פרגאבאלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרגאבאלין
פרגאבאלין
שם IUPAC
(S)-3-(aminomethyl)-5-methylhexanoic acid
שמות מסחריים בישראל
ליריקה,[1]
נתונים כימיים
כתיב כימי C8H17NO2 
מסה מולרית 159.23 g.mol-1
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית ≥90%
מטבוליזם זניח
זמן מחצית חיים 5-6.5 שעות
הפרשה כליות
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות[2]
קטגוריית סיכון בהריון C
דרכי מתן דרך הפה (לרוב); קיימות צורות למתן תוך ורידית, שאיפה
מזהים
מספר CAS 128196-01-0
PubChem 5486971
ChemSpider 4589156

פְרֶגַאבּאַלין או "פּריגאבאלין" (Pregabalin, ידוע בישראל בשם המסחרי: "ליריקה" Lyrica) הוא תכשיר מקבוצת התרופות נוגדות פרכוסים (אנטיאפילפטיות) המשמש:

כתוצרת חברת "פייזר" באירופה הונהגה לשימוש בשנת 2004.

פותח על ידי חברת "פייזר" תחת השם "ליריקה", כיורש פוטנטי יותר של התרופה "גאבאפנטין" (ניורונטין), עם התוויות לאפילפסיה, נויראלגיה פוסט הרפטית ונוירופתיה פריפרית סוכרתית, פיברומיאלגיה וכו'. מכירות התרופה הסתכמו בשנת 2010 לסכום שיא של 3,063 מיליון $. [3] פרגאלין נחשבת תרופה עם פוטנציאל נמוך לשימוש לרעה או לתלות ולפיכך היא מסווגת בקבוצת V ברשימת התרופות של מנהל לפיקוח על סמים של משרד המשפטים של ארצות הברית.

פרגאבאלין זמין בכמוסות של 25,50,75, 100, 150, 200, 225 ו-300 מ"ג. לאחרונה פותחה גם תמיסה אורלית עם טעם תותים ותוספת סוכרוז להסוואת הטעם המר. המינון המרבי המומלץ הוא 600 מ"ג. המינונים צריכים להיות במעקב ועליות במינון צריכות להתחשב בסיבולת של המטופל.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרגאבאלין הוא אנלוג של החומצה גאמא-אמינובוטירית "גאבא" (GABA). למרות זאת פעילותו הביולוגית היא שונה. הוא פועל גם כאגוניסט וגם כאנטגוניסט לקולטני-גאבא, כשהפעילות דמוית גאבא מופעלת במנגנונים אחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פְרגאבּאלין הומצא על ידי הביוכימאי ריצ'רד ברוס סילברמן מאוניברסיטת נורתווסטרן בארצות הברית. הוא אושר באיגוד האירופי בשנת 2004 ועל ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי FDA בדצמבר 2004. שווק בארצות הברית החל משנת 2005. אושר לשימוש בטיפול בכאבים נוירופאתיים וביוני 2007 אושר על ידי FDA גם במחלת פיברומיאלגיה והיה לתרופה הראשונה שאושרה עם התוויה זאת. נשארה היחידה עד לאישור של התרופה דולוקסטין (סימבלטה) ביוני 2008. תוקף הפטנט לליריקה פג באוקטובר 2013.

התוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפיסת כמוסות ליריקה של 150 מ"ג בפינלנד
  • טיפול בכאבים נוירופאתיים כמו בנוירופאתיה סכרתית או נוירופאתיה פוסט-הרפטית. אין מספיק נתונים בנוגע ליעילות שלו בכאבים נורופאתיים אחרים.

לא נראה מועיל במחקר על נוירופאתיה באיידס.

  • טיפול במבוגרים הסובלים מפרכוסים חלקיים עם או בלי התפשטות (הכללה) משנית
  • פיברומיאלגיה
  • חרדה כללית (מפושטת, צפה) - אושר באיחוד האירופי.

