שיקבלו עליהם תשובה, כלומר ימלאו אחר ההלכות היהודיות.

"הפסק הזה גרם לסערה גדולה בארץ, כי במשך כל השנים הקראים לא יכלו להינשא ליהודים. הרבנים האשכנזים לא אהבו את החלטתו של הרב ויצאו נגדו", הסביר הרב אברז'ל.

מיראני - שיחה 18:38, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

כתבה נוספת בעניין מ"כיכר השבת" (יש כמה כפילויות בין הכתבות וצריך לברור מבינהן, אחרי החלטתץ החברים בעניין, את הנוסח המתאים לפי אופי ויקיפדיה.)

הנה לפניכם סקירה קצרה על פסקיו המפורסמות שעוררו הד ציבורי מחדא והערצה מתלמידיו מאידך, בשלל נושאים, הן בעניני דיומא והן בעניני הלכות מעשיות.

עניני אישות:

א) בגיל 30 כאשר רק התחיל לשמש מרן כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, כבר קנה לעצמו שם של פוסק אשר חש לליבן של נשים שנפטרו בעליהן, והחליט להתיר יבום במקום חליצה, על אף שהדבר היה מנוגד ל"חרם ירושלים", תקנה של הרבנות הראשית שנקבעה שנה קודם לכן שאסרה את יבום.

ב) ידוע היה שמרן תמיד הוסיף צעד אחד קדימה, ועוד לפני שהגיע למשרת הרב הראשי, הכריז על היתר הנישואין עם קראים, וזאת לתנאי שקודם לכן ילמדו עם רב או רבנית את כל דקדוקי התורה שבעל פה.

ג) במלחמת יום הכיפורים, היו לא מעט חיילים שנעדרו ולא היה ידוע מה עלה בגורלם, ומלבד הכאב קורע לב על כך שלא שבו לביתם לאחר המלחמה, הרי נשותיהם נהיו עגונות, הכאב הוכפל ופשוט נחרב עולם. גדולי הדור בזמנו נחבטו רבות כיצד לפסוק בנושא סבוך זה וחששו להתיר את העגונות, עד שלבסוף קם מרן וקבע שנעדרי צה"ל במלחמת יום כיפור נחשבים כמתים שמקום קבורתם לא נודע, ועל כן יש להתיר את נשותיהם העגונות להינשא שוב, ובכך הציל מרן את חיי הנשים מכאב מיותר של עיגון, והכריע את חייהן לגאולה. בזמנו היו שלא הסכימו עם דעתו של מרן, אך לימים התברר שצדק בפסיקתו שאכן כל אלה שהותרו בעליהן לא חזרו.

עניני גירות:

ד) מחלוקת ציבורית נרחבת הייתה בזמנו על "ביתא ישראל", קהילה יהודית אשר התקיימה באזור חבש ההיסטורי, שהיווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית האם יש לקבלם כיהודים לכל דבר או שלא. יצאו רבנים חוקרים, והיסטוריונים לאיתיופיה לבדוק את שורשם של "ביתא ישראל" אם אכן יהודים הם, אך לא הצליחו להגיע להחלטה ברורה בנושא. לא וויתרו אנשי "ביתא ישראל" ותלו עיניהם במרן, שברוב חכמתו הצליח לרדת לשורשם של דברים לקבוע באופן חד משמעית שהם יהודים כדת וכדין. פסיקה זו היווה תקדים שבסופו הוביל להחלת חוק השבות על יהודי אתיופיה ולעלייתם לארץ, ולקיים בהם מקרא מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה.

ה) לפני מספר שנים עלה לכותרות פולמוס ציבורי, שכמעט והביא קרע בעם, בדבר הגיורים של צה"ל, האם הם שרירין וקיימין או לא. העדה החרדית ורבני המגזר הליטאי ישר קפצו וצווחו שגיורי צה"ל בטלין ומבוטלין, אך כידוע, מרן שליבו לכל יהודי באשר הוא, החליט לבדוק את הנושא לעומק ולא לבטל את גיורן באופן גורף. לאחר בדיקה יסודית הגיע מרן למסקנה שאכן יש תוקף הלכתי לגיורי צה"ל.

אומנם בתחילה פסיקה זו גררה מתקפה חסרת תקדים של המגזר החרדי הליטאי בטענה שהיא תגרום להתבוללות, אך לבסוף יצא מכתב חתום מבית מרן מטעם הרב שלום כהן, הרב משה צדקה והרב ראובן אלבז שבו מפורש שכל התירו של מרן לגיורי צה"ל הוא כל זמן שהמתגיירים קיבלו על עצמם עול מלכות שמיים וקיום המצוות, ועל כן יש להסתכל על כל מקרה לגופו ולא לקבל כמקשה אחת את כל הגיורים, ובודאי שלא לבטל את את כל גיורי צה"ל בחדא מחתא.

הלכות שבת:

ו) מקובל היה בדורות הקודמים ברוב עדות המזרח שהאשה מדליקה נרות שבת ואח"כ מברכת, כמנהג האשכנזים ע"פ שיטת הרמ"א, משום שעל ידי הזכרת השבת בברכה, הנשים מקבלות את השבת, ואשה שתברך לפני ההדלקה לא תוכל לאחר מכן להדליק את הנרות, ומזה התחיל המנהג שנוהגות הנשים לכסות את עיניהן בעת הברכה, ורק לאחר הברכה פוקחות את עיניהן ונהנות מאור הנרות כדי שהברכה תחשב לפני המצווה, וכן פסקו החיד"א והבן איש חי, וכך נהגו במרוקו ובעירק. אך על זה עמד וצווח מרן הן בספריו והן בשיעורו השבועי שלדעת הספרדים יש לבאר בדברי הבית יוסף שעל האשה לברך לפני הדלקת הנרות, כפי ההלכה בכל המצוות, לברך לפני קיום המצווה, וכל אשה שנוהגת אחרת אינה אלא טועה.

הלכות שמיטה:

ז) הפולמוס ההלכתי המפורסם ביותר במאה האחרונה עומדת סביב "היתר מכירה". היתר זה נוצר כפתרון הלכתי להפקיע את דין שמיטת הקרקע המונעת כל עבודה חקלאית בארץ ישראל למשך שנה. ההיתר, שמבוסס על מכירת האדמות החקלאיות לגוי לשמך שנת השמיטה מביא לידי כך שלא חל קדוש בפירות שביעית, ניתן לעשות בקרקע עבודות האסורות מדרבנן וכן ניתן לסחור בהם ולייצאם מחוץ לישראל. בתקופת יישוב ארץ ישראל מחדש, סמכו רוב גדולי הדור להסתמך על היתר המכירה עקב מצב הכלכלי הדחוק של היהודים בארץ, שאלמלא ההיתר אנשים היו מתים מרעב ומחוסר כל. אך עם השנים קמו וגדלו המתנגדים להיתר בטענה שיכולים החקלאים להסתדר שנה גם בלי הכנסה מהחקלאות. אך, מרן שהיטה אוזן לשוועתם של החקלאים, החליט שיש לחזק את ידיהם של הסומכים על היתר המכירה ועמד בראשם שבהחלט שיש להשתמש בהיתר, ועל פי פיסקו נסמכת קיום הרבנות הראשית בדבר ההיתר מכירה.

קול אשה:

ח) אחד מפסקי מרן המעניינים ביותר הוא דווקא בהתירו לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט, באופן כזה שהשומע אינו מכיר את הזמרת, או לכל הפחות שמכיר את הזמרת אך ורק ע"פ תמונה ולא שראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה. שמתוך פסק זה ברור לכל שהופעה של זמרת, ואפילו כחלק מלהקה, כגון להקה צבאית הוא נגד ההלכה.

