למות ביום אחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
למות ביום אחר
Die Another Day
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על ג'יימס בונד מאת איאן פלמינג
בימוי לי טמהורי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ברברה ברוקולי
מייקל ג'י. וילסון
אנטוני וואי
תסריט ניאל פורויס
רוברט וייד
עריכה כריסטיאן וגנר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פירס ברוסנן
האלי ברי
רוזמונד פייק
טובי סטיבנס
ג'ון קליז
ג'ודי דנץ'
מוזיקה דייוויד טטרסאל
צילום דיוויד טטרסול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Eon הפקות עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
מטרו גולדווין מאייר
הקרנת בכורה 22 בנובמבר 2002
משך הקרנה 133 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ריגול, סרט פעולה, סרט הרפתקאות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 142,000,000‏$
הכנסות 431,971,116‏$
הכנסות באתר מוג'ו dieanotherday
סרט קודם העולם אינו מספיק (1999)
סרט הבא קזינו רויאל (2006)
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

למות ביום אחראנגלית: Die Another Day) הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי מסדרת סרטי ג'יימס בונד משנת 2002 בבימויו של לי טמהורי, והסרט האחרון בו מגולם בונד על ידי השחקן פירס ברוסנן.

לאחר שחיבלו במשימתו הסודית נופל 007 (פירס ברוסנן) בשבי הצפון קוריאני, ננטש על יד M ומאבד את דרגתו כסוכן חשאי. לאחר שהוא מעונה, מוחלף בונד בצפון קוריאני שנתפס על ידי המערב. נחוש בדעתו לנקום, מתעמת בונד עם מרגלת מפתה (האלי ברי), סוכנת קרה כקרח (רוזמונד פייק) ומיליארדר מפוקפק ביותר (טובי סטיבנס) שעיסוקו יהלומים אך סודו הוא נשק לוויני קטלני המסוגל להרוס את העולם.

את שיר הנושא לסרט, הנקרא גם הוא Die Another Day, שרה מדונה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס בונד מגיע לבסיס צבאי שנמצא על חוף בצפון קוריאה, על מנת להרוג את קולונל טן-סן מון, איש צבא צפון קוריאני הסוחר ביהלומי דמים בתמורה לכלי נשק באופן לא חוקי. לאחר שזאו, עוזרו של הקולונל, מגלה כי ג'יימס הוא סוכן בריטי, הקולונל בורח ברחפת. בונד מפעיל את מטען החבלה שהיה במזוודה היהלומים, ומהפיצוץ מושחתים פניו של זאו. בונד רודף אחרי הקולונל ברחפת אחרת, ובמהלך המרדף הקולונל נופל במפל, דבר שגורם לבונד ולאביו של הקולונל, גנרל מון, לחשוב שהוא מת. בונד נתפס על ידי חייליו של גנרל מון, והם כולאים אותו.

אחרי 14 חודשים של עינויים (שמוצגים בקצרה תוך כדי שיר הפתיחה), בונד נמסר חזרה בחילופי שבויים, בהם הצד הצפון-קוריאני מקבלים את זאו שנתפס. הוא מסומם ונלקח לפגוש את M, שמודיעה לו שהוא איבד את מעמדו כסוכן 00 חשאי, בשל אמונתה שהוא הדליף מידע תחת לחץ. בונד, ששומע ממנה שזאו השתחרר בגללו, מחליט להתחמק מהאבטחה של M ולנסוע להונג-קונג להשלים את משימתו. בעזרת סוכן מודיעין סיני, הוא מגלה שזאו נצפה בקובה ונוסע לשם.

בהוואנה שבקובה פוגש בונד סוכן אמריקאי רדום, בעל מפעל סיגרים, ובאמצעותו הוא מגלה שזאו מאושפז באי לוס-אורגנוס במרפאת ריפוי גנטי, בה אנשים יכולים לשנות את המראה שלהם בעזרת שינוי ה-DNA. בהגיעו לחוף הסמוך לאי פוגש בונד אשה יפהפייה בשם ג'ינקס, והם מבלים לילה סוער יחד. לפנות בוקר הוא מבחין בה נוסעת למרפאה, ונוסע לשם בעצמו בעקבות זאו.

בהגיעו למרפאה מגלה בונד את זאו. מתחיל ביניהם מאבק, שבסופו זאו בורח במסוק, אז גם מגלה בונד שהאשה עמה בילה את הלילה רודפת אחרי זאו ומנסה לחסל אותו, וכשהיא נכשלת במשימתה היא קופצת למים ונאספת על ידי ספינת משמר הממתינה לה.

