תדרוס טשומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תדרוס טשומה
Theodros Teshome
לידה 7 בינואר 1970 (בן 54)
ג'ימה, אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תדרוס טשומהאנגלית: Theodros Teshome) נולד ב-7 בינואר 1970, בג'ימה אתיופיה, הוא מפיק, במאי, ושחקן קולנוע אתיופי. תדרוס, הוא הבעלים של Sebastopol Entertainment PLC ו-Teddy Studios וידוע כמחייה תעשיית הקולנוע האתיופית, לאחר נפילת החונטה הצבאית האתיופית הדרג אשר שלטה באתיופיה במשך קרוב ל-17 שנים. תדרוס מפיק, מביים, וכותב סרטים, העוסקים בסוגיות חברתיות כגון איידס, הגירה, אלימות נגד נשים וכו'. לאחר כעשרים שנים של יצירת סרטים באתיופיה, ביסס תדרוס את עצמו כחלוץ בתעשיית הקולנוע האתיופית שכיום משגשת הודות לתרומתו, במיוחד באדיס אבבהעיר הבירה של אתיופיה. סרטיו הם בין שוברי הקופות הגדולים ביותר באתיופיה, והוא הבעלים של Sebastopol Cinema רשת בתי קולנוע באדיס אבבה במקלה, אווסה וג'ימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טשומה, נולד ב-7 בינואר 1970, בעיר ג'ימה שבאתיופיה במחוז קאפה שהוא מקורו של גידולי הקפה. אביו, טשומה קבדה, הוא מגדל קפה וסוחר. מגיל צעיר גילה תדרוס עניין והערכה לתחום האמנות, והתעניין בעיקר ברומנים אתיופיים. בגיל שמונה נחשף תדרוס לראשונה לתעשיית הקולנוע וצפה בעיקר בסרטים הודיים ובתרבות ההודית, שלדבריו מאוד דומה לתרבות האתיופית. לאחר מכן, בתקופת נעוריו, החל תדרוס להתנסות בכתיבה וביזמות עסקית וכן בשירה. בצעירותו, כתב תדרוס שירי אהבה, והיה מרוויח מכך 50 סנט על כל שיר.

בתקופת ילדותו של טשומה ב-1975 הדרג החל בתוכנית לשינוי כלכלת אתיופיה ממערכת פיאודלית-קפיטליסטית לכלכלה סוציאליסטית מהסוג של הגוש המזרחי, שסחף באותו הזמן מדינות עולם שלישי ברחבי העולם. בעקבות זאת, נושלו מנכסיהם ומכספם כל האדמות הכפריות, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, המשפחה הקיסרית והאצילים העשירים. בנוסף לכך, כל החברות שפעלו באתיופיה הולאמו ללא שום קבלת פיצוים. בינואר ובפברואר הולאם כל עסק פרטי-עירוני כושל, וכן גם בתים ודירות. עסקים פרטיים כגון בנקים, חברות ביטוח, וחברות סחר גדולות הולאמו, למרות כל זאת, הקמעונות, הסיטונאית, הייצוא והייבוא נשארו בידיים פרטיות. כל העסקים שהואלמו הועברו לשליטה של אנשים התומכים בדרג. מכיוון שהדרג הלאים את כל אדמת אתיופיה החקלאית, הוא הקציב לכל משפחת איכרים כולל יהודי אתיופיה חלקת אדמה שלא גדולה יותר מעשרה הקטרים, וכל 800 הקטרים יצרו אגודת איכרים כפרית. כל מוצר חקלאי ששווק היה תחת פיקוח ממשלתי. הערים הגדולות, שכללו כ-שלושה מיליון תושבים, אוגדו לתוך אגודות תושבים עירוניות (או באמהרית: קבלאס) שהייתה מקבילה בתפקידה לאגודת איכרים כפרית.

