שיחה:רצח ארלוזורוב

שם הערך

כשתסיימו את העבודה, העבירו לרצח חיים ארלוזורוב. איתי • הקלפיות פתוחות-בואו להצביע 02:52, 15 ביולי 2008 (IDT)

חגי, יש התנגדות? איתי • הקלפיות פתוחות-בואו להצביע 03:17, 15 ביולי 2008 (IDT)

העבודה נגמרה. צריך לשקול מה השם הנפוץ. לי מוכר השם "רצח ארלוזורוב". בצע מבחן גוגול. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב בתמוז ה'תשס"ח • 03:23, 15 ביולי 2008 (IDT)

ודאי שהשם "רצח ארלוזורוב" הוא הנפוץ, זה לאו דווקא אומר שהוא הנכון מבחינתו. איתי • הקלפיות פתוחות-בואו להצביע 03:45, 15 ביולי 2008 (IDT)

רצח ארלוזורוב מנצח 20:1 בגוגל. אני חושב שזה בעייתי להעביר לאור זאת. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב בתמוז ה'תשס"ח • 03:47, 15 ביולי 2008 (IDT)

האם סימה ארלוזורוב טענה שהרוצחים היו ערבים?

שחזרתי עריכות שאינן רלוונטיות:

1. טרם הובא מקור שלפיו סימה ארלוזורוב טענה שהרוצחים היו ערבים.
2. ועדת בכור לא קבעה שהרוצחים היו ערבים. מסקנות הועדה נמצאות בערך ועדת בכור.
3. הכתבה ב"מקור ראשון" מוטה, והטיעון המרכזי שבה הוא שהערבים שכביכול רצחו את ארלוזורוב התוודו לפני יצחק חנקין. טיעון זה הופרך פעמים רבות, ומטרת הכתבה היא כנראה פוליטית. בכל מקרה, ברור שלא מדובר במקור אמין.

-- ‏גבי‏ • שיח 16:28, 15 בינואר 2009 (IST)

לא אמרתי שהיא קבעה כך, הנקודה היא שהיא התייחסה לעדות הזו של סימה, והכתבה ממקור ראשון בהחלט מקובלת. יחסיות האמת • ♥ • כ' בטבת ה'תשס"ט 01:27:00

שלושה וחצי שבועות חיכיתי למקור שיבסס את הטענה על העדות של גב' ארלוזורוב, ולא קיבלתי. שמתי גם מודעה בלוח המודעות. אם לא יהיה מקור לטענה הזו בקרוב, איאלץ להסירה מהערך. (הכתבה ממקור ראשון לא קשורה לנושא זה, וראויה לדיון נפרד.) -- ‏גבי‏ • שיח 16:42, 18 בינואר 2009 (IST)

כפי שאמרתי, המקור הוא ועדת בכור והדבר מובהק מהערך עליה. יחסיות האמת • ♥ • כ"ג בטבת ה'תשס"ט 07:40:11

קראתי היטב את הערך ועדת בכור ולא מצאתי בו את הדברים שהוספת. אולי תוכל להביא מראה מקום מדוייק יותר לטענות? יוסאריאן • שיחה 09:48, 19 בינואר 2009 (IST)

Efrat.afek - שיחה בדוח ועדת בכור שיצא בתור ספר בשם: ועדת-החקירה לחקירת רצח ד"ר חיים ארלוזורב : דין וחשבון / הוגש ע"י: דוד בכור ...דפוס הממשלה תשמה"ה - 1985 בעמ' 47 יש התייחסות נרחבת לעדותו של השוטר שמואל שרמייסטר, שהיה השוטר שגבה את הדיווח הראשוני של סימה ארלוזורוב בליל הרצח. העדות המקורית כפי שנמסרה ב1933 מצוייה אף היא לעייון בארכיון ז'בוטינסקי, וכן עדותו במשפט בוחקירה המוקדמת לפנ השופט החוקר בודילי. (משפט רצח ארלוזורוב - נאומי הקטיגור והסנגור ומסמכים. סימול תיק ח- 8 - 6). בעדותו נאמר שסימה ארלוזורוב סברה שהתוקפים היו ערבים. את עדותו מחזקת עדותו של קופרשטיין הידיד שהיה עימו במלון קטה דן ושמע את שיחתו למשטרת יפו. את עדותו של קופרשטיין ניתן לראות גם היא בארכיון ז'בוטינסקי סימול תיק ח- 8 - 2 / 1 . קופרשטיין לא הבין אנגלית, אולם שמע את השיח של שרמייסטר בעברית, כאשר זה פנה אל סימה ארלוזורוב במהלך השיחה הטלפונית על מנת לאשר את הפרטים. כמו כן ניתן לראות את עדותו של אנדרי גוט, שנסע בחברת הגב' ארלוזורוב ויהושע גורדון ממקום הרצח, גם היא מאשרת הנחה זאת. ראו גם המבוא של יוסף נדבה לספרו של אבא אחימאיר המשפט תל-אביב תשכ"ח עמ' ל ואילך... קיימות עדויות נוספות לזיהוי הראשון... בעתון הירדן ביום 28.10.34 בעמ' 1: מספר אברהם טננבאום (אביו של יהודה ארזי שהיה ראש המחלקה הפוליטית של משטרת המנדט ...) על שיחה שנתקיימה בינו לבין דוב הוז בליל הרצח "ובה אמר לי מר הוז פעמים אחדות במלים ברורות, ובבטחון גמור, שהרוצחים של חיים ז"ל היו ערבים" (הכותרת: מכתב גלוי מאת בן שיחו)

