שיחה:שיר השירים

בעניין הסיבות להכללת שיר השירים בתנ"ך

הקביעה שמגילת שיר השירים נכתבה בידי שלמה איננה גורם בעניין. על פניו נדמה ששיוך המגילה לשלמה נעשה מאוחר יותר: רבי עקיבא מתעלם בדבריו משלמה המלך בקובעו שהמגילה היא 'קודש קודשים' (ותו לא). יתרה מזאת, הברייתא הקובעת את שמות המחברים של כל ספר (בבא בתרא יד-טו) כבר פועלת לפי קאנון ידוע, המוכר לנו עד ימינו, ולכן היא ודאי מאוחרת למשנת ידים פרק ג', המציגה את המחלוקות בנושא הקאנון. רבי עקיבא, כשהכריע לטובת הפירוש האליגורי של שיר השירים, מן הסתם לא ידע שבעוד כמה עשרות שנים (אולי מאות?) יקבע מאן דהו שהמגילה נכתבה בידי שלמה המלך.

אגב, לא כתוב בערך שלשלמה היו 1000 נשים. זה קצת קשור לעניין לא? --ערן 23:29, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

זאת אגדה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:05, 20 יולי 2006 (IDT)

אגדה כמו עובדת קיומו של שלמה עצמה: המקור היחיד הוא התנ"ך. גם אם נאמר שאלף הוא מספר שנועד לומר פשוט "הרבה", לשלמה היו נשים רבות. יחד עם זאת, אני לא בטוח שצריך לציין את העובדה בערך (ממילא המסורת היהודית שמייחסת את כתיבת המגילה לשלמה מפרשת בדרך כלל את המגילה כאלגוריה). אחיה פ. 14:12, 20 יולי 2006 (IDT)

אגדה או לא, מבחינת מחבר/י המגילה זה היה בגדר עובדה/מיתוס (מושגים קרובים ביותר בעת העתיקה), מה שהופך את זה ראוי לציון. נריה 23:11, 22 יולי 2006 (IDT)

קשה להשגה

מחקתי את הפסקה שאומרת שהשירים בספר בנויים בסגנון "האישה הקשה להשגה". אמנם יש בספר שיר או שניים כאלו, אך הם המיעוט. התמות בספר מרובות: שירי הלל של הגבר לאישה, שירי הלל של האישה לעצמה, שירי הלל של האישה לאהובה, חתונה, שירי אביב ועוד. לא יודע למה נתפסו על ה"קשה להשגה" (שמעתי את זה בעוד כמה מקומות). אני מציע שמי שמוסיף פרטים לאינצקלופדיה שיבדוק קודם. --אילן פלטין 13:57, 20 יולי 2006 (IDT)

בקשר לכותב שיר השירים.

כתוב בערך ששלמה כתב את שיר השירים על פי המסורת (וכן קהלת ומשלי). מעיון במסכת בבא בתרא בדף טו עמוד א' מובא: "ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו". לשיפוטכם.--BigiJon 10:50, 1 באוקטובר 2007 (IST)

הועבר מרשימת ההמתנה של המומלצים

למרות שדרושה עוד עריכה לשונית, שאשתדל לבצע בקרוב, ואולי השלמה בכמה תחומים, נהנתי מאוד לקרוא. נוי 13:06, 30 בספטמבר 2007 (IST)

מספר הערות:

• לדעתי חובה להוסיף בהתחלה פרק שיסקור את תוכן הספר ואת סגנונו, אם רוצים שהערך יהיה מומלץ.
• אם אני לא טועה, שיר השירים זהו הספר היחיד בתנ"ך בו לא מוזכר אלוהים. האם זה נכון? אם כן- חובה לציין זאת.