הדרג לא פסח גם על מערכת החינוך ובתחילת 1975 הכריז על תוכנית הקמפיין הישיר לשיתוף פעולה (או באמהרית: זאמצ'ה), ובעקבות זאת נתן הוראה לסגור אתאוניברסיטת היילה סלאסי וכל המכללות ברחבי המדינה. המורים, הסטודנטים והמרצים, שמספרם היה כ-60,000 נשלחו לאזורים כפריים. מטרת התוכנית הייתה לקדם ולשפר את היצור חקלאי, מערכת הבריאות והמינהל המקומי וכן ללמד איכרים על המערכת הפוליטית החדשה ועל עקרונות הסוציאליזם. ההרשמה לבית הספר בתחילת הקמפיין ב-1975 מנתה כ-957,300 אזרחים וב-1985 כ-2,450,000 אזרחים. ילדי אתיופיה נרשמו בהמוניהם על ידי הוריהם ובכללם גם יהודי אתיופיה כמעט כל שנה מספר הילדים הכפיל את עצמו ומספר הילדות שילש את עצמו. מספר התיכונים באתיופיה הכפיל את עצמו ובמיוחד במחוזות ארסי, בלה, גוג'אם, באגמדיר ווואלו שבמחוזות אלו הם גדלו פי ארבעה. בין ההצלחות של הדרג היה הקמפיין הלאומי לידיעת קרוא וכתוב. שיעור הבורות באתיופיה בזמן השלטון הקיסר היה כ-90 אחוז וב-1984 47 אחוז. הממשלה החדשה הכריזה על חמש שפות רשמיות: אמהרית, אורומו, טיגראינית, וואלאמוית וסומלית. יותר מאוחר מספר השפות הרשמיות הגיע לחמישה עשר, שייצגו כ-93 אחוז מהאוכלוסייה האתיופית.

ב-1975 הממשלה ביטלה את הכנסייה, שהייתה התומכת העיקרית בקיסר, ויותר מאוחר הדרג הוציא להורג את ראש הכנסייה. הדרג הכריז על כך, שכל הדתות הם במעמד שווה, חגי האסלאם הפכו לרשמיים לצד החגים הנצרות. באותו זמן החלה הממשלה בניסוח של תוכנית בריאות חדשה, תוכנית שהדגישה מניעת מחלות בקרה ושליטה, שירותי בריאות כפריים וקידום של מעורבות קהילתית. הסתמכות עצמית בפעילויות בריאותיות הוקמו וקודמו.

מספר מדינות ברחבי העולם עזרו לשלטון האתיופי בתוכניות אלו בעיקר קובה, ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה. באתיופיה היו בתקופה זו כ-300 טכנאים רפואיים קובניים, ביניהם יותר מ-100 רופאים שעזרו למקומיים לפתור בעיות בריאות. העזרה של העולם המערבי הייתה מצומצמת בהשוואה לזו של הקומוניסטי שכללה 10 מיליון דולר בשנה, התמיכה הכלכלית הנמוכה ביותר ממדינות אפריקה. התורמים המערביים העיקריים כללו את איטליה, שוודיה, האו"ם והבנק העולמי.

בהיותו בגיל שש-עשרה, נאלץ תדרוס להצטרף לחיל האוויר בצבא האתיופי, כמו שאר הנערים בני גילו אשר חויבו לשרת במהלך תקופת שלטונה של החונטה הצבאית האתיופית הדרג. אולם, תדרוס ערק מהצבא, ברח לאחר שנה והסתתר באדיס אבבה. לדבריו, עזב את הצבא, כי הוא לא האמין במלחמת האזרחים שהתרחשה בתקופה זו. לאחר מכן, החל תדרוס ללמוד בבית-הספר Shimelis Habte Secondary School, שם הצטרף למועדון Mini Media club בו שידר שירים ברדיו. הוא למד תקשורת, אולם התפרנס כצלם ברחובות אדיס אבבה. לאחר שהשלים את לימודי התיכון, התקבל תדרוס ללימודי מנהל עסקים במכללה Addis Ababa College of Commerce.

לאחר שסיים את לימודיו במכללה, בילה תדרוס את שלוש השנים הבאות בין עבודות שונות כמו: צילום באדיס אבבה. בתקופה זו נפטרה אמו של תדרוס. פטירתה של אמו, משכה אותו חזרה אל עיר הולדתו ג'ימה, שם יכול היה להתפנות לטיפול באחיו ואחיותיו ולפרנסם באמצעות עבודה חדשה אליה התקבל במשרה מלאה בתור צלם חתנות בחנות צילום קטנה בעיר. בתקופה זו, צפה תדרוס בראשונה באחיו הצעיר מולוקן טשומה ששיחק בתיאטרון, כישורנו יוצא הדופן של אחיו הדהים את תדרוס אשר התאהב בתחום המשחק. כתוצאה מכך, החליט תדרוס לרכז מאמץ ואנרגיה ביצירת סרטים. הבעיה הייתה, שלתדרוס לא הייתה מצלמה. תדרוס החליט לנסות ולשכנע את הבעלים של חנות הצילום בה עבד שישאיל לו את המצלמה לצורך כך. בעל החנות הסכים, וכך תדרוס צילם את סרטו הראשון אותו כתב באותה שנה 'Gilbet Alem' (עולם הפוך).[1]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, עם הון ראשוני של כ-4000 ביר (מטבע אתיופי) ($200), פתח תדרוס את 'אולפני טדי' באדיס אבבה. בתקופה זו, צילם תדרוס את סרטו הראשון אותו כתב באותה שנה 'Gilbet Alem'. עם זאת, תדרוס לא היה מרוצה מהמוצר המוגמר של הסרט אך המשיך לעבוד במרץ והחל לשתף פעולה עם הבמאי מישל פפטקיס הצרפתי שחי ועבד באותה תקופה באדיס אבבה.