בונד מוצא את השרשרת של זאו, ומגלה בתוכה יהלומי דמים מאפריקה, שנושאים את הסמל של חברת היהלומים בבעלות המיליארדר הבריטי המסתורי גוסטב גרייבס. בונד חוזר ללונדון, ופוגש את גרייבס במועדון סייף עם המנהלת האישית שלו, סייפת אולימפית בשם מירנדה פרוסט. בונד וגרייבס מנהלים תחרות סייף המתדרדרת במהירות לקרב חרבות אלים. בונד מנצח בקרב, וגרייבס מתייחס לכך כאילו זה היה רק ספורט ומזמין את בונד לתצוגה מדעית חשובה שלו באיסלנד. M מחליטה לשחזר את תואר ה-00 של בונד, מכיוון שלדעתה עכשיו הוא יכול להועיל לשירות. במקביל היא שולחת את מירנדה פרוסט, שמתברר שהיא סוכנת MI6 סמויה העוקבת אחרי גרייבס, להשגיח על משימתו של בונד באיסלנד.

הכנס המדעי באיסלנד מתקיים בארמון קרח שהוקם לכבוד האירוע. בונד פוגש שם את ג'ינקס, והם יוצאים יחד להדגמה המדעית - גרייבס חושף את הלווין שברשותו, איקרוס, שביכולתו לקלוט אור מהשמש ולפזר אותו על גבי שטח נרחב ובכך להאיר את המקומות החשוכים ביותר ולסייע לחקלאות. לאחר ההדגמה בונד וג'ינקס מתגנבים בנפרד למרכז הפיקוד של גרייבס. ג'ינקס נתפסת על ידי זאו ובונד ניצל על ידי מירנדה פרוסט, שמבלה איתו את הלילה. בהמשך הלילה ג'ינקס משוחררת על ידי בונד, וחושפת בפניו שהיא סוכנת NSA. לאחר שבונד רואה את גרייבס וזאו מתחבקים ומדברים, הוא מבין כי גרייבס הוא קולונל מון שעבר שינוי DNA במרפאה בקובה ואימץ לו זהות חדשה. בונד מתעמת עם גרייבס אך מגלה כי פרוסט היא בעצם סוכנת כפולה ושהיא זאת שחפשה את זהותו בצפון קוריאה וגרמה למעצרו. בונד מצליח להימלט מהמתקן, להפיל על זאו נברשת קרח ולהרוג אותו, ולהציל את ג'ינקס הכלואה מטביעה בארמון הקרח.

בונד וג'ינקס נוסעים למרכז הפיקוד של נאטו בגבול בין צפון ודרום קוריאה, ונשלחים למעקב אחרי גרייבס וצוותו בבסיס צבאי בתוך צפון קוריאה. הם מצליחים לעלות על מטוס הפיקוד והשליטה שלו, שם הם מגלים שגרייבס חטף את אביו הגנרל מון. גרייבס מגלה את זהותו החדשה לאביו, וגם את תוכניתו לסלול בעזרת איקרוס מסלול לחיילים שלו לפלוש לקוריאה הדרומית. אביו המזועזע מנסה לעצור אותו, אך הוא נרצח על ידי בנו שלו. MI6 שולחים טיל גרעיני אל איקרוס על מנת להשמיד אותו, אך איקרוס משמיד אותו בשמיים.

קרב יריות מתפתח במטוס, וכתוצאה ממנו חלונות המטוס נפרצים והוא מתחיל לאבד גובה ולהתפרק. במהלך ההתרסקות גרייבס נאבק בבונד בעוד פרוסט נאבקת בג'ינקס. ג'ינקס מצליחה להרוג את פרוסט, וגרייבס מכניע את בונד ומנסה לברוח במצנח. בונד פותח לגרייבס את המצנח ברגע לא נכון, דבר הגורם לגרייבס להישאב למדחף המטוס ולהיהרג. עם מותו של גרייבס, פעולתו של איקרוס נפסקת.

בונד וג'ינקס מצליחים להימלט מהמטוס במסוק מלא יהלומים רגע לפני ההתרסקות, ובורחים לבקתה מבודדת שם הם נהנים מרומנטיקה בין הררי יהלומים, לפני שייאלצו להחזיר אותם.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו באולפנים בלונדון ב-11 בינואר 2002. הסרט צולם בעיקר בממלכה המאוחדת, איסלנד והעיר קדיס שבספרד. הפסקול בסרט הולחן על ידי דייוויד ארנולד ושיר הנושא בוצע על ידי מדונה. השיר היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס פטל הזהב.

הפצת הסרט וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה התקיימה ב-18 בנובמבר 2002 באלברט הול שבלונדון, בנוכחות אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת והנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, דבר שהפך את הסרט לסרט שני בנוכחות המלכה, לאחר אתה חי רק פעמיים משנת 1967. הסרט היה הרווחי ביותר בתולדות הסדרה עד צאת הסרט קזינו רויאל, והשישי בשנת 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא למות ביום אחר בוויקישיתוף