לדלג לתוכן

STS-127

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-127
יושבים: פולנסקי מימין, הרלי משמאל. עומדים, החל מימין: קופרה, מרשברן, פאייט, קסידי, וולף.
יושבים: פולנסקי מימין, הרלי משמאל. עומדים, החל מימין: קופרה, מרשברן, פאייט, קסידי, וולף.
נתוני משימה
מטרה מרכזית

להשלים הרכבת מודול "קיבו" של חחנת החלל, להחליף חלק מחברי משלחת מס' 20 לתחנת החלל בין-לאומית ולשחרר למסלול מספר לוויינים.

כן = 39A
מעבורת אנדוור
כן שיגור כן שיגור 39A עריכת הנתון בוויקינתונים
שיגור 15 ביולי 2009
נחיתה 31 ביולי 2009
משך המשימה 15 ימים, 16 שעות, 44 דקות ו-58 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 13,645 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 248
אפהליון 351 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 344 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 91.48 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 226 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלות
אורך מסע 10,537,748 ק"מ
תחנת עגינה תחנת החלל הבין-לאומית
תאריך עגינה 17 ביולי 2009
תאריך עזיבה 28 ביולי 2009
צוות
אנשי צוות מארק ל. פולנסקי, תומאס מרשברן, דיוויד וולף, טים קופרה, ז'ולי פאייט, דוגלאס ג. הרלי, כריסטופר קסידי, קואיצ'י וקאטה עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-125
משימה הבאה
STS-128
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 35633 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2009-038A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-127, היא המשימה ה-127 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, המריאה ב-15 ביולי 2009 אחרי שתוכננה להמריא ביוני אותה שנה ומאז נדחה שיגורה 6 פעמים. שניים מהעיכובים נבעו מדליפה של גז מימן בזמן התדלוק וארבעה מפאת מזג האוויר. המעבורת נחתה במרכז החלל קנדי ב-31 ביולי.

מטרות הטיסה היו להשלים הרכבת מודול "קיבו" של חחנת החלל, להחליף חלק מחברי משלחת מס' 20 לתחנת החלל בין-לאומית ולשחרר למסלול מספר לוויינים.

צוות המעבורת נבחר ב־11 בפברואר 2008.

צוות גיבוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סופת ברקים פוגעת בכן השילוח ב-11 ביולי 2009 וגורמת לעיכוב נוסף

משימה זו הביאה אל תחנת החלל הבינלאומית את החלק החשוף של מודול הניסויים היפני "קיבו", הכולל לוח ועליו מותקנים ניסויים שונים, וכן חלק נוסף של מודול הלוגיסטיקה עבור הניסויים היפניים בתחנה. בכך הושלם הקומפלקס היפני בתחנה. זוהי הטיסה ה-29 של מעבורת חלל אל התחנה.

האסטרונאוטים גם החליפו שש סוללות על קורה P6 של התחנה, והביאו מספר חלקי חילוף. המעבורת גם שיגרה שני מיקרו-לוויינים של מעבדת המחקר של הצי האמריקאי, המיועדים לבצע מחקרים על צפיפות האטמוספירה, ולשמש מטרות מבחן למערכות עקיבה קרקעיות[1], ושני מיקרו לוויינים של סטודנטים באוניברסיטאות מטקסס.

זוהי טיסתם הראשונה לחלל של הרלי, קסידי, מרשברן וקופרה. פאייט כבר הייתה על תחנת החלל הבינלאומית בשנת 1999, במשימה STS-96, בשלבי בנייתה הראשונים. היא אמורה להפעיל את הזרוע הרובוטית של התחנה, אף היא מתוצרת קנדה, במהלך המשימה. היא גם שימשה כמהנדסת הטיסה של המעבורת.

במשימה זו, לראשונה, היו שני קנדים על תחנת החלל הבינלאומית - ז'ולי פאייט, ורוברט ת'ירסק, ששוגר אל התחנה במשימת סויוז TMA-15 ב-27 במאי 2009. ביחד עם ששת אנשי הצוות של התחנה, היו עליה מספר שיא של 13 טייסי חלל - 11 אסטרונאוטים ושני קוסמונאוטים.

שלבים מקדימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעבורת בכן הניסוי B39

ב-31 במאי 2009 הועברה המעבורת מכן שיגור B39 (מקום בו נערכו בה תיקונים) לכן השיגור A39 ממנו תוכנן לשגרה. תנאי מזג אוויר גרועים מנעו את השיגור הראשון ומאז נדחה השיגור עוד מספר פעמים.