יחד עם הבמאי הצרפתי תדרוס הפיק, כתב וביים את הסרט הבא שלו ב-1998, "Seoul". הסרט הפך להצלחה באתיופיה והעניק לתדרוס את הביטחון ביכולת שלו לעשות סרטים שהציבור נהנה מהם ומעריך אותם. הצלחתו של תדרוס משכה את תשומת לבו של המיליארד האתיופי שייח' מחמוד אל-חמודי הבעלים של MIDROC באתיופיה, והועסק על ידו במשרה מלאה. בתקופה זו תדרוס החל לפרוח ויצר סרטים דוקומנטריים רבים באתיופיה ואף פגש את אשתו הראשונה לעתיד הלן היילה שהייתה ממוצא אריתראי.

תחילתה של מערכת יחסים זו התרחשה בתקופה בה היו מתחים בין אריתריאה לאתיופיה במהלך מלחמת אתיופיה אריתריאה בשנת 1998. במהלך המלחמה, גורשו כל האריתראים שחיו באתיופיה לאריתריאה כולל הלן בת זוגו של תדרוס. למרות הפרידה, השניים היו נחושים להמשיך ולממש את האהבה שלהם. הלן, עברה זמן קצר אחרי הגירוש, לקניה שם הצליחו השניים להמשיך את מערכת היחסים שלהם. בתקופה זו, תדרוס היה נוסע לעיתים תכופות מאתיופיה לקניה עד שלבסוף התחתנו השניים בקניה במהלך שנת 2002.

הנישואין לא האריכו ימים, והשניים התגרשו שנה אחר כך. בתקופה זו תדרוס ביים וכתב את הסרט הבא "Kezkaza Welafegn" בו הוא מבקר את בעלי ההון באתיופיה. כאשר הקרין את הסרט הלא מוגמר לחברת ההפקות MIDROC בבעלותו של איל ההון האתיופי שייח' מחמוד, ספג תדרוס ביקורת נוקבת ואף פוטר בעקבות זאת.[2]

פריצת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפוטר מחברת MIDROC היה תדרוס נחוש להמשיך ולייחצן את הסרט "Kezakaza Welafegn" ברחבי אתיופיה. הוא נתקל במבוי סתום, שכן לא היה לו תקציב להמשיך את הסרט לאור העובדה שפוטר. היו חסרים לו הכספים כדי להמשיך את הפרויקט, Theodros, לאחר מכן פרע את כל הנכסים שלו. בעקבות זאת, הוא לווה כסף כ-90,000 ביר ($11,250) והצליח סוף סוף לסיים את מצילומי הסרט, והפיק אותו כבר באותו שנה. הסרט עסק בסוגיית האיידס המתפשטת באתיופיה, הוקרן בבתי קולנוע ברחבי המדינה, וזכה לשבחים רבים בתעשיית הסרטים המקומית.

העלילה והתוכן של הסרט קודמו גם על ידי שגרירות הולנד באתיופיה, אשר נרתמה לממן את הסרט ולקדמו, לאור המסר החשוב שלו והמטרה הנעלה: המלחמה באיידס. כתוצאה מכך "Kezkaza Welafegn" הפך לשובר הקופות של כל הזמנים באתיופיה עד לאותה תקופה. הסרט פתח דלתות עבור יוצרי סרטים צעירים באתיופיה, והחל להניע את תעשיית הסרטים האתיופית בקצב מהיר.

תדרוס טשומה עזר להשיג את המטרה שלו, ו-"Kezkaza Welafegn", על ידי הצגת הסרט לא רק באדיס אבבה, אלא בכל רחבי המדינה. הסרט נאמד בכ-5 מיליון ביר ($625,000) והוצג בתפוצות ב-ארצות הברית של אמריקה, אירופה, דרום אפריקה. לא, הסרט לא היה כל כך פופולרי נרחב ברחבי המדינה לפני Kezkaza Wolafen.

במהלך תקופה זו, הכיר תדרוס את אשתו השנייה, חנה בקלה, אשר ילדה לו שלושה ילדים. נלהב מההצלחה של הסרט "Kezkaza Welafegn" המשיך תדרוס לסרט הבא שלו – "Fikir Seferd" (אהבה ודין).

הסרט "Fikir Seferd" יצא לאור בשנת 2005, כאשר תדרוס שיחק את הדמות הראשית, לצדה של השחקנית מרתה אדוגנה. הסרט זכה להצלחה מסחררת ברשימת הסרטים שוברי הקופות באותה שנה באתיופיה, וגרף שבחים רבים בתעשיית הקולנוע המקומית ובקרב קהל הציבור האתיופי. רק הסרט "Semaywe Ferris" (סוס כחול), שעסק בנילוס הכחול, מקור המים של אתיופיה, הרוויח יותר כסף באותה שנה והיה במקום הראשון ברשימת שובר הקופות באתיופיה בתקופה זו. הסרט "Fikir Seferd" של תדרוס השתתף באותה שנה בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים רבים החל ממזרח אפריקה וכן בפסטיבלים בשוודיה, בפרנקפורט, בסיאטל, בוושינגטון ובמינסוטה.[3][4]

אתגרים בקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שני סרטים שוברי קופות ברצף, הצליח תדרוס טשומה לבסס את עצמו כמהפכן בתעשיית הקולנוע באתיופיה. לאחר מכן, החל תדרוס לעבוד על סרטו השלישי "Red Mistake" אותו הפיק וביים בשנת 2006. הסרט אשר מתמקד בזוועות ובעימותים במהלך שלטון החונטה הצבאית האתיופית הדרג לא זכה לאהדה ברבה בקרב הציבור האתיופי, מאחר שהוא מיאן להיזכר בממשלה הקודמת. הסרט בכיכובם של השחקנים כמו פקדט טקלה מריאם, צולם בבלגיה, אך לעומת שני סרטיו הקודמים של תדרוס נחל כישלון באתיופיה. עם זאת, ברמה הבינלאומית הסרט נחל הצלחה רבה, וזכה לשבחים רבים בקרב הקהל העולמי, ואף זכה להשתתף בפסטיבלי קולנוע רבים בלוס אנג'לס, שוודיה, מילאנו וקניה.

הכישלון של הסרט "Red Mistake" פגע בתדרוס מבחינה כלכלית, אבל הוא שינס מותניים, והמשיך לסרט הבא שלו. שנת 2008, הייתה שנת המילניום באתיופיה שעל-פי לוח השנה האתיופי מציינים בה את שנת 2000 מאחר שתיארוך באתיופיה הוא שמונה שנים אחורה. בספטמבר 2008, על-פי לוח השנה האתיופי, חגגו את החג מסקרם ועל-פי הספירה האתיופית השנה הייתה שנת 2000, תחילת האלף החדש באתיופיה. בתאריך זה החל תדרוס ליצור קשרים עם אמנים אתיופים מוצלחים ומפורסמים, ביניהם טדי אפרו הזמר הפופולרי ביותר באתיופיה אשר הוגלה מאתיופיה לאור דעותיו הפוליטיות. תדרוס ראה בכך הזדמנות להזמין את טדי להופיע בג'ימה, עיר הולדתו של תדרוס לרגל חגיגות המילניום. תדרוס הזמין טיסה עבור טדי אפרו וערך מופע ענק למיליוני צופים באצטדיון הג'ימה שם ביצע תדרוס את השיר "Enqutatash" המציין את חגיגות השנה החדשה באתיופיה.

