Good Kid, M.A.A.D City

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Good Kid, M.A.A.D City
עטיפת האלבום
עטיפת האלבום
עטיפת האלבום
אלבום אולפן מאת קנדריק לאמאר
יצא לאור 22 באוקטובר 2012
הוקלט 2011–2012
סוגה היפ הופ • גנגסטה ראפ
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 68:23
חברת תקליטים טופ דואוג אנטרטיינמנט • אפטרמת' אנטרטיינמנט • אינטרסקופ רקורדס
הפקה אנתוני "טופ דואוג" טיפית' • ד"ר דרה • דאוון פארקר • די ג'יי ח'ליל • די ג'יי דאהי • היט-בוי • ג'ק ספלאש • ג'אסט בלייז • לייק • פארל ויליאמס • ראקהי • סאונווייב • סקופ דוויל • סקיי האטץ' • טי מינוס • טאבו • THC • טרייס מרטין • דה ביזנס
כרונולוגיית אלבומים של קנדריק לאמאר
Section.80
(2011) 		Good Kid, M.A.A.D City
(2012) 		To Pimp a Butterfly
(2015)
סינגלים מ-Good Kid, M.A.A.D City
  1. "The Recipe"
    תאריך יציאה: 3 באפריל 2012
  2. "Swimming Pools (Drank)‎"
    תאריך יציאה: 31 ביולי 2012
  3. "Backseat Freestyle"
    תאריך יציאה: 7 בינואר 2013
  4. "Poetic Justice"
    תאריך יציאה: 15 בינואר 2013
  5. "Bitch, Don't Kill My Vibe"
    תאריך יציאה: 19 במרץ 2013
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Good Kid, M.A.A.D City הוא אלבום האולפן השני של הראפר האמריקאי קנדריק לאמאר. האלבום יצא לאור ב-22 באוקטובר 2012 בחברות התקליטים טופ דואוג אנטרטיינמנט ואפטרמת' אנטרטיינמנט, והופץ על ידי אינטרסקופ רקורדס. זהו אלבומו הראשון של לאמאר שיצא בחברות התקליטים, לאחר "Section.80", שאותו הוציא באופן עצמאי.

האלבום הוקלט במספר אולפנים בקליפורניה, על ידי מפיקים דוגמת ד"ר דרה, ג'אסט בלייז, פארל ויליאמס, היט-בוי, סקופ דוויל, ג'ק ספלאש ו-T-Minus. האלבום, שתואר כ"סרט קצר מאת קנדריק לאמאר" על עטיפתו, הוא אלבום קונספט שעוקב אחרי חוויותיו של לאמאר בן-העשרה בקומפטון שורצת הסמים וחיי הכנופיות. "Good Kid, M.A.A.D City" זכה לביקורות מהללות, ששיבחו את מבנהו הקונספטואלי ואת מילות השירים של לאמאר. על האלבום זכה לאמאר לארבע מועמדויות לפרס גראמי בטקסט פרסי גראמי ה-56, כולל אלבום השנה.

בשבוע הבכורה שלו בבילבורד 200 הגיע האלבום למקום השני, ומכר 242,000 עותקים. האלבום הגיע למקום ה-16 במצעד האלבומים הבריטי, והיה לאלבומו הראשון של לאמאר להיכנס למצעד; במצעד שירי ואלבומי ה-R&B הבריטי נכנס למקום השני. הוא נכלל ב"רשימות סוף שנה" רבות, ולרוב הגיע לראשן. האלבום הגיע ביוני 2018 למעמד אלבום פלטינה משולשת של איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA); נכון לאפריל 2018, האלבום מכר 1.7 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית, לפי Nielsen SoundScan.[1]

ליציאת האלבום קדמו חמישה סינגלים, שזכו להצלחה – "The Recipe" שבו הוא מארח את ד"ר דרה, "Swimming Pools (Drank)‎",‏ "Backseat Freestyle", ‏"Poetic Justice", שבו מתארח דרייק, ו-"Bitch, Don't Kill My Vibe". לאמאר אף יצא לסיבוב הופעות בין מאי ואוגוסט 2013 כדי לקדם את האלבום.

