תסמונת כאב אזורי מורכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תסמונת כאב אזורי מורכב ברגליים
CRPS בשלב ריאשוני
CRPS בשלב ריאשוני

תסמונת כאב אזורי מורכב (Complex Regional Pain Syndrome, CRPS)הידוע גם בשם דיסטרופיה סימפתטית רפלקס (RSD) היא תסמונת כאב לטווח ארוך,אם כי לעתים קרובות מחמירה עם הזמן. הוא מאופיין בכאב חסר פרופורציה לפגיעה המקורית ולעתים קרובות מלווה ברגישות, נפיחות ושינויים בעור. זה יכול בתחילה להשפיע על איבר אחד ולאחר מכן להתפשט בכל הגוף; 35% מהאנשים הפגועים מדווחים על תסמינים בכל הגוף.

הסיבה ל- CRPS אינה ידועה, אם כי CRPS קשור לדיסרגולציה של מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים האוטונומית וכתוצאה מכך נוצרת טמפרטורה חריגה וכאב של הגפיים הנגועות וכתוצאה מכך ליקוי תפקודי ונכות. גורמים מזיקים כוללים פציעה וניתוח, אם כי ישנם מקרים בהם לא הייתה פגיעה מזוהה באתר המקורי.CRPS אינו נגרם על ידי גורמים פסיכולוגיים, אך הכאב מתמיד ואיכות החיים מופחתת יכולים לגרום לבעיות פסיכולוגיות (כגון דיכאון וחרדה).מסווג גם כתסמונת כאב שריר-שלד מוגבר.

הטיפול כרוך בגישה רב תחומית הכוללת תרופות, ריפוי פיזי וריפוי בעיסוק, טיפולים פסיכולוגיים ונוירומודולציה. למרות זאת, התוצאות לעיתים קרובות אינן מספקות, במיוחד אם הטיפול מתעכב

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

CRPS היא תסמונת של כאב כרוני של אחת הגפיים, לרוב בחלקה המרוחק המופיע לאחר חבלה באותו אזור. הכאב הוא קשה וגורם לסבל ולרוב אינו פרופורציונלי לעוצמת החבלה. קיימים חולי CRPS קשה מאוד שהופיע לאחר חבלה קלה של אותו אזור. מכניזם היווצרות התסמונת אינו ברור ונעשים עדיין מחקרים רבים כדי לגלותו. בנוסף לכאב יכולים להופיע תסמינים נוספים כמו רגישות יתר, לעתים קיצונית, למגע וכן שינויים של העור, של השיער, של הצבע ושל הטמפרטורה של האזור החולה והפרעה מוטורית אזורית. התסמונת מתחלקת לשני תת-סוגים:

  • CRPS סוג I - כאשר התסמונת מופיעה ללא עדות לפגיעה עצבית מקומית (מכונה גם reflex sympathetic dystrophy).
  • CRPS סוג II - כאשר יש הוכחה שקיימת פגיעה עצבית משנית לחבלה (מכונה גם posttraumatic neuralgia או במקרים חמורים causalgia).

שכיחות התסמונת היא 20 מקרים ל-100000 אנשים, ב-80% מהמקרים נפגעות נשים והגיל הממוצע הוא 30-50.

CRPS חמור ביד

מכניזם היווצרות התסמונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, אין עדיין ידע ברור כיצד נוצרת תסמונת זו. קיימות מספר השערות:

