שיחה:שמיים (עמים)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
אני מציע עמים שמיים. אביעדוס • שיחה 17:44, 16 ביולי 2009 (IDT)
- התלבטתי בנושא, אבל מכיוון שהמושג "שמי" כה שימושי וכה שגור ובדרך כלל בכל חיפוש מתחילים ממנו החלטתי שהמילה שמיים צריכה להופיע ראשונה. יחד עם זאת יצרתי את הערך עמים שמיים אשר מפנה לערך זה Hanay - שיחה 17:53, 16 ביולי 2009 (IDT)
- ראיתי את ההפניה, אבל מוטב שלא להשתמש מסוגריים בשמות ערכים במקרים שבהם אפשר להימנע מהם. אביעדוס • שיחה 18:36, 16 ביולי 2009 (IDT)
- אני חושב כמו אביעדוס. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 18:47, 16 ביולי 2009 (IDT)
- ראיתי את ההפניה, אבל מוטב שלא להשתמש מסוגריים בשמות ערכים במקרים שבהם אפשר להימנע מהם. אביעדוס • שיחה 18:36, 16 ביולי 2009 (IDT)
- שם הערך לדעתי היה צריך להיות בעצם רק שמיים כמו שנכתב לדוגמא בערכים בויקיפדיות האחרות : באנגלית:Semitic, בצרפתית:Sémites, גרמנית:Semiten, רומנית:Semiţi, איטלקית:Semiti . רק בגלל שלא רציתי לגרום לבלבול עם המילה שמים, או שמיים (הנכתבת בטעות) במשמעות של SKY הוספתי את המילה (עמים) כדי להבהיר. כמו שכותבים אור (עיר), גם באנציקלופדיה העברית שם הערך הוא "שמיים". מילה זו היא כמו מותג, בעקבותיה נוצר גם המונח "אנטישמיות", המסתתר מאחורי המונח אינו דומה כלל למונחים כגון עמים איטלקיים או עמים גרמאניים. בדף הפירושונים של שם הופיע ערך בשם "שמיים (גזע)" אשר שונה על ידי. בקריאת הערך ניתן לראות שאין דבר כזה גזע שמי. אבל זה מוכיח את עוצמתה של המילה, ואם בשפות זרות שם הערך הוא שמיים, על אחת כמה וכמה חשוב שזה יהיה שם הערך בעברית Hanay - שיחה 09:07, 17 ביולי 2009 (IDT)
- אני תמיד אעדיף מחוז יוטה ולא יוטה (מחוז), הרי הסוגריים בדרך שבה אנחנו שמים אותם בראשי ערכים הם אינם דרך כתיבה טבעית ואף משתמש לא מנוסה יכתוב שמיים (עמים). אם כבר עדיף לשמור על צורות קבועות, ואני לא חושב שהצורה הזו מתאימה (אף שיש בנטו (עמים). Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 03:32, 18 ביולי 2009 (IDT)
- אם אנחנו כותבים רק "שמיים", מתוך כוונה לאנשים שהם שמיים (על משקל יהודים או רוסים), אז זה צריך להיות "שמים" (כמו שלא כותבים "יהודיים" על אנשים). לכן, כיוון שהכוונה לעמים שמיים, האופציה "שמיים" לבד לא עובדת. טוסברהינדי (שיחה) 15:14, 19 ביולי 2009 (IDT)
- אני תמיד אעדיף מחוז יוטה ולא יוטה (מחוז), הרי הסוגריים בדרך שבה אנחנו שמים אותם בראשי ערכים הם אינם דרך כתיבה טבעית ואף משתמש לא מנוסה יכתוב שמיים (עמים). אם כבר עדיף לשמור על צורות קבועות, ואני לא חושב שהצורה הזו מתאימה (אף שיש בנטו (עמים). Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 03:32, 18 ביולי 2009 (IDT)
- שם הערך לדעתי היה צריך להיות בעצם רק שמיים כמו שנכתב לדוגמא בערכים בויקיפדיות האחרות : באנגלית:Semitic, בצרפתית:Sémites, גרמנית:Semiten, רומנית:Semiţi, איטלקית:Semiti . רק בגלל שלא רציתי לגרום לבלבול עם המילה שמים, או שמיים (הנכתבת בטעות) במשמעות של SKY הוספתי את המילה (עמים) כדי להבהיר. כמו שכותבים אור (עיר), גם באנציקלופדיה העברית שם הערך הוא "שמיים". מילה זו היא כמו מותג, בעקבותיה נוצר גם המונח "אנטישמיות", המסתתר מאחורי המונח אינו דומה כלל למונחים כגון עמים איטלקיים או עמים גרמאניים. בדף הפירושונים של שם הופיע ערך בשם "שמיים (גזע)" אשר שונה על ידי. בקריאת הערך ניתן לראות שאין דבר כזה גזע שמי. אבל זה מוכיח את עוצמתה של המילה, ואם בשפות זרות שם הערך הוא שמיים, על אחת כמה וכמה חשוב שזה יהיה שם הערך בעברית Hanay - שיחה 09:07, 17 ביולי 2009 (IDT)