גיוס לצבא:

ט) דעתו של מרן נחושה בכך שלמלחמות צה"ל להגן על ישראל יש תוקף של "מלחמות מצווה". אך לקביעה זו הדגיש מרן שמכל מקום בחורי החמד בישיבות אינם צריכים להתגייס לצבא, ואפילו לא לתקופת שירות קצרה, כי תורתם מגנא ומצלא על כל כלל ישראל. עם זאת, מספרים שבאופן פרטי נהג מרן לייעץ שבחורים שלא הצליחו בלימודם בישיבה שיתגייסו לנח"ל החרדי.

פאה נוכרית:

י) בין פסיקותיו הנוקשים ביותר ידוע איסור גורף על חבישת פאה נוכרית לאשה נשואה, (ואפילו מספרים שמרן תמיד מדבר בלשון קשה כנגד נשים החובשות פאה נוכרית). בשונה ממנהג האשכנזים שהתירו את הדבר כל זמן שעומד בגדרי הצניעות.

בעניני רפואה:

יא) גישתו של מרן בקביעת זמן המוות, חדשני ביחס לדעת גדולי הדור בעבר, וקבע שניתן לנתק ממכונות ההנשמה את מי שמוגדר כמת מוחי כדי שהחולה לא ימשיך לסבול ייסורים, כל זמן שהמוות המוחי נקבע אך ורק לאחר שרופא ירא שמיים ווידא את המוות המוחי. אך הדגיש מרן שאין בזה בשביל להתיר עקירת איברים ממת מוחי לשם השתלתם בחולה אחר, למעט במצב של פיקוח נפש של ממש, ועל כן מרן יצא נחרצות נגד חתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים.

אופן הלימוד בישיבות:

יב) תפיסת עולמו המיוחדת של מרן היא שיש עדיפות לשיטת הלימוד הספרדית על פני שיטת הלימוד האשכנזית, שהספרדית שמה לעצמה דגש על הבקיאות וידיעת ההלכות בזמן שהאשכנזית שמה לעצמה מטרת להתעמק ולפלפל בסוגיות. בטענה, שאם יישב בחור וכל ימיו רק לפלפל בגמרא מהיכן ידע כיצד לנהוג בהלכות יומיומיות בכלל ובהלכות שבת בפרט. מיראני - שיחה 18:42, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

ביתא ישראל

יש צורך לתקן את הערך. הרב יוסף נתן שתי דעות הלכתיות בדבר הפלשים, ביתא ישראל, האחת ב-1973 או 1974 (תלוי את מי שואלים) והשנייה ב-1985. הראשונה מהם היא המפורסמת ויש הטוענים שהיא זו שגרמה להחלת השבות (שזהו כמובן קשקוש מוחלט ודעת הרב לא הביאה לשום שינוי במדיניות הממסד). בדעה זו הרב אומנם הכיר באופן לאומי בביתא ישראל כחלק מהעם היהודי ובעלייתם, אך הוא לא הסיר את דרישת הגיור לחומרא. הדעה השנייה מ-85 מקורה בתקופת ההפגנה הגדולה של עולי אתיופיה כנגד הרבנות שבא הרב, שאז כבר לא כיהן כרב ראשי, הסיר את דרישת הגיור ונכנס לקונפליקט מול הפוסקים האשכנזים (החרדים והדתיים הלאומיים). אליש • 14:48, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

תודה. א. יש לך מקורות? ב. היכן הפסק שדורש גיור לחומרא? איך הוא הסביר את השינוי בדעתו? ג. גם פסק שמדבר על גיור לחומרא יכול לסייע לעניין חוק השבות. ד. אני מניח שגם לא כל הפוסקים הספרדים הסכימו איתו. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ד • 14:54, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

א. כן יש מקורות. ב. אותה דעה הלכתית הובאה כתשובה לשאילתה של חברת הכנסת גאולה כהן בקיץ 74 לשר הדתות ושם הייתה הערה של הרב לגבי הגיור לחומרא. הרב הסביר את השינוי והיא מובאת בדעתו ההלכתית מ-85. ג. לא. המוסדות לא שינוי דבר מהמדיניות שלהם, דוגמא לכך היא איסור הכניסה לבני הקהילה שבוטלה רק ב-74 ד. לגבי שאר הפוסקים הספרדים איני יודע. אליש • 15:14, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

נו, אז אנא הצג את המקורות. הרב אליהו בירנבוים כותב כאן שהפסיקה של הרב עובדיה בשנת 73 "סללה את הדרך להכרה בבני העדה כיהודים על פי חוק השבות במדינת ישראל ולעלייתם לארץ,לאחר שבמשך שנים ארוכות רק מעטים מבני העדה הגיעו ארצה". נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ד • 15:17, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

דומה שבירנבוים קיבל את האתוס המוצג בציבור וזאת בדיוק הסיבה שאני ממש לא אוהב מקורות עיתונאים. שים לב שאף אחד מהם, לא ולדמן ולא בירנבוים, לא מביא שום מראה מקום או הפניה. הם יודעים שלא כדאי להם לעשות כן. אליש • 16:17, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

ייתכן שולדמן מוטה, אבל לדעתי הרב בירנבוים כן בקיא בתחום. על כל פנים, אני שואל את עצמי אם בכוונתך להביא בסופו של דבר מקורות (לא ביקשתי עיתונאיים דווקא) התומכים בדבריך, כי אם לא - הדיון הופך למעגלי. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ד • 16:47, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

מצאתי את התשובה מתשמ"ה, יביע אומר ח"ח אה"ע יא. בהערה שם כתוב: "הנה כאשר כיהנתי כרב ראשי לישראל השבתי לשואלי דבר בענין "הפלשים", ביום ז' אדר א' תשל"ג [...] פניתי לממשלה ולסוכנות היהודית, ולכל הארגונים בישראל ובתפוצות הגולה לעשות הכל להעלותם לארץ ישראל [...] הפסיקה הנ"ל סללה את הדרך להכרה בעדת הפלשים כיהודים על פי חוק השבות. בישיבת שרי הממשלה ויושב ראש הסוכנות היהודית, ביום ט"ז בשבט תשל"ה, סוכם על הקמת צוות בין משרדי לבדיקת חלות חוק השבות על יהודי אתיופיה, וביום כ' אדר תשל"ה אכן החליטו שיש להחיל את חוק השבות עליהם: "וזאת על יסוד חוות דעתו של הראש"ל הרב הראשי לישראל הרב עובדיה יוסף". היועץ המשפטי לממשלה פרופ' אהרן ברק, הורה, שבעקבות ההחלטה להכיר ביהודי אתיופיה כיהודים ע"פ חוק השבות, אין לעכב את רישומם במירשם האוכלוסיה כיהודים. בעקבות החלטות אלה שהיו גורליות ליהודי אתיופיה, התאפשרו ובאו גלי העלייה לישראל בשנת תשמ"ד ובשנת תשמ"ה, ועד הסתיו של שנת תשמ"ט הגיעו לישראל כששה עשר אלף עולים מאתיופיה. (ראה בספר "מעבר לנהרי כוש", עמוד 275 והלאה. ובספר "יהדות אתיופיה, זהות ומסורת", עמוד 186 והלאה)". התשובה מצולמת גם בקישור שהוספת לערך, אבל חסרה שם ההערה. כלומר הרב עובדיה עצמו אומר שפסיקתו מתשל"ג היא שהביאה להחלת חוק השבות עליהם, ואיני רואה כאן רמז להבדל כלשהו בין הפסקים. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ד • 17:06, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

ועד שאתה מביא מקורות, עוד הערה ברשותך: לפי המקור שעליו מתבסס נייר העמדה שאליו קישרת, הפסיקה בעניין הפלשמורה היא של הרב עמאר. אמנם הוא קיבל את ברכת הרב עובדיה, ויש לכך משמעות, ובכל זאת. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ד • 17:28, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