יום הטיסה הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונת השיגור

ב-15 ביולי 2009 בשעה 18:30 לפי שעון מזרח ארצות הברית (01:03 של ה-16 בחודש לפי שעון ישראל), שוגרה מעבורת החלל אנדוור, ערב יום השנה ה-40 לשיגור ההיסטורי של אפולו 11, החללית המאוישת הראשונה שנחתה על הירח. במהלך השיגור, מצלמות מעקב זיהו מספר שברים נופלים משכבת הבידוד שעל מכל הדלק החיצוני של המעבורת, ופוגעים במגן החום שעל גחון המעבורת. אירועים אלה הם שיגרתיים בשיגורי המעבורת, והמהנדסים יבדקו אם הם גרמו לנזק משמעותי או לא.

יום הטיסה השני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך היום התברר שהשברים שנפלו ממכל הדלק, ניתקו ממנו לאורך מספר שברי אורך בשכבת הבידוד, תבנית שלא נראתה בשיגורים קודמים. בעת ההתפרקות, המעבורת כבר הייתה בגובה בו האוויר דליל מכדי שהשברים יצברו תנופה ויגרמו לנזק, אך ייתכן ששיגורים קרובים יידחו עד שהתופעה תיבדק. מלבד זאת, היום הוקדש לסריקה חיצונית של מגן החום בעזרת חיישני לייזר שהותקנו על הזרוע הרובוטית של המעבורת, נוהל קבוע מאז אסון מעבורת החלל קולומביה.

יום הטיסה השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת אנדוור עגנה בתחנת החלל בשעות אחה"צ (שעון קיץ מזרח ארה״ב) של יום שישי, 17 ביולי. העגינה בוצע למודול "הרמוני". בעותה עת התחנת החלל פעלה משלחת מס' 20 לתחנת החלל בין-לאומית. הצוהר בין שני הרכבים נפתח כשעתיים מאוחר יותר. במקרה, זהו יום השנה ה-34 לעגינה הראשונה של חללית אפולו אמריקאית עם חללית סויוז רוסית, במשימת אפולו-סויוז.

בשעות הערב הפעילה המעבורת, המחוברת לתחנת החלל, את מנועיה, כדי להרים את תחנת החלל למסלול גבוה בכ-1.6 ק"מ, על מנת להתחמק מפיסת אשפת חלל שזוהתה על ידי מכ"ם קרקעי במסלול קרוב מדי למסלול התחנה, ואשר היה עלול לפגוע בה בשעות המוקדמות של היום הבא.

בסוף היום עברו האסטרונאוטים וולף וקופרה לישון במנעל האוויר "קווסט" בלחץ אוויר נמוך יותר, כדי להרגיל את גופם ללחץ הנמוך יותר שבחליפות החלל. ביום הבא הם עתידים לצאת לפעילות חוץ רכבית כדי להתקין את הרכיב היפני החדש שהביאה המעבורת לתחנת החלל.

יום הטיסה הרביעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעילות חוץ רכבית שנמשכה חמש שעות וחצי, התקינו האסטרונאוטים וולף וקופרה את הרכיב האחרון של מעבדת החלל היפנית קיבו, שהביאה עמה המעבורת. במשימה סייעו להם אסטרונאוטים אחרים, שהפעילו את הזרועות הרובוטיות של המעבורת והתחנה. לאחר מכן פנו להתקנת משטחי אחסון לחלקי חילוף על חלקה החיצוני של התחנה, ביניהם משטח אחסון שהובא במשימה STS-119, אך באותה משימה לא הצליחו לפרוס אותו. הפעם, בעזרת כלי מיוחד שפותח לצורך זה, המשטח נפרס בהצלחה.

עקב מיקום שגוי של המיקרופון בקסדתו של קופרה, זרם אוויר שטף אותו במהלך הליכת החלל, וגרם לרחשי רקע. אך הדבר לא פגע בפעילות.

במהלך היום הגיע צוות הקרקע למסקנה שאין צורך לבצע בדיקה חוזרת למגן החום של המעבורת, ושברי הבידוד שנפלו ממכל הדלק החיצוני בזמן השיגור לא יצרו סיכון לשובה של המעבורת.

