Sunday Bloody Sunday (שיר של U2)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Sunday Bloody Sunday"
סינגל בביצוע U2
מתוך האלבום War
יצא לאור 21 במרץ 1983
פורמט תקליט, תקליטור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הקלטה אולפני וינדמיל ליין (דבלין)
סוגה פוסט-פאנק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 4:40
חברת תקליטים איילנד רקורדס, פוליאסטר
כתיבה U2
לחן לארי מולן ג'וניור, אדם קלייטון, דה אדג', בונו עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה סטיב ליליווייט
כרונולוגיית סינגלים של U2
"Two Hearts Beat as One"
(1983)
"Sunday Bloody Sunday"
(1983)
"40"
(1983)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Sunday Bloody Sunday"עברית: "יום ראשון העקוב מדם") הוא שיר של להקת הרוק האירית U2. זהו השיר הפותח של האלבום שלהם War מ-1983 והוא יצא כסינגל השלישי מהאלבום ב-21 במרץ 1983 בהולנד ובגרמניה המערבית. זהו אחד מהשירים הכי פוליטיים של U2 והמילים שלו מתארות את האימה שחש צופה בסכסוך בצפון אירלנד. השיר בעיקר מתרכז בתקרית יום ראשון העקוב מדם שהתרחשה ב-1973 בדרי ובה חיילים בריטים ירו והרגו מפגינים לא חמושים למען זכויות אזרח. יחד עם השיר "New Year's Day", השיר הזה עזר ל-U2 להגיע לקהל רחב יותר של מאזינים. הוא התקבל היטב באופן כללי על ידי המבקרים.

כתיבה והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Sunday Bloody Sunday" התחיל מריף גיטרה ומילים שכתב הגיטריסט דה אדג' ב-1982. בזמן שהסולן בונו ואשתו אלי יוסון היו בירח דבש בג'מייקה, דה אדג' עבד באירלנד על מוזיקה לאלבום הבא של הלהקה. לאחר ויכוח עם חברה שלו ותקופה שבה הרגיש ספק ביכולות כתיבת השירה שלו, דה אדג' "הרגיש מדוכא... ותיעל את הפחד ואת התסכול ואת התיעוב העצמי שלו לקטע מוזיקה".[1] לאחר שבונו שכתב את המילים, הלהקה הקליטה את השיר באולפני וינדמיל ליין בדבלין. כנר מקומי בשם סטיב ויקהאם פנה לדה אדג' בוקר אחד בתחנת אוטובוס ושאל אם U2 צריכה כנר באלבום הבא שלה. ויקהאם הקליט את הכינור האלקטרוני שלו שנכנס לשיר.[1]

המילים לשיר הושפעו ממפגש עם תומכי הצבא האירי הרפובליקני בניו יורק.[2] כגימיק שיווקי, המנהל של U2, פול מקגינס, ארגן שהלהקה תופיעה בתהלוכת יום פטריק הקדוש בניו יורק ב-1982. עם זאת, הוא מאוחר יותר גילה שיש אפשרות שבובי סנדס, אשר מת מרעב משביתת רעב ופעל בצבא האירי הרפובליקני הזמני בשנה הקודמת, יהיה מרשל של כבוד בתהלוכה. מכיוון שהם הרגישו שהטקטיקות של הצבא האירי הרפובליקני האריכו את הלחימה בצפון אירלנד, מקגינס וחברי הלהקה החליטו לא להשתתף בתהלוכה. מקגינס נפגש עם אחד ממארגני התהלוכה בבר בניו יורק כדי לארגן את הביטול, ונכנס לדיון נוקב איתו על הצבא האירי הרפובליקני. מקגינס אמר שהמארגן "ביקש ממני כל הזמן לשמור על קול נמוך מכיוון שהמקום היה מלא בשוטרי ניו יורק - שוטרים אירים - והוא חשב שאני אגרום לנו להיהרג".[2]

קומפוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה אמרה שהמילים מתייחסות גם ליום ראשון העקוב מדם ב-1972 וגם ליום ראשון העקוב מדם ב-1920, אבל הן לא באופן ספציפי על האירועים האלה. השיר לוקח את נקודת המבט של מישהו שנחרד ממעגל האלימות.