מצחיק, הוא לא מספר שהחלטת אותה ועדה בוטלה ב-25 ביולי 1975. נוסף ראה ספרו של מיכאל קורינאלדי ששם שלמה הלל מספר שפסיקתו ישבה כ"אבן שאין לה הופכין" במשרדים. אם השבות הוחלה לא היה שום צורך להחיל אותה שוב ב-14 במרץ 1977. בנוסף אני חושב שאותה וועדה בכלל הייתה בגדר חוות דעת ולא ועדה מחייבת. אגב, זה הכול היה פוליטיקה. שלמה הלל וחזי עובדיה ומיכאל קורינלאדי כולם היו חברים בוועד הציבורי למען יהודי אתיופיה, פסיקתו הייתה צריכה לעזור למסתנני הקהילה כדי שאלו לא יגורשו. ולבסוף הכול התחבר לסיפור אחד כאילו הרב פסק והממשלה הסכימה, זה אגדה שחוברה לידי "היסטוריה" במרוצות שלהי שנות ה-80 (שנות המאבק בגיור). אליש • 17:32, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

בנוגע לפסקים, לא אוכל לדון איתך כל עוד לא קראת את הערה בפסק הלכה שמובאת בתשובה לשאילתא של ח"כ גאולה כהן מ-1974. הרב עובדיה ואתה יכול גם להתרשם מהכתבה של ולדמן המשיך לגייר את בני הקהילה וזו הייתה עמדתו עד 1985. אליש • 17:32, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

אגב, איך בדיוק מחילים שבות על סמך רב ראשי אחד? אליש • 17:33, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

אני גם לא אוכל לקרוא כל עוד אינך מביא מקורות מסודרים ומפורטים, כולל שם הספר ומספר עמוד. אני מעדיף לא לענות כרגע על השאלה בסוף דבריך, כי אני חושש שנגלוש לדיון צדדי במקום שתביא מקורות. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ד • 17:36, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

• ארכיון המדינה פרסם בבלוג שלו את פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף בנוגע ליהודי אתיופיה.כולל הפסק של הרב מ-9 בפברואר 1973 בכתב ידו. ראו:

http://israelidocuments.blogspot.co.il/2013/10/blog-post.html יש להוסיף קישור של הפוסט הזה לערך בוויקיפדיה.

תודה. בינתיים מצאתי את הספר שאליש לכאורה התכוון אליו. מיכאל קורינלדי, יהדות אתיופיה, זהות ומסורת, עמ' 184 והלאה. גם שם ישנו הפסק מתשל"ג. כפי שניתן לראות גם בקישור, הופתעתי לגלות שלא כתובה שם מילה בעניין גיור לחומרה. הופתעתי גם לראות שקורינלדי כותב שם בפירוש שהפסק של הרב עובדיה סלל את הדרך לעליית יהודי אתיופיה, גם אם לא ממש לאחר הפסק. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ד • 17:40, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

ספריו חזון עובדיה

בתת ערך ספריו, יש לתקן: (מכיון שאני לא רשום, איני יכול לתקן בעצמי) הרב עובדיה הוציא 20 כרכים של הספר חזון עובדיה, ועוד שני כרכים של הספר שאלות ותשובות חזון עובדיה, שהוא ספר נפרד לגמרי, (שו"ת הלכתי בסגנון יחווה דעת), אע"פ שהוא באותו השם. סך הכל יש 22 ספרים של חזון עובדיה. ניתן לראות הפירוט בערך חזון עובדיה. ולכן לדעתי התת ערך אמור להראות כך:

קונטרס יביע אומר - העוסק במסכת הוריות (בחלק מהמהדורות הודפס בסוף ספרו יחוה דעת). שו"ת יביע אומר - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת תשס"ט יצא כרך מפתחות לכל החלקים. כרך י"א מוכן לדפוס ויצא בקרוב. שו"ת יחוה דעת - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל,(ששה כרכים). שו"ת חזון עובדיה - שאלות ותשובות בהלכות חג הפסח (שני כרכים). חזון עובדיה - הגדה של פסח, וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, פרוזבול, אבלות, תרומה ומעשרות, והלכות שבת. (20 כרכים) קול סיני - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני. לוית חן - על הלכות שבת על סדר שו"ע, שעיקרו השגות על ספר משנה ברורה. טהרת הבית - שלושה כרכים על הלכות נידה ומקואות. מאור ישראל - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על סדר מועד ומסכת ברכות. מאור ישראל - טבעת המלך - על משנה תורה להרמב"ם. מאור ישראל - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים. הליכות עולם - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים). ענף עץ אבות - על פרקי אבות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה יכול לתקן גם בלי להיות רשום --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 17:38, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

אבל הערך חסום!

"חזון עובדיה - הגדה של פסח, וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, פרוזבול, אבלות, תרומה ומעשרות, והלכות שבת. (18 כרכים)" כך כתוב. מה הצעתך?

הרב עובדיה כפרשן מקראי

אני יודע שנהוג לראות את הרב עובדיה יוסף זצ"ל כאיש הלכה מובהק (וגם חלק ניכר מהערך מתמקד בפסיקותיו), אך הרב עובדיה גם כתב פירוש על 2 מגילות בתנ"ך: מגילת אסתר ומגילת רות. ולא מדובר שם רק על חידושי/חידודי תורה, אלא הוא מתמודד שם עם שאלות מאוד חשובות, ובדבריו ניכרת גישה מאוד מסודרת. לדעתי יש להוסיף התייחסות לכך בתוך הערך גופא פוגמישו - שיחה 09:18, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

אם זה משהו משמעותי בביוגרפיה שלו, אז בוודאי שצריך להוסיף. אם זה עיסוק צדדי אז אני לא בטוח. גילגמש • שיחה 09:46, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

הורדת הגנה

לאחר מותו של הרב, ובתום מאבקי ההודעות על מחלתו, אולי ניתן להורי'ד ההגנה על הערך?

אני חושב שזו תהיה טעות פטאלית להוריד את ההגנה כעת. אני צופה שזה יגרור עורכים רשומים ואנונימיים כאחד אל מלחמות עריכה אל תוך הלילה... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:21, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

גם לדעתי עדיף לחכות כרגע. ‏Lionster‏ • שיחה 16:23, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

מחלוקת

אני בעד לרשום: כונה בפי תלמידיו וכלל תומכיו "מרן" ו"פוסק הדור"". נרו יאיר בעד לכתוב "כונה בפי תלמידיו "מרן" ו"פוסק הדור". משתמשים שסביר להניח שראו את עריכתי - לא התנגדו לה. איך עדיף לנסח לדעתכם? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:47, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

אני לא חושב שיש הבדל משמעותי בין הגירסאות(מה ההבדל בין תומכיו לתלמידיו? ולמה זה כ"כ משמעותי איך הם קראו לו?), אבל אם כבר אני נוטה לתמוך בגירסה של נרו יאיר.Ezra100 - שיחה 23:54, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

באופן טבעי, תלמידיו קוראים לו מרן, ומי שלא רואים עצמם תלמידיו לא קוראים לו כך. מה זה בכלל "תומכיו"? אפשר לתמוך בישיבה, אפשר לתמוך במועמד לבחירות. מה המשמעות כאן? נרו יאיר • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 00:09, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

בן נתן צודק בכך שהרב כונה כך לא רק בפי תלמידיו, אלי ישי למשל לא היה תלמידו, אלא מקורבו, ונרו צודק בכך שהמילה תומכיו לא כל כך מתאימה כאן, לפיכך נראה לי להציע לכתוב, כונה בפי תלמידיו ומעריציו וכו'. טיפוסי - דברו איתי 00:17, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

אלי ישי היה תלמיד שלו ללא ספק, במובן זה שהוא ראה בו את מורו ורבו. ודאי שלא היה מקורב, כי לא הייתה שום הדדיות ביניהם, ומה שקרה לישי יוכיח. תלמידיו - לאו דווקא בישיבה, שרוב הזמן לא הייתה לו, תלמידיו בשיעורים ומהספרים שכתב. נרו יאיר • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 09:39, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