האלבום נכלל במספר רשימות שפרסמו גופי תקשורת שונים לסיכום האלבומים הטובים ביותר לשנת 2012, וסיכום האלבומים של העשור השני של המאה ה-21. בילבורד דירג את האלבום במקום ה-15 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-2010".[2] בשנת 2019, מגזין הגרדיאן דירג את האלבום במקום ה-14 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של המאה ה-21".[3] האתר האינטרנט האמריקאי Metacritic אוסף ביקורות על אלבומי מוזיקה, דירג את האלבום במקום ה-15 ברשימת "האלבומים הטובים של העשור (2010-2019)" עם ניקוד של 91.[4] מגזין פיצ'פורק דירג את האלבום ברשימת "200 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-2010" במקום ה-18.[5]

בשנת 2019, מגזין הרולינג סטון ערך את רשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של העשור השני" ודירג את האלבום במקום ה-66.[6] מגזין רולינג סטון דירגו את האלבום במקום ה-115 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" אשר הרכיבו בשנת 2020, לאחר שני מהדורות שנוצרו בעבר.[7] בשנת 2022 האלבום דורג במקום ה-38 ברשימת 200 אלבומי ההיפ-הופ הטובים ביותר בכל הזמנים של המגזין.[8] מגזין Spin כלל את האלבום במקום ה-45 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985-2014), שנערך בשנת 2019.[9]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאמאר רצה לדון באלבומו בחיים בעיר מגוריו, קומפטון שבקליפורניה.

לאחר הצלחת אלבום הבכורה של לאמאר, "Section.80" ‏(2011), הוא חתם בחברת התקליטים באינטרסקופ רקורדס ובחברת התקליטים של ד"ר דרה, אפטרמת' אנטרטיינמנט. בריאיון לאתר "HipHopDX" סיפר שלא רצה לעבוד עם מפיקים בעלי-שם, אלא עם מפיקים שליווה בעצמו בהתפתחותם, בעיקר עם מפיקים מקבוצת המפיקים של טופ דואוג, "Digi+Phonics".[10]

ל-"XXL" סיפר כי הסאונד של האלבום יהיה שונה מהסאונד של אלבומו "Section.80", וכי הוא יחזור לשורשיו, לקומפטון: ”אני לא יכול לספר לך איזה סוג של סאונד או היכן אהיה בחמש שנים הבאות מבחינת המוזיקה... החזרה לשכונה וההגעה למקומות בהם הסתובבתי כילד נתנה לי השראה. אז האלבום לא ישמע כמו "Section.80".”[11]

הראפר אמר גם כי האלבום יציג את השפעת עיר הולדתו עליו: ”הילד שמנסה להימלט מהשפעה זו, מנסה כמיטב יכולתו לברוח ממנה, תמיד נסוג פנימה בגלל הנסיבות.”[10] לפני ששמו של האלבום פורסם רשמית, מעריציו של לאמאר החלו לקרוא לאלבום "Good Kid, Mad City" או "Good Kid in a Mad City", ככינוי שנתן לאמאר לעצמו. שם האלבום מרמז לרוב על ילדותו התמימה של לאמאר, או על השפעתה של קומפטון על אישיותו. לאחר זמן רב שבו ראשי התיבות "M.A.A.D" שבשם האלבום נותרו לא מוסברים, הסביר לאמאר שלראשי התיבות שתי משמעויות: "My Angry Adolescence Divided" ("התבגרותי הזועמת מפולגת") ו-"My Angels on Angel Dust" ("המלאכים שלי על אבק מלאכים"). הוא ציין כי "זו הסיבה שאיני מעשן. רק הנחתי את ידי על הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון והייתי אדיש לכך".[12]

עטיפת "Good Kid, M.A.A.D City" מציגה את לאמאר כתינוק, את שניים מדודיו ואת סבו, כשעיניהם של הבוגרים מצונזרות. הוא הסביר שבחר לא לכסות את עיניו שלו בתצלום משום שסיפורו של האלבום מסופר דרך עיניו ומבוסס על חוויותיו. הדוד שמחזיק את לאמאר מציג בידו את סימנה של כנופיית הקריפס, ומעל ראשם פוסטר שבו תמונתו של לאמאר לצד אביו.[13]

הקלטה והפקת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקים אפטרמת' אנטרטיינמנט ד"ר דרה, ממפיקיו הראשיים של האלבום.

