סויוז TMA-15
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| כן שיגור | מס' 1, קוסמודרום בייקונור | ||
| שיגור | 27 במאי 2009 10:34 UTC | ||
| נחיתה |
1 בדצמבר 2009 07:17 UTC 51°06′N 67°17′E / 51.100°N 67.283°E | ||
| מספר קטלוג לוויינים | 35010 | ||
| מאגר המידע הלאומי | 2009-030A | ||
| נתוני חללית | |||
| משגר |
סויוז-FG  | ||
| נתוני מסלול | |||
| אפהליון |
414 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
151 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
90.16 דק' | ||
| נטיית מסלול |
100,000.2 מעלה | ||
| תחנת עגינה | תחנת החלל הבינלאומית | ||
| תאריך עגינה | 29 במאי 2009 | ||
| תאריך עזיבה | 1 בדצמבר 2009 | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
רומן רומננקו, פרנק דה ווין, רוברט תרסק | ||
 | |||
| מימין לשמאל: דה ווין, רומננקו, ת'ירסק | |||
| משימות קשורות | |||
| |||
  | |||
סויוז TMA-15 (ברוסית: Союз ТМА-15) היא חללית סויוז ששוגרה ב-27 במאי 2009 מקוסמודרום בייקונור[1]. החללית שוגרה למפגש עם תחנת החלל הבינלאומית כשעל סיפונה 3 אנשי צוות - הקוסמונאוט רומן רומננקו, והאסטרונאוטים פרנק דה ווין הבלגי מסוכנות החלל האירופית, ורוברט ת'ירסק מסוכנות החלל הקנדית.
החללית הגיעה אל תחנת החלל הבינלאומית ב-29 במאי[2], ולראשונה צוות תחנת החלל מונה שישה אסטרונאוטים קבועים. גודל זה התאפשר עם התקנת מתקן מיחזור מים, שהובא במשימת STS-126, הממחזר שתן ולחות מן האוויר ומייצר מהם מי שתייה. במשימה זו לראשונה היה ייצוג לחמש סוכנויות החלל המפעילות את התחנה - הרוסית, האמריקאית, הקנדית, האירופית והיפנית.
כאשר מפקד התחנה, גנאדי פדאלקה, חזר לכדור הארץ באוקטובר 2009, היה פרנק דה ווין המפקד האירופי הראשון של התחנה.
סויוז TMA-15 נשארה על תחנת החלל עד 1 בדצמבר 2009.
הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות ששוגר:
רומן רומננקו - מפקד
פרנק דה ווין - מהנדס טיסה
רוברט ת'ירסק - מהנדס טיסה
צוות שחזר:
- רומן רומננקו - מפקד
- פרנק דה ווין - מהנדס טיסה
- רוברט ת'ירסק - מהנדס טיסה
צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דמיטרי קונדרטייב - מפקד[3]
אנדרה קוייפר - מהנדס טיסה- כריס הדפילד - מהנדס טיסה
תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית "סויוז TMA-14" שוגרה ב-27 במאי 2009 מקוסמודרום בייקונור הנמצא בשטח קזחסטן ומנוהל על ידי רוסיה. החללית הגיעה אל תחנת החלל הבין-לאומית ב-29 במאי[4]. באותה עת בתחנת החלל שהה משלחת מס' 19 בפיקוד גנאדי פדאלקה. ביחד עם צוות "סויוז TMA-15" הם הרכיבו משלחת מס' 20 לתחנת החלל בין-לאומית שלראשונה מונה שישה אסטרונאוטים קבועים. גודל זה התאפשר עם התקנת מתקן מיחזור מים, שהובא במשימת STS-126, הממחזר שתן ולחות מן האוויר ומייצר מהם מי שתייה. הישג נוסף של משימה זו הוא שבעקבות הגעתה לתחנת החלל, היה בה לראשונה ייצוג לחמש סוכנויות החלל הראשיות המפעילות את התחנה - הרוסית, האמריקאית, הקנדית, האירופית והיפנית.
כאשר מפקד התחנה, גנאדי פדלקה, חזר לכדור הארץ באוקטובר 2009, היה פרנק דה ווין המפקד האירופי הראשון של התחנה.
סויוז TMA-15 נשארה על תחנת החלל עד 1 בדצמבר 2009 כחללית חירום כאשר היא חזרה לכדור הארץ עם צוות זהה לצוות ההמראה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבי בליזובסקי, צוות תחנת החלל יוכפל לאחר שיגור הסויוז היום, באתר "הידען", 27 במאי 2009
- ^ אבי בליזובסקי, הסויוז הגיעה לתחנה, באתר "הידען", ,30 במאי 2009
- ^ יומן המשימה, באתר שגרירות רוסיה בבלגיה
- ^ אבי בליזובסקי, הסויוז הגיעה לתחנה, באתר "הידען", ,30 במאי 2009
