יורם שפטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורם שפטל
Sheftel (cropped).jpg
שפטל, 2015
לידה 15 בינואר 1949 (בן 69)
תל אביב, ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים בולטים עורך דין פלילי, סניגורו של ג'ון דמאניוק
פעילויות נוספות שדרן רדיו

יורם שֶפְטֶל (נולד ב-15 בינואר 1949, י"ד בטבת ה'תש"ט, בתל אביב) הוא עורך דין, שדרן רדיו ופובליציסט ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפטל נולד לברינדל, ילידת פולין, ולשלמה שפטל, יליד רוסיה, שניהם אנשי העלייה החמישית, וגדל בתל אביב. אביו היה מהנדס כימיה, שעלה לארץ ישראל ב-1933. תעשיין אמיד בעל מפעל לשפתונים שייצא למדינות ערב. לדברי שפטל, עם פרוץ מלחמת העצמאות חדלו לקוחותיו הערביים של אביו מלעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות והוא פשט את הרגל.[1] [דרוש מקור]

שפטל למד בבית הספר תל נורדאו שבשכונת תל נורדאו בתל אביב, עד אמצע כיתה ה', נַשר מלימודיו, והשלים את לימודי היסודי בבית חינוך סוציאליסטי לילדי עובדים ע"ש א.ד. גורדון בצפון העיר. בתיכון למד בכיתה ט' בלבד, בעירוני ד', והשלים את בחינות הבגרות באופן עצמאי. שירת בצבא ההגנה לישראל בחיל התותחנים ולאחר מכן במסגרת המילואים בעוצבת ברעם (חטיבה 300) משני צידי גבול ישראל-לבנון, והמשיך להתנדב לשירות מילואים במסגרת חטיבת כפיר בגדוד נצח יהודה עד גיל 58.

לאחר שירות החובה שהה באנגליה, שם עבד בבית מסחר יהודי במנצ'סטר.

למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 19711974 וקיבל רישיון עריכת דין בפברואר 1976. במהלך לימודיו היה סגן יו"ר אגודת הסטודנטים בפקולטה[2] וכן היה נציג ועד עובדי הטוטו.[3]

שפטל גרוש ומתגורר בקיסריה.

עורך דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעורך דין צעיר בתחילת דרכו קנה לעצמו שפטל שם, כשייצג במהלך השנים 19801981 את המאפיונר היהודי-אמריקאי מאיר לנסקי. שפטל הקים, עוד בהיותו סטודנט למשפטים, ועד פעולה למניעת גירושו של לנסקי מישראל.[4] בעתירה שהגיש לבג"ץ, לאחר שלנסקי כבר גורש ולאחר ששפטל כבר היה לעו"ד, נדרשה המדינה לפחות לאפשר ללנסקי להיכנס למדינה כתייר, אחת לשנה, לתקופה שלא תעלה על 30 יום, ועתירתו זו התקבלה.[5]

בשנת 1987 שימש שפטל, תחילה יחד עם מארק אוקונור, עו"ד אמריקאי, ולאחר מכן לבדו, כסניגורו של ג'ון דמיאניוק. דמיאניוק הועמד לדין באשמה שהוא פושע המלחמה "איוואן האיום" ממחנה ההשמדה טרבלינקה, שהיה שותף לרציחתם של מאות אלפי יהודים במהלך השואה. טענת ההגנה הייתה שיש טעות בזיהוי. הרכב מיוחד של בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את דמיאניוק וגזר עליו עונש מוות. הוא ערער באמצעות שפטל לבית המשפט העליון ובשנת 1993 נפסק פה אחד שזיהויו של דמיאניוק כ"איוואן האיום" מוטל בספק ועל כן הוא זכאי מחמת הספק. שפטל כתב על השתלשלות הפרשה בישראל את הספר "פרשת דמיאניוק - עלייתו ונפילתו של משפט ראווה".[6] במהלך הלוויה של עו"ד דב איתן, סנגור נוסף במשפט,[7] הותקף שפטל על ידי ניצול השואה, ישראל יחזקאלי, שהתיז עליו חומצה מלחית בריכוז גבוה, ממנה שפטל נכווה בפניו ונפגע חמורות בעינו[8]. בשנת 2011 לאחר שדמיניוק נמצא אשם בבית משפט בגרמניה בסיוע לרצח של כ-28 אלף יהודים במחנה ההשמדה סוביבור, ונגזרו עליו 5 שנות מאסר, טען שפטל כי המשפט הגרמני היה מביש.[9]