בדרך כלל הרופאים מתחילים במנה נמוכה של פְרגאבּאלין ומעלים אותה בהדרגה, לפי הערכת מצב המטופל. האפקט הטיפולי מופיע אחרי כשבוע של שימוש ולפי דיווחים אחדים דומה בהשפעתו לזה של לורזפם, אלפרזולם וונלפקסין.

התוויה ייחודית משולבת: במינון נמוך מתאימה במיוחד למי שסובל מחרדה צפה, ואינו יכול ליטול נוגדי דיכאון וחרדה ממשפחת ה ssri, כגון פרוזק ציפרלקס וסרוקסט, המעלים את רמת הסרטונין, על כן הליריקה מתאימה בעיקר לבעלי נטייה דו-קוטבית, מאנית דפרסיבית, כיוון שהליריקה פועלת גם כמיצבת מצב רוח, אנטיאפילפטית וגם כנוגדת חרדה שילוב ייחודי שלא תמיד מציינים אותו. על כן, התוויה זו משלבת פתרון לשתי הבעיות גם יחד. כמו כן, השפעת התרופה מהירה יחסית תוך 7 ימים, ביחס לתחילת ההשפעת של תרופות -ה ssri, ויש לה אפקט, בנטילה במינון נמוך, כמו ללורזפם -לוריואן, ואלפרזולם-קסנקס, ללא תופעות הלוואי הידועות של האחרונות, ממשפחת הבינזודיאזפינים. נציין שבמינון נמוך תופעות הלוואי מועטות מאוד, ונטילת התרופה לפני השינה מומלצת כיוון שעל קיבה ריקה נטמעת תוך שעה. הליריקה היא פתרון טוב מאוד למי שיש לו את השילוב של נטייה דו-קוטבית עם חרדה צפה מפושטת ודיכאון מינורי. וזאת בכפוף להתייעצות עם הרופא המטפל כאפשרות נוספת ושאינה נוגדת תרופות בהן משתמשים באופן קבוע.

במחקרים ארוכי טווח האפקט נראה המועיל עשיין אחרי תקופה ממושכת וללא הפרה של הארכיטקטוניקה של השינה. יש לו גם פוטנציאל נמוך לשמוש לרעה ולהתמכרות.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תופעות שכיחות יותר של פְרגאבּאלין (אצל יותר מ-10% מהמטופלים): הרגשות סחרחורת, ישנוניות.
  • תסמונת גמילה או של הפסקה, אחרי שימוש ממושך אם מפסיקים אותו באופן פתאומי.

תסמיני "גמילה" או הפסקה: חוסר מנוחה, חוסר שינה, חרדה. אם הטיפול ניתן לטיפול באפילפסיה - הפסקה פתאומית עלולה להגביר את הפרכוסים או לגרום לחזרתם.

הפסקת הטיפול בפְרגאבּאלין נעשה בהדרגה בסיום הטיפול. בגלל סיכון לסיבוכים מסוימים הקשורים לתופעות לוואי מסוימיות אצל חולים בבעיות בריאות נוספות, אין להשתמש בתרופה זו ללא מעקב רפואי ויש לדווח לרופא על כל תופעת לוואי.

מנת יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולים אחדים באי ספיקת כליות שקיבלו פרגאבאלין לקו במיוקלונוס, ככל הנראה בגלל הצטברות של התרופה. מנת יתר חדה יכולה לגרום לישנוניות, טכיקרדיה, והיפרטוניות. על מנת לפקח על הטיפול או לאשר את אבחנת ההרעלה במיוקלונוס תוך כדי הטיפול בפרגאבאלין (ליריקה), על רקע אי ספיקת כליות כרונית יש לבצע מדידות בפלסמה, דם או סרום של רמת התרופה.