אתה מוזמן להסתכל באנציקלופדיה העברית. שם הערך נקרא שמיים לא עמים שמיים, לא שמים (אשר ניתן להבינה כ SKY ) . אני נותנת קרדיט לכותבי הערכים באנציקלופדיה זו Hanay - שיחה 16:35, 19 ביולי 2009 (IDT)
- אל תתני. אני ואת שמים, לא שמיים. העמים הם שמיים, האנשים הם שמים. טוסברהינדי (שיחה) 18:36, 19 ביולי 2009 (IDT)
סיכום ביניים: גילגמש, Aghnon, אליש (למטה) ואני בעד להעביר לשם עמים שמיים. אם אין התנגדויות נוספות, נעביר. אביעדוס • ט"ז בתשרי ה'תש"ע • 13:19, 4 באוקטובר 2009 (IST)
- אוףףףףףףףףףףף אתם לא מרפים
, הייתי משוכנעת שכבר שכחתם מהנושא. המשפט "אם אין התנגדויות נוספות" אינו נכון, אני מתנגדת, אם היית בא למפגש היית רואה שאני לא שקופה 
ורואים את הצבעת הנגד שלי מהסיבות שכתבתי לעיל. אני רוצה לשמוע את דעתו של אלדד Hanay - שיחה 13:42, 4 באוקטובר 2009 (IST)
- למה לא שהערך הראשי יהיה שמיים, ותוצב בראשו תבנית {{מפנה}} לערך שמים? (כפי שבוצע בפועל בצורה הפוכה בערך שמים). כפי שהבנתי זה יפתור את כל הבעיות שהוזכרו. לא כך? Rex - שיחה 13:47, 4 באוקטובר 2009 (IST)
- אני אשמח לפיתרון הזה, כי "שמיים" זה השם הנכון ביותר לערך, אבל הטענות נגד היו שיש הכותבים את המילה Sky - שמיים. שוב הי' המעצבנת הזאת, לא נמצאת היכן שהיא צריכה להיות ונדחפת היכן שלא צריכה להיות :). אבל למה באמת החלטה צריכה ליפול בגלל שאנשים ממציאים תעתיק חדש ל- Sky בעברית ? Hanay - שיחה 14:00, 4 באוקטובר 2009 (IST)
- למה לא שהערך הראשי יהיה שמיים, ותוצב בראשו תבנית {{מפנה}} לערך שמים? (כפי שבוצע בפועל בצורה הפוכה בערך שמים). כפי שהבנתי זה יפתור את כל הבעיות שהוזכרו. לא כך? Rex - שיחה 13:47, 4 באוקטובר 2009 (IST)
גם אני בעד "עמים שמיים", מכל הסיבות שהוזכרו לעיל (כולל "שֵמים" לאנשים, לעומת "שֵמיים" לעמים, וכולל, כמובן, גם את שמיים במובן sky). אם את מעוניינת לקרוא לערך "שמיים (עמים)", על אחת כמה וכמה עדיף השם "עמים שמיים", כי לא כדאי להשתמש בסוגריים כאשר אין בהם ממש צורך. יש לך איפוא מסה קריטית, חנה, של מצדדים :) אלדד • שיחה 16:46, 4 באוקטובר 2009 (IST)
- אוי אוי אוי, הבאתי לי אופוזיציה אני נגד השינוי לעמים שמיים. אני שמית. אין דבר כזה עמים שמיים. השמיים שייכים לעמים דוברי שפות שמיות. אין שום קשר בין העם האתיופי הדובר שפה שמית ובין הערבים הדוברים שפה שמית למעט השפה. וזאת בניגוד לעמים גרמניים למשל. ולכן אני מתנגדת לשם ערך "עמים שמיים". אני בעצם רוצה רק "שמיים" כך נכתב גם בכל הויקיפדיות הזרות למעט שתיים. Hanay - שיחה 18:59, 4 באוקטובר 2009 (IST)
שמיים יש או אין[עריכת קוד מקור]
- יש דבר כזה עמיים שמיים (ויש להעביר לשם זה) כמו שיש עמים טורקיים ועמים גרמניים, שם הערך צריך להיות עמים שמיים. המחקר מזהה כיום כי מוצא העמיים השמיים מתימן ז"א שהפרופיל של השמי הממוצע הוא של תימני-ערבי. כמו שאמר רבי ישמעאל על צבע עורם של יהודי ארץ ישראל בתקופת התנאים היה דומה לאשכרוע - "לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים". משמאל הוספתי מפה וכרגע אגע בנתונים: אותו Haplogroup נפוץ בדאגסטן (אוורים 67%), צפון אפריקה, ערביה, אתיופיה (אמהרים 33.3%) וכן מעט מאוד בדרום אירופה.
- לגבי השפות השמיות שהם ענף בתוך השפות אפרו-אסיאתיות, השפה השמית הקדומה המכונה "פרוטו-שמית". שפה קדומה זו הייתה קיימת ככל הנראה במזרח התיכון בחצי האי ערב או באתיופיה. השפות השפות אפרו-אסיאתיות שכמעט כל ענפייה מיוצגים באתיופיה מוצאם ככל הנראה מאזור זו (על חוף ים סוף) ומשם דוברי השמית העתיקים היגרו לתימן/ערביה ויותר מאוחר התימנים היגרו שוב בחזרה לאזור ופיתחו את הגעז. נוסף על כך התגלה הכתב השמי הקדום ביותר בפרמידה במצרים והוא מתוארך למאה ה-30 לפנה"ס[1].
- נגיעה שלישית היא המקורות היהודים, בתנ"ך אולי מסופר על שם בן נח אך לא על הארץ שקיבל לנחלה, הבה נסתכל במקורות חיצוניים לספרים הנקראים הספרים החיצוניים או יותר מדויק ספר היובלים שם נכתב כך על ארצות שם בן נח:
(יח) ויצא הגורל לשם תוך הארץ לנחלתו לבניו ולזרעם עד עולם, מטבור ההר רָפָא מקום אשד הנחל תונה. (יט) ויהי גבול נחלתו לפאת ימה בתוך הנחל ההוא, וירד עד לבוא בריכת המים, הוא מעין מי הנחל הזה. (כ) ואשד מימי הנחל הזה בים מֵיאוט והיו תוצאותיו עד הים הגדול. (כא) כל אשר מצפון - ליפת, וכל אשר לירכתו נגבה היה לשם, ויצא עד לבוא קרסו, הוא חיק הלשון הפונה נגבה. (כב) ועבר משם גבול נחלתו אל כתף הים הגדול, והלך נכחו עד בואו לעבר הלשון מבוא השמש הנשקף נגבה. (כג) ושם הים ההוא לשון ים מצרים. (כד) וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול, ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה. (כה) ועבר הלאה עד קרבו אל מי הנהר גיחון, ותאר מנגב למי גיחון לחוף הנהר הזה ועבר קדמה עד קרבו לגן עדן נגבה לנגב, וממזרח כל ארץ עדן ולכל המזרח. (כו) ונסב משם קדמה ועלה עד הגיעו אל קדמת ההר רפה, וירד מול חוף שפך הנחל תינה. (כז) זאת הנחלה אשר יצאה בגורל לשם ולבניו לרשת אותה עד עולם לו ולזרעו עד עולם. (כח) וישמח נוח כי יצאה הנחלה הזאת לשם ולבניו, ויזכור את כל אשר דיבר בפיו בהתנבאו לאמור. (כט) ברוך ה' אלהי שם וישכון ה' באהלי שם. (ל) וידע כי גן עדן הוא קודש הקודשים ומשכן ה', וכי הר ציון אשר בתוך המדבר והר סיני אשר בתוך טבור הארץ שלושתם איש נכח אחיו נבראו למקדשי הארץ. (לא) ויברך את אלהי האלהים אשר שם את דבר ה' בפיהו [. . .]. (לב) וידע כי נחלה מבורכת ומאושרת נפלה בחבל שם ובניו לדורות עולם. (לג) היא כל אורך הים ארתרה וכל ארץ הקדם וארץ הודו[2] והריה וכל ארץ בלע וכל ארץ הלבנון ואיי כפתור וכל הררי שניר ואמנה. (לד) והררי אשור לפאת צפונה, וכל ארץ עילם אשור ובבל ושושן ומדי וכל ארץ אררט. (לה) וכל הארץ מעבר לים אשר מעבר להררי אשור צפונה ארץ מבורכת ורחבת ידיים וכל אשר בה טוב מאוד.
- ^ Earliest Semitic Text Revealed In Egyptian Pyramid Inscription
- ^ הכוונה לחבש, היא נקרא הודו במקורות קדומיים ראו: Philip Mayerson, A Confusion of Indias: Asian india and African India in the Byzantine Sources.
שלכם בברכה אליש ޖޭ 23:13, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
פסקת "גנטיקה ושאלת הגזע"[עריכת קוד מקור]
משתמש Dxrd הוסיף את הפסקה הזאת אתמול. היא מאוד בעייתית, בין השאר בגלל הסתמכות על מקור מיושן ביותר ולא רלוונטי; הבאת קביעה שאינה נתמכת כלל במקור השני (נשיונל ג'אוגרפיק) ושלל טעויות עובדתיות נוספות. אני מקווה שהשגיאות נובעות רק מאי-הבנה. ערכתי בהתאם, ומשתמש אלמוני ביטל את עריכתי.
החזרתי את עריכתי ואני מבקש לא לחזור שוב על העריכה השגויה, ובמקום זה לנסות להביא מקורות אמינים ולכתוב על פיהם. כנ"ל להמשך הפסקה, שם הוספתי דרישות מקור. Reuveny - שיחה 16:12, 17 ביוני 2014 (IDT)
- לדעתי יש הצדקה להסיר את כל הפרק לבינתים. חסרים מקורות, הוא מנוסח בצורה לא-מדעית, מניח כל מיני הנחות ומציג כל מיני קביעות בעייתיות. Ben tetuan - שיחה 16:20, 17 ביוני 2014 (IDT)
- אני מסכים איתך. Reuveny - שיחה 16:26, 17 ביוני 2014 (IDT)
- אני מצטרפת, בנושאים כאלה אי אפשר להסתמך על מקורות כה מיושנים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:03, 17 ביוני 2014 (IDT)
- בואו נדבר דוגרי, ויג'ות, רובם של השמיים הם אכן קווקזואידים ולא משנה מתי נכתב הספר שמשמש דרך אגב כמקור כבר זמן רב בערך האנגלי - שבו אני לא רואה שמסירים אותו בטענות מתייפייפות כאלה ואחרות למיניהן - חשבו שוב לפני שתבלבלו בין עובדות של גזע וגנטיקה עם פוליטקלי-קורקט מודרניים.--Dxrd - שיחה 21:13, 18 ביוני 2014 (IDT)
- אני מתנגד לתוספת זו בהתאם לדבריו של ראובני. גילגמש • שיחה 21:16, 18 ביוני 2014 (IDT)
- מה עניין דוגרי לכאן? ספר משנת 1939 הוא מיושן, יש הרבה שגיאות בוויקיפדיה האנגלית וזו לא אסמכתא. יש התנגדות לתוספת שלך, והחזרה נוספת של הקטע ייחשב למלחמת עריכה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:17, 18 ביוני 2014 (IDT)
- אני מתנגד לתוספת זו בהתאם לדבריו של ראובני. גילגמש • שיחה 21:16, 18 ביוני 2014 (IDT)
- בואו נדבר דוגרי, ויג'ות, רובם של השמיים הם אכן קווקזואידים ולא משנה מתי נכתב הספר שמשמש דרך אגב כמקור כבר זמן רב בערך האנגלי - שבו אני לא רואה שמסירים אותו בטענות מתייפייפות כאלה ואחרות למיניהן - חשבו שוב לפני שתבלבלו בין עובדות של גזע וגנטיקה עם פוליטקלי-קורקט מודרניים.--Dxrd - שיחה 21:13, 18 ביוני 2014 (IDT)
- אני מצטרפת, בנושאים כאלה אי אפשר להסתמך על מקורות כה מיושנים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:03, 17 ביוני 2014 (IDT)
- אני מסכים איתך. Reuveny - שיחה 16:26, 17 ביוני 2014 (IDT)
- המקורות שהובאו לפיסקה הזו לא תומכים בכתוב בה וממילא אינם עדכניים. פרק ארוך מוקדש לנושא בערך יהודים. אני מצטרף לדעה של קודמיי כי לפרק הזה, במתכונתו הקיימת, אין מקום בערך הזה. לאור זאת אסיר אותו כעת. ליאור पॣ • כ"ב באב ה'תשע"ה • 14:40, 7 באוגוסט 2015 (IDT)
שאלה לגבי קרבה בין שפות וגנטיקה[עריכת קוד מקור]
אני לא מכיר שיש קרבה גנטית במזרח התיכון ו/או בלבנט בין עמים דוברי שפות שמיות לעמים דוברי שפות לא שמיות, כפי שמופיע בערך. האם יש מי שיכול לתת מקור לעניין הזה? להביט לאופק - שיחה 18:54, 3 באפריל 2020 (IDT)