יצחק ג'קי אדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק ג'קי אדרי
יצחק ג'קי אדרי
יצחק ג'קי אדרי
לידה 7 בפברואר 1959
כ"ט בשבט ה'תשי"ט
באר שבע, ישראל
פטירה 3 בנובמבר 2021 (בגיל 62)
כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב
דימונה, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום קבורה דימונה
מקום מגורים דימונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פעיל חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר מועצת העיר דימונה
מפלגה דימונה בלב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק ג'קי אדרי (כ"ט בשבט ה'תשי"ט, 7 בפברואר 1959כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב, 3 בנובמבר 2021[1]) היה פעיל חברתי ופוליטי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדרי נולד בישראל וגדל בדימונה. לאחר שירותו בצה"ל, התגייס לימ"מ, ואחר כך הקים חברת מחשבים.

יזם את פרויקט "בוסתן השלום" בעיר הנבטית העתיקה ממשית לנטיעת 600 עצי זית על ידי תלמידים מישראל וירדן. התפרסם בשנת 2004 בעקבות הסרט זהב לבן עבודה שחורה[2] של מערכת תוכנית התחקירים "עובדה", שבו נחשף מצב עובדי הקבלן במפעלי ים המלח. בעקבות החשיפה פוטר מעבודתו[3]. התחבר לגורמים נוספים כמו אנשי המכללה החברתית-כלכלית, הקשת הדמוקרטית המזרחית ויצא למאבק למען זכויות עובדי קבלן, מאבק בחברות כוח-האדם ומניעת העסקה פוגענית ברחבי ישראל[4].

בשנת 2004 הקים אדרי את עמותת "מערכות תמיכה חינוכיות לילדי עובדי קבלן בלתי מאוגדים", במטרה להוות אפיק להזרמת 80,000 ש"ח שהתקבלו בהסכם פשרה בבית הדין לעבודה בין אדרי לבין חברת הברום מקבוצת כי"ל בבעלות החברה לישראל. בכסף שהתקבל בעמותה נרכשו מחשבים לילדים של עובדי קבלן מדימונה.

היה מועמד לכנסת ה-17 מטעם רשימת "תפנית", שלא עברה את אחוז החסימה.

בשנים 2006–2009 ניהל את המרכז הרב נכותי בדימונה, המשמש מסגרת יום תעסוקתית לבעלי צרכים מיוחדים.

מתחילת 2010 - כותב מאמרים בעיתונות ומופיע בהרצאות למען עובדי קבלן ולמען בניית סדר יום חדש חברתי-כלכלי ומימוש הזכות לחופש ההתאגדות. מרצה בהתנדבות במכללה החברתית כלכלית.

ב-14 באוקטובר 2010 הגיש לבג"ץ עתירה הקוראת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלות החברות "כימיקלים לישראל" ו"מפעלי ים המלח". לבקשת בית המשפט, משך העותר את העתירה, לאחר שבמסגרת הליך של בוררות בין המדינה לחברה, הגישה המדינה תביעה של יותר ממיליארד שקל[5].

אדרי מפגין מול משכן הכנסת במהלך מחאת "עוטף ישראל" (2020)

ב-22 בנובמבר 2010 הכריז, בישיבת חרום של מועצת העיר דימונה, על מרד תשלומי מים לתאגיד המים "מעיינות הדרום"[6], מייד לאחר ההכרזה ייסד מטה, בו הוא משמש יושב ראש, למאבק נגד תאגידי המים ונגד הפרטת משק המים ישראל[7]. לאחר שהוצאו צווי עיקול למאות משפחות צרכני מים בדרום, פתח בשביתת רעב ב-18 בדצמבר 2011 נגד הפרטת משק המים ותאגידי המים. לאחר 23 ימים הפסיק את שביתת הרעב לבקשת יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני שהגיע להסדר עם אנשי משרד האוצר על סבסוד שנתי בגובה 50 מיליון ש"ח במחירי המים לבעלי צרכים מיוחדים וקשישים.

ב-2011 קיבל את אות אומ"ץ לוחם בשחיתות[8], בגין מאבקו למניעת העדפות יתר בכי"ל, ותשלום של 1 מיליארד ש"ח תמלוגים לקופת אוצר המדינה.

ב-2012 צורף למועצה הציבורית של כל זכות, וחבר מייסד בקבוצת המייסדים של תנועת עורו[9].

בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013 נבחרה סיעת "דימונה בלב" בראשות יצחק ג'קי אדרי למועצת העיר דימונה וקיבלה שני מנדטים.

ב-2015 השתתף בסרטה של הבמאית אורנה בן דור, "הסוד האפל של הכור בדימונה", אודות הקריה למחקר גרעיני[10].

בבחירות לרשויות המקומיות 2018, התמודד מטעם סיעתו גם לראשות העיר וגם למועצה. סיעתו לא עברה את אחוז החסימה והוא קיבל רק 327 קולות (1.83%)[11].

ב-21 בדצמבר 2019 יצא למסע "עוטף ישראל" במחאה אישית, בהפגנת יחיד בקריאה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המחאה נמשכה מספר שבועות, בהם הפגין במקומות שונים ברחבי המדינה. בסוף 2020, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע היה אדרי בין מייסדי מפלגת "האזרחים אלטרנטיבה שלטונית"[12].

נפטר ב-3 בנובמבר 2021, כשעתיים לאחר פטירת אחיו, כתוצאה ממחלת נגיף קורונה[1].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 נישא לג'ולי, והשניים התגרשו בשנת 2021 ולהם שני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אילנה קוריאל, "לוחם זכויות עובדי הקבלן" ג'קי אדרי מת מקורונה - שעתיים אחרי אחיו ניסים, באתר ynet
  2. ^ סרט תעודה - "זהב לבן עבודה שחורה" שודר בתוכנית עובדה, 9 ביוני 2004
  3. ^ איתי רום, ‏העובד שיצא נגד כי"ל ופוטר: "המדינה הפסידה הון-עתק", באתר גלובס, 28 בספטמבר 2010
  4. ^ ארי ליבסקר, עופר, מאחוריך, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2011
  5. ^ פסק הדין בתיק בג"ץ 7487/10
  6. ^ מיה איידן, דימונה: התעריפים זינקו - התושבים החליטו להפסיק לשלם את חשבונות המים, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 4 בנובמבר 2010
    סרטונים ההכרזה על מרד תשלומי מים - "מליאת חרום במועצת העיר דימונה", 22 בנובמבר 2010
  7. ^ מירב קריסטל, המאבק בדימונה: מפגינים פונו מבריכות המים, באתר ynet, 9 בינואר 2011
  8. ^ תנועת אומ"ץ - "לוחם בשחיתויות.", כלות וחתני פרס אומ"ץ 2011.
  9. ^ כל זכות - המועצה הציבורית
  10. ^ סרטונים אורנה בן דור, הסוד האפל של הכור בדימונה - חלק ב' המלא, באתר של "רשת 13", 11 במאי 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  11. ^ מתוך ילקוט הפרסומים 8000.
  12. ^ בקש לרישום מפלגה - רשימת מייסדים, 27 בדצמבר 2020 באתר רשם המפלגות.