ואשר לעדותו של יצחק חנקין: חנקין הופיע בפני ועדת החקירה (1983) ומוזכר בדוח ועדת החקירה. - תמליל עדותו מצוי בכתב (בארכיון ז'בוטינסקי סימול ח 8 א/1/ 7 בעדותו הוא מספר ששמע מפי עבדול מג'יד על כך שהוא ועיסא אחראים לרצח ארלוזורוב (בשוגג) לפי עדותו של חנקין עבדול מג'יד סיפר שעיסא דרביש היה זה שירה. יצחק חנקין אישר את תוכן סליל הקלטת של הראיון שערך עמו כמה שנים לפני כן פרופ' נדבה (ראו גם כתבה במעריב 15 ליוני 1983 בה מוסבר על הקלטת) וכן את העובדה שהתראיין על ידי כתבת הארץ תמר מרוז ( ראו כתבתה ב 8 ביוני 1973) חנקין בעדותו מתייחס לספרו של הסופר והמשורר חיים גורי : ספר המשוגע בו הוא מופיע כדמות ספרותית בשם יעקב. (עמ' 136 -137) חיים גורי היה ידידו של יצחק חנקין מאז הכרותם בתקופת הפלמ"ח. יצחק חנקין נשאל גם למי הוא סיפר את העובדות שידע והבהיר שאכן פנה למנהיגים בישוב אך קיבל את הרושם שאם יפרסם את האמת אולי יוחרם ובכלל, טענו בפניו: "למי זה טוב שהיהודים ילחמו" ...) עמ' 261. עוד מספר יצחק חנקין שהכיר את עבדול מג'יד באמצעות אחיו עבדול חמיד "תמיד היו לו טענות אל עבדול מאג'יד. הוא לא היה באשמת הרצח הזה, והוא הכניס אותו שותף לעניין..." בעניין זה, כדאי לציין גם את מכתבו של אלוף מיל שלמה אראל אל פרופסור נדבה ביום 26 למאי 1983, גם הוא נעצר על ידי שלטונות המנדט בכלא עכו הכיר את יצחק חנקין ונפגש פגישה קצרה עם עבדול מג'יד שאשר את שותפותו ברצח. (עדות זו גם הי מצוייה בין תמלילי העדויות של ועדת החקירה)

מה לרב קוק ולרצח?

מדוע מובאים דברי הרב קוק פה, האם היה לו ידע על החקירה, מה המקור להם. מוריד עד סוף הדיון. קול ציון - שיחה 19:13, 5 בדצמבר 2009 (IST)

דברי הרב קוק, כמנהיג הציבור הדתי בארץ ישראל, ראויים להופיע בערך. אני מסכים שנחוץ מקור. דוד שי - שיחה 20:11, 5 בדצמבר 2009 (IST)

אני מסכים שמעשיו של הרב קוק ראויים לציון, אבל לא בהקשר של מידע על החקירה אלא תגובות ביישוב. צריך מידע אמין על הועד שעמד בראשו.

אם רוצים מקור, אפשר לשים תבנית מקור, ואז מי שצריך ימצא את המקור. אני מוחה כנגד הפעילות של קול ציון שעובר על ערכים ומוחק קטעים שלא נראים לו, מבלי שהוא מנהל שיחה על כך. מקודם הוא מחק לא בגלל שלא היה מקור, אלא בגלל שדבריו של הרב קוק לא היו נראים חשובים בעיניו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 19:03, 6 בדצמבר 2009 (IST)

מחאה נעימה. הבעיה עם הדיווח של דברי הרב קוק היא כפולה - מקור אמין (לא אתר מרכז הרב) וזה שהוא מופיע יחד עם כאלה שהיו מעורבים (לכאורה) בחקירה. הוא והועד צריכים להופיע בפסקה שעוסקת בתגובות היישוב. קול ציון - שיחה 19:25, 6 בדצמבר 2009 (IST) 

הרב קוק היה מראשי המגינים על הנאשמים, כפי שמעידים הכתובים בעניין, זה שאתה מוחק אותו מראה שאתה בור בפרשה. הרב נריה פעם כתב כי "לכתוב על משפט רצח-ארלוזורוב מבלי להזכיר את הראי"ה קוק, הרי זה כמו לכתוב על משפט-דרייפוס ולא להזכיר את אמיל זולא". בפעם הבאה קודם תשוחח ואחר כך תמחוק, ככה נוהגים כאן בדרך כלל. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 19:31, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אתה בכלל קורא את מה שאני כותב? תתאר את הפעילות של הרב קוק בצורה ראויה ואל תקרא לי בור. אני יכול לחשוב על אי אלו שמות שמתאימים לך. קול ציון - שיחה 19:34, 6 בדצמבר 2009 (IST)

