שמחה שירמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמחה שירמן
Loving Art Making Art 2011 090.jpg
שמחה שירמן (2011)
לידה 30 באפריל 1947 (בן 71)
מנזר סנט אוטיליין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה צילום
פרסים פרס דיזנגוף (2013)
פרס ליאון קונסטנטינר (2000)
פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום (1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמחה שירמן (נולד ב-30 באפריל 1947 במנזר סנט אוטיליין (אנ'), גרמניה) הוא צלם ומורה ישראלי. שירמן הוא אחד הצלמים המשפיעים ביותר הפועלים כיום בישראל[דרוש מקור]. בתפיסת עולמו, מיחס שמחה שירמן חשיבות לשאלות של הוויה, התנסות וזמן. עבודתו עוסקת בשאלות של מקום וזהות, יחס לאחר, יחסי קרבן ומקרבן, פנים וגוף, זיכרון והיסטוריה. עבודתו עומדת בנקודת המפגש שבין אירועים אוטוביוגרפיים לבין אירועים היסטוריים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמחה שירמן נולד לאחר מלחמת העולם השנייה לבתיה ודוד, במנזר סנט אוטיליין, שהוסב על ידי האמריקאים לבית חולים לחיילים ולפליטים. בתעודת הלידה שלו נכתב .displaced person) D.P). במאי 1948 עלתה המשפחה הקטנה לישראל והתיישבה בעיר המעורבת, עכו.

את המצלמה הראשונה קיבל שירמן כשהיה בן - 12 מקרוב משפחה מאמריקה שביקר בארץ ובגיל 15 רכש והקים מעבדת צילום בחדר האמבטיה בבית הקטן בשיכונים של עכו.

את שירותו הצבאי עשה שירמן בשנת 1965 בסיירת שקד[דרושה הבהרה], כקצין ומפקד בסיירת.

בשנת 1970 החליט שירמן לנסוע לניו יורק כדי ללמוד צילום. בשנת 1972 החל שירמן את לימודיו לתואר ראשון ב - School of Visual Arts, ובשנת 1976 המשיך שירמן בלימודי התואר השני ב - Pratt Institute, שם למד אצל ארתור פריד ושם הכיר והתיידד עם פיליפ פרקיס. עם סיום הלימודים בשנת 1978 וקבלת ה – M.F.A בצילום ואמנות, חזר שירמן לישראל עם משפחתו לעיר תל אביב.

שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-1970 מעמדו של הצילום כאמנות בישראל היה שנוי במחלוקת. חזרתם מניו יורק של שירמן ואחרים כמו מיכה קירשנר, אבי גנור ועודד ידעיה, בשנים אלה, הביאה למפנה בתחום הצילום. באותן שנים, פעל לבניית היסודות התאורטיים והמעשיים להוראת הצילום בבתי ספר לאמנות. הוא פיתח ולימד קורסים ב"תולדות הצילום" כחלק מתוכניות הלימודים.

כאמן וכמרצה פעל שירמן רבות למען הלגיטימציה של הצילום והאפשרויות הטמונות בו כמדיום אמנותי ועל מקומו בגלריות ובמוזיאונים, באוספים, פרסים ומלגות. הוא פעל במחויבות להעמקת ההבנה של הצילום כחלק ממסורת והיסטוריה של האמנות, העשרת שפת הביקורת, צמצום הפערים שבין היחס לצילום בארץ בהשוואה למרכזי תרבות בעולם כמו ניו יורק, לונדון ופריז ולמען מימוש המרחב שבו יוכלו יוצרים בתחום הצילום לפעול כשווים ליוצרים מתחומים פלסטיים אחרים.

במסגרת פעילות זו, בין השאר, חברו שירמן, קירשנר וגנור לאברהם אילת ולגליה בר אור, כדי לארגן ולהקים את "הביאנלה הראשונה לצילום ישראלי" במשכן לאמנות עין חרוד. בין השנים 1981–1987 כיהן שירמן כראש המחלקה לצילום - במדרשה למורים לאמנות (כיום הפקולטה לאמנויות – המדרשה במכללה האקדמית בית ברל). במסגרת עבודתו כראש המחלקה דאג להפיכת מסלול הצילום למסלול התמחות ראשי. כמורה, מהווה תרומתו של שירמן בעיצוב תוכנית הלימודים ודרכי הלימוד וההוראה של הצילום, בסיס לסילבוס האקדמי המוכר כיום במוסדות כמו אקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, הפקולטה לאמנויות – המדרשה במכללה האקדמית בית ברל, קמרה אובסקורה וברכז האקדמי - ויצ"ו חיפה. שירמן היה לאחד המורים שהשפיעו על דורות של צלמים ומורים לצילום.

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילת דרכו, בתוך המסורת של הצילום האמריקאי והיבטים של הצילום האירופאי, עוסק שירמן בתצלומיו בנושאים ביוגרפים אישים וקולקטיבים הקשורים בהוויה הארץ ישראלית, בהיסטוריה, בזיכרון, בשואה, במשפחה, בחייל הישראלי, בדיוקנאות, בנופים המשתנים ובים. באמצעות נושאים אלה, דן שירמן בשאלות מורכבות הקשורות למקום ולקיום שלנו. חייו של שירמן, משפחתו הקיימת והחסרה, סביבתו הקרובה והרחוקה, הנופים בהם הוא חי ומסתובב, חוויות הילדות והזיכרונות הקבורים בתת-ההכרה, שאלות של מיניות, שאלות של קיום, של זהות ושל חיים ומוות, כל אלה הם החומרים אותם הוא בוחן ומעבד בעבודתו האמנותית תוך שימוש במדיה של הצילום.

בעיסוקו במשמעות והבנת זיכרון השואה והשפעתם על ההווה והעתיד, באלבומי המשפחה הקיימת והפיקטיבית ובמשפחה עצמה, בנוף הגרמני, בנוף הפולני ובנוף הישראלי, מתמודד שירמן עם שאלות קיומיות עכשוויות, עם דמות הקרבן והמקרבן, היחס לאחר, עם פורענות חברתית-תרבותית המשתקפת בתצלומים של יער, מגדלי שמירה וציידים - טבע דומם פסטורלי עם זיכרון מאיים ומאוים.

את החוויות הקשות של שירמן כמפקד במלחמת לבנון הראשונה, בתקופות מילואים ארוכות בלבנון ובשטחים בתקופת האינתיפאדה הוא העלה בתערוכותיו הרבות וגם באמצעות מילים ותמונות בירחון "מוניטין" של אז. כתושב רמת אביב ג' מימיה הראשונים כדיור לזוגות צעירים, ליווה שירמן ותיעד את השתנות גבולות צפון העיר תל אביב. בנסיעותיו לבצלאל הוא עקב אחר השתנות הנוף והסביבה שבאזור מודיעין, בואכה לירושלים. עכו, עיר ילדותו, היא נושא בעבודתו תוך התמקדות בעיר העתיקה וסמטאותיה, בסוסים, הארכיטקטורה הישנה והחדשה, בבית הקברות המוסלמי ובים.

את הים מצלם שירמן גם בתל אביב בהתייחסות לקו האופק - מפגש של ים ושמים - ולמרחב של קיום והתרחשויות יום יומיות ולעיתים בלתי מושגות, בגווני אפור אינסופיים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1976-1972 בית הספר לאמנות חזותית, ניו יורק, ארצות הברית (B.F.A)
  • 1978-1976 מכון פראט, ניו יורק, ארצות הברית (M.F.A)

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמחה שירמן היה לאחד המורים שהשפיעו על דור שלם של צלמים ומורים לצילום והצעיד את המחלקות בהן לימד להישגים מרשימים.

  • 1981-1979 - מכללת שער הנגב
  • 2006-1979 - בית הספר לאמנות - המדרשה, מכללת בית ברל
  • 1980 ואילך - בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1982-1980 - החוג לקולנוע, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו
  • 1999-1980 - קמרה אובסקורה, תל אביב-יפו
  • 1987-1981 - ראש המחלקה לצילום, המדרשה לאמנות, רמת השרון
  • 1988-1999 - ויטל, המרכז ללימודי עיצוב, תל אביב-יפו
  • 1999 ואילך - המחלקה לצילום, המרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצ"ו חיפה, חיפה
  • 2005-2001 - ראש המחלקה לצילום, בית הספר לאמנות - המדרשה, מכללת בית ברל
  • 2006 ואילך - פרופסור-חבר, בית הספר לאמנות - המדרשה, מכללת בית ברל
  • 2008 ואילך - החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1976 - "גופים בתנועה ותצלומים אחרים", גלריה דיזנגוף, תל אביב-יפו
  • 1978 - "תצלומים", הגלריה במכון פראט, ניו יורק, ארה"ב
  • 1979 - "תצלומים באפור", הגלריה הלבנה, תל אביב-יפו
  • 1980 - "תצלומים", גלריה סוף השדרה, תל אביב-יפו
  • 1981 - "טלויזיה 19 אינצ': תצלומים", גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו
  • 1982 - "עכו", האודיטוריום ע"ש אידית וולפסון, עכו
  • 1984 - "השקט מסביב אומר שאני חי ואולי משקר", מימד קטן, תל אביב-יפו
  • 1984 - "דפי עבודה בנושא לבנון", הגלריה במכון פראט, ניו יורק, ארה"ב
  • 1985 - גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב (1985)
  • 1986 - "עבודות בצילום, 1982-1986", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו [קטלוג]
  • 1988 - "בין זיכרון למציאות", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1989 - "תצלומים", הגלריה לאמנות, קיבוץ כברי
  • 1994 - "מתוך פרקים במסעו של פרש בלי יד", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
  • 1996 - "מתוך פרקים במסע של פרש בלי יד", הגלריה לאמנות, בית התרבות ע"ש רייזל, כפר סבא
  • 1996 - "עבודות חדשות בצילום", גלריה הוראס ריכטר, תל אביב-יפו
  • 1996 - "מתוך פרקים במסע של פרש בלי יד", SF Cameraworks, סן פרנסיסקו, ארצות הברית [קטלוג]
  • 1997 - "עכו", מוזיאון עוקשי לאמנות ישראלית [קטלוג]
  • 1997 - "13", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית [קטלוג]
  • 1999 - "הזיכרון כהיסטוריה, ההיסטוריה כזיכרון" (עם פיליפ רנצר), הביתן הישראלי, הביינאלה של ונציה [קטלוג]
  • 2001 - "שבת בבוקר", גלריה גורדון, תל אביב [קטלוג]
  • 2001 - "גבולות ומרחב – דיאלוג", גלריה סאלה מנדוסה, קאראקס, ונצואלה
  • 2003 - "תמונות של זיכרון", IFA Galerie ברלין, גרמניה [קטלוג]
  • 2003 - "שמות מקומות", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2004 - "זיכרון אפור, צילומי משפחה", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי [קטלוג]
  • 2004 - "לחיות בצל", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו [קטלוג]
  • 2005 - "צלמים ישראלים מצלמים את עצמם מצלמים", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו
  • 2006 - עבודות חדשות (תערוכה משותפת עם רפי לביא בנושא נוף) גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2007 - תצלומים, Instituto Superiore Di Fotografia e Comunicazione Integrata, רומא, איטליה
  • 2009 - "האור זוכר", ארטנוילנד, ברלין, גרמניה
  • 2009 - "השיר על הארץ", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2012 - "שובר גלים", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי [קטלוג]
  • 2013 - "עד שיבואו העורבים", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2018 - "אי הזבובים 13X18", מוזיאון אשדוד לאמנות [קטלוג]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]