גרסאות מוקדמות של השיר נפתחו במשפט "Don't talk to me about the rights of the IRA, UDA".[1] הבסיסט של U2, אדם קלייטון, זוכר ששיקול דעת הוביל את ההסרה של השורה הטעונה פוליטית הזו והשיר הפך ל"נקודת מבט מאוד הומנית ולא קנאית... שזו העמדה האחראית היחידה".[3] השורה הפותחת, "I can't believe the news today" מראה את התגובה הרווחת, בייחוד בקרב אנשים צעירים, לאלימות בצפון אירלנד במהלך שנות ה-70 וה-80.[3] בבתים עוקבים, המילים עושות פרפרזה לטקסטים דתיים מהבשורה על-פי מתי ("mother's children brothers, sisters torn apart"), חזון יוחנן ("wipe your tears away") והאיגרת הראשונה אל הקורינתים ("we eat and drink while tomorrow they die"). השיר מסתיים עם קריאה לאירים להפסיק להילחם זה בזה ו-"claim the victory Jesus won...on [a] Sunday bloody Sunday".

וידאו קליפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שווידאו קליפ שיווקי לא הופק להוצאה המקורית, הלהקה השתמשה בצילומים מהופעה ב-5 ביוני 1983 שצולמה עבור סרט ההופעה "U2 Live at Red Rocks: Under a Blood Red Sky" שהתקיימה באמפיתיאטרון רד רוקס בקולורדו כדי לקדם את השיר. הווידאו קליפ בוים על ידי גאווין טיילור ורואים בו את בונו משתמש בדגל לבן במהלך הופעות של השיר. ב-2004, רולינג סטון ציטט את ההופעה כאחת מ-50 רגעים ששינו את ההיסטוריה של הרוק אנד רול.[4]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

U2 היו מודעים לכך כשהם הקליטו את "Sunday Bloody Sunday" שהמילים של השיר יוכלו להתפרש לא נכון על ידי קנאים, ואולי להעמיד אותם בסכנה. חלק מהמילים המקוריות של דה אדג' דיברו באופן מפורש נגד מורדים אלימים, אבל הלהקה הורידה את המילים האלה כדי להגן על עצמה.[1] אפילו ללא המילים האלה, היו מאזינים שהחשיבו את השיר כשיר מחאה אירי שמהלל את האירועים בימי ראשון העקובים מדם.[5]

מבחינה מסחרית, הסינגל הצליח במיוחד בהולנד, היכן שהוא הגיע למקום השלישי במצעדים.[6] בארצות הברית, השיר הושמע הרבה בתוכניות רדיו של מוזיקת רוק ויחד עם הסינגל "New Year's Day" עזר לחשוף את U2 לקהל רוק אמריקאי מיינסטרימי. הביקורות על השיר היו חיוביות.

הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Sunday Bloody Sunday" בוצע יותר מ-600 פעמים על ידי U2.[7] הוא בוצע לראשונה בדצמבר 1982 בגלאזגו, סקוטלנד בסיבוב הופעות מקדים לסיבוב ההופעות "War".

במהלך הופעות של השיר בונו היה אומר לקהל ש"זה לא שיר מחאה, זה 'Sunday Bloody Sunday'" כדי להדגיש שהשיר הוא לא שיר קנאי. בהופעות בונו היה מציב דגל לבן בקדמת הבמה. בונו היה שר "no more!". הלהקה ביצעה את השיר בלייב אייד ביולי 1985.

סרט ההופעה "Rattle and Hum" מ-1988 כולל ביצוע של השיר שהוקלט ב-8 בנובמבר 1987 בדנוור, קולורדו.[8] באותו היום בוצע פיגוע יום הזיכרון בצפון אירלנד ובונו גינה את הפיגוע בזמן השיר.