מכיוון שבגרסא מה-13 באוקטובר לא הוזכר הרב קוק, הגנתי על הערך בגרסתו זו. אני מבקש שתדונו פה על המשפטים שייכנסו לערך ומקורותיהם. יוסאריאן • שיחה 20:19, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אני אחזור על דעתי: מה שצריך להיות כתוב זה על הפעילות ודבריו של הרב קוק לטובת סטבסקי. זה לא צריך להופיע יחד עם ארזי ועם פרדריק שהיו קשורים (או קשורים לכאורה) לחקירה. קול ציון - שיחה 20:36, 6 בדצמבר 2009 (IST)

בהתחשב בקשר האמיץ בין ישיבת מרכז הרב לרב קוק, אני חושב שהמקור שלהם אמין די הצורך. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 20:39, 6 בדצמבר 2009 (IST)

בגין בנאומו בכנסת (ביוני 1956) מצטט את הרב קוק "מוכן אני להישבע על ספר תורה בליל כל נדרי, כי רבי אברהם סטבסקי נקי וחף מכל פשע". [1]. עורך דבר (מאי 18, 1934) מתפלמס עם הרב קוק [2]. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 20:44, 6 בדצמבר 2009 (IST)

בקשר לטענה שהפסקה לא מתאימה אפשר לדון בזה, אבל גם בן גוריון לא ממש קשור לחקירה, והוא מופיע באותה פסקה (ולא נמחק). בכל מקרה המיקום אינו עילה למחיקה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 20:47, 6 בדצמבר 2009 (IST)

כיוון שהוויכוח בין הצדדים, חרף הטונים שלו, מצומצם מאוד, הרשיתי לעצמי להחזיר את הפסקה שהושמטה, תוך מיקומה בסעיף חדש, כפי שדרש קול ציון. את הסעיף החדש, "הוויכוח ביישוב", שהוא בעיני חשוב מאוד, שהרי הוויכוח המשיך לחיות לפחות עוד 50 שנה לאחר שהחל, ראוי להרחיב. הסרתי את ההגנה מהערך, ואני מקווה שעניינים במחלוקת, אם נותרו, ילובנו בנחת בדף השיחה. דוד שי - שיחה 21:22, 6 בדצמבר 2009 (IST)

חלונית הציטוט

יוצרת מרווח לבן ענק בגלל תמונת הפסל שהוצמדה לפסקת ההנצחה. מציע להעביר לתבנית ציטוט. אביהו • שיחה 07:17, 7 בדצמבר 2009 (IST)

כפיתרון מיידי הזזתי את התמונה ימינה. דוד שי - שיחה 08:37, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אני מקווה להשיג תמונה של הכרוז. אפשרות נוספת להרחיב את חלונית הציטוט, או בכלל להעביר את פסקת ההנצחה עם התמונה לערך חיים ארלוזורוב. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 17:56, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הביצה והתרנגולת

כאסמכתא למשפט "בשל כך הותקף מילולית בידי ציבור הפועלים ואנשי מפא"י ועל גדר ביתו נכתב 'אוי לדור שכהניו מגינים על רוצחיו'" הביא אפי את אתר רשת עמית. הבעיה היא שטקסט זהה מופיע בערך הרב קוק, ולא ברור לי מי העתיק ממי (ראוי לברר זאת). כיוון שהבאתי אסמכתאות מוצקות לביקורת בעיתון "דבר" על הרב, אין צורך באסמכתא רופפת זו. דוד שי - שיחה 08:34, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אני מניח שהם מסתמכים על הערך הראי"ה קוק בויקיפדיה שקיים כבר מאוגוסט 2004. אכן מנפלאות האינטרנט להביא את עצמי כסימוכין באופן מעגלי. לאחר בדיקה נוספת התברר כי הסתמכתי על שיחה של הרב צבי יהודה קוק, שאינני יודע כיצד לשחזרה היום. בכל מקרה מצאתי את האמירה (בשינוי קטן) גם בספר "הרב קוק" של אבינועם רוזנק עמ' 271: "אוי לדור שכהניו מחפים על רוצחיו". אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 17:02, 8 בדצמבר 2009 (IST)

גם לאחר שנמצאה אסמכתא, נדמה לי שאין מביאים ראיה מן הגרפיטי, שהרי כתב אותו אדם בודד ("עשב שוטה"). יש לנו אמירות קשות ב"דבר", שמשקלן גבוה לאין שיעור משל הגרפיטי. די בהן. דוד שי - שיחה 00:01, 9 בדצמבר 2009 (IST)

חיפשתי ב"דבר" את הדברים שמייחס רוזנק (באותו עמוד בספרו) לברל, ולא מצאתי. תמהני היכן ברל כתב אותם אם לא בעיתונו. דוד שי - שיחה 00:14, 9 בדצמבר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: המשפט מבטא את עומק החלל שנפער בין הרב קוק לבין החלוצים, שבגינם הרב קוק הקריב את הקשר שלו לעולם החרדי שממנו בא. בבית הרב כאבו את הגרפיטי הזה, הרבה יותר מכל מאמר שהתפרסם בדבר, כפי שהעיד על כך בנו, מכיוון שהוא ביטא את הלך הרוח של ההמון, ולא היה בבחינת עשב שוטה באותם הימים. יתר על כן, בעקבות עקשותו של הרב קוק לסנגר על הנתבעים, בניגוד למה שנראה כשכל הישר, הוא נתפס כתמהוני שמנותק מקרקע המציאות שטוען טיעונים נאיביים למשל כמו הטיעון שלא יתכן שיהודי ירים ידו כנגד יהודי אחר. רוזנק מתאר ישיבה של מנהיגי היישוב עם הרב קוק, שבהם בדו שיח של חרשים הוא ניסה חסר אונים וללא הצלחה להסביר את עמדותיו. בכל מקרה, מה שכתוב בדבר, מבטא את אפס קצהו של מה שהתרחש. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:27, 9 בדצמבר 2009 (IST)