האלבום הוקלט באולפני פאץ'-ורק (PatchWerk Recording Studios) באטלנטה, ב"חדר האדום" של טופ דואוג (TDE Red Room) בקרסון, ובסטודיו ""At My Mama's" בלוס אנג'לס.[14]

ב-15 באוגוסט 2012 הודיעה ליידי גאגא שהיא תשתף פעולה עם לאמאר בשיר עבור האלבום, שיקרא "Partynauseous", ושהוא יצא ב-6 בספטמבר. ב-23 באוגוסט הודיעה גאגא כי שהשיר לא יצא בסופו של דבר בתאריך המתוכנן.[15] בסופו של דבר נודע שגאגא לא תתארח באלבום בשל עניינים הקשורים בזמן ובמחלוקות.[16] לשיר נבחר בסופו של דבר השם "Bitch, Don't Kill My Vibe". ב-8 בנובמבר הוציאה גאגא את הגרסה שבה היא מופיעה, ובו היא שרה את הפזמון החוזר ובית אחד.[17] לאמאר הביע הפתעה ושמחה על כך שגאגא פרסמה את הגרסה שלה לשיר, מפני שלדבריו זה מציג את האמון ההדדי בעבודתם יחדיו.[18]

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
1. Sherane a.k.a Master Splinter's Daughter קנדריק דאקוורת' • כריסטופר וייטאקר • ג'סטין הנדרסוןדה ביזננס 4:33
2. Bitch, Don't Kill My Vibe דאקוורת' • מרק ספירס • רובין בראון וינדאהל פריס • ליקה שמידטסאונווייב 5:10
3. Backseat Freestyle דאקוורת' • צ'אנסי הוליס ג'וניורהיט-בוי 3:32
4. The Art of Peer Pressure דאקוורת' • רונה ראסק • יונאס וסטרגארדטאבו 5:24
5. Money Trees (מארח את ג'יי רוק) דאקוורת' • דאקורי נייצ' • ג'וני מק'קינזי ג'וניור • ויקטוריה לגראנד • אלכס סקאלידי ג'יי דאהי 6:26
6. Poetic Justice (מארח את דרייק) דאקוורת' • אלייג'ה מולינה • אוברי גראהם • ג'יימס האריס • ג'נט ג'קסון • טרי לואיססקופ דוויל 5:00
7. good kid דאקוורת' • פארל ויליאמסויליאמס 3:34
8. m.A.A.d city (מארח את אם סי אייט) דאקוורת' • ספירס • ריקי ריירה • אקסל מורגן • אהרן טיילרסאונווייב • THC • טרייס מרטין 5:50
9. Swimming Pools (Drank)‎ (גרסה מורחבת) דאקוורת' • טיילר ויליאמסטי-מינוס 5:13
10. Sing About Me, I'm Dying of Thirst דאקוורת' • גייב סטיבנסון • דריק האטצ'ינס • קווינסי ג'ונס • אלן ברגמן • מרילין ברגמןחבר "Pac Div" לייק • סקיי האטץ' • סאונווייב 12:03
11. Real (מארח את אנה וייז) דאקוורת' • טרייס מרטיןמרטין 7:23
12. Compton (מארח את ד"ר דרה) דאקוורת' • ג'סטין סמית' • צ'ארלס ריצ'רד קאסון • סליי ג'ורדןJust Blaze 4:08
משך כולל:
 68:23
רצועות בונוס במהדורת הדלוקס
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
13. The Recipe (מארח את ד"ר דרה) דאקוורת' • אנדרה יאנג • מולינה • אריק קארדונה • גייב ד'אמיקו • דב גופטה • אנדראה אסטלה • בראיין אוג'ואטהסקופ דוויל 5:52
14. Black Boy Fly דאקוורת' • קולומבוס סמית' • דאוון פארקרראקהי • דאוון פארקר 4:38
15. Now or Never (מארח את מרי ג'יי בלייג') דאקוורת' • ג'ק ספלאש • ג'זמין סאליבןג'ק ספלאש 4:17
משך כולל:
 87:41
רצועות בונוס ב-iTunes
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
16. Collect Calls (מארח את קנט ג'אמז) דאקוורת' • ח'ליל מוחמד • ריירה • מורגןTHC 3:57
17. Swimming Pools (Drank)‎ (גרסת סינגל) דאקוורת' • ט. ויליאמסT-Minus 4:07
משך כולל:
 95:45
רצועות בונוס במהדורת הדלוקס של טארגט
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
16. County Building Blues דאקוורת' • ח'ליל עבדול רחמן • ד. וינסלודי ג'יי ח'ליל 4:18
17. Swimming Pools (רמיקס של בלאק היפי) (מארח את בלאק היפיי) דאקוורת' • הרברט סטיבנס הרביעי • מק'קינזי ג'וניור • קווינסי האנלי • ט. ויליאמסT-Minus 5:14
רצועות בונוס במהדורת הדלוקס של ספוטיפיי
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
16. The Recipe (רמיקס של בלאק היפי) (מארח את בלאק היפי) דאקוורת' • מולינה • קארדונה • ד'אמיקו • גופטה • אסטלה • אוג'ואטה • סטיבנס הרביעי • מק'קינזי ג'וניור • האנליסקופ דוויל 4:21
רצועות בונוס במהדורת הדלוקס הבריטית
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
13. The Recipe (מארח את ד"ר דרה) דאקוורת' • יאנג • מולינה • קארדונה • ד'אמיקו • גופטה • הרננדז • אוג'ואטהScoop DeVille 5:52
14. Black Boy Fly דאקוורת' • סמית' • פארקרראקהי • דאוון פארקר 4:38
15. Now or Never (מארח את מרי ג'יי בלייג') דאקוורת' • ספלאש • סאליבןג'ק ספלאש 4:17
16. County Building Blues דאקוורת' • רחמן • וינסלודי ג'יי ח'ליל 4:18
17. Swimming Pools (רמיקס של בלאק היפי) (מארח את בלאק היפי) דאקוורת' • סטיבנס הרביעי • מק'קינזי ג'וניור • האנלי • ט. ויליאמסT-Minus 5:14
רצועות בונוס בהוצאה המחודשת 2013
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
13. Bitch, Don't Kill My Vibe (רמיקס) (מארח את ג'יי זי) דאקוורת' • ספירס • בראון • פריס • שמידט • שון קרטרסאונווייב 4:39
רצועות בונוס בהוצאה הבינלאומית המחודשת 2013
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
13. Bitch, Don't Kill My Vibe (רמיקס) (מארח את ג'יי זי) דאקוורת' • ספירס • בראון • פריס • שמידט • קרטרסאונווייב 4:39
14. Bitch, Don't Kill My Vibe (רמיקס בינלאומי) (מארח את אמילי סאנדיי) דאקוורת' • ספירס • בראון • פריס • שמידט • אדל סאנדייסאונווייב 5:06

