הסוכנות לביטחון לאומי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
 | |
| מפקדת סוכנות ה-NSA בפורט מיד, מרילנד (1986) | |
| החותמת הרשמית של NSA | |
| מוטו: "מגינים על האומה, מבטיחים את העתיד" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תחום שיפוט |
 ארצות הברית |
| משרד אחראי | משרד ההגנה האמריקאי |
| סוכנות אם | מחלקת ההגנה של ארצות הברית |
| סוכנות בת |
NSA Scientific Advisory Board |
| תאריך הקמה | 4 בנובמבר 1952 |
| סוכנות קודמת | AFSA (סוכנות הביטחון הצבאית, 1949-1952) |
| מנהל | טימותי יו |
| מטה מרכזי | פורט מיד שבמרילנד, ארצות הברית (39°6′32″N 76°46′17″W / 39.10889°N 76.77139°W) |
| עובדים | 30,000 (2012) |
| תקציב | +10 מיליארד דולר אמריקני (הערכה) |
| הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי | |
  | |
הסוכנות לביטחון לאומי (באנגלית: National Security Agency, או בראשי תיבות: NSA) היא סוכנות ביון ממשלתית של ארצות הברית, האחראית על מודיעין אותות (Sigint – Signal Intelligence) – ניטור גלובלי הכולל מעקב אחר אותות אלקטרוניים, איסופם ועיבודם, מעקב אחר תקשורת זרה, ופיתוח דרכי הצפנה ואותות – עבור מודיעין חוץ וביון נגדי. ארגון זה, שהוקם ב-4 בנובמבר 1952 על ידי הנשיא הארי טרומן, הוא חלק ממחלקת ההגנה האמריקאית ומדווח במקביל למנהל המודיעין הלאומי. ה-NSA גם אחראי על הגנת דרכי התקשורת ומערכות המידע הממשלתיות של ארצות הברית מפני חדירה זרה ולוחמת רשת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-NSA הוקם על בסיס AFSA – סוכנות הביטחון של הכוחות המזוינים, שהוקמה ב-20 במאי 1949 לאחר מלחמת העולם השנייה כארגון של מחלקת ההגנה בפיקוד המטות המשולבים, המופקד על מודיעין אלקטרוני ומודיעין אותות ותיאום מבצעי פיצוח צפנים עם יחידות צבא אחרות. אולם לסוכנות לא הייתה השפעה רבה עד להקמת ה-NSA באופן רשמי בנובמבר 1952.[1]
מטה ה־NSA נמצא בפורט מיד שבמרילנד, כ־6 מיילים צפונה מוושינגטון. תמונות מראות כי יש כ־18,000 מקומות חנייה באתר, אך רוב הסברות טוענות שכוח העבודה של ה־NSA הוא בסביבות פי 2 ממספר זה.
ראש הסוכנות לביטחון לאומי הנוכחי הוא הגנרל טימותי יו. ראשי הסוכנות הם בדרך כלל גנרלים או אדמירלים.
החל משנת 1968 הסוכנות מפעילה מרכז המבצעים לביטחון לאומי.
ב-2017 נחשפה לציבור פרשיית דליפת מידע קריטית מה-NSA שהובילה לדליפת כלים ושיטות של הסוכנות שפגעה באופן מהותי ביכולת האיסוף של הסוכנות. לפי ההערכות, כלים אלו הגיעו לידם של The Shadow Brokers ונוצלו למתקפות סייבר.[2]
לאחר ה-11 בספטמבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיגועי 11 בספטמבר היוו נקודת מפנה. חודש וחצי לאחר אירוע הטרור נחקק חוק הפטריוט שאיפשר מעקב, איסוף נתונים והאזנות סתר לשיחות טלפון של אזרחים בארצות הברית. בהמשך, במסגרת תוכנית פריזמה, הוחלט שהמידע שעובר בשרתי מיקרוסופט, יאהו, גוגל, פייסבוק, יוטיוב, סקייפ ואפל יימסר לסוכנות, כלומר לשלטונות ארצות הברית.[3]
בשנת 2014 נחשף שהסוכנות מנצלת תוכנת Dishfire לאיסוף מאות מיליוני הודעות טקסט מדי יום בכל העולם.