אני עם נרו גילגמש • שיחה 09:45, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

גם אני Shoelshe - שיחה 10:09, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

תלמידיו? לא היו לו מאות אלפי תלמידים, וחושבני שקשה לקרוא למסורתיים תלמידי הרב עובדיה... מעריציו או תומכיו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההיתר ללכת בלי גרביים

נרו יאיר שאל "מניין שמדובר דווקא בכפות רגליים?", לדעתי לא עיינת במקור להלכה, (בילקוט יוסף) מלכתחילה נכתב שחובה ללבוש גרביים, הדיון הוא לגבי נשים שלובשות שמלות ארוכות עד הקרסוליים. כל הדיון ההלכתי בהערה ד' מדבר אך ורק על כפות הרגליים כי שוקיים מגולות אסורות לכל הדעות. (ולכך הכוונה במילים "ראוי ונכון לכתחלה ללבוש גרבים בכל אופן" - למרות העובדה שהשוקיים כבר מכוסות.) תוכלו לראות את הלשון המדויקת כאן http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?53718&BOOKS עמ' 785 חדש בעניין - שיחה 10:23, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

א. שוקיים מגולות כמובן לא אסורות לכל הדעות. ב. אנא העתק את כל הקטע הרלוונטי, לא לכולם יש אוצר החכמה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 11:58, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

א. לא נתווכח על זה כי זה לא העניין פה. ב. בבקשה: פרק ס' סעיף ד': הנשים חייבות לילך תמיד עם גרביים שאינן שקופות. ויש נשים ההולכות בשמלה ארוכה המגיעה עד הקרסוליים, כך שהשוק מכוסה, אך הנכון הוא להחמיר אחר שהוא לבוש בולט ושונה, ובכל הדברים הללו יש לנהוג כמנהג בנות ישראל הכשרות והצנועות. הערה ד': הנה בשו"ת מנחת יצחק חלק ו (סימן י) הביא דברי הבית חדש שהתיר באופן שרק כפות הרגלים מגולות בעיירות ההולכים יחפים. והביא דברי החיי אדם (כלל ד סעיף ב) דשוקה אסור מגולה אפילו אם רגילים בכך. וכן כתב המשנה ברורה (סימן עה ס"ק ב) ובשער הציון שם. ע"ש. ולכאורה בזמנינו שנהגו שלא לילך יחפים, יש להחמיר בכפות הרגלים מגולות. ובתשובה בכתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבודאי ראוי ונכון לכתחלה ללבוש גרבים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך. אך הנכון להחמיר מאד בכל כיוצא בדברים הללו. חדש בעניין - שיחה 12:32, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

סתם גרביים כמובן אינן מכסות רק את כפות הרגליים. אם נתייחס לרב עובדיה נטו, בסוף ההערה, כלל לא פשוט שכוונתו רק לכפות הרגליים. מן הסתם מי שיש לסמוך עליו הוא גם המשנה ברורה, שהתיר, במקום שכך נהוג, גם את השוק (וממילא הדעות בעניין השוק מאוד רלוונטיות לכאן). ולכאורה יש בלבול בדברי הילקוט יוסף, שהרי הוא משתמש במושג "שוק" כמקובל היום, כלומר מהקרסול ועד העקב, ואילו המשנה ברורה אומר בפירוש ששוק הוא הברך, ועד שם מותר לגלות במקום שכך נהוג. ע"ש היטב. נרו יאיר • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 15:18, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

דברי הרב עובדיה לא הובאו שם כציטוט אלא רק המסקנה העולה מדבריו, וכהמשך לדיון הקודם שנגע רק לכפות הרגליים. שים לב שהוא לא הזכיר שם היתר ל"שוק" מגולה (בשום משמעות של שוק) אלא רק כפות רגליים.

לא רק אני הבנתי את זה כך: http://ask.am-israel.com/2011/10/blog-post_7696.html חדש בעניין - שיחה 16:29, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

ערבך ערבא צריך. הרב המשיב שם עשה דבר מדהים: הוא פשוט מחק מהציטוט של המשנ"ב (ואפילו בלי שלוש נקודות) את המילים הקריטיות: "[והוא עד המקום שנקרא קניא בל"א]". הוא העלים את העיקר מן הספר. במקומך לא הייתי מסתייע בתשובה כזאת. אני טוען טענה פשוטה: מהלשון הקצרה שבה מתוארים דברי הרב עובדיה, שיש על מי לסמוך, בהחלט משמע שאפשר לסמוך על המשנה ברורה. אם אתה חולק על זה - לא ברור מה אומר הרב עובדיה. ועוד: אם נאמר שהוא מחמיר - הרי זה למעשה הפסיקה החרדית המקובלת ואין צורך להזכיר דבר כזה בערך. נרו יאיר • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 18:27, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

האם יש לפנינו רדוקציה של עבודת השם למדידה של אורך הגרביים? נדמה לי שדיון זה שופך אור חדש על דברי ריה"ל: ”עַבְדֵי זְמָן עֲבְדֵי עֲבַדִים הֵם / עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי” - עבדי זמן הם הנוהים אחר רב אופנתי בן זמנם, ושוכחים שנצטוו על עבודת השם. דוד שי - שיחה 01:25, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

כנס לעמוד הבית של טמקא, וואלה, NRG ומאקו ואפילו הארץ. תבדוק כמה כותרים עוסקים בפוליטיקה והגות (אם בכלל) וכמה עוסקים בזנות בכל מעטפת שהיא. ואגב, העקביות שלך מעוררת הערצה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוד, אתה הרי לא נפגש כאן פעם ראשונה עם ההלכה היהודית. הערות כאלה אינן מוסיפות לדיון ומקומן לכל היותר בכיכר העיר. נרו יאיר • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ד • 16:34, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

לפי מה החלטת שהוא מסתמך דווקא על המשנה ברורה? אני רואה שהדעה הראשונה שהובאה להקל היא של שו"ת מנחת יצחק שמסתמך על הבית חדש, והוא מדבר דווקא על כפות רגליים. כך ש"יש על מי לסמוך" יכול להיות מכוון גם כלפיו. למה לא ברור מה אומר הרב עובדיה? הפסיקה החרדית המקובלת אוסרת ללכת בגילוי כף הרגל, ואילו הרב עובדיה אומר שמי שמקילה בכך יש לה על מי לסמוך.

בכל מקרה - הרב יצחק יוסף חי וקיים ב"ה, אולי יש דרך איכשהו להפנות אליו את השאלה ולהבין בוודאות למה הוא התכוון... חדש בעניין - שיחה 10:07, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

אנא תסביר למה אפשר לסמוך על המנחת יצחק אבל אי אפשר לסמוך על הפרי מגדים והמשנה ברורה. יתרה מזו, גם לגבי החיי אדם צריך לדון מה כוונתו במילה "שוק" (האם השוק של לשוננו כיום, או שמא הירך, כמשנ"ב), ואחרת התמיהה היא על הילקוט יוסף שמחבר את החיי אדם ואת המשנה ברורה בחדא מחתא. על כל פנים, מדובר בתשובה בכתב יד, וכוונתה, כפי שאתה רואה, לא לגמרי ברורה. בין אם הוא מקל ובין אם מחמיר - לא מדובר בפסיקה חריגה או חדשנית, ולכן אין מקום להזכירה בערך. נרו יאיר • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ד • 16:34, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

ודאי שלא אני שאחליט על מי אפשר לסמוך ועל מי לא, כתבתי שלדעתי הוא לא הסתמך דווקא על המשנה ברורה - כי כך משתמע מדבריו שעוסקים רק בכפות הרגליים. לדעתי הוא מחבר את כולם כי בנושא הזה (של כפות הרגליים) דעותיהם זהות, וגם אם חלק מהם מתירים עוד מקומות - לא על זה נסוב הדיון שלו. בכל מקרה - שלחתי שאלה לאתר "יהדות.נט" (הבנתי שהרב יצחק יוסף עונה שם על השאלות) בבקשה להבין למה הוא התכוון שם, מקווה לעדכן כאן אם אקבל תשובה ברורה.

