לוחמים לשלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוחמים לשלום היא תנועה שהוקמה בשנת 2005 על ידי קבוצת ישראלים ופלסטינים אשר, לדבריהם, "לקחו חלק פעיל במעגל האלימות באזורנו: ישראלים כחיילים בצבא הגנה לישראל והפלסטינים כלוחמים למען חירותה של ארצם פלסטין מן הכיבוש הישראלי" והגיעו למסקנה "כי פתרון הסכסוך לא יושג באמצעים צבאיים על ידי אף אחד מן הצדדים". לדברי מקימיה, הם "נושאים דגל כפול - לא לכיבוש ולא לכל פעולה אלימה".

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה כתוצאה מתחושה גוברת והולכת בקרב חבריה הישראלים והפלסטינים כי הסכסוך המתמשך בין שני העמים, המתקיים זה עשרות שנים, לא יגיע לידי פתרונו בעזרת שימוש בכוח מכל סוג שהוא, וזאת משום שכל כוח מוליד אלימות בקרב הצד השני וממילא מעצים את האלימות באזור במקום להפחית אותה.

התנועה קוראת להקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית על בסיס גבולות 1967, לצד מדינת ישראל. התנועה מתנגדת להתנחלויות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים כחלק מהתנגדותה ל"צעדים חד צדדיים שמטרתם הצבת מכשולים והנצחת הסכסוך".[1]

הארגון אינו רואה את עיקר פעילותו בקיום דיאלוג, אלא רואה בדיאלוג אמצעי להעצמת כוחה של הקבוצה והפיכתה ל"במה פוליטית רבת עוצמה" שתוכל להשפיע על המציאות הפוליטית באזור.

התנועה מאוגדת כחברה לתועלת הציבור.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיור לוחמים לשלום בסוסיא, 2016

בין הפעילויות שמקיימת התנועה:

  • מפגשים בין ישראלים ופלסטינים
  • סיורים בשטח
  • הרצאות וחוגי בית של מרצה פלסטיני ומרצה ישראלי, חברי הקבוצה, אשר מספרים את סיפורם האישי[2]
  • הקמת צוותי הסברה דו-לאומיים שיפעלו להשפיע על דעת הקהל בקרב הישראלים, הפלסטינים ובארצות נוספות
  • הפקה, יחד עם "פורום המשפחות השכולות", של טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני לזכר ישראלים ופלסטינים שנהרגו במהלך הסכסוך.[3]
  • הפגנות ופעולות מחאה[4]
  • בתנועה פועלות חמש קבוצות אזוריות דו-לאומיות: באר-שבע - חברון, ירושלים - בית לחם, ירושלים - אל קודס, תל אביב - שכם, ותל אביב - טול-כרם. הקבוצות נפגשות באופן קבוע.

הקבוצה התפרסמה גם בעקבות מותה של עביר עראמין, בתו בת ה-10 של בסאם עראמין, חבר התנועה תושב ענאתא, אשר נפגעה בראשה בינואר 2007 מירי כוחות מג"ב שבוצע ברשלנות.[5][6]

הפולמוס סביב פעילות לוחמים לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הארגון ספגה ביקורת, בין היתר בעקבות פרסום הקלטות שמהן עלה כי במפגש של הארגון קרא פעיל יהודי לבני שיחו הפלסטינים לפתוח באינתיפאדה שלישית משום שאחרת ישראל לא תצא מיהודה ושומרון, וכן כי בסיור מטעם הארגון הובאו פלסטינים שסיפרו שהמתנחלים גורמים לכך שפלסטינים יחלו בסרטן כאשר הם מזרימים ביוב ומובילים חזירים.[7] הפגנות מחאה מתקיימות מדי שנה נגד הטקס האלטרנטיבי שמקיים הארגון ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

לעומת ביקורת זו נהנית התנועה מתרומות של ממשלת גרמניה (דרך קרן היינריך בל), ממשלת ספרד (דרך AECID), קרן SIVMO מהולנד, וקרנות נוספות.[8] ב-2011 הודיע הסופר הבריטי איאן מקיואן כי בחר לתרום לארגון את כספי פרס ירושלים שקיבל באותה שנה.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]