שמאי גולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמאי גולן, 2010

שמאי גולן (נולד בשנת 1933) סופר ועורך. שמאי גולן פרסם את ספריו הראשונים בשנות ה-60. נושאם המרכזי של הרומנים והסיפורים שפרסם הוא השואה וניסיונותיהם של הניצולים להיאחז בארץ, לצידם תוארו דמויות ומצבים מחיי הוותיקים וילידי הארץ בני הדור השני לשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולטוסק פולין בשנת 1933. במלחמת העולם השנייה היה תחת הכיבוש הנאצי ובברית-המועצות, שם נספו הוריו. עלה ארצה עם עליית הנוער, בעליה הבלתי ליגלית ב־1947. שהה חצי שנה במחנות המעבר בקפריסין. התחנך בקיבוץ רמת הכובש. שירת כקצין בצה"ל. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות ובהיסטוריה.

גולן היה בין מייסדיו של בית הסופר בירושלים ומנהלו הראשון במשך שבע שנים. בבית הסופר ארגן שמאי גולן סדנאות כתיבה יוצרת והקים ספריה על הנושא: "ירושלים בספרות היפה". ארגן את קונגרס פא"ן הבינלאומי בירושלים, בו השתתפו בין השאר: סול בלו, אז'ן יונסקו והיינריך בל (1974). גולן היה ארבע פעמים יושב ראש אגודת הסופרים העבריים בישראל. היה בשליחויות חינוכיות במקסיקו וראש נציגות המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה, בארגנטינה, ובשליחויות מטעם משרד החוץ כיועץ בשגרירות ישראל במקסיקו. פעיל למען יהודי ברית המועצות לשעבר בקרב סופרים, מדינאים ופוליטקאים בדרום אמריקה. שמאי גולן היה הנספח הראשון לתרבות בשגרירות ישראל במוסקבה, אחרי חידוש היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה. היה חבר המועצה למען יהודי ברית המועצות וארצות ערב, חבר הנהלת יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, חבר ועדת התרבות בעירית ירושלים. שמאי גולן חבר מועצת "יד ושם", חבר הנהלת אקו"ם, חבר הנהלת פא"ן (ארגון הסופרים הבינלאומי), חבר האקדמיה המקסיקנית לתרבות.

ספר סיפוריו הראשון של שמאי גולן "באשמורת אחרונה", נדפס בשנת 1963. גולן פרסם ארבעה קובצי סיפורים וארבעה רומנים, ערך ספרים ופרסם מאות מאמרים. הנושא העיקרי של יצירתו הוא השואה וגלגולי דמויות יהודיות בשואה ואחריה.

ספריו, יצירותיו ומאמריו של שמאי גולן תורגמו לשפות רבות: אנגלית, ספרדית, רוסית, גרמנית, פולנית, ערבית, פורטוגזית, סינית ועוד. יצירותיו עובדו לתסריטים, הופקו כסרטים ("שלושה ואחת" - עם הבמאי מיכאל קאליק), רדיודרמות ("הרי את מקודשת", "הרכב עלה על מוקש", "ההספד", "הפטרון מארץ הקודש" ועוד), ועובדו למחזה: "היעלמות" (מוצג בברית המועצות) ולתסכיתי רדיו.

נשוי לד"ר ארנה גולן, חוקרת ספרות, ואב לארבעה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ואם אתה מוכרח לאהוב
  • מותו של אורי פלד
  • אשמים
  • באשמורת אחרונה

סיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בריחות למרחקים קצרים
  • חופה
  • המארב - (איירה: חנה לרנר)
  • ברושים בשלכת

מאמרים וראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסעותיי עם ספרים

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השואה – פרקי עדות וספרות
  • אנשים בתל אביב זוכרים, יחד עם אהוד בן עזר (2008)
  • טניה ופליכס גולדשטיין - רופאים ישראלים שלא חדלו להיות ניצולי שואה
  • סיפורים אישיים על תל אביב: מבחר סיפורי חיים של גמלאים, הוצאת עמותת כוח לגמלאים תל אביב־יפו, 2012 (יחד עם אהוד בן עזר)

ביבליוגרפיה, ראיונות ומאמרים על המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]