הספר כרגע אינו מול עיני. מה הוא מייחס לברל? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:31, 9 בדצמבר 2009 (IST)

"האמונה הבטלנית התמימה של הרב קוק, שיהודי אינו מסוגל לשלוח יד בנפשו של יהודי אחר ומשום כך יש לזכות את הרוצח, אינה יכולה אלא לעורר לעג מר". כמקור הוא מביא את הספר "האיש נגד הזרם", אבל זה בוודאי לא המקור הראשוני. דוד שי - שיחה 00:50, 9 בדצמבר 2009 (IST)

לא סביר בעיני שברל יכתוב בעיתונו בפומבי על הרב קוק את הדברים הללו. עושה רושם שמדובר בדברים שבעל פה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:33, 9 בדצמבר 2009 (IST)

המקור באיש נגד הזרם בעמ' רפ. כתוב שכתב זאת אחד ממנהיגי הפועלים, לא בשמו המפורש. ואין ציון מהיכן הדבר נלקח. בהקשר של הגרפיטי כתוב באותו עמוד שכתבו זאת חמומי מוח בזפת שחורה, ושהוא פרץ בבכי כאשר ראה זאת ואמר לאחר מכן "הוכתי בית מאהבי". אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 17:32, 9 בדצמבר 2009 (IST)

לאחר הרצח הפך גוש השמאל, בראשות מפא"י, לגוש הדומיננטי בהנהגה הציונית

בערך נאמר: "לאחר הרצח הפך גוש השמאל, בראשות מפא"י, לגוש הדומיננטי בהנהגה הציונית", ואני שואל: האם לא היה זה המצב גם קודם לרצח? דוד שי - שיחה 20:45, 8 בדצמבר 2009 (IST)

שאלה טובה. בערך חיים ויצמן כתוב: "ב-1931 לא נבחר לנשיא הקונגרס הציוני עקב מדיניותו, שנתפסה כפרו-בריטית. הוא התייצב בראש הפעולה למען יהודי גרמניה ועליית הנוער עד להיבחרו מחדש בשנת 1935.". אם כך עושה רושם שלפני כן היו כוחות שונים. בכל מקרה מי שכתב את זה בערך חיים ארלוזורוב הוא אברהם אמיר, וכדאי להפנות אליו את השאלה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 23:16, 8 בדצמבר 2009 (IST)

באספת הנבחרים יש פירוט המראה שלפחות שם היתה גם קודם לכן דומיננטיות של מפלגות הפועלים. אני חושב שהטענה הזו מוטה למדי. קול ציון - שיחה 08:35, 10 בדצמבר 2009 (IST)

לדוד: ב -הרפובליקה הישראלית השניה: פוליטיקה ומשטר לקראת המאה ה־12 מאת אשר אריאן - עמ' 118 נראה שהרוויזיוניסטים היו מפלגה שניה בגודלה, (ועם מפלגות קטנות היוו איום על ההגמוניה של הפועלים) ואחרי הרצח הם ירדו. כמו כן יש להסתכל בחו"ל ולא בארץ, שם בבחירות לקונגרס הציוני ירדו הרוויזיוניסטים מ-21 ל-14 ומפאי עלתה מ-29 ל-44, ככה שהתחרות הפכה ללא ריאלית יותר. נלביא - שיחה 09:01, 10 בדצמבר 2009 (IST)

רצח אכזרי

הסרתי את הקביעה שהזעזוע בישוב היה בשל שהרצח היה אכזרי. לא מצאתי שהרצח היה יותר אכזרי מהרצח של יעקב ישראל דה האן שנורה באופן דומה, מבלי שהדבר יעורר זעזוע דומה בדעת הקהל של היישוב. הדבר העיקרי שניתן לומר שהזעזוע היה בשל אישיותו הכשרונית ומעמדו הבכיר. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:42, 10 בדצמבר 2009 (IST)

ההשערה ששלוחי גבלס רצחו את ארלוזורוב

השערה זו מופיעה כאן וגם בערך על מגדה גבלס. צריך להביא מקור שבו הופיעה השערה זו. לחילופין למחוק אותה מהערךMichael Shefa - שיחה 17:34, 24 בדצמבר 2009 (IST)

קיטרוג: רציחות פוליטיות בארץ ישראל

הסרתי את הקיטרוג, מכיוון שלא הצליחו לקבוע מי אכן רצח אותו. וזוהי הייתה גם עמדתה של ועדת בכור שהייתה ועדת חקירה ממלכתית בישראל. אם למישהו יש מידע שלא עמד בפי הןעדה שיתכבד ויביאו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:46, 10 בינואר 2010 (IST)

מדוע שחזרת ברצח ארלוזורוב? אם זה בעייתי זה חייב להיות לא נכון?

