לדלג לתוכן

לוחמים לשלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו התנועה

לוחמים לשלום היא תנועה שהוקמה בשנת 2005 על ידי קבוצת ישראלים ופלסטינים, שלדבריהם "לקחו חלק פעיל במעגל האלימות באזורנו: ישראלים כחיילים בצבא הגנה לישראל והפלסטינים כלוחמים למען חירותה של ארצם פלסטין מן הכיבוש הישראלי" והגיעו למסקנה "כי פתרון הסכסוך לא יושג באמצעים צבאיים על ידי אף אחד מן הצדדים". לדברי מקימיה, הם "נושאים דגל כפול – לא לכיבוש ולא לכל פעולה אלימה".

התנועה הוקמה כתוצאה מתחושה גוברת והולכת בקרב חבריה הישראלים והפלסטינים כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המתקיים זה עשרות שנים, לא יגיע לידי פתרונו בעזרת שימוש בכוח מכל סוג שהוא, וזאת משום שכל כוח מוליד אלימות בקרב הצד השני וממילא מעצים את האלימות באזור במקום להפחית אותה.

התנועה תומכת בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית בגבולות 1967, או בכל פתרון אחר שיתקבל בהסכמה הדדית.[1] התנועה מתנגדת להתנחלויות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים כחלק מהתנגדותה ל"צעדים חד צדדיים שמטרתם הצבת מכשולים והנצחת הסכסוך".[2]

הארגון אינו רואה את עיקר פעילותו בקיום דיאלוג, אלא רואה בדיאלוג אמצעי להעצמת כוחה של הקבוצה והפיכתה ל"במה פוליטית רבת עוצמה" שתוכל להשפיע על המציאות הפוליטית באזור.

התנועה מאוגדת כחברה לתועלת הציבור.

סיור לוחמים לשלום בסוסיא, 2016

בין הפעילויות שמקיימת התנועה:

  • מפגשים בין ישראלים ופלסטינים
  • סיורים בשטח
  • הרצאות וחוגי בית של מרצה פלסטיני ומרצה ישראלי, חברי הקבוצה, אשר מספרים את סיפורם האישי[3], יחד עם וובינרים וסמינרים.
  • הקמת צוותי הסברה דו-לאומיים שיפעלו להשפיע על דעת הקהל בקרב הישראלים, הפלסטינים ובארצות נוספות
  • הפקה, יחד עם "פורום המשפחות השכולות", של טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני לזכר ישראלים ופלסטינים שנהרגו במהלך הסכסוך.[4]
  • הפגנות ופעולות מחאה[5]
  • בתנועה פועלות חמש קבוצות אזוריות דו-לאומיות: באר-שבעחברון, ירושליםבית לחם, ירושלים – אל קודס, תל אביבשכם, ותל אביב – טולכרם. הקבוצות נפגשות באופן קבוע.
  • התנועה שותפה במדרשת דרור, שמטרתה לפתח מנהיגות אזרחית צעירה שתפעל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל מנת לקדם מציאות צודקת ושוויונית בין הים לנהר. המדרשה מפעילה סמינרי קיץ ואביב וקורסים לצעירים בדגש על לימודי ערבית, הכרת הסכסוך ופגישה על פעילים פוליטיים ומתן כלים מנהיגותיים ואקטיביסטים[6].

הקבוצה התפרסמה גם בעקבות מותה של עביר עראמין, בתו בת ה-10 של בסאם עראמין, חבר התנועה תושב ענאתא, אשר נפגעה בראשה בינואר 2007 מירי כוחות מג"ב שבוצע ברשלנות.[7][8]

באוקטובר 2021, לאחר ששר הביטחון, בני גנץ, הכריז על שישה ארגוני זכויות אדם פלסטינים כארגוני טרור, קרא הארגון לנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, להטיל סנקציות אישיות על גנץ.[9] התנועה מקבלת תרומות של ממשלת גרמניה (דרך קרן היינריך בל), ממשלת ספרד (דרך AECID), קרן SIVMO מהולנד, וקרנות נוספות.[10] ב-2011 הודיע הסופר הבריטי איאן מקיואן כי בחר לתרום לארגון את כספי פרס ירושלים שקיבל באותה שנה.[11]

מאז 2025 פעלה התנועה להעלאת המודעות למשבר במערכת החינוך של הרשות הפלסטינית. המשבר החריף בספטמבר אותה שנה, כאשר בתי הספר הציבוריים ברשות עברו לפעול במתכונת מצומצמת של שלושה ימי לימוד בשבוע. צמצום זה נבע משביתת מורים על רקע אי-תשלום משכורותיהם, בעקבות החלטת ממשלת ישראל לעכב ולקזז כ-8 מיליארד שקלים מכספי המיסים של הרשות הפלסטינית מאז אוקטובר 2023.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]