אחרי סיבוב ההופעות "The Joshua Tree", בונו אמר שהלהקה אולי לא תבצע את השיר יותר שוב מכיוון שהשיר "הפך לאמיתי" בהופעה בדנוור ואי אפשר יהיה להשתוות לזה. "Sunday Bloody Sunday" לא בוצע במהלך 47 ההופעות הבאות במסע ההופעות "Lovetown" ב-1989. השיר הופיע שוב לתקופה קצרה בסיבוב ההופעות "Zoo TV". בסיבוב ההופעות "PopMart" הלהקה נתנה הופעה בסרייבו שהייתה שרויה במלחמה שכללה גרסת סולו של השיר על ידי דה אדג'. "Sunday Bloody Sunday" בוצע ככה עד לסוף סיבוב ההופעות במרץ 1998.[7] בהופעות בניו יורק אחרי פיגועי 11 בספטמבר, בונו החזיק את דגל ארצות הברית.[9]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004, רולינג סטון דירג את השיר במקום ה-268 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים. בגרסה חדשה של הרשימה מ-2010 השיר דורג במקום ה-272. ב-2006, המגזין Q דירג את "Sunday Bloody Sunday" במקום ה-18 ברשימת השירים הטובים ביותר של שנות ה-80. הצוות של היכל התהילה של הרוק אנד רול בחר ב-"Sunday Bloody Sunday" כאחד מ-500 השירים שעיצבו את הרוק אנד רול. הניו סטייטסמן שם אותו ברשימת 20 השירים הפוליטיים הטובים ביותר ומגזין טיים שם אותו ברשימת עשרת שירי המחאה הטובים ביותר.

רשימת השמעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת 7" גרמנית והולנדית
מס' שם משך
1. Sunday Bloody Sunday 4:34
2. Endless Deep 2:58
הוצאת 7"
מס' שם משך
1. Sunday Bloody Sunday 4:34
2. Two Hearts Beat as One (7" edit) 3:52
הוצאת 7" יפנית
מס' שם משך
1. Sunday Bloody Sunday 4:34
2. Red Light 4:03
הוצאת 12" ודיסק אוסטרלית
מס' שם משך
1. Sunday Bloody Sunday 4:34
2. Two Hearts Beat as One (U.S. remix) 5:40
3. New Year's Day (U.S. remix) 4:30

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעדים שבועיים (1983)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד הוט 100 7
‏  מצעדים שבועיים (1985)
מדינה מצעד מיקום שיא
בלגיה אולטראטופ 50פלנדריה 11
הולנד מצעד השירים ההולנדי 3
‏  מצעדים שבועיים (2016)
מדינה מצעד מיקום שיא
צרפת SNEP 95
‏  מצעדי סוף שנה (1985)
מדינה מצעד מיקום שיא
בלגיה אולטראטופ 50פלנדריה 97
הולנד מצעד השירים ההולנדי 39

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 מקורמיק (2006), עמ' 135-139
  2. ^ 1 2 ג'יימס הנקה, Blessed Are the Peacemakers, רולינג סטון 397, 9 ביוני 1983, עמ' 11-14
  3. ^ 1 2 סטוקס (1996), עמ' 37-39
  4. ^ דמיאן קייב, U2's Gamble at Red Rocks, רולינג סטון 951, 24 ביוני 2004, עמ' 146
  5. ^ פלנגן (1996), עמ' 385
  6. ^ Stichting Nederlandse Top 40, U2 | Top 40 Hitdossier-artiesten, Top40.nl (בהולנדית)
  7. ^ 1 2 Matthias Muehlbradt, Andre Axver, U2 Sunday Bloody Sunday - U2 on tour, U2gigs.com
  8. ^ צ'טרטון (2001)
  9. ^ אייזיק גוזמן, No Bombast, but U2 Bands Together with N.Y, New York Daily News, 26 באוקטובר 2001