גם במגילת אסתר לא מופיע שם השם--BigiJon 10:31, 1 באוקטובר 2007 (IST)

• בפסקת הפתיחה כתוב ששיר השירים השפיע על הספרות העולמית, אבל בגוף הערך אין דוגמאות. אם למישהו יש דוגמאות להשפעת שיר השירים על הספרות העולמית- שיוסיף אותן. אם לא- צריך למחוק את המשפט.
• משפט לא מובן: "אח מפורש כמאהב גם כן". מה זאת אומרת? צריך להסביר את המשפט הזה, או למחוק אותו.
• סה"כ ערך נחמד, אבל לא ברמה של מומלץ. צריך עוד להרחיב, אם אפשר, בראש ובראשונה על תוכן הספר וסגנונו. יש עוד עבודה עד שהערך יהיה ברמה של מומלץ. בהצלחה!--Metalholic 19:26, 30 בספטמבר 2007 (IST)

אלוהים לא מוזכר גם במגילת אסתר. באופן כללי, אני מסכים עם Metalholic: נחמד, אבל לא מומלץ. ‏pacman - שיחה 19:33, 30 בספטמבר 2007 (IST)

לא כתוב במגילת אסתר שאסתר התפללה לאלוהים?--Metalholic 20:08, 30 בספטמבר 2007 (IST)

לא, כתוב שהיא צמה. אגב, אלוהים לא מוזכר גם במקומות שבהם נראה שהוא היה אמור להיות מוזכר, לדוגמה "כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר". חז"ל כתירוץ אמרו שבכל מקום שכתוב במגילה "המלך" (עם ה"א הידיעה) הכוונה היא לאלוהים. ראה מגילת אסתר#היעדרותו של אלוהים מן המגילה. ‏pacman - שיחה 20:15, 30 בספטמבר 2007 (IST)

תודה רבה על התשובה המפורטת.--Metalholic 20:30, 30 בספטמבר 2007 (IST)

בהמשך לדברי Metalholic, הערך דורש הרחבה נרחבת. נחכה כמה ימים לראות אם יש מי שמתנדב לביצוע המשימה. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:13, 2 באוקטובר 2007 (IST)

הערך לא מתקרב אפילו להיות ערך מומלץ. קצר ושטחי, כמעט נטול מקורות והפניות לביקורת על הספר. נא לקרוא את ויקיפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ לפני העלאת ערכים נוספים כאלה. ‏odedee • שיחה 08:25, 2 באוקטובר 2007 (IST)

לאחר התגובות לעיל, מצידי אפשר להוריד את הערך מכאן לעת עתה. נוי 10:17, 2 באוקטובר 2007 (IST)

!!!!!

שיר השירים זה לא שיר אהבה בין בני זוג זה דוד כתב על ירושלים !!!!!!!!!!!!!!!! אל תכתבו דברים שאתם לא יודעים !  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.138.50.86 18:20, 3 באפריל 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://shironet.mako.co.il/homepage.aspx?id=687&name=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D&type=1&tab=0
  • In שיר השירים on 2013-06-21 10:43:29, 404 Not Found
  • In שיר השירים on 2013-06-24 01:07:59, 404 Not Found
  • In שיר השירים on 2013-07-09 01:12:08, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 04:12, 9 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-20 באפריל 2014

צאנה וראנה אינו סידור אלא מעין תרגום של חמשה חומשי תורה והפטרות שכולל הרחבות מדרשיות. 93.173.254.29 11:25, 20 באפריל 2014 (IDT)