ה-NSA בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כגוף ההצפנה העיקרי של ארצות הברית, הסוכנות היוותה השראה לסרטי קולנוע וספרים רבים.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדמות הראשית בספרו של טום קלנסי "סערה אדומה עולה", הגיבור הראשי רוברט טולנד הוא אנליסט NSA המתמחה במודיעין אותות. הארגון גם משחק תפקיד עיקרי בעלילת הספר "שן הנמר". סדרת ספרי תא ספלינטר מתרכזת אף היא בסוכנות NSA ואגף פיקטיבי בו בשם "אשלון השלישית".
- בשנת 1998 פרסם הסופר דן בראון את המותחן "מבצר דיגיטלי", שעלילתו נסובה סביב ארגון זה, כשהמוטו המרכזי שלו הוא "מי ישמור על השומרים".
- בשנת 2002 פרסם הסופר החרדי נחמן גרשונוביץ סדרת ספרים בשם "פתח מילוט" הכוללת שלושה חלקים: 'תופת', 'הישרדות' ו'הפאזל' (א' וב'). בעלילת הסדרה מתוארת ה'מחלקה לטלקומוניקציה ביטחונית' ב-NSA.
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "קונספירציה הדרגתית" מ-2009 מגולל את קורותיה של מערכת מחשב של ה-NSA שיוצאת משליטה.
- "קוד פרוץ" מ-1998 מגולל את ניסיונותיו של ה-NSA למנוע את חשיפתו של צופן ממשלתי חשאי.
- "מת לחיות 4.0" מ-2007 מתמקד בחבלה במערכת המחשוב, שמאתגרת את ה-NSA.
- אחד מהנבלים בסרט "למות ביום אחר" מ-2002 הוא סוכן NSA.
ראשי NSA
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראלף קאנין (נובמבר 1952 – נובמבר 1956)
- ג'ון סמפורד (1956 – נובמבר 1960)
- לורנס פרוסט (1960 – ינואר 1962)
- גורדון בלייק (ינואר 1962 – יוני 1965)
- מרשל קרטר (1965 – אוגוסט 1969)
- נויל גיילור (1969 – 1972)
- סמואל פיליפס (אוגוסט 1972 – אוגוסט 1973)
- לו אלן הבן (1973–1977)
- רוברט ריי אינמן (1977 – אפריל 1981)
- לינקולן פורר (1981 – מאי 1985)
- ויליאם אודום (1985–1988)
- ויליאם סטודמן (1988–1992)
- ג'ון מק'קונל (1992–1996)
- קנת מיניהאן (1996–1999)
- מייקל היידן (מרץ 1999 – 2005)
- קית ב. אלכסנדר (2005–2014)
- מייקל ס. רוג'רס (2014–2018)
- פול נקאסוני (מאי 2018 –פברואר 2024)
- טימותי יו (מפברואר 2024)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הסוכנות לביטחון לאומי (באנגלית)
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית פייסבוק
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית LinkedIn
הסוכנות לביטחון לאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית Goodreads- אתר ה־NSA
- יונתן יעקבזון, לעולם לא תצעדו לבד, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2014
- אוריה כנף, "הצצה נדירה לאחד המקומות החשאיים ביותר באמריקה", באתר וואלה, 16 בדצמבר 2013
שופט בארה"ב פסק כי תוכניות ה-NSA "ככל הנראה אינן חוקתיות", באתר הארץ, 16 בדצמבר 2013- עומר כביר, ה-NSA יכול גם להקשיב לכל שיחות הסלולר שלכם, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2013
- הסוכנות לביטחון לאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fight for Survival בתוך Mathew M Aid, The Seret Sentry: The Untold History of the National Security Agency, Bloomsbury Press, 2009
- ^ גלי פיאלקוב, דיווח: ה-NSA סבל מפריצה "גדולה יותר מסנואודן", באתר "אנשים ומחשבים", 14 בנובמבר 2017
- ^ רועי צזנה, הדרך לחוסר פרטיות רצופה כוונות טובות, בתוך: השולטים בעתיד, ירושלים: כנרת, 2017
| ארגוני ביון בארצות הברית | |
|---|---|
|