חג ההתגלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "הלילה ה-12" מפנה לכאן. לערך העוסק במחזה בשם זה, ראו הלילה ה-12 (מחזה).
חג ההתגלות
חג ההתגלות
תהלוכת המאמינים בחג ההתגלות, ממנזר יוחנן אל מקום הטבילה בירדן
שם רשמי חג ההתגלות
כינוי חג ההתגלות, חג המלכים, חג הטבילה, הלילה השנים עשר, אפיפניה
סוג חג חג דתי נוצרי
משמעות החג טבילת ישו, סגידת האגמושים בפני ישו הילד, התגלות אלוהים בגוף אנושי ונס היין בחתונה שבכפר קנא
תאריך 6 בינואר בכנסיות מערביות בעיקר, 18 בינואר בכנסיות מזרחיות בעיקר, יום שני הראשון שאחרי חודש ינואר בכנסייה הקתולית הרפורמיסטית
אופן חגיגת החג טבילה סמלית, חיפוש אחרי הצלב האמיתי, מתנות, מכפשת אפאפינה, תהלוכות, ארוחות משפחתיות
חוגגים נוצרים
משויך ל עונת חג המולד, הציפייה, ערב חג המולד, יום סטפנוס הקדוש, חג המולד, סילבסטר, ערב חג ההתגלות, הצגת ישו בבית המקדש

חג ההתגלות או הלילה ה-12 הוא חג נוצרי המציין בכנסיות המזרחיות את טבילת ישו ובכנסיות המערביות את התגלותו של אלוהים בצורת אדם, בדמותו של ישו, בפני שלושת האמגושים. החג נחוג במערב ב-6 בינואר, שנים עשר ימים לאחר חג המולד, ומקורו בנצרות האורתודוקסית.

שמות החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם לחג ברוב שפות העולם מגיע מהמילה היוונית אפיפניה (επιφάνεια) שמשמעותה התגלות.

בכנסיות המזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל הנוצרים במזרח החג נחגג על פי הלוח היוליאני, שחל במאה ה-21 ב-18 בינואר. בכנסיות האורתודוקסיות ואצל הקתולים המזרחיים מסמל החג את ירידת רוח הקודש בצורת יונה ביום טבילת ישו בידי יוחנן המטביל והכרזת קול משמיים כי הוא בנו של אלוהים, ולכן נוהגים המאמינים להיטבל בחג באופן טקסי ולהפריח יונים.

Cquote2.svg

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃ וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ.

Cquote3.svg
– מתי ג' 13-17

במדינות סלביות אורתודוקסיות נוהגים לזרוק בתקופת החג צלב לתוך מקור מים והמוצא אותו זוכה לחסד לשנה הבא.

בכנסיות המערביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוגת המלך בגרסה קטלונית

בכנסייה הקתולית ובכנסיות הפרוטסטנטיות, מסמל החג את סגידת שלושת האמגושים בפני ישו הילד. מקור החג בפרק ב' בבשורה על-פי מתי:

Cquote2.svg

בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מִן הַמִּזְרָח. שָׁאֲלוּ: "הֵיכָן מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נוֹלָד? כִּי רָאִינוּ אֶת כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וּבָאנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ." ....וְהִנֵּה הַכּוֹכָב שֶׁרָאוּ בַּמִּזְרָח הִתְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּא וְנֶעֱמַד מֵעַל לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַיֶּלֶד. כִּרְאוֹתָם אֶת הַכּוֹכָב שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר.

Cquote3.svg

החג חל ב-6 בינואר וערב החג, מכונה לעתים "הלילה השנים עשר", כמספר הימים מחג המולד. החג נחוג בארוחות משפחתיות, השתתפות במיסה, הענקת מתנות ותהלוכות שבהן נישא כוכב, סמל לכוכב בית לחם. במדינות שונות כגון איטליה ישנה אמונה כי מכשפה ששמה לאיפניה מחלקת מתנות בדומה לסנטה קלאוס בתרבות האנגלו-אמריקאית. בצרפת ובמדינות דוברות צרפתית או בעלות השפעה צרפתית כלבנון נוהגים להכין עוגות מלכים שעליהן כתרים המסמלים את שלושת האגמושים ובתוכן מחביאים בובה מיניאטורית אשר המוצא אותה זוכה להיות מלך ליום אחד.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל נוהגים האורתודוקסים לחגוג את האירוע בטבילה בנהר הירדן, ליד המקום בו הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל באזור קאסר אל יהוד. האירוע נערך ב-18 בינואר לפי לוח השנה המקובל, שהוא ה-6 בינואר לפי לוח השנה היוליאני הנהוג בכנסייה האורתודוקסית.

עד המאה ה-6 נהגו בארץ ישראל לחגוג את חג המולד ביום חג ההתגלות. אחרי ועידת כלקדון, במסגרת המאבק במונופיזיטיזם, רצו להדגיש כי לישו שני טבעים. בחג המולד חגגו את היוולדו בשר ודם ובחג ההתגלות את הוולדו כאל. כנסיית ירושלים, בה היו מונופיזיטיסים ואוריגניסטים המשיכה לחגוג את חג המולד ב-6 בינואר עד אחרי שנת 560. ב-560 קבע יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית כי את חג המולד יש לחגוג ב-25 בדצמבר, אולם חלפו שנים מספר עד שהשינוי הוטמע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.