אני לא הוספתי את הפסיקה הזו אלא רק את הסיוג, אני גם בעד למחוק אותה כל עוד לא ברור לחלוטין למה הכוונה שם. חדש בעניין - שיחה 11:51, 27 באוקטובר 2013 (IST)

שלום לכם... לגבי הענין הנדון כאן, אני רוצה להבהיר כמה דברים. לאור פסיקתו של המשנה ברורה, ששוק פירושו עד הברך, וממילא מותר לגלות את הרגל עד הברך במקום שנהגו בכך, פשוט שכוונתו של הרב יוסף היא להתיר לגמרי ללכת ללא גרביים, וכפי שנהוג במקומות רבים. אני רוצה להוסיף דבר שלא כולם מבינים: רוב הפוסקים מסכימים עם שיטתו של המשנה ברורה! שהרי רובם מתירים חצאית המכסה את הברך (10 או 20 ס"מ) בתנאי שתכסה בגרביים, וכל בר דעת מבין שכיסוי של 'גרב' (גם 100 דנייר) אינו כיסוי כלל, ולאשה אסור ללכת עם גרביים בלבד ללא חצאית.

לכן כשהרב יוסף כותב תשובה שלימה להתיר ללכת ללא גרביים, בטענה ש'יש על מי לסמוך', ברור שהוא מתכוון להליכה ללא גרביים עד המקום המותר בגילוי - דהיינו הברך. ובפרט שלא חילק ולא כתב שמדובר דוקא על כפות הרגליים. יתירה מזו, אני חושב שהרב יצחק יוסף "החביא" את תשובת אביו בהערה, וסייג את דבריו בכמה סייגים, וכתב לבסוף שנכון להחמיר, על מנת שלא 'יחגגו' על היתר גורף זה. אבל זו האמת.

ואגב, כפי שאני מבין, אתר 'יהדות נט' עונה לתשובות הגולשים ע"פ פסיקת הרב יצחק יוסף, ולא מביא את תשובותיו שלו עצמו. כך שהענין לא רלוונטי. והיות והרב יצחק יוסף עצמו מנסה להסתיר את פסיקת אביו, כנ"ל, ולא הביאה אלא בהערה, יש להחזיר את הסעיף הזה לערך (יען יש כאן פסיקה חשובה מאוד), עד שמישהו ישיג את התשובה עצמה שעודנה בכתב יד, ולא פורסמה עד כה מטעמים מובנים. סרוג ונראה - שיחה 17:05, 27 באוקטובר 2013 (IST)

בניגוד אליך, רוב הפוסקים כן סוברים שכיסוי של גרב (לא שקוף) נחשב כיסוי. מה שכן - רוב הפוסקים אכן סבורים שהחומרה של כיסוי חלק הרגל שמתחת לברך פחותה יותר ולכן ניתן להסתפק בגרביים ולא דווקא בחצאית.

בכל מקרה - הויכוח שלנו הוא לא מה מותר ומה אסור, אלא מה דעת הרב עובדיה בנידון, אתה אומר שהוא לא חילק, אבל דבריו לא הובאו כציטוט כך שתוכל לדעת מה הא הזכיר ומה לא, דבריו הובאו רק בסיכומם הסופי וכהמשך לדיון הקודם שעסק דווקא בכפות רגליים, ולכן לי מובן מזה שגם הוא דיבר על כך.

באשר לטענתך שהרב יצחק יוסף מנסה להסתיר את דעת אביו - זה לא נשמע לי רציני, אם הוא היה מנסה להסתיר את כוונתו האמיתית באותו כתב יד עלום - הוא פשוט לא היה מזכיר אותו, לא יותר קל? חדש בעניין - שיחה 12:02, 28 באוקטובר 2013 (IST)

אולי היה קשה לו להתעלם לגמרי מתשובה של אביו בנושא, שהרי תפקידו העיקרי של הספר הוא להביא את דעת אביו. העובדה שהתשובה לא פורסמה אומרת גם היא דרשני. על כל פנים אין לנו צורך להתעמק בעניין משום שכבר הושמט העניין מהערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ד • 21:01, 28 באוקטובר 2013 (IST)

OK. רק כי אמרתי שאעדכן כאן כשאקבל תשובה - תשובת האתר "יהדות.נט" נמצאת כאן: http://www.yahadoot.net/Answer.asp?id=877. חדש בעניין - שיחה 14:36, 20 בנובמבר 2013 (IST)

שאף ליצור קודקס תורני אחיד לכל העדות בישראל

כך בפתיח, וזה לא נכון וללא מקור, הרב הכיר ושיבח את העובדה שהאשכנזים הולכים לאורו של הרמ"א, וכפי שנהג להמליץ 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה', ההיגד יכול להיות נכון רק לגבי מגוון העדות הספרדיות, שעליהם לנהוג כדעת מרן בעל הבית יוסף. ולכן צריך לתקן את השגיאה בפתיח. טיפוסי - דברו איתי 10:09, 29 באוקטובר 2013 (IST)

תיקנתי. מה דעתך? Shoelshe - שיחה 12:49, 29 באוקטובר 2013 (IST)

בגוף הערך כתוב שיש מחלוקת בין החוקרים האם הוא התכוון ליצור קודקס תורני אחיד רק עבור הספרדים או גם עבור האשכנזים, כך שאני לא בטוח שצריך להכריע בסוגיה בפתיח לכאן או לכאן. Ben tetuan - שיחה 12:58, 29 באוקטובר 2013 (IST)

התיקון מועיל, והפתיח צריך תמיד להיות מדוייק ומזוקק. טיפוסי - דברו איתי 14:05, 29 באוקטובר 2013 (IST)

כפי שכתב בן טטואן, בכלל לא פשוט שלדעת הרב עובדיה האשכנזים בא"י אינם צריכים ללכת כשו"ע. מצד הסברה שלו (מרא דארעא ישראל) אין הבדל בין ספרדים ואשכנזים. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ד • 23:55, 7 בנובמבר 2013 (IST)

המקור לדברי יקירי, נרו יאיר - שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן לז:

”והגאון ר' בנימין מרדכי נבון ז"ל... כתב וז"ל: שאע"פ שיש לבני גלות אשכנז פעה"ק ירושלים ת"ו בית דין קבוע בפ"ע, וקהלה קבועה בפ"ע, חייבים לעשות כאן כמנהג בני עדות הספרדים... גם בנדון דידן דינא הכי, שאף שבזמן הרב גנת ורדים היה להם קהל בפ"ע וב"ד בפ"ע, הרי אח"כ מרוב החובות ועלילות הגוים ברחו כולם ולא נשאר עד אחד מבני אשכנז, ואפילו כשהיה בא אחד להשתטח על קברי הצדיקים היה בא בהחבא ובאישון לילה מפני רשעת הגוים. ויותר ממאה שנה עברו שלא דרכה רגל אשכנזי פעה"ק ירושלים, עד שמקרוב בא הרב המופלא ר' מענדל אשכנזי מתלמידי הגר"א מווילנא ז"ל, והוא היה הראשון שבא לדור פעה"ק ואחריו באו מעט מעט עד שנעשו לקהל גדול, ה' עליהם יחיו, ואעפ"כ כי יהיה להם דבר למשפט באים לפני דייני העיר הספרדים, אלא שזה שנתיים ימים שרבתה המחלוקת בעוה"ר, והושיבו ב"ד מעדת האשכנזים, וא"כ מאן נימא לן דבכה"ג מותרים לשנות ממנהגי הספרדים שפוסקים עפ"ד מרן ז"ל. וכמ"ש מהרשד"ם הנ"ל”.

אני חושב שיש לנסח זאת בערך עצמו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: הרב עובדיה יוסף שאף לכפות על האשכנזים (כפי שכפה על הספרדים) התבטלות מוחלטת למרן השו"ע, תוך ביטול מוחלט של כל המנהגים שלהם. רק לאחר מכן כשחלפו השנים והוא הבין שחלום זה אינו בר ביצוע, זנח זאת והתבטא שהאשכנזים "יוצאים ביד רמ"א". סרוג ונראה - שיחה 20:03, 10 בנובמבר 2013 (IST)

יש עוד כמה מקורות כאלה, אבל מקורות רבים גם לכיוון ההפוך, וכלל לא פשוט שכל הסוג השני מאוחרים לסוג הראשון. סוף סוף זו מחלוקת בין החוקרים, ועל זוהר חלקו שני חוקרים מובהקים של הרב עובדיה, לאו ופיקאר. אנחנו לא נכריע במחלוקת הזאת. נרו יאיר • שיחה • ז' בכסלו ה'תשע"ד • 21:11, 10 בנובמבר 2013 (IST)

הסבר לשינויים

1. לא כל חללי מלחמת יום הכיפורים הוכרזו כמי שמקום קבורתם לא נודע. כל אחד ועניינו. 2. אין שום קשר לבעיות הראיה ומצרים, הפסקה על זכרה של תקופת מצריים מדבר על ההתנגשות עם החילונות. 3. הרב עובדיה יוסף כותב שהיה אב"ד במצרים, ואין מי שאמר שהוא הרב הראשי, אלא סגן הרב הראשי, והבעיות החלו שם בגלל זה. כך מספר נכדו הרב י. ששון בספר פאר הדור. אם יש ציטוטים אחרים מקפלן ואחרים, הבאתי בהערה שיש חולק. 4. לא נידו והחרימו, אין לזה מקור, אלא כמו שכתבתי, חלקו ולא הסכימו וזה גלש אולי למחאות פומביות, אבל לא מדובר על חרם. 5. לגבי מעיין החינוך שתיקנת, בהחלט היה אחד מהמקימים יחד עם עמיתיו הרבנים יהודה צדקה ובן ציון אבא שאול. מיראני - שיחה 19:38, 29 באוקטובר 2013 (IST)

לגבי 2, זו דעתך, בערך הובא מקור אחר. 3. לפי מקורות נוספים - קרוב לוודאי אתה צודק. 4. מדובר במחלוקת חריפה שגרמה לו לחלות, אך כנראה אתה צודק שלא היה חרם. 5. להקים זה פעולה מעשית, לא הוראה של מנהיג רוחני. כמו ששר החינוך לא מקים בפועל בתי ספר. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ד • 00:45, 8 בנובמבר 2013 (IST)

2. אותו מקור צריך להביא מקור, מדובר במאמר מחקרי על משנתו ומה הכלים שיש בידי חוקר התרבות לקבוע ענייני בריאות? כדאי להביא בהסתייגות גם בערך עצמו, שזו השערה שהביא חוקר תרבות ללא מקור. לגבי 5, מה הפרוש שר החינוך הקים? הרב ע"י העלה את הרעיון ופעל למימושו ודאג ליישומו והמשכו כל ימיו.מיראני - שיחה 17:50, 30 בדצמבר 2013 (IST)

2. זה נקרא מחקר מקורי שלך. מקור אמין לא צריך לציין את המקורות שלו (ואחרת היינו טובעים בהסתייגויות מהסוג שאתה מציע, למשל ביחס לכתבות בתקשורת) ואנו נותנים בו אמון גם אם לא ציין את מקורותיו. אם יש מקור הפוך - נציין גם אותו. 5. זה נקרא ליזום ולסייע. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ד • 19:30, 30 בדצמבר 2013 (IST)

ערך מומלץ

אנא פנו לכאן וק:עמר והביעו דעתכם --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 21:33, 29 באוקטובר 2013 (IST)

הציטוט בעניין הרב טופיק

אחרי שכבר צוטטו דבריו על הרב שטרנבוך, הר"מ אליהו והרב"צ אבא שאול, אין לי מושג מה מוסיף הציטוט ביחס לרב אלמוני בשם הרב אליהו טופיק. מיותר לגמרי לדעתי. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ד • 00:49, 8 בנובמבר 2013 (IST)

אני מסכים. בנוסף, אני חושב שבכלל הפסקה הזאת עושה עוול לכבוד הרב, משום שלא חסרות גם התבטאויות מכבדות שלו גם על החולקים עליו, אפשר לדוגמה לראות בקישור הבא http://www.srugim.co.il/57644-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A-%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA?di=1 לכן מן הראוי לקבץ גם אמירות מכבדות של הרב על החולקים עליו ולהוסיף לערך. Shoelshe - שיחה 01:27, 8 בנובמבר 2013 (IST)

מה רבותא באמירות מכבדות? כך נוהג בן תרבות, ואוי לנו שנוצר צורך לקבץ אמירות כאלה של הרב. כדי להבהיר זאת אביא משל: באו אל יהודי בטענה שחילל שבת. ענה: ומה בכך? הסתכלו על השבתות הרבות שלא חיללתי. דוד שי - שיחה 01:44, 8 בנובמבר 2013 (IST)

קודם כל כותרת הפסקה היא "התייחסותו לחולקים עליו", וא"כ צריך להביא סוגי התייחסות שונים. בנוסף, כל הניסיון הזה לקבץ אמירות קיצוניות של הרב הן ניסיון נואש להכפיש את שמו. צריך להבין את ההקשר. הרב נולד בבגדאד לפני כמעט 100 שנה. זאת השפה. אין מה לעשות. אני לא בא להצדיק את האמירות, אני חושב שרב בסדר גודל הזה צריך גם לדעת מה ההשפעה של האמירות שלו, אבל מכאן ועד לכתוב פסקה שלמה שכולה מוקדשת למספר התבטאויות חריפות של הרב? נראה לי מוגזם לגמרי... Shoelshe - שיחה 02:03, 8 בנובמבר 2013 (IST)

״צריך להבין את ההקשר. הרב נולד בבגדאד לפני כמעט 100 שנה. זאת השפה. ״ - לא, זאת לא השפה. זה תירוץ מוזר שהומצא על ידי אנשים עם דמיון אוריינטליסטי מפותח. זאת לא השפה של בגדאדים לפני 100 שנה, זה סגנונו האישי של הרב עובדיה - ופן עיקרי בתדמית הציבורית שלו לאורך השנים - וחשוב להציג את זה בערך. Ben tetuan - שיחה 11:13, 8 בנובמבר 2013 (IST)

אני לא מסכים איתך אבל אין מה להתווכח ללא עובדות. בכל מקרה, גם אם אתה חושב שזה פן עיקרי בתדמית הציבורית שלו אפשר לכתוב פסקה שהכותרת שלה תהיה "תדמיתו הציבורית" או משהו בסגנון הזה. הפסקה שקיימת כרגע לא באה להציג את תדמיתו הציבורית אלא לקבץ אמירות קיצוניות שנאמרו בהקשרים מסויימים. Shoelshe - שיחה 09:18, 10 בנובמבר 2013 (IST)

דומני שיש כאן שתי טעויות: הרב טופיק אינו רב אלמוני, כלל וכלל; הוא רב ידוע ומוכר, והיחס אליו משקף את סגנונו (המליצי?) של הרב עובדיה יוסף ז"ל. בנוסף לכך, לכל ביטוי כלפי רב כלשהו יש ערך רב, ואין לזלזל בו. כפי שכתב דוד שי, ערך זה אינו ספר ביוגרפי הדואג לשפץ קלות את הצדדים הלא חיוביים בעינינו. אם הרב עובדיה יוסף לא ראה פסול בכך, מי אנחנו?

