הדור השני לשואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב גלעד בקיר הדור השני לשואה בוילה ואנזה. הוא מספר: כאשר קבלתי ציון גרוע או עשיתי משהו רע אמי הייתה אומרת לי: חבל שהצלחתי לצאת מאושוויץ כדי לחוות חוויה כזאת
יהודה פוליקר בווילה ואנזה. הוא מספר:באחד הערבים כשהייתי כבן שש ביקש ממני אבי לתת לו משהו לאכול. הבאתי לו לחם והוא בצע אותו במהירות ובלע חתיכת גדולות, מנהג שרכש באושוויץ. לפתע נתקעה לו חתיכת לחם בגרון והוא החל להחנק. אמי שלחה אותי להזעיק רופא. אני רצתי בפחד שאבי הולך למות ומאז התחלתי לגמגם.

הדור השני לשואה, או בסתמי: הדור השני, הוא השם שבו מכונים בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה. אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, הרי השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם במידה זו או אחרת, וזוכה להתייחסות בישראל.

בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השני לשואה העלה מספר שאלות מחקריות ראשוניות בפסיכולוגיה, בין הבולטות שבהן: האם טראומה נפשית שחווה הורה יכולה לעבור לילדיו אף שלא היו נוכחים בעת הטראומה, וכן מה ביטוייה הנפשיים של העברה בין דורית של תחושת הטראומה. ההשערה היא כי דפוסי התקשורת בין הורים אשר חוו את טראומת השואה לבין ילדיהם היא בעלת תפקיד מכריע בהעברת הטראומה לדור השני.[1] תופעות דומות של העברת ביטויי טראומה מדור הורים לדור הילדים נחקרו ונמצאו אף אצל ילדיהם של חיילים אמריקאים משוחררים אשר שירתו במלחמת וייטנאם[2], אזרחים אמריקאים-יפנים אשר נעקרו מבתיהם ושהו במחנות ריכוז בתקופת מלחמת העולם השנייה[3] ובמקרים אחרים.

דפוס התקשורת אותו זיהו הפסיכולוגים כמאפיין תקשורת בין הורים שחוו טראומה לבין ילדיהם כונה בשם "קשר השתיקה". אותו קשר שתיקה הוא ההסכמה שבשתיקה, במשפחות של ניצולי השואה, שלא לשוחח על הטראומה של ההורה ולנתקה מחיי היום-יום במשפחה. הצורך בקשר השתיקה נובע לא רק מן הצורך של ההורים לשכוח ולהסתגל לחייהם לאחר הטראומה, אלא אף מאמונתם כי תאורי הזוועות שחוו בתקופת השואה עלולים לפגוע בהתפתחות הנפשית התקינה של הילד.[4] ילדיהם של הניצולים - הדור השני לשואה - נעשים בדרך כלל רגישים לצורך הזה של הוריהם שלא לדבר על הנושא והתוצאה היא כי שני הצדדים, הורים וילדים יחד שותפים לקשר השתיקה.[5]

ממחקרים שנעשו על בני הדור השני לשואה עלה כי קיימת בדור זה תודעה בתחום התחושה של ניסיונות הוריהם בתקופת השואה לצד יכולת מועטה, ולעתים היעדר יכולת, לנסחה במילים. דפוס תקשורת זה כונה בשם: "לדעת מבלי לדעת".[6]

תחושת האשמה אצל ניצולי שואה נחקרה בהרחבה בתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטר ליפטון כינה אותה בשם "אשמת הניצול"[7] ותוארה כרגשות אשמה של הניצול על כך ששרד, בעוד שאהוביו וקרוביו לא שרדו. יש חוקרים המציעים כי רגשות "אשמת הניצול" עלולים לעבור אף לדור הילדים וזאת בתנאי שההורים "משדרים" לילד את תחושת האשמה והילדים מרגישים אשמים בסבלם של הוריהם, אף שלא גרמו, או תרמו, לסבל זה בשום אופן. תחושות אשמה כאלה אצל בני הדור השני לשואה עשויים להתלוות לקשיים גדולים יותר בהפחתת כעסים.[8] במחקרים שנערכו בארצות הברית על הדור השני לשואה נמצא כי תפקודם הפסיכולוגי הוא בגדר הנורמה, אולם קיימים מאפיינים ייחודיים לאישיותם. מאפיינים אלה כוללים קשיים בתהליך ההיפרדות והייחוד (separation-individuation), נטייה מוגברת לחרדות, התנסות בתחושות דיכאוניות ותלונות פסיכוסומטיות.[9]

במחקרים שונים נמצא כי טראומת השואה עשויה לעבור אף לדור השלישי.[10]

בשנת 2003 פורסם מחקר השוואתי שנערך בישראל בו הושוותה השפעת סבתות, שהיו ילדות ניצולות שואה, על מצבן הנפשי של בנותיהן (שהיו כבר אימהות בעת המחקר), לעומת סבתות שלא חוו את השואה.[11] במחקר נמצא כי בעוד שאצל הסבתות, ניצולות השואה, ניכרו סימני האובדן הנפשי, בנות הדור השני לא נבדלו מקבוצת הבקרה במדדי התקשרות הורית (attachment), חרדה, תגובה מתח טראומטיות והתנהגות אימהית. המחקר מצביע על כך כי ניצולי שואה, אשר היו ילדים בתקופת השואה, הצליחו לגונן על ילדיהם מלהחשף לניסיונותיהם בשואה.

בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כובע הזכוכית" (1985), מאת נאוה סמל, כפי הנראה היה זה הספר הישראלי הראשון שעסק בחוויות הדור השני לשואה. סמל עצמה היא בת לניצולי שואה, מימי ויצחק ארצי.
  • "עיין ערך אהבה" (1986), מאת דויד גרוסמן, היה אחד הספרים הראשונים שעסקו בהשפעות השואה על ילדי הדור השני לשואה ועל אורח החיים בישראל. הוא פתח דרך לספרים רבים אשר השתמשו בכתיבה כתראפיה אישית ולאומית ועסקו בנושא. הפרק הראשון של ספר זה עובד לנובלה "מומיק".
  • "אפר ואבק" (1988) הוא אלבום יהודה פוליקר כסולן, שיצר אותו עם יעקב גלעד, שהפיק וכתב את מרבית השירים. פוליקר וגלעד שילבו באלבום שנים עשר שירים הנוגעים בחייהם כבני הדור השני לשואה, שגדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם.
  • "חום יולי אוגוסט" (1988) הוא אלבום של הזמר שלמה ארצי בשיר "בגרמניה לפני המלחמה" עוסק החוויה הקשורה לשואה.
  • "בגלל המלחמה ההיא" (1988), סרטה של אורנה בן-דור, עוסק במוזיקאים יהודה פוליקר ויעקב גלעד והוריהם ניצולי השואה. הסרט עורר דיון נרחב בשאלת אופן ההתמודדות של הניצולים עם עברם ועם תהליך הקליטה שלהם במדינת ישראל.[12]
  • "מה שנשאר" (1990), אלבומו של אילן וירצברג שיצירתו צמחה בצל מותו הטרגי של אביו, בני וירצברג. האב היה ניצול שואה שהתאבד כשנה לאחר צאת ספרו האוטוביוגרפי, עת היה אילן וירצברג נער כבן 17.[13]
  • "מדריך למטייל בוורשה" (1995), מחזה מאת הלל מיטלפונקט העוסק בהשפעת השואה על הישראלים, ועל היחס של בני הדור השני להוריהם ולעבר, מול המציאות בהווה. זאת, דרך ביקור של אם ניצולת שואה ובנה בוורשה המודרנית.
  • "שואה שלנו" (2000), מאת אמיר גוטפרוינד, רומן זוכה פרס בוכמן העוסק בילדות בצלם של ניצולי השואה.
  • "חמסין וציפורים משוגעות" (2001) מאת גבריאלה אביגור-רותם, רומן העוסק בהתמודדותה של בת הדור השני לשואה במדינת ישראל הצעירה עם סיפור חייו של אביה.
  • "רקדנית שחורה בלהקת יחיד" מאת אסתי ג. חיים (הספריה החדשה 1997) קובץ סיפורים קצרים ונובלה העוסקים בגיבוש זהותה של אשה צעירה, בת הדור השני, מילדותה, כשאמה ניצולת השואה מגוננת עליה ומלעיטה אותה בתרופות כדי שלא תחלה, ועד לבגרותה והפיכתה לאם בעצמה, כשהיא מנסה לחפש זהות חדשה, קוסמופוליטית על ידי בריחה מביתה ליציאה למסעות בעולם ובנפשה.
  • "מטאליק בלוז" (2004), סרט קולנוע בבימויו של דני (נוקיו) ורטה, ובכיכובם של אבי קושניר ומשה איבגי. הסרט עוסק בסוחר מכוניות, שמואל, ובעוזרו, סיסו, הנוסעים לגרמניה כדי למכור מכונית נדירה שהזדמנה לידיהם. במהלך המסע מטרידות את שמואל, בן הדור השני לשואה, מחשבות והזיות על אירועי השואה, והן משפיעות גם על מעשיו.
  • "פני הגזע ופני הזיכרון: הספרייה האסורה" מאת חיים מאור, ספר קטלוג של תערוכת הקבע שלו ב'משואה',2005.
  • "רובדי זיכרון" אמנים ישראלים "דור שני" לשואה, קטלוג תערוכה באצירת בתיה ברוטין ואירית לוין, בבית האמנים בתל אביב, ינואר 2008.
  • "הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא": רומן גרפי אוטוביוגרפי מאת מישל קישקה, המספר על חייו של קישקה בבית הוריו ובמשפחה שהקים, המתנהלים בצל זיכרונותיו של אביו ממחנות ההשמדה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות

  • אהרון האס, בצל השואה: הדור השני, מאנגלית: יעקב אהרונסון, הוצאת הד ארצי, 1999.
  • דינה ורדי, נושאי החותם: דיאלוג עם בני הדור השני לשואה, ירושלים: הוצאת כתר, 1990.
  • איריס מילנר, קרעי עבר: ביוגרפיה זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני, עם עובד, 2003. (ראו גם יהודית באומלהטראומה המתמשכת שעיצבה את חייהם בטרם נולדו, באתר הארץ, 13 באפריל 2004, ביקורת על הספר, וכן ביקורת על הספר מאת גדעון גרייף באתר יד ושם
  • שושנה צינגל, מסע אל תוך עצמנו: בני ניצולי השואה מדברים, הוצאת אלישר, 1985.
  • ברניס אייזנשטיין, הייתי ילדה של ניצולי שואה, ירושלים: הוצאת כתר, 2009.
  • צלם אנוש, אוטוביוגרפיה בהוצאת פרדס מאת שלום וייס, בה רב-שיח עם בנותיו, בנות הדור השני, על חוויותיו בשואה ועל השפעותיה הרגשיות.

מחקרים

  • דליה אראל, אינטראקציות הנישואין אצל ילדי ניצולי השואה: העברה בין-דורית לתפקוד הזוגי של הבנים על רקע פוסט-טראומטי, עבודת מ"א, אוניברסיטת תל אביב, 1989.
  • גיא הלן, שמחת חיים, אינטימיות ומיניות אצל דור שני לניצולי שואה, עבודת מ"א, אוניברסיטת תל אביב, 1995.
  • טלילה קוש-זהר, במבט שונה: זיכרון ומגדר בסיפורת הדור השני לשואה, דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב, 2005.
  • לאה חובב, דור שני לשואה - "תמיד ילווה אותו צל". ספרות ילדים ונוער 2001;27: 45-51.
  • יורם חזן, "דור שני לשואה" - מושג בספק. שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה 1987;1: 104-107.
  • תקוה נתן, דור שני לניצולי השואה בהתבגרותם: מחקר שדה בשני בתי ספר תיכוניים. דפים לחקר תקופת השואה 1988;6: 169-184.
  • תקוה נתן, דור שני לניצולי השואה במחקרים פסיכו-סוציאליים. דפים לחקר תקופת השואה, תשמ"ב, ב', 13-26
  • Ilany Kogan, On Being a Dead, Beloved Child. Psychoanalytic Quarterly,2003;72:727-766.
  • מריאן הירש The Generation of Postmemory: Writing and Visual Culture After the Holocaust, Columbia University Press 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Felsen I, Transgenerational transmission of effects of the Holocaust: The North American research experience. In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 43-69. New York: Plenum Press, 1998
  2. ^ Ancharoff M.R., et. al., The legacy of combat trauma: Clinical implications of intergenerational transmission.In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 257-279. New York: Plenum Press, 1998
  3. ^ Nagata D.K., Intergenerational effects of the Japanese American internment. In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 125-141. New York: Plenum Press, 1998
  4. ^ Bar-On D., et. al., Multigenerational perspectives on coping with the Holocaust experience: An attachment perspective for understanding the developmental sequelae of trauma across generations. International Journal of Behavioral Development 1998;22:315-338
  5. ^ Bar-On D., Fear and Hope: Three Generations of the Israeli Families of Holocaust Survivors. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1995
  6. ^ Jucovy M.E., Telling the Holocaust story: A link between the generations. Psychoanalytic Inquiry 1985;5:31-50
  7. ^ Lifton R.J., Death in Life: Survivors Of Hiroshima . New York: Basic Books, 1967 ISBN 0465015824
  8. ^ Solomon Z., Transgenerational effects of the Holocaust: The Israeli research perspective. In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 69-85. New York: Plenum Press, 1998
  9. ^ ראו לעיל ב-Felsen, 1998
  10. ^ דן אבןמחקר: טראומת השואה ממשיכה גם לדור השלישי, באתר הארץ, 15 באפריל 2012
  11. ^ Sagi-Schwartz A., et. al., Attachment and Traumatic Stress in Female Holocaust Child Survivors and their Daughters. American Journal of Psychiatry 2003;160:1086-1092
  12. ^ לדיון בצפיה חינוכית בסרט ראו אסף טל, "למצוא את העצמי: צפייה בסרט "בגלל המלחמה ההיא", זיקה - העיתון המקוון להוראת השואה, אוקטובר 2006.
  13. ^ להאזנה לשיר "מה שנשאר", שיר הנושא של האלבום.


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואהפרויקט הנצחת השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל