צופר (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צופר
דרך במושב צופר
דרך במושב צופר
מחוז הדרום
מועצה אזורית הערבה התיכונה
גובה ממוצע ‎12‏ מטר
תאריך ייסוד 1976
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 384 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9%‏ בשנה עד דצמבר 2014
מיקום צופר
צופר
צופר

30°33′35″N 35°10′52″E / 30.5596322462591°N 35.1810966621208°E / 30.5596322462591; 35.1810966621208קואורדינטות: 30°33′35″N 35°10′52″E / 30.5596322462591°N 35.1810966621208°E / 30.5596322462591; 35.1810966621208

כתבה על הסכם השלום עם סימון צופר במפה
22.10.81 עליה לקרקע הזנה.jpg
24.6.75 הזמנה לטקס איזרוח צופר.jpg

צופר הוא מושב עובדים, בערבה התיכונה (כ־130 ק"מ מצפון לאילת, בין היישובים צוקים וספיר) השייך למועצה אזורית הערבה התיכונה.

שמו המלא של המושב הוא "באר צופר" והוא קרוי על שמו של צופר הנעמתי‏[1] - אחד משלושת רעי איוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם לראשונה כהיאחזות נח"ל (של הנוער העובד והלומד) בשנת 1968 במקום בו שוכן כיום היישוב צוקים, ("צופר הישנה") דרומית למיקום הנוכחי. בשנת 1976 אוזרח המושב והועתק מספר ק"מ צפונית אל מיקומו הנוכחי היום. ב-1981 יושב יישוב הקבע בצופר.

בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן, בשנת 1984. חלק מהאדמות החקלאיות של המושב, נמצאות בריבונות ירדנית. השטח נקרא "מובלעת צופר" או כפי שנהוג לקרוא לשטח במושב - "המזרחי". בפועל, שטח זה הוא שטח פירוז המאפשר לתושבים להמשיך ולעבדו חקלאית. השטח בן 4500 דונם מתוכם מעובדים 1500 דונמים.

מקורות תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור התעסוקה וההכנסה העיקרי של המושב הוא חקלאות החורף. התנובה מיועדת ברובה לייצוא (בעיקר לאירופה) ומיעוטה משווק בשוק המקומי. עיקר הגידולים של המושב הם: ירקות חורף: מלונים, פלפלים וזנים שונים של עגבניות. וגם מטעי תמרים ופירות נוספים.

בשטחי המושב, בבעלות משפחות מהמושב, קיימות מכלאות בקר, המשמשות כתחנות הסגר לבקר חי המיובא, דרך נמל אילת, לישראל.

למושב מטע תמרים המשותף לכל חברי המושב.

המושב, נמצא בקרבה לדרך הבשמים הנבטית וליד העיר הנבטית הקדומה מואה.

מקור תעסוקה נוסף, למשפחות במושב, תיירות: צימרים, בבעלות פרטית, חאן - קמפינג ועוד.

ליד המושב, נמצאת חוות אנטילופות ובה סיורים ואפשרות לינה.‏[2]

משפחת בן, במושב צופר, מגדלת סרטנים כחולים (Procambarus alleni) לנוי ולמאכל. במחקר עליהם בהשתתפות פרופסור אמיר שגיא וחוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התגלה שהסרטנים עושים שימוש בסידן אמורפי.‏[3] המחקר הביא לגילוי אפשרות ליצירת סידן אמורפי סינתטי והחל משנת 2013 משווק תוסף סידן אמורפי על ידי חברת אמורפיקל שהוקמה במהלך המחקר.‏[4]

כיום, מתגוררות במושב, בדרך קבע כ103 משפחות.

במושב, מעוסקים צעירים ישראלים רבים, בבתי האריזה ונהנים מעבודה מועדפת, שלאחר הצבא, לצד פועלים ממזרח אסיה.

מבני ציבור : במושב נמצאים גני ילדים, בריכת שחייה. מרפאה. צרכניה. בית-כנסת, מועדון חברים, מועדון נוער וספרייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]