שרגא הר-גיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרגא הר-גיל
Schraga Har-Gil.jpg
לידה 19 בספטמבר 1926
וירצבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 2009 (בגיל 83)
וירצבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
עיסוק עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרגא הר-גיל (19 בספטמבר 192620 בספטמבר 2009) היה עיתונאי וסופר גרמני-ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר-גיל נולד בשם פול-פיליפ פרוידנברגר, בעיר וירצבורג, גרמניה למשפחה יהודית. בנו השני של סוכן נדל"ן שמשפחתו התגוררה בגרמניה במשך מאות שנים. אמו הייתה יהודיה אורתודוקסית, ואביו היה סוציאל-דמוקרט. לאחר עליית הנאצים ברחה המשפחה והגיעה לארץ ישראל בשנת 1935 הוא גדל בקרית ביאליק[1].

במהלך מלחמת העולם השנייה נלחם הר-גיל במסגרת הבריגדה היהודית ובתום המלחמה הגיע עמה לברלין. במלחמת השחרור, במהלך מבצע חירם, נפצע אנושות והיה לנכה 100%, אך כל חייו סירב להשלים עם עובדה זו. בשנת 1949 עברת את שמו להר-גיל. בראשית שנות ה-50 החל לכתוב ב"העולם הזה", וסדרה שכתב נגד הממסד הדתי, "דת או ביזנס", עוררה סערה[2]. אחר כך עבר ל"דבר השבוע" ובהמשך ל"מעריב", שבו שימש ככתב לענייני תרבות ואמנות במשך עשרים שנה. לאחר מכן הפך לכתב המזרח התיכון של עיתוני גרמניה, אוסטריה ולוקסמבורג[1]. הוא דיווח על בעיית הסכסוך במזרח התיכון ומאמצי שלום, ואף תמך בדיאלוג אפילו עם החמאס: "אתה צריך לנהל משא ומתן עם אויבים לא עם חברים" נהג לומר.

לאחר שפרש מעיתונות עסק בכתיבת ספרים בגרמנית על יהדות וישראל. נהג לערוך סיורי הרצאות רבים ברחבי גרמניה, והוא הוזמן בקביעות להרצות בפסטיבל התרבות היהודית שבחבל הריין.

נפטר בעיר וירצבורג שבה נולד ב-20 בספטמבר 2009. נקבר בבית העלמין האזרחי יקום.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לשולמית, אם ילדיו צבי ואמיר הר-גיל, במאי ויוצר סרטים דוקומנטריים. אחרי שהתגרש הכיר את אולה גסנר, גרמניה נוצרייה, איתה חי בגרמניה וישראל לסירוגין.

בשנת 2004 ביים בנו אמיר סרט תיעודי על חייו "הכישרון לחיות".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצר הבדיחה הפוליטית, יחד עם אורי סלע, הוצאת אותפז, 1969[3]

בגרמנית:

  • Auserwählt und trotzdem heiter. Witze aus Israel, 1970 (hg. mit Uri Sela)
  • Alte Liebe rostet nie, Erzählungen aus Würzburg als die Nazizeit begann, 2004 (Vorwort H. Steidle)
  • Der schöne Busen der Nachbarin. Geschichten aus 50 Jahren Israel, 2006 (Vorwort P. Pagel)
  • Täubele, mein geliebtes Täubele. Jüdische Geschichten, 2008
  • Ein Witz geht um die Welt, in: Jüdischer Almanach "Humor" 2004 (Hg. Gisela Dachs)
  • Onkel Schlomo – ein ungewöhnlicher Jecke, ebd. "Die Jeckes" 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אורי דרומיאחרי מות | שרגא הר-גיל: הילד עם הגב למצלמה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2009
  2. ^ מה קדוש בהקדש, "העולם הזה", גיליון 972 מ-31 במאי 1956, עמוד 3
    מכירת המשיח, "העולם הזה", גיליון 971 מ-24 במאי 1956, עמוד 3
  3. ^ שלושים שנות בדיחה, עמדה, 1 במאי 1978