שיר השירים, פירוש רש"י והקשר למסעי הצלב

הרב דוד סבתו בבית המדרש הוירטואלי כתב מבוא לשיר השירים חויית האהבה

'ויזכרו את חסדיו ואת מעלם אשר מעלו...' - איך משפט זה קשור לשיר השירים? לפי רש"י, שיר השירים הוא זכרון העבר, אהבת הנעורים, החיבה הראשונה. בעתיד, לאחר המשבר ולאחר הניתוק, אז יצוץ הגעגוע. 'אשה צרורה אלמנות חיות' - סיפור המסגרת של המגילה הוא על אישה שבעלה חי, אך לא יכולה להיות בקשר עמו. דבר זה מחזק את הטרגדיה, ששניהם חיים אך אינם יכולים לחזור אחד לשני. 'מתרפקת על דודה' - נזכרת בגעגועים על האהבה הגדולה שהייתה. זה הצד האחד של שיר השירים. הצד השני הוא הדוד, הקב"ה. 'אף דודה צר לו בצרתה' - כמאמר הפסוק "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" [ישעיה סג, ט], הקב"ה מרגיש את הקשיים, הוא אינו מנותק מהם. זכרון יופיה של הרעיה משמעותו הגעגוע שמבטא את שורש הזיקה. הזכרון של היופי מחזיר את בני הזוג לנקודה בה חזר הקשר. 'להודיעם כי לא מלבו ענה ולא שילוחיה שילוחין' - אלו גירושין זמניים, "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ" [שם נ, א]. אין מדובר בגעגוע בלי תכלית, התרפקות על העבר ללא תקווה לעתיד. הגעגוע על העבר מלמד שהיה משהו אמיתי ועמוק, כהקדמה וכהכנה לתיקון של העתיד, חזרת הדוד לרעייתו. נמצא, שלפי רש"י מגילה זו משתמשת במשל של אהבת איש ואישה על מנת לתאר את המשבר כבסיס לתיקון, וזוהי החשיבות הגדולה של המגילה. לא מקרה שזו החוויה שמתאר רש"י, משום שבאותה התקופה רש"י ובני דורו חווים את הנוראות של מסעי הצלב. אין זו רק נחמה על הקושי הפיזי, אלא גם על הקושי התיאולוגי. הרבה יהודים באותה התקופה המירו דתם, בעקבות המאבק התיאולוגי הקשה עם הנצרות, שהיא הכח השולט באירופה. רש"י, כחלק מניסיונו להיאבק בהמרת הדם ולהרים את קרן העם, מפרש את שיר השירים כמגילה שנועדה לבטא את האהבה העמוקה שעתידה לשוב. רש"י יוצא נגד חוויה של נטישה, והמענה הוא שיר השירים. Daniel Ventura - שיחה 06:14, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

פרשנות מעניינת ומקומה בערך על פירוש רש"י לשיר השירים, לא בערך על מגילה שנכתבו עליה אינספור פרשנויות. ‏DGtal‏ 07:06, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

אתה רשאי להציב אותה איפוא שתמצא לנכון. אני רשאי לפעול רק בדפי שיחה. Daniel Ventura - שיחה 07:39, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

קבלתי מגב' אביגיל ראק את מאמרה הדן בנושא, בעקבות שיעורה בימי עיון בתנך במכללת הרצוג באלון שבות. היות והקישור המקורי שבור, הקובץ הועלה לאתר פרטי רש"י והנצרות בשיר השירים ועוד - התגובה של פרשן המקרא למסעי הצלב. Daniel Ventura - שיחה 09:10, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

משוב מ-1 בנובמבר 2016

כל הזמן אני מנסה להוסיף שירים של ישי ריבו שכוללים פסוקים רבים של שיר השירים והם נמחקים האם מי שמוחק יואיל להסביר מדוע הוא מוחק? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.120.131.165 15:55, 1 בנובמבר 2016 (IST)

א-וואמפ באפאלומה א לאמב אלמב בו,תותי פרוטי או אה רו, תותי פרוטי און א רו(אלוויס המלך! ושלמה גם!)

ביוונית עתיקה "אפריון" ,פרושו קונטיינר או מיכל לשינוע חולים או מתים,יש הסוברים שנוכחות שם זה מאחרת את זמן כתיבת המקטע הסיפורי בפסוק זה לתקופה ההלניסטית."אַפִּרְיוֹן, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן" (שיר השירים ג ,ט).

(paridayjah-פרידייג'ה) היא מילה ששורשיה נעוצים בשפות הודו-אירופיות משם הגיעה לשפות קדם איראניות וליוונית עתיקה. השם "פרדס" הושאל מהפרסית ליוונית עתיקה ללא שינוי מהותי במשמעות. מדובר בהלחם המילים - "פריטיכוס"(=פרדס) המורכב מ: "פרי"-περί במשמעות - מסביב, בתוספת השם - "טיכוס" τοίχος בהוראת חומה, או חומה המקיפה עיר. נגזרת מאותה מילה יוונית היא פרדיסוס παράδεισος גן עדן ,בלעז - פרדייס .

Ari-elzoren66 - שיחה 19:08, 21 במרץ 2020 (IST)

אינקוויזיציה

משתמש:הארי פוטר 73, קראת את תקציר העריכה שלי? אתה מבין שלרדיפתו של דה לאון ע"י האינקוויזיציה אין שום קשר לשיר השירים, אלא לכך שתרגם חלק מהמקרא לשפה מקומית ממש בתחילת הקונטרה-רפורמציה? ארבע שנים אחר כך, תרסה מאווילה כתבה פרשנות הרבה יותר משפיעה על שיר השירים, והאינקוויזיציה לא חשבה להתערב. הפרק שמחקתי הוא נוקדני וטריוויאלי, אין לו שום רלוונטיות לערך. AddMore-III - שיחה 18:46, 21 במרץ 2020 (IST)

אני חושב שראוי שהפסקה תישאר. אקרא לאנשים להצטרף לדיון דרך לוח המודעות. הארי פוטר 73 - שיחה - חדשופדיה (לרכישת מנוי) 23:17, 21 במרץ 2020 (IST)

מסכים עם האדמו"ר Eladti - שיחה 23:22, 21 במרץ 2020 (IST)

גם אני מסכים עם אדמור. Ronam20 - שיחה 23:23, 21 במרץ 2020 (IST)

הארי פוטר 73, אם תשים מקור המצב יהיה הרבה יותר טוב: עד אז אני מקבל את הרושם שAddMore-III צודק.אסף השני - שיחה 00:47, 22 במרץ 2020 (IST)

מקור לְמה? אף אחד לא התווכח עם העובדות שבפסקה. הן פשוט לא רלוונטיות לערך הנוכחי. Ronam20 - שיחה 00:49, 22 במרץ 2020 (IST)

אם כל כך הרבה תומכים בהסרת הפסקה, אסיר את התנגדותי. הארי פוטר 73 - שיחה - חדשופדיה (לרכישת מנוי) 11:42, 22 במרץ 2020 (IST)

"וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת"

נראה שחל בילבול בהוספת הציטוט. כנראה מי שהוסיף חשב שמדובר ב"נשים שׁרות" ולא ב"נשים שׂרות" (שׁין מול שׂין). אחרת לא ברור מה הקשר שלו לכאן. משום שהציטוט לא הוסר שנים רבות אני כותב כאן שהסרתי אותו. מתייג את בעלי הידע ביהדות. בר 👻 שיחה 10:40, 26 במאי 2020 (IDT)

ש ימנית אולי הוחלף בפסוק בקהלת "עשיתי לי שׁרִים ושָׁרות" ועדיין לא ברור מה הקשר לנושא.--אליצור יחיא - שיחה 13:18, 26 במאי 2020 (IDT)

הכוונה ללשון שררה. נראה שהבהרה הכי טובה היא להסיר את המשפט או להחליף בפסוק בקהלת שהביא קודמי. 213.137.64.102 00:25, 27 במאי 2020 (IDT)

שיר השירים ושירי אהבה במצרים העתיקה

אשמח אם מישהו יוכל להוסיף לערך: שירי האהבה במקרא ובמצרים העתיקה חולקים מוטיבים ספציפיים משותפים, הייחודיים לשתי התרבויות בלבד, ומעידים על השפעת גומלין שייתכן שהייתה ביניהם. דוגמה למוטיבים כאלה היא השימוש בצמח דודא רפואי בשירת האהבה של שתי התרבויות. צמח הדודאים לא מופיע בשירה המסופוטמית. הצמח נפוץ גם בשירה המצרית וגם באמנות המצרית. הוא מופיע בסצנה בה המלך תותענח'אמון יושב על כס המלכות ומחזיק בידו את פרי הדודאים כשלצידו יושבת רעייתו. פרי הדודאים מוזכר בתנ"ך לראשונה בהקשר לסיפורי יעקב ונשותיו (בראשית, ל', י"ד–י"ח). בשיר השירים הוא מופיע כאשר הנערה מזמינה את אהובה לצאת עמה אל השדה, שם "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים" (שיר השירים, ז', י"ד). מוטיב נוסף הוא הדימוי של האהובה בשיר השירים לסוסה אצילה ברכבי פרעה: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי", דימוי שמופיע גם בשירת האהבה המצרית.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשיר השירים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7596 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130113191623/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7596 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:10, 3 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשיר השירים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14447 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131013110019/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14447 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:32, 24 בנובמבר 2022 (IST)