  • פגיעה עצבית ראשונית - כתוצאה מהנזק לעצבים באזור החבלה, משתחררים מאותם עצבים חומרים מסוימים הגורמים לתגובה דלקתית כרונית לעצב הפגוע, להרחבת כלי דם עם זליגה החוצה של נוזלים ובצקת מקומית הלוחצת על העצבים הפגועים והמודלקים ומגבירה את הכאב.
  • פגיעה ראשונית של כלי דם - כתוצאה מכך כלי הדם מתכווצים ומגיע פחות חמצן לאזור. עקב כך נוצרת חמצת מקומית שביחד עם המחסור היחסי בחמצן מביאה לכאב.
  • פגיעה מרכזית - לפי תאוריה זו החבלה בפריפריה גורמת לגירוי יתר של אזורים מסוימים במוח ההופכים רגישים יותר ועל כן, הכאב האמור להיות יחסית קל, הופך לבלתי נסבל.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכאב והפגיעה באיכות החיים יכולים להיות כה עזים עד כדי שבמקרים מסוימים יש הממליצים על כריתת הגף החולה. האבחנה נעשית בעקבות תסמינים אלו. בנוסף, צלומי הדמיה שונים יראו ירידה בצפיפות עצם אזורית, נוון שרירי ובצקת. אין בדיקות מעבדה ייחודיות לתסמונת. המאפיינים הקליניים של CRPS נמצאו כבעלי דלקת הנובעת משחרור של אותות כימיים פרו-דלקתיים מסוימים מן העצבים, קולטני עצבים רגישים ששולחים איתותי כאב למוח, תפקוד לקוי של יכולת כלי הדם המקומיים להתכווץ ולהתרחב בצורה נכונה,הסימפטומים של CRPS בדרך כלל מופיעים בסמוך לאתר של פגיעה (בדרך כלל קלה). התסמינים השכיחים ביותר הם תחושות כאב, כולל צריבה, דקירה, ופעימות. הזזה או נגיעה באיבר היא לעתים קרובות בלתי נסבלת. החולה עלול גם לחוות התכווצויות שרירים; נפיחות מקומית; רגישות קיצונית לדברים כגון רוח ומים, מגע ורטט; הגברת הזעה חריגה; שינויים בטמפרטורת העור (בדרך כלל חם אבל לפעמים קר) וצבע (אדום בוהק או סגול אדמדם); ריכוך ודילול של עצמות; רכות או נוקשות של המקום; שינויים בציפורניים ובשיער ו / או בתנועות מוגבלות או כואבות. נפילות, כמעט התעלפויות, התקפי התעלפות דווחו לעתים רחוקות, כמו גם בעיות ראייה. הסימפטומים של CRPS משתנים בחומרתם ובמשכם.CRPS היא בעיה מערכתית,יש פוטנציאל שכל איבר יהיה מושפע.

הכאב של CRPS הוא מתמשך ומשתנה בחומרה. ידוע כי ניתן להגביר אותו על ידי מתח נפשי או פיזי.

כיום ידועים שלושה שלבים:

שלב אחד מאופיין בכאב חמור, צריבה במקום הפציעה, התכווצויות שרירים, נוקשות , ניידות מוגבלת,גדילת שיער מהיר וצמיחת ציפורניים,ופגיעה בVasospasm שהוא הגורם לשינויים בצבע ובטמפרטורה של העור. חלקם עשויים לחוות hyperhydrosis (הזעה מוגברת). במקרים מתונים שלב זה נמשך מספר שבועות, שבו הכאב יכול לשקוע באופן ספונטני או להגיב במהירות לטיפול (פיזיותרפיה, מומחה כאב). שלב שני מאופיין בכאב עז יותר. נפיחות מתפשטת, צמיחת השיער פוחתת, ציפורניים הופכות סדוקות, שבריריות, מחורדות ומרווחות, אוסטאופורוזיס הופכת לחמורה ומפוזרת, המפרקים מתעבים, וניוון שרירים. שלב שלישי מאופיין בשינויים בלתי הפיכים בעור ובעצמות, בעוד הכאב הופך להיות בלתי נסבל ועשוי לכלול את האיבר כולו. יש ניוון ניכר בשרירים, ניידות מוגבלת מאוד של האזור הפגוע, והתכווצויות של השרירים והגידים.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטרואידים (למשל, Prednisone) - מביא להקלה בכאב בכ-80% מהחולים.

m.c.r ( מורפין) תרופות לשיכוך כאב בשחרור מבוקר.

  • גאבאפנטין (Gabapentin) נחשבה למאוד יעילה בעבר, היום ידוע שיעילות זאת הולכת ופוחתת עם הזמן.
  • ביספוספונטים אלו תרופות המפחיתות את הפגיעה בצפיפות העצם, לאור העובדה שיש הסבורים שהפגיעה בעצם היא הגורם הראשוני לכאב.
  • הרדמה מקומית מבוצעת עם חומר הרדמה המוזרק תוך ורידית באזור הפגוע, במשך מספר ימים. יעילות יחסית טובה.
  • חסימה תרופתית של גנגליון סימפתטי מבוצע על ידי הזרקת חומרים חוסמים ומעכבי פעולה לתוך הגנגליון הסימפטתי האזורי ממנו יוצאים העצבים הסמפתטיים לאזור הפגוע. נחשב ליעיל במקרים רבים.

טיפול לא תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גירוי חשמלי של חוט השדרה מבוצע על ידי השתלת אלקטרודה המחוברת לסוללה ומגרה באופן מתמיד את חוט השדרה. טיפול זה, ביחד עם פיזיותרפיה נחשב ליעיל מאוד.
  • פיזיותרפיה זה טיפול משני שתכליתו היא מניעת נוון ועיווגים של האזור, לימוד הפעלה נכונה ושימוש במכשירי עזר המשפרים את תפקוד האזור הפגוע.
  • טיפול פסיכולוגי חשוב ביותר לאור התסכול והנזק הנפשי שתסמונת קשה זו יכולה לגרום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

crps מידע ומקורות מאת י,לוי