עד שאנחנו דנים על התייחסות לרב טופיק, יש לשאול מדוע לא נכנסה ההתייחסות לרב יצחק ברדא (הרהיב עוז לצאת נגד מרן... וכבר היכה הגר"ש משאש על קודקודו... וידעתי בני ידעתי כי הנ"ל עומד במרדו וממשיך לפסוק גם בעניינים אחרים נגד פסקי מרן השולחן ערוך, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו")?

וההתייחסות לרב אמנון יצחק ("הקדיח תבשילו. אין לו יראת שמים. הוא קורא את עצמו חכם. חושב את עצמו גבוהה גבוהה, שהוא מנהיג, צריך לדעת שהוא מתייהר והקדוש ברוך הוא משפילו")?

וההתייחסות לרב עמאר ("הוא אומר עשיתי לשם שמים. אדם מכניס סכין בלב חברו ואומר עשיתי לשם שמים. וכי אני לא עשיתי לשם שמים? עשה עצמו כמי שלא ידע את יוסף, מי אמר לו שיש לי רוגז נגדו, מה הוא לא יודע מה הוא עשה לי? הוא היה פה והבטיח לי שהוא יתמוך במועמד שלי לרב הראשי. אדם שכותב שהוא קטן ונבזה ומודיע בהכנעה שכל מה שהוא עשה זה רק לשם שמיים, כותב לי שהוא עשה לי את זה רק בתנאי שלא תוקן עד הרגע האחרון, הוא מסכים לשמוע לי אבל הוא עושה לי תנאים")?

וכמובן, ההתייחסות הידועה לרב סתיו ("אין לו יראת שמים בכלל... אין לו חלק לעולם הבא... מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות, מסוכן לתורה... אדם רשע")?

כל ציטוט הוא חשוב בפני עצמו, ואני מצפה מאנשים אובייקטיביים להכניס את כל הנ"ל לתוך הערך ולתת לכל התבטאות את המקום שלה. סרוג ונראה - שיחה 19:55, 10 בנובמבר 2013 (IST)

סרוג, אני מכיר מאות אם לא אלפי רבנים, אשכנזים או ספרדים, ועליו לא זכיתי לשמוע עד היום. זה אומר הרבה. אין ספק ששלושת הרבנים הנ"ל מוכרים יותר. אני הוא שאמרתי לאחרים שאין להסתיר את ההתבטאויות של הרב עובדיה, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים ללקט את כולן. צריך סיבה טובה מאוד כדי לא להסתפק בשלוש דוגמאות. מעבר לזה - גם בגירסה שהצעתי מוזכרים שמות נוספים, ואפשר להביא עוד אחד או שניים, אבל יש גבול. 21:08, 10 בנובמבר 2013 (IST)

העברה מדף שיחתי

שלום ג'יס למה בטלת את מה שכתבתי על הרב עובדיה יוסף זצוק"ל? יש מקור למה שכתבתי ועוד שזה המספר של המשטרה. תודה

משום שמחקת הערכות אחרות. ראה את הדיון בנושא בערך על ההלוויה. ג'יס - שיחה 02:22, 12 בנובמבר 2013 (IST)

ההלוויה

בגירסא הנוכחית של הערך נכתב: "הלווייתו נערכה באותו ערב בירושלים והשתתפו בה, לפי ההערכות בין 275,000 ל-850,000 איש‏, ככל הנראה הלוויה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל."

ניסוח זה תמוה בעיני עד מאוד. האם דעתו (חסרת המקור, כמובן) של בלוגר הזוי שעיתון "הארץ" נותן לו במה צריכה להיכנס לויקיפדיה? הערכת המשטרה היא שנכחו באותה לוויה כ-850,000 בני אדם - וכך צריך להיכתב בויקיפדיה. אפשר להוסיף כבדרך אגב שהיו שפקפקו במספר זה (כמובן בתנאי שיש לכך מקור מוסמך), אבל ממש לא כפי שמנוסח עכשיו. 2. בהמשך למה שכתבתי לעיל, לפי הערכות המשטרה נכחו בלוויה 850 אלף איש. אם כך, זו לא הייתה "ככל הנראה" ההלוויה הגדולה בתולדות המדינה אלא האירוע הגדול ביותר, בו השתתפו מספר בני האדם הגבוה ביותר בתולדות מדינת ישראל, וככל הידוע לי, אחת הלוויות הגדולות בעולם. כך לפחות דיווחו מהדורות החדשות באותם ימים. 46.120.189.242 14:06, 18 בנובמבר 2013 (IST)

ראה שיחה:הלוויית הרב עובדיה יוסף#כמה השתתפו? --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 14:40, 18 בנובמבר 2013 (IST)

ההערה צודקת. טיפוסי - דברו איתי 14:57, 18 בנובמבר 2013 (IST)

מה אתה יכול לעשות עם זה טיפוסי ? תנסה להעלות את זה לדיון אולי ♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 17:05, 18 בנובמבר 2013 (IST)

כפי שכתב מכבי הנושא כבר נידון ומוצה. לא מדובר כלל בבלוגר כלשהו אלא באמדן של חברה שזוהי התמחותה (ולדעתי הוא רציני יותר מההפרזות המסורתיות של המשטרה). נרו יאיר • שיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ד • 17:09, 18 בנובמבר 2013 (IST)

כפי שאמרתי, עמדתי היא שיש להציג את הערכת המשטרה כנתון עיקרי, עם זאת, אפשר להוסיף שמעריכים אחרים ציינו מספרים אחרים. ומכיוון שישנן דעות חולקות, ועל מנת לסיים את הדיונים בעניין באופן סופי, אני סבור שנדרש לפתוח הצבעת מחלוקת מסודרת, שאת תוצאתה, כולנו נקבל. טיפוסי - דברו איתי 17:16, 18 בנובמבר 2013 (IST)

קראתי את הדיון הנ"ל ודעתי כדעת Slav4 שם.

ובכלל, אני לא מבין בכלל על מה הוויכוח. אין זה מתפקידינו לקבוע או לדעת באמת כמה בדיוק נכחו באותו לילה (מודגש על מנת להוציא מדעת המשתטים שטוענים שלא היה מספיק מקום וכו' וכו' שהרי נחילי אנשים לא פסקו מלהגיע, ואחרים לעזוב, משעה 18:00 עד חצות לילה!) אלא רק לציין את המספר המוערך ע"י הגורם המוסמך ביותר במקרה זה - המשטרה. אם יש מקורות מוסמכים אחרים, אין מניעה מלציין גם אותם. אני רק מוחה כנגד הגרסה הנוכחית. 46.120.189.242 17:29, 18 בנובמבר 2013 (IST)

יש הערכות שונות לגבי מספר המשתתפים בהלוויה שנעות בין 275 אלף (על פי חברה פרטית שזה תחום מומחיותה) ל-850 אלף (על פי דוברות המשטרה שמנסה להסביר כיצד אירוע המוני צפוי-מראש הסתיים בעשרות מקרי התעלפויות ופינוי לבתי חולים). הפסקה שמופיעה בערך מציגה בפני הקורא את טווח ההערכות ללא לנקוט עמדה איזה מההערכות יותר "טובה", וזה מה שאנציקלופדיה אמינה אמורה לעשות. Ben tetuan - שיחה 17:37, 18 בנובמבר 2013 (IST)

נרו יאיר וBen tetuan, אנחנו שמחים לשמוע שיש לפניכם אמדן של חברה שזוהי התמחותה. כעת, במטותא מכם, ציינו את שמה של החברה + מקור, או שפשוט תוסיפו בעצמכם את השערתם לצידה של הערכת המשטרה. 46.120.189.242 17:58, 18 בנובמבר 2013 (IST)

פתחתי דיון מחלוקת כאן --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 19:20, 18 בנובמבר 2013 (IST)

לאלמוני, יפה לך לדבר בלשון רבים. לעצם העניין, במטותא ממך (אם מותר לי להשתמש בלשונך), הגיע הזמן שתקרא את הערך על הלוויה ואת הפרק בדף השיחה העוסק בנושא, ושם תמצא את מבוקשך. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ד • 00:12, 19 בנובמבר 2013 (IST)

אני בעד הגירסא הנוכחית, אבל רק להוסיף בסוגריים ליד המספרים מנין מגיעה כל הערכה, אם הקורא מאמין להערכות המשטרה - הרי זו כתובה לפניו, ואם הוא מעדיף להאמין להערכות של איזה חברה אלמונית שזאת התמחותה - גם זו תהיה מצויינת לפניו.Ezra100 - שיחה 21:41, 18 בנובמבר 2013 (IST)

זה בדיוק מה שאני אמרתי. כל הערכה שתובא בערך צריכה להיכתב עם שם החברה ומקור מהימן לכך. אבל הגירסא הנוכחית בלתי נסבלת, למה שלא פשוט נכתוב: "הלווייתו נערכה באותו ערב בירושלים והשתתפו בה, לפי ההערכות בין 1 ל-1,000,000,000 איש‏." כך נצא ידי חובה לכל הדעות..