ימי הטיסה החמישי והשישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום החמישי הוקדש להכנות לקראת היום הבא, שכללו הוצאת ציוד מתא המטען של המעבורת בעזרת הזרועות הרובוטיות של המעבורת והתחנה.

במהלך הליכת חלל שנמשכה קרוב לשבע שעות ביום הטיסה השישי, האסטרונאוטים וולף ומרשברן התקינו על הצד החיצוני של תחנת החלל את חלקי החילוף שהוצאו ביום הקודם. חלקים אלה ישמשו את התחנה לאחר תום תוכנית מעבורת החלל בשנה הבאה. מצלמה שהייתה אמורה להיות מותקנת על המעבדה היפנית במהלך הפעילות לא הותקנה עקב מחסור בזמן. בין החלקים שהותקנו מערכת קירור ומנוע רזרבי עבור הזרוע הרובוטית.

אחד משני מתקני האסלה של התחנה, שהתקלקל ביום הקודם, ואילץ את 13 אנשי הצוות להסתפק במתקן השני ובשירותים של המעבורת, תוקן במהלך הבוקר.

ימי הטיסה השביעי והשמיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הטיסה השביעי השתמשו האסטרונאוטים בזרועות הרובוטיות כדי להעביר מנשא ניסויים יפני מתא המטען של המעבורת אל החלק החשוף של "קיבו", שהותקן מוקדם יותר. הניסויים יועברו באופן קבוע אל קיבו באחד הימים הקרובים. הם כוללים התקן תקשורת חלל, מצפה קרני רנטגן ומחקר על השפעת החלל על רכיבים אלקטרוניים.

הליכת החלל שתוכננה ליום השמיני, שנועדה להחליף חלק מן הסוללות של תחנת החלל, קוצרה עקב תקלה בחליפת החלל של קסידי. צוות הקרקע שם לב שרמות הפחמן הדו-חמצניֿ בחליפה שלו גבוהות מן הרגיל, והורו לו ולשותפו להליכת החלל, וולף, לחזור אל תוך התחנה. ככל הנראה מקור התקלה במסננים המסננים את הפחמן הדו-חמצני מן האוויר. רק שתיים מארבע הסוללות הוחלפו כתוצאה מן התקלה. משקל כל סוללה כ-166 ק"ג וגודלה כגודל מקרר ביתי.

בנוסף, הסירו האסטרונאוטים כיסויי בידוד ממספר ניסויים יפניים בחלק החיצוני של המודול היפני "קיבו", והוסיפו בידוד למספר כבלי חשמל, שיאפשרו למשימות מעבורת עתידיות להתחבר אל רשת החשמל של התחנה כדי לחסוך בסוללות של המעבורת.

זו הייתה הליכת החלל השביעית של וולף, והראשונה של קסידי.

ימי הטיסה התשיעי והעשירי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך היום התשיעי דנו האסטרונאוטים קסידי ומרשברן עם צוות הקרקע על תכנון שתי הליכות החלל הנותרות, כדי לבצע בהן את המשימות שלא בוצעו ביום הקודם עקב התקלה בחליפת החלל. בנוסף, הניסויים היפניים הותקנו באופן קבוע על חלקו החיצוני של המודול היפני "קיבו", בעזרת הזרוע הרובוטית היפנית המוצמדת למודול זה. זו הייתה הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בזרוע היפנית.

במהלך היום הגיע צוות הקרקע למסקנה שמקור התקלה בחליפת החלל של קסידי היא פעילות נמרצת מדי, שגרמה לפליטה של פחמן דו-חמצני בכמות גדולה מכפי שהמסננים יכלו לסנן. קסידי הוא לוחם של אריות הים בעברו, ובכושר גופני גבוה מרוב האסטרונאוטים.

ביום העשירי קסידי ומרשברן יצאו מן התחנה והשלימו את החלפת הסוללות של המערך הסולרי שבקצה השמאלי של הקורה הראשית של התחנה, במהלך הליכת חלל שנמשכה יותר משבע שעות. תפקיד הסוללות הוא לספק חשמל לתחנה כאשר היא מוסתרת מן השמש על ידי כדור הארץ, והמערך הסולרי לא יכול לייצר חשמל.