1. גם אם זה בעייתי, זה עדיין יכול להיות נכון! כל האשמת הרוויזיוניסטים ברצח בידי הנהגת היישוב גם שיהיו להם ראיות, היא היא הבעייתית! והשוטר היהודי משה שרמייסטר אף העיד על כך במשפט ואמר שסימההעידה בפניו שהרוצחים היו ערבים! יש גרסתי צריכה לחזור!
2. בכל מקרה שחזרת גם הוספות אחרות! * ישראל קרמר • שיחה • ו' באדר א' ה'תשע"א • 16:36, 10 בפברואר 2011 (IST)

ניסיתי להתנסח בעדינות, אך אתה דורש שאומר דברים מפורשים. ובכן, עריכה זו גובלת בשקר. הוספת את כל סיפור שרמייסטר ללא אסמכתא, תוך הצגתו כאילו עדותה של סימה ארלוזורוב היא אסמכתא לכך. דוד שי - שיחה 16:39, 10 בפברואר 2011 (IST)

על סמך מה אתה כותב שזה שקר. גם לך אין אסמכתא לכך שזה שקר, חוץ מכך שאנשי השמאל טוענים זאת! בנוסף מה הקשר לכך שמקור הדברים הם בבלוג, השאלה היא תוכן הדברים! זה שהם בבלוג לא עושה אותם פחות אמינים. מדובר באדם שחקר ובדק את הנושא היטב במשך שנים. אם הוא יעלה על ספר את מה שמצא וגילה בפרשה זו, אז זה יותר אמין בעיניך ממה שהם בבלוג? הדברים לא פחות אמינים כשהם נמצאים בבלוג!* ישראל קרמר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"א • 12:40, 11 בפברואר 2011 (IST)

בעריכתי זו ביטלתי עריכות אחרות של ישראל קרמר, שקבעו עובדות ללא אסמכתאות מתאימות, והסירו עובדות, שככל הנראה יש להן אסמכתאות מתאימות (הכוונה לפגישתם של דרוויש ומג'יד עם סטבסקי ורוזנבלט - אני משער שסימוכין לכך נמצאים בפסה"ד). יוסאריאן • שיחה 17:22, 10 בפברואר 2011 (IST)

אתה כותב שאתה משער שיש לכך סימוכין, ואולי אין סימוכין גם למפגש זה? * ישראל קרמר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"א • 12:43, 11 בפברואר 2011 (IST)

יראה הציבור וישפוט (הוספתי בט' באדר א')

שהוספתי ששוחזרו ויראה ציבור הגולשים וישפוט האם זה ראוי לבוא בערך כדעות לגבי זהות הרוצחים:

ישנם חיזוקים לטענה שהרוצח ושותפו הוא דרוויש ומג'יד[3]: המשטרה הבריטית מצאה אצל דרוויש קליעי אקדח הזהים לאלו שפגעו בארלוזורוב, אך לא עצרה אותו כחשוד, ואף השמידה את הקליעים; תיאורה של סימה לאחד מהרוצחים בעדותה במשטרה תאם למג'יד שהיה גבה קומה, גברתן והילוכו כברווז. [4]; דרוויש עצמו אמר לאחר מלחמת ששת הימים שהוא אכן רצח את ארלוזורוב.[5] וכן העובדה שאחד מהשותפים ברצח שאל "כמה השעה?" כמקובל בערבית (ובשפות לועזיות) ולא "מה[י] השעה?" כמקובל בעברית, ובריחת הרוצחים לכיוון בית העלמין המוסלמי, מחזקת את הטענה שלא יהודים רצחו את ארלוזורוב.

כן כתבתי לגבי הטענה של השופטים הבריטיים שההודאות של דרוויש ומג'יד היו קונספירציה ושקר, שהיא לא אמינה כיוון שהבריטים רצו להרשיע רוויזיוניבטים בכל מחיר, ולכן מנעו את העמדתם לדין של הערבים למרות שהיו דברים שמחשידים אותם ברצח (כפי שמובא בקישורים הנ"ל).

עו"ד יורם שפטל מספר, לפי כתבה במעריב משנות ה-80, שח"כ לשעבר דב סדן ממפ"אי ראה את אברהם סטבסקי בירושלים בשעה שבע בערב ביום הרצח שבוצע שעה לאחר מכן בחוף ת"א, כאשר בימים ההם להגיע מירושלים לת"א לקח בערך 3 שעות ברכב. סדן הסביר ששתק במשך 50 שנה כי חשב לעזור למפלגה חשוב יותר מלומר אמת. (הוספתי פסקה זו בט' באדר א' תשע"א).

בנוסף רציתי לציין כאן שראיתי טענה שסימה ארלוזורוב העידה במשטרה הבריטית לפני השוטר היהודי משה שרמייסטר שהרוצחים היו ערבים, ומשה שרמייסטר עצמו העיד על כך במשפט. ולאחר העדות הזו ולפני מסדר הזיהוי, התקיימה פגישה בין הנהגת מפא"י וסימה. השאלה אם אפשר להגיע למקור לעדותו של השוטר שרמייסטר במשפט, כך שיהיה אפשר לראות אם הטענה מבוססת. * ישראל קרמר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"א • 13:05, 11 בפברואר 2011 (IST)

אנו מכריזים בזאת על הקמתה של "ועדת קרמר" לחקר רצח ארלוזורוב. על הוועדה להגיש את ממצאיה, שיוכנו על פי מיטב הבלוגים והטוקבקים, תוך חודשיים מהיום, ולאחר מכן תיפתח הצבעת מחלוקת בשאלה "מי רצח את ארלוזורוב?" דוד שי - שיחה 16:52, 11 בפברואר 2011 (IST)

גם בבלוגים יכול לבוא מידע רציני ואמין, והבלוג שהבאתי ממנו הוא של יוסי רגב שחקר רבות את הנושא, ןנפגש עם אנשים רבים הקשורים לנושא, והוא אינו מהימין, אף שבעבר היה! זה שמדובר בבלוג שלו ולא בספר לא עושה זאת פחות אמין! * ישראל קרמר • שיחה • ט' באדר א' ה'תשע"א • 00:16, 13 בפברואר 2011 (IST)

בדיווח הראשוני שמסרה הגב' סימה ארלוזורוב קבעה שהתוקפים היו ערבים

הייתי מבקשת להכניס משפט לתוך ערך זה בויקיפדיה בסוף הפסקה הקרויה: הרצח..

בדיווח הראשוני שמסרה הגב' סימה ארלוזורוב, עוד בליל הרצח, במלון "קטה דן" לשוטר שמואל שרמייסטר, בנוכחתו של המהנדס שמאי קופרשטיין (ידידו) קבעה שהתוקפים היו ערבים.

אני רואה שהיה דיון בנושא עדותו של שרמייסטר - השוטר היהודי שרשם מפיה של סימה ארלוזורוב דיווח ראשון על הפגיעה בבעלה (עוד טרם ידעו שנפטר) ושהנושא הוסר מהוויקיפדיה מחוסר אסמכתות , ובכן הגעתי לאסמכתות רבות, מקווה שעדין אפשר להוסיף. אתחיל בדוח ועדת חקירת רצח ארלוזורב שיצא כספר: (ועדת-החקירה לחקירת רצח ד"ר חיים ארלוזורב : דין וחשבון / הוגש ע"י: דוד בכור יו"ר, מקס קנת, אליעזר ברקוביץ. ‬ ירושלים, דפוס הממשלה תשמ"ה -1985( בעמוד 47 בדוח יש התייחסות לעדותו של שמואל שרמייסטר. שרמייסטר העיד בחקירה המוקדמת (1933) ובמשפט אלה עיקרי דבריו: בליל הרצח נסע על אופניים עם חברו שמאי קופרשטיין, ברחוב הירקון. שם עצרה אותם גב ' עדינה קרסנר ואמרה להם שאדם נורה. שרמייסטר חזר מייד כדי להזעיק מגן דוד אדום ומשטרה ונכנס לפנסיון קטה-דן. בינתיים נכנסה גב' ארלוזורוב מחדר אחר והוא דיבר איתה, והיא סיפרה לו שירו בבעלה. הגב' ארלוזורוב אמרה לו שהיא חושבת שהתוקפים היו ערבים. על סמך זה מסר הודעה בטלפון למשטרת יפו באנגלית (רשומה ביומן) שדר' ארלוזורוב נורה ע"י ערבים בחוף הים ליד בית הקברות המוסלמי. בשיחה זו עמדה גב' ארלוזורוב לידו, והיא תיקנה לו רק מילה אחת, ואמרה שיש לומר shot ולא shotten. (כלומר שמעה והסכימה עם כל יתר הדברים שמסר) היא אמרה לו שלשמן שדיבר היה מבטא מזרחי והשני כלל לא דיבר...שרמיסטר מסר והדעה למשטרה ביום 13.8.1933 בפעם הראשונה כאשר נחקר על ידי הקצין טננבוים (ארזי), ולמחרת הגיש דו"ח מפורט בכתב למפקדו. בשני מסמכים אלה מופיעה אותה גירסה עליה העיד. בעת שטילפן, (שרמייסטר) היו לידו גם שמאי קופרשטיין וגם גב' קטה דן. שמאי קופרשטיין היה מהנדס בעירית תל אביב, והעיד בחקירה המוקדמת ובמשפט. ואלה עיקרי דבריו: ...כאשר חזר ונכנס לפנסיון קטה-דן מצא את שרמייסטר מדבר בטלפון עם המשטרה וגם גב' ארלוזורוב הייתה שם. שרמייסטר טילפן למשטרת תל אביב ולאחר מכן למשטרת יפו ודיבר אנגלית -שפה שהוא לא מבין. במהלך אותה שיחה, פנה שרמייסטר לגב' ארלוזורוב, ולשאלתו, ענתה לו שהתוקפים לא היו יהודים ושהיא בטוחה בזה בתשעים אחוזים. גב' ארלוזורוב ושרמיסטר דיברו בינהם עברית. גב' ארלוזורוב אמרה כמה פעמים שהתוקפים היו ערבים. העדויות הנ"ל כפי שנמסרו למשטרה (משטרת המנדט) נמצאות בארכיון ז'בוטינסקי ( כתובות במכונת כתיבה...תיק ח-8- 6 תיק ח-8- 4 וכן תיק 8- 2 / 1.) שמאי קופרשטיין, העיד גם בפני ועדת החקירה לרצח ארלוזורוב (1983) ואישר את עדותו המקורית מ 1933 !. הכתבת תמר מרוז פירסמה ב- 8 ביוני 1973 בעתון הארץ (עמ' 11-15) כתבה על רצח ארלוזורוב (במלאת ארבעים שנה לרצח) ובהם ממצאים אותם אספה במשך שלוש שנים. בין היתר היא ריאיינה את שמואל שרמייסטר שגר אז (ב1973) בתל אביב, שם הוא אמר: "כאשר גב' ארלוזורוב אמרה לי שהרוצח הוא טיפוס מזרחי שאלתי "מה פירוש? הרי מזרחי יכול להיות תימני או ספריד, על כך ענתה מיד: לא, לא, לא, אלה היו ערבים!" (אותה כתבה עמ' 13) מיסמך נוסף , מציינת הכתבת, הם יומני המשטרה מאותם הימים: בדף מיום שלאחר הרצח (17.6.33) דווח שנאסרו 5 חשודים על פי השמות המצוינים ברור שכל העצורים כחשודים כולם ערבים.. (שם עמ' 13) קיימות עדויות נוספות לזיהוי הראשון... בעתון הירדן ביום 28.10.34 מספר אברהם טננבאום (אביו של יהודה ארזי שהיה ראש המחלקה הפוליטית של משטרת המנדט ...) על שיחה שנתקיימה בינו לבין דוב הוז בליל הרצח "ובה אמר לי מר הוז פעמים אחדות במלים ברורות, ובבטחון גמור, שהרוצחים של חיים ז"ל היו ערבים". (מתוך מבוא מאת ד"ר יוסף נדבה לספרו של אב"א אחימאיר המשפט תל אביב תשכ"ח עמ' ל"א) בשבת לפנות בוקר הראו לגב' ארלוזורוב אלבום תמונות של קומוניסטים יהודים (חשד ראשון לביצוע הרצח נפל עליהם כמעשה פרובוקציה) לאחר שעיינה באלבום פרצה בזעם ודרשה שיראו לה גם צעירים ערביים (כעדותם של השוטרים שטיינברג, בן דוב והולצר), אשר למהותן של התנועות המזרחיות, שעליהן העידה הגב' ארלוזורוב שעשה מס' 2 היורה, הביא הסנגור , סמויאל כעד את יצחק פרנקל, הבקי בהווי הארץ וחיי הערבים, והלה הסביר, כי תנועות ידיים להבעת תאווה מינים ורוווחות בין הערבים. על סמך העובדות הללו ועל סמך כל הנסיבות העולות מעדותה של גב' ארלוזורוב ושאר העדויות, הגיע הוראס סמיואל הסנגור למסקנה כי רצח ארלוזורוב בוצע על רקע מיני. (המבוא לעיל עמ ל' - ל"א) וכן על סמך ספרו של הוראס סמואל Who killed Arlosoroff : a record of crime and justice in the mandated Territory of Palestine by Samuel, Horace B. Published 1934 עמ' 224-227