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2012-16)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 23
אירלנד מצעד האלבומים האירי 36
ארצות הברית בילבורד 200 2
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 1
מצעד אלבומי הראפ 1
מצעד אלבומי הויניל 3
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 16
מצעד אלבומי ה-R&B 2
דנמרק היטליסטן 20
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 45
ולוניה אולטראטופ 40 130
נורווגיה VG-lista 26
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 7
פורטוגל מצעד האלבומים הפורטוגזי (AFP) 44
פלנדריה אולטראטופ 50 46
צרפת SNEP 57
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 2
שווייץ המצעד השווייצרי 38

מצעדי סוף שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2012)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 80
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 16
מצעד אלבומי הראפ 10
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2013)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 24
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 7
מצעד אלבומי הראפ 5
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2014)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 69
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 27
מצעד אלבומי הראפ 14
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2015)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 72
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2016)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 74
דנמרק היטליסטן 85
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2017)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 60
דנמרק היטליסטן 100
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2018)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 89
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2021)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 79[19]
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 30[20]
מצעד אלבומי הקטלוג 8[21]
מצעד האלבומים המסחריים 26[22]
מצעד אלבומי ה-Tastemakers 2[23]
מצעד אלבומי הויניל 14[24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Caulfield, Keith (18 במרץ 2015). "Kendrick Lamar Heading for First No. 1 Album on Billboard 200". Billboard. Prometheus Global Media. נבדק ב-18 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "His move to Los Angeles has influenced the new album a lot. – Everything We Know About Drake's "Nothing Was The Same" So Far". Complex. 19 ביולי 2013. ארכיון מ-22 ביולי 2013. נבדק ב-25 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ The 100 best albums of the 21st century | Music | The Guardian, web.archive.org, ‏2019-09-13
  4. ^ Best Albums of the Decade (2010-19), Metacritic (באנגלית)
  5. ^ The 200 Best Albums of the 2010s | Pitchfork, web.archive.org, ‏2019-11-06
  6. ^ Jon Dolan,Brittany Spanos,Simon Vozick-Levinson,Rob Sheffield,Charles Holmes,Christian Hoard,Joseph Hudak,Elias Leight,Suzy Exposito,Will Hermes,Angie Martoccio,David Browne,Hank Shteamer,Jon Freeman,Claire Shaffer,Brenna Ehrlich,Jonathan Bernstein,Jon Blistein,Nick Catucci,Brendan Klinkenberg,Danny Schwartz,Kory Grow, Jon Dolan, Brittany Spanos, Simon Vozick-Levinson, Rob Sheffield, The 100 Best Albums of the 2010s, Rolling Stone, ‏2019-12-03 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2020-09-22 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Charles Aaron,Mankaprr Conteh,Jon Dolan,Will Dukes,Dewayne Gage,Joe Gross,Kory Grow,Christian Hoard,Jeff Ihaza,Julyssa Lopez,Mosi Reeves,Yoh Phillips,Noah Shachtman,Rob Sheffield,Simon Vozick-Levinson,Christopher R. Weingarten, Charles Aaron, Mankaprr Conteh, Jon Dolan, Will Dukes, The 200 Greatest Hip-Hop Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2022-06-07 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ SPIN Staff, The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985-2014), SPIN, ‏2015-05-11 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ 1 2 Horowitz, Steven J. (2 באוגוסט 2012). "Kendrick Lamar Says "good kid, m.A.A.d City" Will Sound "Nothing" Like "Section.80"". HipHopDX. Cheri Media Group. אורכב מ-המקור ב-2012-11-04. נבדק ב-15 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Kendrick Lamar on Aftermath Debut: “This Album Won’t Sound Like Section.80, Nothing Like It”, XXL, August 2, 2012
  12. ^ Steven Horowitz, Kendrick Lamar Explains Meaning Of "good kid, m.A.A.d city" Title, Reveals T.I. Collaboration, HipHopDX, October 19, 2012
  13. ^ Kendrick Lamar Explains Good Kid, m.A.A.d city Artwork, BET, September 19, 2012
  14. ^ Kendrick Lamar - Good Kid, M.A.A.D. City CD music Product Description, CD Universe
  15. ^ Im REALLY sorry to the fans..., הודעתה של גאגא בטוויטר שלה.
  16. ^ Insanul Ahmed, "The Making of Kendrick Lamar's "good kid, m.A.A.d city", Complex, OCT 23, 2012
  17. ^ Kendrick Lamar f. Lady Gaga - Bitch Don't Kill My Vibe, HipHopDX, November 7, 2012
  18. ^ Kendrick Lamar Surprised Lady Gaga Released Her Version Of "Bitch Don't Kill My Vibe", HipHopDX, November 15, 2012
  19. ^ ARIA Top 100 Albums Chart, איגוד תעשיית ההקלטות האוסטרלי (באנגלית)
  20. ^ Billboard 200 Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ Catalog Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ Catalog Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ Tastemakers Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ Vinyl Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)