יום הטיסה השלושה עשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הליכת חלל שנמשכה מעט פחות מחמש שעות, השלימו האסטרונאוטים קסידי ומרשברן מספר משימות שלא הספיקו לבצע בהליכות החלל הקודמות, מקוצר זמן. הם חיווטו מחדש כבלי חשמל עבור מערכת ייצוב אמריקאית, והידקו בידוד רופף על רובוט תחזוקה מתוצרת קנדה. לאחר מכן, הוסיפו שתי מצלמות אל המשטח החיצוני של המודול היפני "קיבו". כמו כן, התקינו מעקי אחיזה על המודול היפני וקשרו מספר כבלי חשמל חיצוניים.

יום הטיסה הארבעה עשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת החלל הבינלאומית כפי שנראתה מן המעבורת, לאחר שעזבה את התחנה. על הפנל הסולרי בצד ימין ניתן לראות את צילה של המעבורת.

המעבורת עזבה את תחנת החלל, ביצעה הקפה סביבה כדי לצלם את חלקה החיצוני, והחלה בהכנות לקראת נחיתה בעוד יומיים.

יום הטיסה החמישה עשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך יום זה ביצע צוות המעבורת סריקה חוזרת של מגן החום של המעבורת, כדי לוודא שלא נפגע מפסולת חלל או מיקרומטאוריטים במהלך השהייה בחלל. בינתיים, חללית מטען בלתי מאוישת מדגם פרוגרס הגיעה אל התחנה, לאחר ששוגרה מקוסמודרום בייקונור לפני יומיים.

יום הטיסה השישה עשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרונאוט היפני קואיצ'י וקאטה, שבילה ארבעה חודשים וחצי על תחנת החלל ויחזור לכדור הארץ עם האנדוור, התראיין לסוכנות הידיעות Associated Press. בין היתר, דיבר על הבגדים המיוחדים שפותחו עבורו ביפן, העשויים מאריג אנטי-בקטריאלי, שמונע היווצרות ריחות רעים גם לאחר שימוש ממושך.

המעבורת שיגרה במהלך היום שני זוגות לווייני מחקר קטנים. הזוג הראשון נבנה על ידי תלמידים באוניברסיטת טקסס באוסטין ואוניברסיטת טקסס A&M, ונועד לבדוק יכולות פגישה אוטונומית. הזוג השני נבנה על ידי מעבדת המחקר של צי ארצות הברית, ונועד לבדוק את צפיפות האטמוספירה של כדור הארץ. בנוסף, נבדקו משטחי ההיגוי האווירודינמיים של המעבורת, ורקטות הניהוג שלה. רקטת ניהוג אחת לא פעלה, אך הדבר לא יפגע ביכולתה של המעבורת לנחות.

יום הטיסה השבעה עשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת נחתה בשלום במרכז החלל קנדי בפלורידה, ללא עיכובים, בשעה 10:48 בבוקר שעון קיץ מזרח ארצות הברית.

פעילות חוץ רכבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פעילות חוץ רכבית
אסטרונאוטים החלה הסתיימה משך המשימה
הליכת החלל הראשונה דוויד וולף
טימותי קופרה
18 ביולי
16:19 UTC
18 ביולי
21:51 UTC
5 שעות ו-32 דקות תחילת הוספת חלקים נוספים למודול קיבו
הליכת החלל השנייה דוויד וולף
תומאס מרשברן
20 ביולי
15:27 UTC
20 ביולי
22:20 UTC
6 שעות ו-53 דקות העברת חלקי חילול מתא המעבורת ליחידת איחסון חיצונית ESP-3.
הליכת החלל השלישית דוויד וולף
כריסטופר קסידי
22 ביולי
14:32 UTC
22 ביולי
20:31 UTC
5 שעות ו-50 דקות המשך הרחבת מודול "קיבו", החלפת 2 סוללות מצברים במבנה מסבך P6
הליכת החלל הרביעית כריסטופר קסידי
תומאס מרשברן
24 ביולי
13:54 UTC
24 ביולי
21:06 UTC
7 שעות ו-12 דקות המשך סוללות מצברים במבנה מסבך P6 - הוחלפו עוד 4 יחידות
הליכת החלל החמישית כריסטופר קסידי
תומאס מרשברן
27 ביולי
11:33 UTC
27 ביולי
16:27 UTC
4 שעות ו-54 דקות סיום הרחבת מודול "קיבו"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-127 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Donna McKinney,‏ NRL's ANDE-2 to launch aboard STS-127, באתר EurekAlert!‏ 11 במאי 2009