לדעתי צריך לתמצת מכאן שני משפטים ולהוסיף בערך.

האם רצח הוא פרשה?

נא לתקן את הפתיח בהתאם להגדרות של העברית הנכונה או לשנות את שם דף הערך. כרגע יש בעיה לשונית שמעיבה על קריאת הערך. ALC • ח' בתשרי ה'תשע"ב • 16:35, 6 באוקטובר 2011 (IST)

הערך עוסק בפרשת רצח ארלוזרוב, והעברית בסדר גמור, חתימה טובה, יעל י 16:38, 6 באוקטובר 2011 (IST)

המשפט: "רצח ארלוזורוב הוא פרשה.." איננו נכון מבחינה לשונית ומעיב על זכרו. הרצח הוא קודם כל רצח. זה שאחרך כך התפתחה פרשה זה משהו אחר שניתן לתת לו ביטוי בהמשך הטקסט או בכל מקרה לנסח אחרת. ALC • ח' בתשרי ה'תשע"ב • 16:41, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אני חוזרת: הערך רצח ארלוזרוב עוסק בפרשה. יעל י 16:47, 6 באוקטובר 2011 (IST)

פסקת הפתיחה סבלה מניסוח מסורבל. שכתבתי אותה בעקבות הערתו של ALC. דוד שי - שיחה 20:01, 6 באוקטובר 2011 (IST)

לטעמי, הפתיח צריך לומר את הפרשה. אם זהות הרוצח היתה ידועה, גם לא היתה פרשה, ורוב הערך עוסק בה ובהשלכותיה. בברכה, יעל י 23:41, 6 באוקטובר 2011 (IST)

זיכוי סטאבסקי ע"י בית המשפט המנדטורי

על פי דבריו המלומדים של עו"ד שפטל זוכה סטאבסקי ע"י בית המשפט המנדטורי מכל אשמה. בנוסף מזכיר עו"ד שפטל בדבריו עדות של פרופסור דב סדן אשר ראה את סטאבסקי בשעה שבע בערב בירושלים בעוד שארלוזורוב נורה בשעה שמונה בערב בתל אביב, באותם ימים לנסוע ברכבת מירושלים לתל אביב לקח 3 שעות ואין שום כח בעולם שהיה יכול להביא את סטאבסקי לירות בארלוזורוב כשעה לאחר מכן, דב סדן שתק. לימים כשהודה בכך לרעיון במעריב בשנת 1982, נשאל מדוע שתק 49 שנים והוא השיב "טובת המפלגה". ניתן לשמוע את הרצאתו של עו"ד שפטל בקישור: http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FGHKEM&c41t4nzVQ=EEJ , החל מדקה 9:30 לסיום הוא דן בנושא הנ"ל.

