שי גליק
לידה |
26 ביולי 1987 (בן 37) בית שמש, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת כהונה | 2014–הווה (כ־10 שנים) |
תקופת הפעילות | 2014–הווה (כ־10 שנים) |
תפקידים בולטים | ממקימי ארגון "בצלמו" |
שמאי (שי) גליק הוא פעיל ימין ישראלי, ידוע במאבקו נגד ארגוני שמאל. בין מטרותיו הבולטות – שוברים שתיקה, פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, ותיאטרון אל-מידאן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליק נולד בירושלים, למשפחה חרדית בת 10 ילדים. שירת ביחידה 8200 וכיום הוא נשוי, אב לשלושה ילדים ומתגורר בבית שמש. הוא אחיינו של חבר הכנסת לשעבר ופעיל הר הבית יהודה גליק.
גליק פעל למען ביקורי מוסלמים בכותל לקידום הר הבית כמרכז לשלום עולמי.[1]
גליק נמנה עם מקימי ארגון "בצלמו", ובאתר האינטרנט של הארגון הוא מוצג כמנכ"ל אם כי במסמכי עמותת "מוסרי" במסגרתה פועל ארגון בצלמו אין הוא מוזכר כמנכ"ל ולא מצוין מקור תקציבי למשכורתו.[2]
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]את פעילותו הציבורית התחיל בשנת 2014 במאבק נגד יצירה של האמן ארקדי זיידס שהוצגה בבית יד לבנים בפתח תקווה ועשתה שימוש בצילומים של ארגון בצלם.[3]
בראיון לשמעון איפרגן במאקו ב-2015, התגאה גליק בכך שהוא עובד לבדו, מחדר קטן בביתו בבית שמש, בלי "מיליוני שקלים, צבא של יחצ"נים, מאות עובדים ודוברים ומשרדים".[4]
מבחינה פוליטית, במהלך השנים הזדהה גליק הן עם הליכוד, והן עם הבית היהודי כשהובל על ידי נפתלי בנט.[5]
בראיון לניר גונטז' במקום הכי חם בגיהנום ב-2016, מנה גליק את האנשים, הארגונים והפעילויות שהצליח לחסום בפעילותו: "תיאטרון אל מידאן, ארקדי זיידס ובצלם, חיים לוסקי, לוחמים לשלום, שתיל, האגודה לזכויות האזרח, הקרן החדשה לישראל, הארץ, עיר עמים, בצלם, רזי ברקאי, שוברים שתיקה, אמנסטי, גלריית ברבור" ועוד. עוד אמר בכתבה שהוא בעד שטחים תמורת שלום, "כמו הרב עובדיה", הוא בעד הקמת גני ילדים לילדיהם של המהגרים מאפריקה, והוא פועל למיגור תופעת כרטיסי הזנות המחולקים בתל אביב. לדבריו בכתבה הוא לא איש ימין. והוא הומני בהשקפת עולמו ובעד דו-קיום בין ערבים ליהודים.[6] בכתבה תיאר את שיטות פעולות אז שכללו הספמה פרסום מספרי פלאפון, פניות שקריות למשטרה ועוד.
ב-2016 הקים יחד עם יהודה פואה את העמותה "מוסרי ארגון זכויות אדם יהודי" שפעילותה המרכזית היא "בצלמו: ארגון זכויות האדם ברוח יהודית" (לאחרונה שונה שם העמותה ל"בצלמו". גליק מופיע באתר העמותה כ"מנכ"ל", אם כי במסמכי העמותה מופיע פואה כמנכ"ל וגליק אינו מופיע).
עיקר פעילותו של גליק היא במישור התקשורתי והציבורי, תוך פנייה לגורמים מוניציפליים וממשלתיים כדי לעצור את המימון או הפעילות של הארגונים אליהם הוא מתנגד.
תביעות בבית המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2018 תבע גליק את ענת מטר בגין לשון הרע בעקבות פוסט שבו כינתה אותו "ארכי פאשיסט" – תביעה שתוארה על ידי מטר כתביעת השתקה. ב-2019 נתן בית המשפט תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים שלפיה תפרסם מטר הסבר, בהתבסס על טיעוני ההגנה, על מקומה המרכזי של ההלשנה במשטרים פשיסטיים ומדוע ניתן לכנות אדם שפועל להשתיק אחרים "פשיסט". עוד קבע פסק הדין כי על גליק לפרסם הבהרה כי הוא מבין שוויכוחים מסוג זה אינם צריכים להתברר בבית המשפט אלא בזירה הציבורית.[7]
בשנת 2022 הגיש גליק תביעה נגד פעילת השמאל קטי בר שתקפה אותו במאמר שכתבה באתר תנועת "אמהות נגד אלימות" בטענה של הפרת זכויות יוצרים על תמונת סלפי שפרסם עם ח"כ עופר כסיף. בית המשפט דחה את התביעה תוך שהוא מערער על אמינות הצהרותיו של גליק בשבועה, קובע כי המדובר בתביעת השתקה ודורש ממנו לשלם לבר 27,400 ש"ח כפיצוי.[8]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023 חשף זמן ישראל כי אשתו של גליק ואשתו של יהודה פואה (יו"ר בצלמו) מקבלות שכר מארגון "בצלמו" ללא הצהרה על התשלומים כדין בדו"חות העמותה.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בצלמו
- שי גליק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אורן פרסיקו, "שיחה מקומית" הודיעה כי תחדל לשתף פעולה עם "ההטרלות" של פעיל ימין, באתר העין השביעית, 30 באוקטובר 2024
- נירית אנדרמן, שי גליק: "כשאני סותם את הפה של דארין טאטור, זה בעיניי מאבק לזכויות אדם", באתר הארץ, 8 בינואר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נטלי נוביצקי, הגליק שלא הכרתם: "יהודים ימותו פה בגלל פוסטים של פעילי בית המקדש", באתר mynet ירושלים, 24 באפריל 2016
- ^ אבנר הופשטיין, הספמה לא חוקית, הטעיה והתחמקות מאחריות, באתר זמן ישראל, 17 בספטמבר 2024
- ^ נירית אנדרמן, שי גליק: "כשאני סותם את הפה של דארין טאטור, זה בעיניי מאבק לזכויות אדם", באתר הארץ, 8 בינואר 2020
- ^ שמעון איפרגן, מטעם עצמו, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2015
- ^ ארי ליבסקר, אלה הפנים של הצנזור התרבותי החדש, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2015
- ^ ניר גונטז', אני סוג של טרוריסט. לא של אלימות. של עשייה, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 24 באפריל 2016
- ^ אורן זיו, מה קרה לפעיל ימין שתבע דיבה אחרי שכונה "ארכי פשיסט", באתר "שיחה מקומית", 30 באפריל 2019
- ^ שוקי טאוסיג, בעיית אמינות, באתר העין השביעית, 16 באפריל 2024
- ^ אבנר הופשטיין, ללא גילוי נאות, גם נשות ראשי "בצלמו" מושכות משכורת מהעמותה, באתר זמן ישראל, 30 באפריל 2023