לדלג לתוכן

שי בן אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שי בן אליהו
לידה 1935
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 7 ביוני 2010 (בגיל 75 בערך)
כ"ה בסיון ה'תש"ע
מדינה ישראל ישראלישראל
מקום קבורה עין יהב
בת זוג רותי בן אליהו (זוהר)
ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה ה־4
19922001
(כ־9 שנים)
תפקידים בולטים נוספים

שי בן אליהו (19352010) היה מחלוצי ההתיישבות בערבה, ממייסדי מושב עין יהב וראש המועצה האזורית הערבה התיכונה בין 1992 ל-2001.

נולד בתל אביב ב-1935 לדוד בן אליהו (בבייב), יהודי הררי שעלה מבאקו ועבד בחברת החשמל. כשהיה בן שלוש נרצח אביו בקרב צומת מסמיה במהלך המרד הערבי הגדול. בילדותו נפצע ואיבד אחת מעיניו. למד בתיכון חדש, ולאחר גמר לימודיו לא גויס לצה"ל בשל הפציעה בעינו, והחל לעבוד במשק חקלאי של קרובי משפחתו בכפר יהושע. ב-1955 נענה לקריאתו של בן-גוריון לבני המושבים לעסוק בהדרכה במושבי העולים בנגב, והצטרף להדרכה בבית הספר אשל הנשיא במערב הנגב. ב-1957 התמנה למרכז חטיבת בני המושבים בארגון הנוער העובד והלומד. יחד עם חברו מכפר יהושע חגי פורת, יצא לחפש מקום מתאים להקמת מושב חדש, והם מצאו נקודה מתאימה ליד "עין וייבה" בערבה קרוב לגבול הירדני, במרחק רב מכל נקודת יישוב אחרת. במקום פעלה תצפית חקלאית ניסיונית של משרד החקלאות. הסוכנות היהודית סרבה לאפשר הקמת היאחזות נח"ל במקום, אך לאחר פנייה אישית לבן-גוריון הוקמה במקום היאחזות נח"ל "עין יהב" בנובמבר 1959. השניים היו המדריכים של הקבוצה הראשונה שעלתה על הקרקע, ובהמשך הובילו את אזרוח המקום והפיכתו למושב. בן אליהו היה מזכיר ההיאחזות והמושב. בהמשך פעל להקמת מושבים נוספים באזור, בהם חצבה, פארן, עידן, צופר והיישוב ספיר, ופעל להקמת מוסדות ציבור ופיתות תעשייתי ומסחרי באזור. בין השאר, יזם את הקמת מכון התערובות "משקי ערבה"[1].

ב-1978 נבחר לשמש כסגן המזכיר הכללי של תנועת המושבים, עד 1982. ב-1985 יצא בשליחות המחלקה להתיישבות לניו יורק לצורך גיוס גרעיני עלייה והתיישבות. ב-1988 שב ארצה.

ב-1992 נערכו לראשונה בחירות לראשות המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובהן נבחר בן אליהו כראש המועצה. בתקופת כהונתו פעל לשמירה על האדמות החקלאיות וקידוחי המים של המושב שהיו מעברו המזרחי של נחל הערבה, ואשר היו אמורים לעבור לשליטת ירדן במסגרת הסכם השלום עם ישראל, ובהשפעתו הוחלט להשאיר שטחים אלו בידי ישראל תמורת שטחים אחרים שהועברו לירדן. לאחר חתימת הסכם השלום פעל לשיתופי פעולה עם הירדנים מעבר לגבול. כמו כן, הקים במועצה מחלקת תיירות[2]. בן אליהו סיים את כהונתו בסוף שנת 2001[3].

נפטר לאחר מחלה ממושכת ב-7 ביוני 2010 (כ"ה בסיון ה'תש"ע) ונקבר בבית הקברות בעין יהב.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1960 היה נשוי לרותי לבית זוהר, ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שי שבתאי ורינת אזולאי, ‏ההודים לא אכלו אותה, באתר גלובס, 5 בינואר 2014
  2. ^ תיירות מדבר בערבה, באתר "הערבה"
  3. ^ גדי גולן, ‏נבחרו 11 ראשי מועצות אזוריות, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2001