במרץ 1988, הורשע שפטל בארבע עבירות שונות בגין התנהגות שאינה הולמת עורך דין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל. לפי פסק הדין, בשנת 1984, שפטל הגיש בקשות דחייה לבתי משפט שונים, לרבות בית המשפט העליון, בתואנות שקר לפיהן נקרא למילואים ואף הציג צו מילואים, אולם בעת שהגיש את הבקשות לדחייה, שפטל ידע כי צו המילואים בוטל, וקבע למעשה באותו מועד חופשה ברומניה. אב בית הדין, עו"ד אביגדור שלוש, ציין בפסק הדין כי יש במעשיו של שפטל חומרה רבה המגיעה עד לכדי עבירות פליליות של שיבוש הליכי משפט וקבלת דבר במרמה. עוד ציין כי לשפטל 10 הרשעות קודמות. שפטל נידון ל-9 חודשי השעיה על תנאי למשך שנתיים[10].

לאורך השנים ביסס שפטל את מעמדו כאחד מעורכי הדין הידועים בישראל בתחומי המשפט הפלילי והמשפט החוקתי. הוא ייצג בין השאר נאשמים הנחשבים לעבריינים בולטים, כגון: יצחק אברג'יל, מאיר אברג'יל[11] וגרגורי לרנר. הוא בלט גם בתיקים אידאולוגיים. כך, למשל, ייצג את חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר ושותפו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, את עמירם בן אוליאל שנחשד בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא, את החייל אלאור אזריה בערעור על הרשעתו בבית הדין הצבאי, ואת נשיא המדינה לשעבר משה קצב בבקשתו לדיון נוסף על ערעורו בגין הרשעתו באונס. על הבקשה כתבה השופטת אסתר חיות: "בא כוחו המלומד של העותר לא הותיר אבן שלא הפכה בפסק הדין נושא העתירה לדיון נוסף והעלה לא פחות מארבע סוגיות עיקריות ולא מעט סוגיות-משנה המסתעפות מהן, אשר לדעתו מצדיקות דיון נוסף".[12]

תיקים בולטים נוספים בהם ייצג שפטל הם של אלי כהן, שרצח את אשתו בתאילנד וביתר את גופתה, ושל איש העסקים ניסים חדד, שהורשע בבית המשפט המחוזי באונס בנה בן השנה וחצי של בת זוגו, ולאחר מכן זוכה בבית המשפט העליון מחמת הספק. בפסק דינו בתיק זה, כתב על שפטל השופט יצחק עמית: "אין לחשוד בבא כוחו המלומד של המערער כי הוא בבחינת מי שאינו יודע לשאול".[13]

שפטל ייצג יחד עם שותפו, עו"ד דורון בקרמן, כאלפיים ניצולי שואה מברית המועצות בתביעה נגד ועדת התביעות. תיק זה עסק ברשלנות בטיפול התביעות של אותם ניצולים, שלא קיבלו פיצויים בסך 15,000 ש"ח. פסק הדין קבע כי הניצולים יפוצו ב-30 מיליון ש"ח, ובעקבות כך החליטה גרמניה לשלם לעוד 20 אלף ניצולים סכום בסך 15,000 ש"ח לכל ניצול.

שפטל נוהג לייצג ללא תמורה מתנחלים מיהודה ושומרון ובעבר גם מרצועת עזה, בעתירות שונות בבג"ץ ואף בבתי משפט רגילים. כאשר ייצג את מפוני גוש קטיף הופיע בבית המשפט עם צמיד גומי כתום ועם סרט כתום קשור לחגורה שהיו מסמלי המחאה נגד תוכנית ההתנתקות.

ב-2004 נורו יריות לעבר שפטל בעת שנכנס לרכבו. הוא לא נפגע, אך רכבו ניזוק.

דעותיו וסגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפטל ידוע בדעותיו הימניות ובסגנונו. מבחינה אידאולוגית הוא משייך עצמו לציונות הרוויזיוניסטית. הוא נוהג לבקר בחריפות את השמאל הישראלי לדורותיו בניסוחים חריפים. הוא מתנגד לפתרון שתי מדינות לשני עמים ותומך בסיפוח שטח C ביהודה ושומרון. באשר לרצועת עזה, שפטל סבור כי ישראל צריכה לנתק כל קשר איתה ולהעביר את מלוא האחריות עליה לידי מצריים. בהומוסקסואליות הוא רואה "סטייה מחליאה"[14] והתנגד לקיום מצעד הגאווה בירושלים[15]. בנוסף עו"ד שפטל נוהג לבקר את מערכת המשפט בישראל על אחוז ההרשעות הגבוה בה, ובמיוחד את בית המשפט העליון, שלטענתו, בייחוד מאז השופט אהרן ברק, ניכס לעצמו סמכויות לא לו. בולט במיוחד יחסו הביקורתי של שפטל כלפי התקשורת בישראל אותה הוא מרבה לתקוף ובין היתר נגד ערוצי הטלוויזיה, העיתונים, וביחסו כלפי תחנת הרדיו גלי צה"ל,[16], ביטויים שהובילו את מפקד גל"צ ירון דקל להגיש תלונה לרדיו ללא הפסקה ולרשות השנייה[17].