קנדריק לאמאר
אלבומי אולפן Section.80 • Good Kid, M.A.A.D City • To Pimp a Butterfly • Damn • Mr. Morale & the Big Steppers
אלבומי אוסף Untitled Unmastered
מיני-אלבומים Kendrick Lamar
מיקסטייפים C4 • Overly Dedicated
פסקולים Black Panther: The Album
סיבובי הופעות The Damn Tour • The Championships Tour
ערכים קשורים בלאק היפי • טופ דואוג אנטרטיינמנט
משפחה בייבי קים (בן דוד)
קנדריק לאמאר - שירים
Section.80 "HiiiPoWeR"
Good Kid, M.A.A.D City "The Recipe" • "Swimming Pools (Drank)" • "Backseat Freestyle" • "Poetic Justice" • "Bitch, Don't Kill My Vibe" • "Money Trees" • "M.A.A.D City"
To Pimp a Butterfly "I" • "The Blacker the Berry" • "King Kunta" • "Alright" • "These Walls"
Untitled Unmastered "Untitled 07 | Levitate"
Damn "DNA" • "Humble" • "Loyalty" • "Love"
Black Panther "All the Stars" • "King's Dead" • "Pray for Me"
Mr. Morale & the Big Steppers "N95" • "Die Hard" • "Silent Hill" • "The Heart Part 5"
השתתפות בסינגלים "Bad Blood" • "The Greatest" • "Don't Wanna Know" • "Goosebumps"
שירים אחרים "Like That"
פרס ה-BET לאלבום ההיפ-הופ הטוב ביותר
King ‏(2006) • T.I. vs. T.I.P. / Finding Forever ‏(2007) • Tha Carter III ‏(2008) • Paper Trail ‏(2009) • The Blueprint 3 ‏(2010) • My Beautiful Dark Twisted Fantasy ‏(2011) • Watch the Throne ‏(2012) • good kid, m.A.A.d city ‏(2013) • Nothing Was the Same ‏(2014) • 2014 Forest Hills Drive ‏(2015) • Views ‏(2016) • DAMN. ‏(2017) • Everything Is Love ‏(2018) • Astroworld ‏(2019) • Please Excuse Me for Being Antisocial ‏(2020)
הקודם:
2012: פרנק אושן – Channel Orange 		פרס המוזיקה של סול טריין לאלבום השנה
2013: קנדריק לאמאר – Good Kid, M.A.A.D City 		הבא:
2014: ביונסה – Beyoncé
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Good_Kid,_M.A.A.D_City&oldid=38264234"