תרזה בנדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרזה בנדק
Therese Benedek
אין תמונה חופשית
לידה 8 בנובמבר 1892
אגר, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 1977 (בגיל 84)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכואנליזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תרזה בנדקאנגלית: Therese Benedek; אגר, נובמבר 1892 - 27 באוקטובר 1977) [1] [2] הייתה פסיכואנליטיקאית הונגרייה-יהודייה-אמריקאית, חוקרת ומחנכת. היא הייתה פעילה בהונגריה בגרמניה ובארצות הברית בין השנים 19191977 והיא זכתה להערכה על עבודתה בתחום הרפואה הפסיכוסומטית, ההתפתחות הפסיכוסקסואלית של נשים, הפרעה בתפקוד מיני וקשרים משפחתיים. היא הייתה חלק מהסגל של "מכון שיקגו לפסיכואנליזה" (Chicago Institute for Psychoanalysis)(אנ') משנת 1936 עד 1969.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרזה פרידמן נולדה באגר בהונגריה למשפחה יהודית מסורתית. הוריה היו איגנץ פרידמן ושרלוט לינק פרידמן, והיו לה אח אחד ושתי אחיות.[1] כשהייתה בת שש עברה משפחתה לבודפשט.[3] היא הייתה היחידה מבין אחיה שקיבלה השכלה אקדמאית.[1] היא בוגרת אוניברסיטת בודפשט עם דוקטורט ברפואה משנת 1916.[3] היא הייתה בהונגריה חברה בולטת בחוג גלילאו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדק החליטה תחילה להמשיך בקריירה בפסיכולוגיה התפתחותית של ילדים ובחקר השפעות ההפרדה מהאמא על רגשות התינוקות.[3] היא מילאה את הדרישות לקבלת התמחות ברפואת ילדים בשנת 1918 והחלה לעבוד כעוזרת רופאה במרפאת הילדים באוניברסיטת סנט אליזבת בברטיסלאבה (אז חלק מהונגריה).[3][4] היא עזבה משרה זו בשנת 1919 והתחתנה זמן קצר לאחר מכן.[3] לאחר שלמדה קורסים אצל הפסיכואנליטיקאי ההונגרי-יהודי שנדור פרנצי, מקורבו של זיגמונד פרויד. עוד בתקופת לימודיה באוניברסיטה החליטה להעביר את מסלול הקריירה שלה לפסיכואנליזה. היא עברה ניתוח הכשרה(אנ') (ניתוח הכשרה הוא תהליך פסיכואנליזה שעובר מועמד, בדרך כלל רופא עם התמחות בפסיכיאטריה או פסיכולוג, כחלק מההכשרתו להיות פסיכואנליטיקאי; הפסיכואנליטיקאי (הבכיר) שמבצע את הניתוח הזה עליו/עליה נקרא אנליסט הכשרה) של חמישה חודשים אצל פרנצי לפני שעזבה את בודפשט.[3]

בשנת 1920 היא עברה עם בעלה להתגורר בגרמניה כדי להימלט מהתהפוכות (הימניות לאומניות) הפוליטיות בהונגריה.[3] שם הפכה תרזה לעוזרת רופאה בקליניקה הנוירולוגית-פסיכיאטרית של אוניברסיטת לייפציג ובשנת 1921 פתחה את הפרקטיקה הפסיכואנליטית הפרטית הראשונה בעיר, והפכה גם למנתחת הכשרה.[1][4](אנ') בשנים 19331935 הייתה אנליסטית הכשרה ופיקוח במכון הפסיכואנליטי בברלין.(אנ')

אף על פי שכיהודיה היא הייתה יעד של המפלגה הנאצית בגרמניה באמצע שנות השלושים של המאה העשרים, בנדק לא חשה צורך להגר, מכיוון שראתה את עצמה הונגרייה ולא כיהודייה.[1] אף על פי כן, בשנת 1936 שכנע אותה בעלה לעזוב את גרמניה ולקבל את הצעתו של פרנץ אלכסנדר לעבוד כאנליטיקאית הכשרה של מכון שיקגו לפסיכואנליזה.[1][5] היא הייתה חברת סגל, עסקה בהוראה, פיקוח ומחקר במכון במשך 34 השנים הבאות.[1][4][6] היא השיגה את רישיון הרפואה שלה בארצות הברית בשנת 1937 ואת אזרחותה בשנת 1943.[1] בעלה הצטרף לפקולטה לרפואה של בית הספר לרפואה באוניברסיטת נורת'ווסטרן(אנ').

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדק "מילאה תפקיד מרכזי בהתפתחות הפסיכואנליזה בארצות הברית".[1] בהשפעת תאוריות ההיסטריה שהועלו על ידי פרויד, המחקר המוקדם שלה חיפש קשר בין גורמים פסיכולוגיים ואנדוקריניים לבעיות כמו חרדה, תוקפנות וסוכרת.[3] בארצות הברית, בעבודתה עם האנדוקרינולוג בוריס ב. רובינשטיין, היא ערכה מחקרים נרחבים על המתאם בין ביוץ לבין רגשות של האישה, שפורסמו בספר "המחזור המיני בנשים" בשנת 1942.[3] בנדק בדקה את הקשר בין מחזור האסטרוגן / הפרוגסטרון לבין הרצון של האישה לקיים יחסי מין, לטפח הריון ולגדל ילדים.[3][4] היא גם תיארה את המאבק של האישה "המודרנית" יחד עם תפקידה האימהי הטבעי. הניתוח של בנדק של "האם המודרנית הלא-אמהית" זכה לשבחים רבים ונכלל בספרי ההוראה של הפסיכולוגיה ושל הוראת הרפואה בכלל.

בנדק בחנה גם את ההשפעות של השוויון מגדרי והדמוקרטיה על מערכות היחסים בין בני זוג לבין ילדיהם.[7] המאמר שלה הורות משנת 1949 "כשלב התפתחותי: תרומה לתאוריה של הליבידו" דחתה את התאוריה שרווחה לפיה ההתפתחות הפסיכולוגית נפסקת לאחר גיל ההתבגרות; בנדק טענה כי התהליך נמשך לאורך כל תקופת ההורות.[8] בשנות השבעים לחייה היא פרסמה מחקרים נוספים בנושא הורות, קשרים משפחתיים ודיכאון, והמשיכה לראות מטופלים בפרקטיקה פרטית לאחר פרישתה לגמלאות ממכון שיקגו לפסיכואנליזה בשנת 1969.

חברויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמניה בנדק הייתה חברה באגודה הפסיכואנליטית של ברלין.[1][4] בארצות הברית השתייכה לארגונים פסיכואנליטיים לאומיים ובינלאומיים[8] וכיהנה כנשיאת האגודה הפסיכואנליטית בשיקגו משנת 1958 עד 1959.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Aron, Lewis; Starr, Karen E. (2013). A Psychotherapy for the People: Toward a progressive psychoanalysis. Routledge. ISBN 978-0415529983.
  • Buhle, Mari Jo (2004), "Benedek, Therese F.", in Ware, Susan (ed.), Notable American Women: A Biographical Dictionary Completing the Twentieth Century, 5, Harvard University Press, ISBN 978-0674014886
  • Freidenreich, Harriet. (2009). "Therese Benedek". Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. Jewish Women's Archive. Retrieved 4 March 2017.
  • Heinemann, Isabel (2012), "Social Experts and Modern Women's Reproduction", in Heinemann, Isabel (ed.), Inventing the Modern American Family: Family values and social change in 20th century United States, Campus Verlag, ISBN 978-3593396408
  • Schmidt, Erika S. (2000), "Benedek, Therese M.", in Balter, Lawrence (ed.), Parenthood in America: A-M, ABC-CLIO, ISBN 978-1576072134, John M.; Hawrylchak, Sandra H. (1992). Guide to the Archival Materials of the German-speaking Emigration to the United States after 1933. 2. Walter de Gruyter. ISBN 978-3110971736.
  • Weibel, Peter (2005). Beyond Art: A Third Culture: A Comparative Study in Cultures, Art and Science in 20th Century Austria and Hungary. Springer Science & Business Media. ISBN 978-3211245620.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Freidenreich 2009.
  2. ^ Buhle 2004, p. 48.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Buhle 2004, p. 49.
  4. ^ 1 2 3 4 5 Schmidt 2000, p. 91.
  5. ^ Weibel 2005, p. 522.
  6. ^ "Dr. Therese Benedek". The New York Times. 29 באוקטובר 1977. 
  7. ^ Buhle 2004, p. 50.
  8. ^ 1 2 Schmidt 2000, p. 92.
  9. ^ Buhle 2004, p. 50.