שנה ליטורגית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
שנה ליטורגית הוא מונח הבא לתאר התנהלות על פי תאריכים המופיעים בלוח השנה, בהם יש הנחיות בדבר התנהגות דתית. התנהגות זו יכולה לכלול תפילות (שונות מהתפילות הנערכות ביום-יום), טקסי חליפין, צומות, קטעי קריאה שיש לקרוא, קורבנות שיש להקריב וכדומה. מחזור הליטורגיה יכול להיות במחזור שנתי או מחזור של מספר שנים.
ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הלוח העברי
לוח השנה העברי הוא לוח שמשי-ירחי: השנים מקבילות לעונות השנה והחודשים מקבילים למחזוריות הירח. לפיכך הפעילות הדתית ביהדות כוללת מחזורים שבועיים (שבת), מחזורים חודשיים (ראש חודש) ומחזורים שנתיים.
החודש הראשון, הנקרא מאז גלות בבל חודש ניסן, הוא החודש בו התחוללה יציאת מצרים:”הַחדֶשׁ הַזֶה לָכֶם ראשׁ חֳדָשִים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵי הַשָּנָה” (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב')
חגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חגי ומועדי ישראל
לוח השנה הליטורגי היהודי כולל את החגים הבאים:
- ראש השנה - בא' וב' בחודש תשרי
- יום הכיפורים - בי' בתשרי
- סוכות - בט"ו בתשרי, החג השלישי מבין שלוש הרגלים
- שמיני עצרת בכ"ב בתשרי
- פסח ב-ט"ו בניסן, הראשון מבין שלוש הרגלים
- שביעי של פסח בכ"א בניסן
- שבועות 50 יום ממחרת ליל הסדר, כלומר ו' בסיוון, השני מבין שלוש הרגלים
נוספו אליו
- חנוכה - כ"ה בכסלו עד ב' בטבת ברוב השנים ועד ג' בטבת בשנה חסרה
- פורים - י"ד באדר וט"ו באדר
- תעניות (כמו תשעה באב)
תפילה וקריאה בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר התפילה היומיומי ביהדות הוא הסידור. בנוסף לו, במועדים מיוחדים, נעשה שימוש בספר תפילה ייחודי לכל מועד, המכונה מחזור.
במהלך התפילה נוהגים לקרוא בתורה על פי מחזור קריאה שנתי. בעבר נהגו לקרוא גם במחזור תלת-שנתי.
לימוד תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מחזורי לימוד רבים הקובעים את קטע הלימוד המיועד לכל יום בשנה. בין הבולטים שבהם: פרשת השבוע, דף יומי, משנה יומית ועוד.
בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה הליטורגית הנוצרית היא לוח שנה כנסייתי, אשר נעשה בו שימוש בזרמים הנוצריים השונים, לציון תפילות במועדים דתיים כולל חגי קדושים נוצרים וכן הנחיה איזה קטע מכתבי הקודש יש לקרוא ביום זה, במחזור שנתי או במחזור של כמה שנים.
המחזור הליטורגי מחלק את השנה לעונות, בכל אחת מהן יש חגים שונים ואף צבעים ליטורגיים(אנ') המקושרים לעונת השנה וצבעי מלבושי נושאי משרות הגבוהות בכנסייה.
חגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חגי הנצרות
רוב החגים הנוצריים מציינים אירועים מחייו של ישו או של הוריו. תאריכי החגים שונים במקצת בין הזרמים השונים בנצרות, אולם החגים עצמם וסדרם במחזור השנה לרוב זהה. החגים העיקריים הם:
חגים קבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החגים הבאים מתקיימים בתאריך קבוע מדי שנה:
- תקופת הציפייה בנצרות המערבית, המקבילה לצום המולד בנצרות המזרחית. תקופה זו מציינת את תחילת מחזור השנה הנוצרי
- חג המולד, 25 בדצמבר בכנסיות מערביות, 7 בינואר בכנסיות מזרחיות
- חג ההתגלות, 6 בינואר בכנסיות מערביות, 18 בינואר בכנסיות מזרחיות
חגים ניידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חגים ניידים (נצרות)
החגים הבאים שואבים את מקורם ממסורות יהודיות ומתקיימים בתאריך שונה במקצת בכל שנה:
- התענית, בכנסייה המערבית היא התקופה שבין יום רביעי של האפר לבין יום שבת הקדוש(אנ') שלפני יום ראשון בו חל חג הפסחא. בנצרות המזרחית התקופה שלפני חג הפסחא נקראת "התענית הגדולה" על מנת להבדילה מתענית החורף המכונה "צום המולד"
- השבוע הקדוש
- הפסחא, הנחוג תמיד ביום ראשון בשבוע בתחילת האביב (בין ה-22 במרץ ל-25 באפריל)
- פנטקוסט
ימים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ימי זיכרון של קדושים נוצרים המחולקים ל:
- יום זיכרון מחייב
- יום זיכרון שאינו מחייב
- צומות
- ימי ראשון
תפילה ולימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הקטעים אותם יש לקרוא מדי יום מפורטים ב-lectionárium(אנ').
באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הלוח המוסלמי
הלוח המוסלמי הוא לוח שנה ירחי ולכן השנה הליטורגית באסלאם אינה צמודה לעונות השנה. השנה המוסלמית נעה בקצב של 11-10 ימים אחורנית בכל שנת שמש.
חגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חגים ומועדים באסלאם
החגים העיקריים באסלאם הם:
- חודש רמדאן
- עיד אל פיטר בסוף הרמדאן
- עיד אל אדחא
תפילה ולימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שנה ליטורגית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שנת הכנסייה, דף שער בספרייה הלאומית