שפטל תומך נלהב בקפיטליזם, דבר המתבטא בדעותיו הליברליות והאנטי-סוציאליסטיות. לטענתו, מצבה הכלכלי של ישראל רק הולך ומשתפר מאז המהפך של הליכוד. הוא הביע, בין היתר, התנגדות חריפה למחאת האוהלים ולשביתת הרופאים. עם זאת, הוא הביע את תמיכתו בזכותם של העובדים להתארגנות לא ממסדית כדי לשמור על זכויותיהם, להבדיל מוועדי העובדים הגדולים בחברות הממשלתיות.

על אף ששפטל מגדיר את עצמו אתאיסט (כתוצאה מהשואה[18]), הוא מרבה להשתמש ברטוריקה יהודית דתית ולקיים מנהגים יהודיים. הסיבה לכך, לטענתו, היא שאצל היהודים לא הייתה מעולם הפרדה בין דת ללאום, ולכן היהדות היא חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית היהודית. מסיבה זו הוא גם מתנגד להפרדת הדת מהמדינה בישראל. את היהדות הרפורמית הוא כינה "קבוצה יהודית אנטישמית". בנוסף הוא תומך בהקמת בית המקדש על הר הבית, תוך הריסת כיפת הסלע. לדבריו התנגדותו לשמאל אינה רק פוליטית אלא גם תרבותית-לאומית. הוא מאשים את השמאל החילוני בכך שניסה ליצור זהות יהודית "חלולה", מנותקת ממקורות היהדות. הוא נוהג להתפלל בבית כנסת מדי שבת ולומד את כתבי הרמב"ם.

שפטל מגיש בהתנדבות[19] שתי תוכניות בתחנת הרדיו "רדיו ללא הפסקה" החל משנת 2009. האחת, הוותיקה, נקראת "יורם שפטל" ובה הוא פורש את משנתו ומשוחח עם מאזינים על מגוון נושאים. כמו כן הוא מקדיש פינה מיוחדת בתוכניתו לשפה העברית העוסקת בביקורת שפה, חידוד וחידוש מילים ומושגים עבריים שהוחלפו במרוצת הזמן במילים לועזיות, ובה הוא מארח את עו"ד אלי וילנר. בנוסף, מקפיד שפטל להשמיע בתוכניתו "שיר לאומי". בדרך כלל זהו שיר מתקופת ימי המחתרות וימיה הראשונים של מדינת ישראל. שמה של התוכנית היה בעבר "שפטל עצבני", אך הנהלת רדיו ללא הפסקה שינתה את השם לבקשתו של נתן זהבי, המנחה תוכנית בשם "זהבי עצבני". התוכנית השנייה, "החיים על פי שפטל", שבה פורש שפטל את משנתו ביתר הרחבה, שודרה בעבר בימי ראשון, וכיום מועלית מדי יום חמישי בשעה ארבע אחר הצהריים, לאתר האינטרנט של הרדיו.

בעקבות שידור של נתן זהבי, שבו כינה זהבי את שפטל "אדולף", הגיש שפטל בשנת 2012 תביעת דיבה נגד זהבי. בית המשפט פסק לטובת שפטל, וזהבי חויב לפצותו בסכום של 35,000 ש"ח, בתוספת 10,000 ש"ח הוצאות משפט.

מאזין ששוחח עם שפטל בתוכניתו וספג ממנו כינויי גנאי הגיש נגדו בשנת 2013 תביעה בגין לשון הרע. בית משפט השלום דחה את התביעה[20], אך בערעור בבית המשפט המחוזי נפסק שעל שפטל לפצות את התובע ב-75,000 ש"ח בתוספת 30,000 ש"ח הוצאות משפט[21]. בקשת רשות ערעור של שפטל נדחתה[22].

בפורים 2014, לאחר שהרב אהרן יהודה לייב שטיינמן קילל את חברי הממשלה על הכוונה להטיל סנקציות פליליות על בחורי ישיבות שלא יתגייסו, גידף אותו שפטל בתוכניתו. בעקבות ההתבטאות דרשו חברי כנסת חרדים לפטרו מהתחנה.

