סויוז TMA-15
נתוני משימה | |||
---|---|---|---|
כן שיגור | מס' 1, קוסמודרום בייקונור | ||
שיגור | 27 במאי 2009 10:34 UTC | ||
נחיתה |
1 בדצמבר 2009 07:17 UTC 51°06′N 67°17′E / 51.100°N 67.283°E | ||
מספר קטלוג לוויינים | 35010 | ||
מאגר המידע הלאומי | 2009-030A | ||
נתוני חללית | |||
משגר |
סויוז-FG ![]() | ||
נתוני מסלול | |||
אפהליון |
414 ק"מ (כדור הארץ) ![]() | ||
פריהליון |
151 ק"מ (כדור הארץ) ![]() | ||
זמן הקפה |
90.16 דק' ![]() | ||
נטיית מסלול |
100,000.2 מעלה ![]() | ||
תחנת עגינה | תחנת החלל הבינלאומית | ||
תאריך עגינה | 29 במאי 2009 | ||
תאריך עזיבה | 1 בדצמבר 2009 | ||
צוות | |||
אנשי צוות |
רומן רומננקו, פרנק דה ווין, רוברט תרסק ![]() | ||
![]() | |||
מימין לשמאל: דה ווין, רומננקו, ת'ירסק | |||
משימות קשורות | |||
| |||
![]() ![]() |
סויוז TMA-15 (ברוסית: Союз ТМА-15) היא חללית סויוז ששוגרה ב-27 במאי 2009 מקוסמודרום בייקונור[1]. החללית שוגרה למפגש עם תחנת החלל הבינלאומית כשעל סיפונה 3 אנשי צוות - הקוסמונאוט רומן רומננקו, והאסטרונאוטים פרנק דה ווין הבלגי מסוכנות החלל האירופית, ורוברט ת'ירסק מסוכנות החלל הקנדית.
החללית הגיעה אל תחנת החלל הבינלאומית ב-29 במאי[2], ולראשונה צוות תחנת החלל מונה שישה אסטרונאוטים קבועים. גודל זה התאפשר עם התקנת מתקן מיחזור מים, שהובא במשימת STS-126, הממחזר שתן ולחות מן האוויר ומייצר מהם מי שתייה. במשימה זו לראשונה היה ייצוג לחמש סוכנויות החלל המפעילות את התחנה - הרוסית, האמריקאית, הקנדית, האירופית והיפנית.
כאשר מפקד התחנה, גנאדי פדאלקה, חזר לכדור הארץ באוקטובר 2009, היה פרנק דה ווין המפקד האירופי הראשון של התחנה.
סויוז TMA-15 נשארה על תחנת החלל עד 1 בדצמבר 2009.
הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות ששוגר:
רומן רומננקו - מפקד
פרנק דה ווין - מהנדס טיסה
רוברט ת'ירסק - מהנדס טיסה
צוות שחזר:
רומן רומננקו - מפקד
פרנק דה ווין - מהנדס טיסה
רוברט ת'ירסק - מהנדס טיסה
צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמיטרי קונדרטייב - מפקד[3]
אנדרה קוייפר - מהנדס טיסה
כריס הדפילד - מהנדס טיסה
תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית "סויוז TMA-14" שוגרה ב-27 במאי 2009 מקוסמודרום בייקונור הנמצא בשטח קזחסטן ומנוהל על ידי רוסיה. החללית הגיעה אל תחנת החלל הבין-לאומית ב-29 במאי[4]. באותה עת בתחנת החלל שהה משלחת מס' 19 בפיקוד גנאדי פדאלקה. ביחד עם צוות "סויוז TMA-15" הם הרכיבו משלחת מס' 20 לתחנת החלל בין-לאומית שלראשונה מונה שישה אסטרונאוטים קבועים. גודל זה התאפשר עם התקנת מתקן מיחזור מים, שהובא במשימת STS-126, הממחזר שתן ולחות מן האוויר ומייצר מהם מי שתייה. הישג נוסף של משימה זו הוא שבעקבות הגעתה לתחנת החלל, היה בה לראשונה ייצוג לחמש סוכנויות החלל הראשיות המפעילות את התחנה - הרוסית, האמריקאית, הקנדית, האירופית והיפנית.
כאשר מפקד התחנה, גנאדי פדלקה, חזר לכדור הארץ באוקטובר 2009, היה פרנק דה ווין המפקד האירופי הראשון של התחנה.
סויוז TMA-15 נשארה על תחנת החלל עד 1 בדצמבר 2009 כחללית חירום כאשר היא חזרה לכדור הארץ עם צוות זהה לצוות ההמראה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבי בליזובסקי, צוות תחנת החלל יוכפל לאחר שיגור הסויוז היום, באתר "הידען", 27 במאי 2009
- ^ אבי בליזובסקי, הסויוז הגיעה לתחנה, באתר "הידען", ,30 במאי 2009
- ^ יומן המשימה, באתר שגרירות רוסיה בבלגיה
- ^ אבי בליזובסקי, הסויוז הגיעה לתחנה, באתר "הידען", ,30 במאי 2009