חשוב להוסיף מידע ועובדות היטוריות אלו מן לערך "רצח ארלוזורוב". 109.65.3.87 01:19, 23 בפברואר 2012 (IST)

יש למנות בערך את כל האפשרויות:

קצת חומר רקע יש במאמרים הבאים:

http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2059533

http://www.haaretz.co.il/literature/book-week/.premium-1.2036146?utm_source=dlvr.it&utm_medium=facebook

בקרוב אנסה למצוא את הספר של שבתי טבת, שיש בו הרבה מידע.

בכל אופן, העובדה היא כי לא ידוע מי רצח את ארלוזורוב, אבל כן ידועות האפשרויות הבאות:

1. יש להזכיר קודם כל את סטבסקי ורוזנבלט, שנחשדו, נעצרו והואשמו. יש כמובן להזכיר את החלטת ועדת בכור לפיה הם לא הרוצחים.
2. יש להזכיר את הערבים שנעצרו ושוחררו. הסתירות בעדויות מופיעות בעיתון "דבר" (יש קישור בערך), והחלטת בית המשפט הבריטי בנושא זה נמצאת כנראה בספר של טבת.
3. קיימת אופציה לפיה הרוצח היה איש ימין כלשהו (לא סטבסקי או רוזנבלט) שהושפע מההסתה נגד ארלוזורוב. אופציה זו מוזכרת במאמר ב"הארץ" לעיל.
4. קיימת אופציה נוספת, לפיה הרוצחים הם ערבים, אך לא אלה המוזכרים לעיל. באיזור זה של תל-אביב אירעו באותה תקופה כמה מקרי רצח דומים, שבהם ערבים רצחו יהודים.
5. יש להזכיר את האפשרות שמגדה גבלס הגיעה לירושלים ושכרה רוצחים שכירים שירצחו את ארלוזורוב. נושא זה נחקר במאמרים ב"הארץ" המקושרים לעיל. אופציה זו אינה סבירה בעיניי, אבל יש לה כמה סימוכין מפתיעים במאמרים לעיל, לכן ראוי לכלול אותה בערך.

לאחר סקירת כל האופציות הללו בצורה סדורה, נוכל לומר שהערך מקיף וכולל את כל האפשרויות בנוגע לזיהוי הרוצח.

-- ‏גבי‏ • שיח 16:34, 2 ביולי 2013 (IDT)

מזמינה אותך לקרוא את הפרק "כיווני חקירה שלא נבדקו" אצל דוד תדהר, הוא נותן שם עוד כמה אפשרויות ספקולטיביות יותר או פחות, אבל שלא נבדקו כלל•אור שפירא • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 17:18, 2 ביולי 2013 (IDT)

ספרו של טובי נתן

לטעמי קצת מגוחך לכתוב את התזה הספרותית של נתן כעובדה היסטורית. ספרו של טובי נתן הוא רומן היסטורי, וכמה פעמים הוא העיד שהסיפור בו בדוי לחלוטין, וכל קשר בינו לבין ההתרחשות ההיסטורית הוא מקרי. כדאי למחוק פסקה זו. Moshikg1 - שיחה 11:02, 22 ביוני 2014 (IDT)

הקונספירציה הזאת ידועה הרבה לפני ספרו של טובי נתן. למשל חביב כנען טען זאת הרבה שנים לפני כן. Shannen - שיחה 11:20, 7 בפברואר 2019 (IST)

שאלת הגנרל רייס בקניה בשנת 1947

בקיץ 1947 בביקורו של הרב יעקב גולדמן(רב בתי הסוהר) במחנה המעצר בגילגיל קנייה - שאלו הגנרל רייס - מפקד המחנה - שהיה ראש הבולשת הבריטית בעת רצח ארלוזורוב, מדוע היהודים טענו ועמדו על כך, שיהודים אחרים רצחו את ארלוזורוב בה בשעה שהיה בידי הגורמים המוסמכים הבריטים הודאתו של עבדול מאג'יד על חלקו ברצח?! שאלה זו הטרידה את הגוי גם לאחר 14 שנה מיכל מירושלים (מיכל מירושלים - שיחה 10:23, 3 במאי 2019 (IDT))

משוב מ-5 ביולי 2019

במגדיאל , כיום הוד השרון , גר עד לפטירתו ,אדם בשם משה (שם משפחתו שמור עימי) בגלל סיבות שלא אפרטן כאן , נכלא בכלא עכו ,ושם התידד עם עבדול מגיד, שהודה בפניו ואף תיאר כיצד רצח את ארלוזרוב.שמעתי את הסיפור מפי משה עצמו. שניאור אמציה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
185.175.33.174 09:58, 5 ביולי 2019 (IDT)

כאן 11 - הסכת חדש

רצח ארלוזורוב: גלגולו של משפט פוליטי 77.137.70.102 12:58, 13 בספטמבר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברצח ארלוזורוב שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=9499 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180118182351/http://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=9499 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:22, 2 בנובמבר 2022 (IST)