ולנרו היקר, אם היית מסתכל בפסקה הזאת היית רואה שכבר קראתי את הערך על הלוויה ואת הפרק בדף השיחה, וכתבי את דעתי. 46.120.189.242 14:49, 19 בנובמבר 2013 (IST)

נו, אם קראת אז מה יש לפנות אליי בלשון מליצית שאספק לך מקור? אתה כבר יודע מה המקור. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ד • 19:31, 19 בנובמבר 2013 (IST)

לנרו, אם אתה וחבריך כה מתעקשים על הנוסח הנוכחי בעקבות אותה חברה, אתם שוכחים רק דבר אחד - החברה ההיא כנראה מפקפקת בכל ההערכות "המנופחות" של המשטרה, ולכן עליכם לערוך כך את כל הערכים על ההפגנות והלוויות הענק שהיו בישראל, לא? 46.120.189.242 05:30, 20 בנובמבר 2013 (IST)

אתה וחבריך לא "כה מתעקשים"? "כנראה" לא מספיק טוב, אבל בכל מקרה שבו יש הערכה רצינית אחרת (לא של סתם מישהו שהיה וראה ולכן נוקב במספר) בהחלט זה צריך להיכנס לערכים. נרו יאיר • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ד • 01:01, 21 בנובמבר 2013 (IST)

זה שיח חרשים,לא יותר מזה --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 07:54, 29 בנובמבר 2013 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה לערך מומלץ

הערך הועלה לדיון בעבר ולא הוסף.רבות כבר דובר על פעליו,ועל הערך אודות הלוויתו התנהל דיון ארוך. אולי לאחר לכתו לארץ החיים יוסכם להוסיפו כמומלץ --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 11:11, 28 באוקטובר 2013 (IST)

מותו של אדם לא מהווה סיבה להמלצה. האם תוקנו כל הבעיות שעלו בדיון הקודם? גילגמש • שיחה 11:31, 28 באוקטובר 2013 (IST)

בלי אפילו להתעמק בערך, ברור לפי הערות השוליים, לקריאה נוספת והקישורים החיצוניים, שהוא לא במצב להיות מומלץ. Yoav Nachtailer - שיחה 16:55, 28 באוקטובר 2013 (IST)

בערך יש שפע תמונות המפרות זכויות יוצרים

עורך בשם משתמש:Alloni, העלה תמונות לויקישיתוף שבחלקון הוא כתב במפורש שהוא לא יודע מי היוצר והעלה ברישיון {{PD-art}} שעל פיו התמונות משוחררות מזכויות יוצרים שזו כמובן שטות גמורה. יש תמונות נוספות שבהן הוא הצהיר שהוא היוצר, ואני חושבת שגם אותן יש לבדוק.

אני תוהה לגבי כל הוויקיפדים הנכנסים פעמים רבות לערך. לא עלה על דעתכם לבדוק את מקורה של תמונה כמו קובץ:בביקור בסיני במהלך מלחמת יום הכיפורים.JPG. האם נראה לכם סביר שאין עליה זכויות יוצרים? אני מבקשת סיוע בבדיקת התמונות בערך. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:56, 13 בפברואר 2014 (IST)

ערך טוב מאוד.

כתוב כהלכה, יחסית-מקיף. ערך טוב. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.42.204 12:21, 1 במאי 2014 (IDT)

ההיתר של "שתי אצבעות" ומהר"ם אלשקר

בגירסה האחרונה של הערך הופיע המשפט "התיר לנשים ללבוש מטפחת לראשן המגלה שתי אצבעות (כ-4 ס"מ) מלפנים, בהסתמכו על הפוסק שהתיר זאת, מהר"ם אלשקר". זהו משפט שגוי לחלוטין. מהר"ם אלשקר בתשובתו, לא התיר מעולם גילוי "שתי אצבעות", ולא הזכיר שיעור כלשהו מהראש המותר בגילוי.

מהר"ם דיבר על השיער היוצא חוץ למטפחת, הנקרא בלשון חז"ל "חוץ לצמתן". "צמת" הוא הכיסוי שהידק את המטפחת לשיער הראש בזמנם. מבעד לכיסוי היו נוהגים להוציא שיער, ואת זה התירו הראשונים (ובראשם הרשב"א) ללא שום שיעור בגילוי שיער זה (התירו גם צמות ארוכות, ר' שו"ת אור לציון ח"א סימן י"א).

גם הגר"ע יוסף עצמו לא טען מעולם שמהר"ם אלשקר התיר זאת. אלו דבריו בשו"ת יביע אומר חלק ד - אבן העזר סימן ג: "מנהג בנות ישראל שנהגו לצניעות כל שהמנהג בכל העיר להקל אזלינן בתר מנהגא. ודמי למ"ש מהר"ם אלשקר (סי' לה) להתיר במקום שנהגו הנשים לצאת בשערות שחוץ לצמתן. ע"ש. ואף שהצמח צדק מליבאוויטש בתשו' (חאה"ע סי' קלט), ובחי' הש"ס (פ"ג דברכות ד"ה ע"א) האריך לחלוק על המהר"ם אלשקר. ע"ש. מ"מ רבו האחרונים שסמכו ע"ד המהר"ם אלשקר, ובודאי שהנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן ע"מ שיסמוכו" [ולכן התיר שם לנשים לצאת עם מטפחת, שאינה כיסוי מושלם, ולעיתים מתגלה הראש].

יצויין כי פוסקים אחרים התנגדו להיתר זה בחריפות, ושללו כל קשר למהר"ם אלשקר. ב"שדי חמד" מספר "משא למלך" דקצת חכמים שלמדו בבחרותם ושנו ופירשו, רצו לפקפק בהסכמתם, ותלו עצמם באילן גדול המהר"ם אלשקר, אמנם טח עיניהם מראות מהשכיל לבותם, ותלו בוקי סריקי באיש אלהים קדוש, דכל השקלא וטריא שלו היא בשערות שיצאו חוץ לצמתן וכו' ולא בכל הראש או אפי' קצת שיער" (ציטוט מספר "דת והלכה" של הרב משה שטרנבוך).

ואכן בשו"ת מהר"ם אלשקר אין זכר לאותו היתר של הגר"ע יוסף. אלו דבריו בסימן ל"ה: "שאלת ממני הידיד אם יש לחוש לאלו הנשים שנהגו לגלות שערן מחוץ לצמתן להתנאות בו... כתב הרשב"א... ושערה חוץ לצמתה שאינו מתכסה, אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהם ולא טריד... וזה המנהג בעצמו הוא מנהג הנשים היום, שהאשה קולעת כל שערה ומשיירת שיער הצדעים יורד על פניה והוא הנקרא בלשון חכמים בת צידעא כמו שנתבאר".

אי לכך תיקנתי בהתאם. סרוג ונראה - שיחה 18:57, 12 במאי 2014 (IDT) }}