שנה לאחר מכן, ב-2009, הצליח תדרוס טשומה לגייס עבור עיר הולדתו ג'ימה כ-101 מיליון ביר ($11.2 מיליון דולר) עבור פרויקטים של בנייה.[5]

עשייה בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצלחה של תדרוס טשומה בגיוס התרומות בג'ימה העלו את מעמדו, ושמו החל להתפשט ברחבי אתיופיה. כתוצאה מכך, התבקש תדרוס לייצג מחוזות נוספים באתיופיה על-מנת לגייס עוד תרומות. בתקופה זו, הצליח תדרוס לגייס למחוז אמהרה כ-1.1 מיליארד ביר ($122,000,000) כאשר נציגי הממשלה במחוז התחייבו לרתום את הכספים לפרויקטים חשובים באתיופיה, כגון: הקמת בתי חולים, בתי ספר, סלילת כבישים ועוד.

בתקופה זו המשיך תדרוס ליצור סרטים והחל לעבוד על סרטו הרביעי "Abay vs. Vegas" בכיכובם של סולומון בוגלה, אחד מהשחקנים המוצלחים ביותר באתיופיה, בלן ממו ועוד. הסרט עוסק בסיפור אהבה משולש המשתרע מהעיר באהר דאר שבאתיופיה (הבית של אגם טאנה ואת הנילוס הכחול) לאס וגאס, עד לנבאדה, בארצות הברית. בניגוד לסרט "Red Mistake", הסרט "Abay vs. Vegas" זכה לתמיכה רבה מהציבור ואף מראש הממשלה האתיופי, מהתיאטרון הלאומי באדיס אבבה ומספורטאים ידועים כמו היילה גברסילאסי.

הסרט הבא אותו יצר תדרוס היה "SOST MAEZEN", אשר זכה להצלחה רבה גם ברחבי העולם בפסטיבלים כגון לוס אנג'לס, וושינגטון, קולורדו, לונדון, אנגליה ויוהנסבורג שבדרום אפריקה. כתוצאה מכך, זכה הסרט בפסטיבל הסרטים הפאן-אפריקאי ב-2015.

הסרט נבחר להקרנת הפתיחה של פסטיבל הסרטים האפריקאי בסילבר ספרינג מרילנד.

הסרט SOST MAEZEN הוא סרט הקולנוע היחיד מאתיופיה אשר היה מועמד ל-8 קטגוריות בטקס ה-AMAA (African movie Academy awards) לפרסים: הסרט הזר הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, צילום הטוב ביותר, הטוב ביותר הפס-קול הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר ועוד.[6][7]

רשת התיאטראות Sebastopol Cinema[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, הקים תדרוס טשומה את רשת התיאטראות Sebastopol Cinema הקרוי על שם המונומנט של המלך המפורסם תוודרוס השני, קיסר אתיופיה המוצב בכיכר הצלב באתיופיה שנבנה באמצע המאה ה-19. שני התיאטראות, בשם Maqdala ו-Quarra, מכילים כ-800 מקומות ישיבה כל אחד, ונערכים בהם כנסים רבים, מופעים, הצגות והקרנת סרטים.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Gilbet Alem" - 1996"
  • "Seoul" - 1998"
  • "Kezkaza Welafegn" - 2003"
  • "Fikir Seferd" - 2005"
  • "Red Mistake" - 2006"
  • "Abay Vs.Vegas" - 2011"
  • "Sost Maezen 1 "Triangle 1/Going to America" - 2014"
  • "Sost Maezen 2"Triangle 2/Peak of Intimacy" 2017[8][9][10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תדרוס טשומה בוויקישיתוף
  • תדרוס טשומה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Television, Ethiopian. "Arhibhu".
  2. ^ Broadcast System, Ethiopian. "EthioTube Presents Theodros Teshome". EBS.
  3. ^ "Theodros Teshome". IMDB.
  4. ^ Film Festival, Milano, 22nd African. "Red Mistake".
  5. ^ L'Huiller, Michel. "Ethiopia's Reel Soul". BMI Voyager.
  6. ^ Enechawawet. "Interview with Theodros Teshome and Rekik Teshome". DireTube. אורכב מ-המקור ב-2015-07-09. נבדק ב-2018-10-08.
  7. ^ Enechewawet. "Interview with Theodros Teshome and Rekik Teshome". EBS. DireTube. אורכב מ-המקור ב-2015-06-16. נבדק ב-29 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Teshome, Theodros. "Theodros Teshome". LinkedIn. LinkedIn. נבדק ב-29 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Teshome, Theodros. "Theodros Teshome". Facebook. Facebook. נבדק ב-29 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Cinema, Sebastopol. "Now Showing". Sebastopol Entertainment. Sebastopol Cinema. אורכב מ-המקור ב-2012-06-17. נבדק ב-29 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)