ביולי 2017, במהלך פרשיית אלאור אזריה, גידף שפטל את הרמטכ"ל רב-אלוף גדי אייזנקוט בתוכניתו. לדרישת מנהל התחנה התנצל שפטל על הדברים מספר ימים לאחר מכן[23], אך בתחילת 2018, החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להעמיד את שפטל לדין משמעתי על דבריו[24].

בעבר הייתה לשפטל במשך שנתיים תוכנית ברדיו קול חי בשם "חקירה נגדית", התוכנית ירדה ב-2002. החל מ-2014 משמש שפטל כפאנליסט בתוכנית "הפטריוטים" וכפרשן בתוכניות האקטואליה של ערוץ 20[25]. החל מפברואר 2018 כותב טורי דעה במעריב[26].

דמותו זכתה לחיקויים סאטיריים בתוכניות הרדיו "חותרים למגע", "שי ודרור" ו"מה קשור" ובתוכניות הטלוויזיה "בובה של מדינה" ו"ארץ נהדרת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפי שפטל עצמו בתוכניתו ב-103fm [דרושה הבהרה]
  2. ^ נמשכת השביתה בפקולטה למשפטים, דבר, 17 בפברואר 1972
  3. ^ סכסוך עבודה הוכרז בספורטוטו, מעריב, 5 במרץ 1972
  4. ^ הסטודנט שהביא לכדי התרגשות את מאיר לנסקי, מעריב, 21 ביוני 1971
  5. ^ "פרשת לנסקי על קצה המזלג" באתר "רדיו ללא הפסקה"
  6. ^ על ספרו של שפטל, באתר "רדיו ללא הפסקה"
  7. ^ רון מיברג, תיק דמיאניוק: הכל עדיין תלוי ועומד, באתר nrg‏, 16 במאי 2009; שפטל על משפט דמיאניוק: "שמח שהנחלתי לממסד המשפטי מפלה כבדה", באתר גלובס, 15 באוקטובר 2010
  8. ^ ישראל יחזקאלי הורשע בהתזת חומצה על עו"ד יורם שפטל, עיתון מעריב, 13 במרץ 1989
  9. ^ עו"ד שפטל על הרשעת דמיאניוק: "המשפט הגרמני מביש", באתר גלובס, 20 במאי 2011
  10. ^ איה אורן, שפטל הורשע בהתנהגות שאינה הולמת עורך דין, אתר מעריב, 19 בדצמבר 1988
  11. ^ רע"פ 751/15 אברג'יל נ' מדינת ישראל, ניתן ב-9.12.2015
  12. ^ דנ"פ 864/12 קצב נ' מדינת ישראל, ניתן ב-13.5.2012
  13. ^ ע"פ 2697/14 חדאד נ' מדינת ישראל, ניתן ב-6.9.2016
  14. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם יורם שפטל, באתר nrg‏, 2 ביוני 2009
  15. ^ יורם שפטל, הלסדום היתה ירושלים?, באתר ynet, 26 ביוני 2008
  16. ^ שפטל בתגובה לאברי גלעד: "בית המחבלים תתפע"פ (גל"צ) נותן מיקרופון למרצחי החמאס!", באתר "רדיו ללא הפסקה", ‏18 באפריל 2013
  17. ^ לי-אור אברבך, ‏עו"ד שפטל ממשיך לתקוף: "גל"צ היא הבית של המחבלים", באתר גלובס, 18 באפריל 2013
  18. ^ שמעון כהן, גם ציוני וגם אתאיסט, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2016
  19. ^ יוסי ניסן, ‏יורם שפטל: "נתן זהבי דישדש עד שהגעתי לשדר ב-103FM", באתר גלובס, 25 באוקטובר 2012
  20. ^ פסק-דין בתיק ע"א 52910-09-12, הולצמן נ' שפטל, ניתן ב-29 באוקטובר 2013
  21. ^ יובל יועז, ‏העליון: עו"ד שפטל גידף מאזין - ויפצה אותו ב-105 א' ש', באתר גלובס, 23 במרץ 2014
  22. ^ רע"א 8279/13 יורם שפטל נ' אמנון הולצמן, ניתן ב-20.3.2013
  23. ^ נועה פרייס‏, בהוראת מנכ"ל 103fm - יורם שפטל התנצל בשידור, באתר וואלה! NEWS‏, 31 ביולי 2017
  24. ^ אלי רוטמן, ‏עו"ד שפטל יועמד לדין משמעתי כי כינה את איזנקוט "פקידון שמן", באתר כיכר השבת, 30 בינואר 2018
  25. ^ רוגל אלפרשפטל אומר בערוץ 20 מה שעמית סגל אומר בטקט בערוץ 2, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2015
  26. ^ עו"ד יורם שפטל בעיתון מעריב