תיבה רוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיבה רוסית
Русский ковчег
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי אלכסנדר סוקורוב
הופק בידי אנדריי דריאבין
ג'נס מורר
קרסטן טוטר
תסריט אלכסנדר סקורוב
אנטולי ניקיפורוב
בוריס חיימסקי
סבטלנה פרוסקורינה
עריכה Betina Kuntzsch עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים סרגיי דריידן
מריה קוזנצובה
לאוניד מוזגובוי
דוד גיאורגוביאני
אלכסנדר שאבאן
מדבבים אלכסנדר סוקורוב
מוזיקה סרגיי יבטושנקו
צילום טילמן בוטנר
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
גרמניהגרמניה גרמניה
חברת הפקה Hermitage Bridge Studio, ארטה (ערוץ טלוויזיה), Fora Film, AST Studio, רדיו מערב גרמניה, Egoli Tossell Film AG, Koppfilm Productions, NHK עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 8 בנובמבר 2002
משך הקרנה 96 דקות
שפת הסרט רוסית
פרסית
סוגה סרט היסטורי
הכנסות 6,723,732 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו russianark
פרסים Nika award for the best work of the artist Costume עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תיבה רוסית (ברוסית: Русский ковчег) הוא סרט דרמה היסטורית ניסיוני משנת 2002 בבימויו של אלכסנדר סוקורוב. הסרט צולם כולו בארמון החורף של מוזיאון ההרמיטאז' הממלכתי, כשהוא משתמש בצילום רציף של 96 דקות במצלמת סטדיקאם.

הסרט הוקרן בפסטיבל קאן 2002.[1]

מספר ללא שם משוטט באזור ארמון החורף בסנקט פטרבורג. המספר מרמז כי הוא מת בתאונה נוראית ורוחו נסחפת בארמון. בכל חדר, הוא נתקל באנשים שונים מתקופות שונות בהיסטוריה בת 300 השנה של העיר. הוא מלווה ב"אירופאי", המרקיז דה קוסטין, תייר צרפתי בן המאה ה-19. הסרט משתמש בקיר הרביעי באופן נרחב, אך שוב ושוב נשבר מחדש. לעיתים המספר ודמויות שונות יוצרות אינטראקציה עם שחקנים אחרים אפילו בזמנים שונים.

הצילומים התקיימו באחר הצהריים של היום הקצר ביותר בשנה, בבוקר ה-23 בדצמבר 2001 במוזיאון ההרמיטאז' בסנקט פטרבורג.[2]

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום חורף, קבוצה קטנה של גברים ונשים מגיעים בכרכרה רתומה לסוס לכניסה הצדדית של ארמון החורף, לבושה בסגנון של תחילת המאה ה-19 כדי להשתתף בנשף בחסות הקיסר אלכסנדר הראשון. המספר (שנקודת מבטו היא תמיד בגוף ראשון) פוגש זר נוסף "האירופאי", שמלווה אותו בסיורו בחדרי הארמון. "האירופאי", דיפלומט צרפתי מהמאה ה-19 דיפלומט צרפתי שמתברר בתור המרקיז דה קוסטין, אינו חש אלא בוז לרוסים, דבר שהוא אומר למספר והוא לא מסוגל להעריך את היופי שסביבו. כל חדר בא לידי ביטוי בתקופה שונה של ההיסטוריה הרוסית, אבל התקופות הן לא בסדר כרונולוגי.

המספר עובר בחדר ובו פיוטר הגדול נראה מוטרד בחברת אחד הגנרלים שלו; תצוגה מרהיב של אופרות ומחזות בעידן של יקטרינה הגדולה, קהל מתאסף בפני הצאר ניקולאי. הוא מקבל בפניו משלחת פרסית המציגה בפניו התנצלות רשמית של השאה על מותו של השגריר אלכסנדר גריבוידוב בשנת 1829; חיי המשפחה האידיליים של הצאר ניקולאי השני; את טקס החלפת משמרות הגדודים של המשמר הקיסרי; אנשים מסיירים בארמון בהווה, מלווים במנהל המוזיאון, הלוחש בדבר הצורך לבצע תיקונים בתקופת שלטונו של יוסיף סטלין; תושב לנינגרד מכין לעצמו ארון במהלך המצור על העיר במהלך מלחמת העולם השנייה.

נשף גדול הבא, ובו מושמעת מוזיקה מאת מיכאיל גלינקה, עם משתתפים רבים ותזמורת מלאה בניצוחו של ואלרי גרגייב. קוסטין מספר למספר שהוא שייך כאן, לעולם של שנת 1913 היכן שהכול עדיין יפה ואלגנטי והוא לא רוצה ללכת רחוק יותר. המספר הולך לאחור דרך המסדרון ורואה אנשים רבים בפרקי זמן שונים שיוצאים מהבניין יחד. בעודו צופה בהם, המספר בשקט נפרד מהתהלוכה, עוזב את הבניין דרך דלת צדדית ומשקיף על האוקיינוס האינסופי.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיבה רוסית בוויקישיתוף

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Festival de Cannes: Russian Ark". festival-cannes.com. נבדק ב-11 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ אלכסנדר סוקורוב: "החיים הם יותר מקולנוע"