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרמקודינמיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לגאבפנטין, פְרגאבּאלין מתקשר לתת-היחידה α2δ של תעלת הסידן תלויית מתח במערכת העצבים המרכזית. פְרגאבּאלין מוריד את שחרורם של מתווכים עצביים כמו גלוטמט, נוראדרנלין וחומר פי (substance P). כמו כן הוא מגביר את רמות ה-GABA על ידי יצור תלוי-מינון של פעילות האנזים (GAD) glutamic acid decarboxylase) האנזים GAD glutamic acid decarboxylase מתמיר בצעד יחיד את המתווך האקסיטטורי (מגרה) גלוטמט למתווך GABA המעכב. על כן פְרגאבּאלין מעצים במידה רבה את השפעת הבנזודיאזפינים, והברביטורטים.

פרמקינטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספיגה:

פְרגאבּאלין נספג במהירות כשניתן על קיבה ריקה עם פיק בפסלמה אחרי שעה. הזמינות האורלית (במתן פומית) של הפְרגאבּאלין היא בערך 90% או יותר והיא תלוית מינון. שיעור ספיגת הפְרגאבּאלין פוחת אם נוטלים את התרופה עם אוכל. למרות זאת, למתן עם אוכל אין משמעות קלינית לגבי היקף הספיגה.

  • פיזור

הוכח כי פְרגאבּאלין חוצה את המחסום דם־מוח אצל עכברים, חולדות וקופים. פְרגאבּאלין חוצה גם את השיליה אצל חולדות ונמצאה בחלב של חולדות מיניקות. אצל בני אדם נפח הפיזור של הפְרגאבּאלין בשביל מנה פומית הוא של 0.56L/kg בערך ואינו מחובר לחלבונים של הפלסמה.

אצל בני אדם פְרגאבּאלין עובר מטבוליזם זניח. כ 98% מפְרגאבּאלין מסומן רדיאקטיבי נמצאו בשתן ללא שינוי. המטבוליט העיקרי הוא N - מתיל -פְרגאבּאלין.

פְרגאבּאלין מופרש ממחזור הדם הסיסטמי על ידי הכליות ללא שינוי. הקלירנס הכלייתי של פְרגאבּאלין הוא 73mL/minute.

אינטראקציות תרופתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע על אינטראקציות פרמקוקינטיות in Vivo. המפעל המייצר רושם כמה אינטראקציות פוטנציאליות עם אופיואידים מפני שפְרגאבּאלין הוא סינרגיסטי עם אופיאטים במנות מנוכות, עם בנזדיאזפינים, ברביטורטים, אתאנול וחומרים אחרים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית. פחות מומלצת לנטילה עם בקלוסל/בקלופן - ראה מאפיינים בנפרד.

הריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פְרגאבּאלין סווג בקטגוריה C של התרופות בהריון - לפי הסיווג של FDA. בבעלי חיים נמצאו שיעורים מוגברים של פגמים מבניים אצל עוברים וביוטיים אחרים של טוקסיות התפתחותית בנוגע לתמותה, עיכוב גדילה, ותפקוד מערכות העצבים והפוריות. מחקרים על חיות הדגימו חציית של התרופה את השיליה והראו סיכון מוגבר לטרטוגניות מתווכת על ידי זכרים. אין נתונים מוכחים אצל האדם. יש לתת פְרגאבּאלין בזמן הריון אך ורק אם אין חלופות ובהתאם למאזן - סיכון/רווח.

שימוש לרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרגאבאלין מופיע בקבוצת V בין "מדכאי מערכת העצבים המרכזית" ברשימת מנהל הסמים של משרד המשפטים האמריקאי. הפוטנציאל לשימוש לרעה (abuse) נחשב קצת פחות מזה של הבנזודיאזפינים. נרשמה עליה איטית של משתמשים לרעה בארצות הברית, בהתחשב בכך שהוא הרכבה יותר יעיל מגאבאפנטין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכוך כאב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרגאבאלין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרגאבאלין במאגר התרופות, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ פרגאבאלין, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  3. ^ "ח פיננסי של חברת פייזר

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי