לארי מולן ג'וניור
 | |
| מולן ב-2005 | |
| לידה |
31 באוקטובר 1961 (בן 62) ארטנה, דבלין, אירלנד |
|---|---|
| שם לידה | לורנס ג'וזף מולן ג'וניור |
| מוקד פעילות |
אירלנד  |
| תקופת הפעילות | מ-1976 |
| מקום לימודים |
בית ספר מקיף מאונט טמפל |
| עיסוק | מוזיקאי, מתופף, כותב שירים, שחקן |
| סוגה | רוק, פוסט-פאנק, רוק אלטרנטיבי |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | תופים, כלי הקשה, שירה, סינתיסייזר |
| חברת תקליטים |
איילנד רקורדס |
| שיתופי פעולה בולטים | U2, Automatic Baby, Passengers |
| פרסים והוקרה |
קצין במסדר החירות |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לורנס ג'וזף "לארי" מולן ג'וניור (באנגלית: Laurence Joseph Mullen Jr; נולד ב-31 באוקטובר 1961) הוא מוזיקאי ושחקן אירי, הידוע בעיקר בשל היותו המתופף של להקת הרוק האירית U2.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לורנס ג'וזף מולן ג'וניור נולד ב-31 באוקטובר 1961 בדבלין שבאירלנד, לאביו לורנס ג'וזף ולאמו מורין. אביו היה עובד ציבור ואמו הייתה עקרת בית. יש לו אחות גדולה בשם ססיליה והייתה לו אחות קטנה בשם מארי, אשר נפטרה ב-1973. בשנת 1976, נהרגה אמו בתאונת דרכים.[2]
הוא למד בבית ספר למוזיקה בדבלין, שם החל לנגן בפסנתר בגיל 8, ובגיל 9 החל לנגן בתופים. לפני שהקים את להקת U2, מולן היה חבר זמן קצר בתזמורת מצעדים, דבר אשר תרם לסגנון הנגינה שלו המזכיר תיפוף צבאי. דוגמה לכך היא השיר "Sunday Bloody Sunday".[3] הוא חסך כסף ואביו עזר לו לקנות מערכת תופים.
קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו של מולן הציע לו לפרסם בלוח המודעות של התיכון בו למד מודעה לגבי חיפוש מוזיקאים עבור להקה חדשה.[4] U2 נוצרה ב-25 בספטמבר 1976 במטבח של מולן.[4]
הלהקה, אשר כללה אז את מולן, בונו, דה אדג', דיק אוונס, אחיו של דה אדג', אדם קלייטון, איוון מקורמיק ופיטר מרטין נקראה בהתחלה Larry Mullen Band (הלהקה של לארי מולן), אך השם השתנה במהירות ל-Feedback, מכיוון שזה היה אחד ממונחי המוזיקה המועטים שחברי הלהקה הכירו. מקורמיק ומרטין עזבו זמן קצר לאחר מכן, ושם הלהקה שונה ל-The Hype.[5] ממש לפני שהם זכו בתחרות כישרונות בלימריק, אירלנד, הם שינו את השם ל-U2 ודיק אוונס עזב את הלהקה. מולן עזב את בית הספר ב-1978, לאחר שעבר את בחינות חטיבת הביניים.
סגנון וטכניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימיה הראשונים של הלהקה, עיקר תרומתו של לארי הייתה בנגינה על התופים, אך הוא הפך למעורב יותר בכתיבת השירים מאוחר יותר. כאשר U2 עמדה לחתום על חוזה עם קולומביה רקורדס, החברה סירבה להחתים אותם אלא אם כן לארי יפוטר. ניסיונו בתזמורת המצעדים תרם רבות לסגנון התיפוף שלו, דבר אשר מופיע בשירים רבים של U2 ומעורר בהם דימויים צבאיים.[6]
במהלך ההקלטות של האלבום "Pop" ב-1996, מולן סבל מבעיות גב קשות. ההקלטות נדחו כדי שהוא יוכל לעבור ניתוח.[7] כאשר הוא עזב את בית החולים והגיע לסטודיו, הוא מצא את שאר חברי הלהקה מתנסים יותר מתמיד במכונות תופים אלקטרוניים, בעיקר בהשפעתו של דה אדג', אשר התעניין במוזיקת דאנס והיפ-הופ. מכיוון שהוא היה חלש מהניתוח, מולן לא התווכח יותר מדי ונתן לדה אדג' להמשיך להשתמש בתופים האלקטרוניים, אשר תרמו רבות לתחושה האלקטרונית של האלבום.[8]
מולן סבל מדלקות בגידים לאורך הקריירה שלו. כאמצעי להפחתת הדלקת והכאב, הוא החל להשתמש במקלות תופים מיוחדים אשר עוצבו על ידי חברת Pro-Mark. הוא משתמש בתופים של חברת ימאהה ובמצלתיים של חברת פייסט. הוא נבחר במקום ה-21 ברשימת 50 מתופפי הרוק הגדולים ביותר על פי מגזין סטיילוס.[9] מדי פעם מולן מנגן גם על קלידים וסינתיסייזר בהופעות, אך הוא כמעט אף-פעם לא שר. הוא תרם קולות רקע לשירים "Numb", "Get On Your Boots", "Moment of Surrender", "Elevation", "Miracle Drug", "Love and Peace or Else", "Unknown Caller", "Zoo Station" ,"Daddy's Gonna Pay for Your Crashed Car" (רק במהלך סיבוב ההופעות של Zoo TV) ובעוד כמה שירים אחרים. מדי פעם במהלך סיבוב ההופעות Zoo TV הוא ביצע גרסת כיסוי של השיר "Dirty Old Town" של יואן מקול.[10] במהלך הופעות חיות של השיר "I'll Go Crazy If I Don't Go Crazy Tonight", מולן מסתובב על הבמה ומנגן על דג'מבה.[11]
נאמר על מולן שיש לו חוש קצב על-טבעי. בריאן אינו סיפר כי באחת הפעמים בהן עבד עם U2 על אלבום, מולן התעקש שמשהו לא בסדר בערוץ השמע. אינו סידר אותו אחרת, אף על פי שהוא חשב שמולן טועה, אבל לאחר מכן גילה שמולן צדק ושהערוץ לא היה מתואם בכשש אלפיות השנייה.
מולן הודה שטכניקת תוף הבס שלו היא לא אחת מהנקודות החזקות שלו, ושהוא משתמש בתוף טם כדי ליצור את האפקט שהוא רוצה מאז תקופת The Unforgettable Fire (האש הבלתי נשכחת). ב-1995 מולן אמר ש-"טכניקת תוף הבס שלי הייתה אז, כמו היום, לא לגמרי מפותחת, ומעולם לא הייתה לי הזדמנות להתאמן וללמוד כמו שעושים רוב האנשים. בתזמורת המצעדים השתמשתי רק בתוף סנר וכאשר קיבלתי את מערכת התופים הראשונה שלי, לא למדתי איך להשתמש כראוי בכל החלקים ביחד... לא יכולתי לנגן את מה שרוב האנשים יחשיבו כביט נורמלי לשיר, אז בחרתי בדרכים אלטרנטיביות."
קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מולן השתתף בהרבה פרויקטים מחוץ ל-U2, הכוללים שיתוף פעולה עם מריה מקי, ננסי גריפית' ואחד המפיקים של U2, דניאל לנואה. ב-1990, מולן היה שותף בכתיבת השיר הרשמי לנבחרת הכדורגל הלאומית של הרפובליקה של אירלנד לכבוד גביע העולם בכדורגל. לשיר קראו "Put 'Em Under Pressure".[12] הוא ניגן תופים גם ברבים מהשירים באלבומה של אמילו האריס אשר יצא ב-1995 ונקרא "Wrecking Ball".[13]
מולן ואדם קלייטון הקליטו את שיר הנושא לסרט "משימה בלתי אפשרית" מ-1996. השיר הגיע למקום ה-8 במצעד הבילבורד של ארצות הברית, והיה מועמד לפרס גראמי לשיר הפופ האינסטרומנטלי הטוב ביותר.[14][15] בנוסף, הוא גם עבד עם המפיק דניאל לנואה על אלבומו "Acadie".
מולן וקלייטון שיתפו פעולה עם מייקל סטייפ ומייק מילס מלהקת אר.אי.אם. ויצרו סופרגרופ בשם Automatic Baby - שילב של שמות שני האלבומים של U2 ואר.אי.אם - "Achtung Baby" ו-"Automatic for the People". הלהקה הופיעה פעם אחת בלבד, ב-1993, בטקס כניסתו של ביל קלינטון לתפקיד נשיא ארצות הברית. הם ביצעו גרסה משותפת של השיר "One" של U2.[16]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידו הראשון של מולן בסרט היה בסרטו של פיל ג'ואנו, "אנטרופיה". הוא שיחק את עצמו יחד עם בונו. הוא שיחק גנב בסרט "Man on the Train" יחד עם קיפר סאת'רלנד, סרט אשר יצא ב-2011. ב-2013 הוא השתתף בסרט המלחמה "להיפרד כל פעם מחדש" יחד עם ז'ולייט בינוש.[17] הסרט זכה בפרס בפסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול.[18]
חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מולן הכיר את בת זוגו, אן אצ'סון, בשנתם הראשונה בבית הספר התיכון, ויש להם שלושה ילדים. מולן הוא בן דוד של השחקן קונור מולן. כאשר U2 החלה להתפרסם, לארי החליט להוסיף לשמו את התוספת "ג'וניור" כדי שלא ייווצר בלבול עם אביו, אשר היה מקבל חשבונות מס גדולים שהיו אמורים להגיע לבנו. הוא מעדיף לתת לשאר חברי הלהקה לעמוד באור הזרקורים בזמן ראיונות.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מולן זכה יחד עם U2 ביותר מ-60 פרסים, כולל 22 פרסי גראמי.[19] בטקס הגראמי, הלהקה זכתה שבע פעמים בפרס להקת הרוק הטובה ביותר, פעמיים בפרס אלבום השנה, פעמיים בפרס הקלטת השנה, פעמיים בפרס שיר השנה ופעמיים בפרס אלבום הרוק של השנה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לארי מולן ג'וניור, ברשת החברתית פייסבוק
לארי מולן ג'וניור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לארי מולן ג'וניור, באתר AllMusic (באנגלית)
לארי מולן ג'וניור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לארי מולן ג'וניור, באתר Discogs (באנגלית)
לארי מולן ג'וניור, באתר Songkick (באנגלית)- האתר הרשמי של U2
- הביוגרפיה של לארי מולן ג'וניור באתר U2@
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Colombaro, Sherry. "Larry Mullen Jr. profile at atu2.com". U2 Online. נבדק ב-15 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Edge, Adam Clayton, Larry Mullen Jr. U2 by U2. HarperCollins. ISBN 978-0-06-077674-9.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ U2 (2006). McCormick, Neil (ed.). U2 by U2. New York: HarperCollins. ISBN 978-0-00-719668-5.
- ^ 1 2 Conner, Thomas. "True Blue to U2". Chicago Sun-Times. נבדק ב-15 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Matt McGee. "U2 biography". @U2. נבדק ב-15 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cunningham, Mark (באפריל 1995). "The Larry Mullen Jr. Interview". U2 Propaganda (22).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ U2 (2006). McCormick, Neil (ed.). U2 by U2. London: HarperCollins. p. 262. ISBN 0-00-719668-7.
- ^ Tingen, Paul (ביולי 1997). "Pop Art: Flood & Howie B". Sound on Sound. נבדק ב-29 בספטמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stylus Magazine's 50 Greatest Rock Drummers". נבדק ב-16 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Let Larry Sing!, ZooStation
- ^ Austin, Steve (17 בספטמבר 2009). "Review - U2 360 Tour - Toronto - Night One - Sept. 16, 2009". CityNews. נבדק ב-26 בספטמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McGee, Matt (2008). U2: A Diary. London: Omnibus Press. p. 318. ISBN 978-1-84772-108-2.
- ^ Discumentary: Emmylou Harris "Wrecking Ball" - WYEP
- ^ Flick, Larry (27 באפריל 1996). "Mission: Impossible Theme Mixes Suspense, Funk". Billboard. נבדק ב-8 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ U2wanderer.com. "Adam Clayton solo discography". U2wanderer.com. נבדק ב-8 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Larry Mullen Solo Projects Listing". u2wanderer.org. 2013. נבדק ב-16 ביולי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Scheib, Ronnie (16 בספטמבר 2013). "Montreal Film Review: 'A Thousand Times Goodnight'". Variety. נבדק ב-30 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "A Thousand Times Goodnight wins Special Grand Prix of the Jury at Montreal World Film Festival". Irish Film Board. 3 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-2016-01-29. נבדק ב-2017-05-07.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Grammy Awards". אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2010. נבדק ב-23 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה)