How To Dismantle An Atomic Bomb

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
How To Dismantle An Atomic Bomb
אלבום אולפן מאת U2
יצא לאור 22 בנובמבר 2004
הוקלט פברואר 2003 - יולי 2004
סוגה רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 49:03
חברת תקליטים איילנד רקורדס, אינטרסקופ רקורדס
הפקה סטיב ליליווייט
כריס תומאס (הפקה נוספת)
ג'קנייף לי (הפקה נוספת)
נלי הופר (הפקה נוספת)
פלוד (הפקה נוספת)
דניאל לנואה (הפקה נוספת)
בריאן אינו (הפקה נוספת)
קארל גלנוויל (הפקה נוספת)
כרונולוגיית אלבומים של U2
All That You Can't Leave Behind
(2000)
How To Dismantle An Atomic Bomb
(2004)
No Line on the Horizon
(2009)
סינגלים מ-How to Dismantle an Atomic Bomb
  1. "Vertigo‎"
    תאריך יציאה: 8 בנובמבר 2004
  2. "Sometimes You Can't Make It on Your Own"
    תאריך יציאה: 7 בפברואר 2005‎
  3. "City of Blinding Lights"
    תאריך יציאה: 6 ביוני 2005‎
  4. "All Because of You"
    תאריך יציאה: 10 באוקטובר 2005
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

How To Dismantle An Atomic Bombעברית: איך לנטרל פצצת אטום) הוא אלבום האולפן ה-11 של להקת הרוק האירית U2 שיצא ב-22 בנובמבר 2004 בבריטניה באיילנד רקורדס ויום מאוחר יותר בארצות הברית באינטרסקופ רקורדס. בדומה לאלבום הקודם שלהם, "All That You Can't Leave Behind" משנת 2000, האלבום מציג רוק מיינסטרימי יותר אחרי שהלהקה התנסתה עם רוק אלטרנטיבי ומוזיקת דאנס בשנות ה-90. הוא הופק על ידי סטיב ליליווייט עם הפקה נוספת של כריס תומאס, ג'קנייף לי, נלי הופר, פלוד, דניאל לנואה, בריאן אינו וקרל גלנוויל.

U2, שחיפשה אלבום עם סאונד חזק יותר אחרי האלבום הקודם שלה, החלה להקליט את "How to Dismantle an Atomic Bom" בפברואר 2003 עם תומאס. אחרי עבודה של תשעה חודשים, היו ללהקה מספיק חומרים להוציא אלבום, אבל הם לא היו מרוצים מהתוצאות. לאחר מכן, הלהקה גייסה את ליליווייט כדי שישמש כמפיק בדבלין בינואר 2004. ליליווייט, יחד עם העוזר שלו לי, בילו חצי שנה עם הלהקה בעיבוד מחדש של שירים. הסולן של U2, בונו, תיאר את האלבום כ"אלבום הרוק הראשון שלנו. לקח לנו עשרים שנה או מה שזה לא יהיה, אבל זה אלבום הרוק הראשון שלנו."

"How to Dismantle an Atomic Bomb" קיבל ביקורות טובות באופן כללי והגיע למקום הראשון ב-30 מדינות, כולל ארצות הברית, שם האלבום מכר 840,000 עותקים בשבוע הראשון, כמעט כפול מהשיא הקודם של הלהקה. האלבום והסינגלים שלו זכו בתשעה פרסי גראמי. זה גם היה האלבום הרביעי הנמכר ביותר ב-2004,[1] עם מכירות של כמעט 10 מיליון עותקים. האלבום הגיע למקום ה-68 ברשימת 100 האלבומים הטובים ביותר של העשור של רולינג סטון.

כתיבה והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונו הסביר שהוא היה צריך לשאול את עצמו כמה שאלות קשות לפני ההקלטה: "רציתי לבדוק איפה הייתי ואיפה אני. אז חזרתי אחורה והקשבתי לכל המוזיקה שגרמה לי לרצות להיות בלהקה, הבאזקוקס, סוזי והבנשיז אקו והבאנימן, כל הדברים האלה. ומה שהיה מעניין היה שאלה הדברים שהרבה אנשים בלהקות מקשיבים להם היום. אז בדרך מצחיקה, זה הפך אותנו למודרניים לגמרי."[2]

הלהקה רצתה אלבום עם סאונד חזק יותר מאשר אלבומם הקודם "All That You Can't Leave Behind"[3] והתחילה להקליט את "How to Dismantle an Atomic Bomb" בפברואר 2003 עם המפיק כריס תומאס. אחרי תשעה חודשים, ללהקה היו מספיק שירים לאלבום. באוקטובר, הם נפגשו בדבלין כדי לעבור על העבודה שלהם. בונו והגיטריסט דה אדג' חשבו שהאלבום מוכן. בונו חשב שיהיה אפשר להוציא אותו עד חג המולד. הבסיסט אדם קלייטון והמתופף לארי מולן ג'וניור התנגדו.[4] מולן אמר שלא היה קסם בשירים.[3] קלייטון אמר שב-"All That You Can't Leave Behind" היה רק להיט אחד, "Beautiful Day", ושהוא חושב שאם U2 רוצה להמשיך להיות הלהקה הגדולה בעולם, היא צריכה שלושה או ארבעה להיטים.[4]

הלהקה הביאה את המפיק סטיב ליליווייט כדי לתווך. אחרי שהם השמיעו לו את האלבום, ליליווייט אמר שנשמע שמשקל העולם נמצא על הכתפיים של האלבום ושאין בו כיף. אחרי דיונים ארוכים, בונו ודה אדג' השתכנעו שצריך לעבוד עוד על האלבום. הלהקה נפרדה מתומאס ושכרה את ליליווייט להפיק את האלבום בדבלין בינואר 2004.[5] ליליווייט, יחד עם העוזר שלו ג'קנייף לי, בילו חצי שנה עם הלהקה ועבדו מחדש על השירים.[3] עוד כמה מפיקים קיבלו קרדיט על האלבום, בניהם דניאל לנואה, בריאן אינו, פלוד, קארל גלנוויל ונלי הופר.[6]

גרסת דמו של האלבום, עותק של דה אדג', נגנבה בזמן שהלהקה הצטלמה למגזין בצרפת ביולי 2004. היא הכילה גרסאות לא גמורות של כמה שירים.[7] הלהקה הודיעה שאם השירים האלה ידלפו, הם יוציאו את האלבום מיידית בחנות האייטונס.[8] כמה חודשים לאחר מכן, האלבום השלם הודלף לאינטרנט,[9] אבל הלהקה לא הוציאה אותו מוקדם יותר, למרות הערות קודמות.[10]

קומפוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו "All That You Can't Leave Behind", באלבום הזה U2 חוזרות לרוק ופופ "פשוטים", לפי המוזיקולוגית סוזן פאסט.

קלייטון אמר שהאלבום הוא "מאוד אלבום גיטרה".

הגרסאות המוקדמות ביותר של "Love and Peace or Else" נוצרו בסשנים של ההקלטות של "All That You Can't Leave Behind". השיר הוא "הפצרה גדולה לשלום".[11] "Crumbs from Your Table" הוא על מערכת היחסים בין מדינות מערביות ומדינות מתפתחות.[12] בונו אמר שאין ללהקה זיכרון של כתיבת השיר מכיוון שהם היו שיכורים באותו הזמן. מקור השיר "One Step Closer" הוא בסשנים של "All That You Can't Leave Behind".[13] שם האלבום מגיע מהמילים של השיר "Fast Cars", שהיה זמין רק בכמה גרסאות של האלבום.

קידום[עריכת קוד מקור | עריכה]

U2 שיתפה פעולה עם אפל בשביל יציאת האלבום. "Vertigo" הופיע בפרסומת טלוויזיה לאייפוד. בנוסף, גרסה מיוחדת של אייפוד של U2 יצאה בצבעים שחור ואדום כמו בעטיפת האלבום, כולל חתימות חרוטות בלייזר של חברי הלהקה על גב האייפוד.

U2 הופיעה בכמה תוכניות טלוויזיה. ב-20 בנובמבר 2004, הם הופיעו כאורחים המוזיקליים בסאטרדיי נייט לייב וביצעו את "Vertigo", "Sometimes You Can't Make It on Your Own" ו-"I Will Follow". ביום יציאת האלבום, יומיים לאחר מכן, U2 הופיעה על גבי משאית שנסעה דרך מרכז העיר של ניו יורק. צילומים מההופעה הופיעו בווידאו קליפ לסינגל "All Because of You". הנסיעה הסתיימה בגשר ברוקלין, תחתיו U2 הופיעה ב"הופעה סודית" באמפייר פולטון פרי סטייט פארק. חלק מהמופע שודר ב-MTV ויצא במיני-אלבום.

הסינגל הראשון "Vertigo" יצא ב-24 בספטמבר 2004, לפני צאת האלבום. השיר הגיע למקום הראשון בכמה מדינות, כולל בריטניה, הגיע למקום ה-31 במצעד בילבורד הוט 100 ולמקום הראשון במצעד שירי הרוק המודרניים. הסינגל היה להיט בין-לאומי.

הסינגל השני מהאלבום בבריטניה היה "Sometimes You Can't Make It on Your Own" שיצא ב-7 בפברואר 2005. השיר הוא על מערכת היחסים של בונו עם אביו הגוסס. השיר התחיל במקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי.

"City of Blinding Lights" היה הסינגל השלישי מהאלבום שיצא בבריטניה. הוא הגיע למקום השני ובילה תשעה שבועות במצעד.

הסינגל השני בארצות הברית היה "All Because of You". הוא הגיע למקום השישי במצעד שירי הרוק המודרניים ולמקום ה-20 במצעד שירי הרוק המיינסטרימים. לאחר שהוא שוחרר בבריטניה, הוא הגיע למקום הרביעי ובילה ארבעה שבועות במצעד.

"Original of the Species" יצא כסינגל בארצות הברית. הוא הגיע למקום השישי במצעד הטריפל איי.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic
Blender
אנטרטיינמנט ויקלי B
הגרדיאן
לוס אנג'לס טיימס
NME 9/10
פיצ'פורק 6.9/10
Q
רולינג סטון
Uncut

"How to Dismantle an Atomic Bomb" קיבל ביקורות טובות באופן כללי. ב-Metacritic, האלבום קיבל ציון של 79 בהתבסס על 26 ביקורות.[14] לאחר יציאתו ב-24 בנובמבר 2004, האלבום הגיע למקום הראשון ב-34 מדינות[15] כולל ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה. האלבום מכר תשעה מיליון עותקים ברחבי העולם.[16]

"How to Dismantle an Atomic Bomb" נבחר לאלבום הטוב ביותר של 2014 על ידי USA Today, Paste והניו יורק טיימס. האלבום הגיע למקום השני ברשימת האלבומים הטובים ביותר של השנה של הלוס אנגל'ס טיימס ולמקום הרביעי ברשימת האלבומים הטובים ביותר של השנה של מגזין Q. הווילג' ווייס דירג אותו במקום השמיני ו-PopMatters דירג אותו במקום ה-25.

"How to Dismantle an Atomic Bomb" והסינגלים שלו זכו בשמונה פרסי גראמי ב-2005 וב-2006. ב-2005, "Vertigo" זכה בקטגוריות שיר הרוק הטוב ביותר, הופעת הרוק הטובה ביותר על ידי צמד או להקה עם שירה והווידאו קליפ הטוב ביותר. ב-2006, "Sometimes You Can't Make It on Your Own" זכה בקטגוריית שיר השנה ובקטגוריית הופעת הרוק הטובה ביותר על ידי צמד או להקה עם שירה. "City of Blinding Lights" זכה בקטגוריית שיר הרוק הטוב ביותר. "How to Dismantle an Atomic Bomb" זכה בקטגוריית אלבום הרוק הטוב ביותר ואלבום השנה.[17] מפיק האלבום סטיב ליליווייט זכה בקטגוריית מפיק השנה, לא קלאסי.

רולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-68 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של העשור[18] ואת "Vertigo" במקום ה-64 ברשימת השירים הטובים ביותר של העשור.

סיבוב ההופעות Vertigo[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיבוב ההופעות שנלווה להוצאת האלבום היו 131 הופעות. סיבוב ההופעות מכר 4,619,021 כרטיסים והכניס 389 מיליון דולר.[19]

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי בונו (למעט היכן שמצוין אחרת), המוזיקה לשירים הולחנה על ידי U2 (למעט היכן שמצוין אחרת).

מס' שםמיליםהפקה משך
1. Vertigo בונו, דה אדג'סטיב ליליווייט 3:14
2. Miracle Drug בונו, דה אדג'ליליווייט, קרל גלנוויל, ג'קנייף לי 3:59
3. Sometimes You Can't Make It on Your Own"  כריס תומאס, ליליווייט, נלי הופר 5:08
4. Love and Peace or Else בונו, דה אדג'בריאן אינו, דניאל לנואה, תומאס, לי, פלוד 4:50
5. City of Blinding Lights  פלוד, תומאס, לי 5:47
6. All Because of You  ליליווייט 3:39
7. A Man and a Woman  לי, ליליווייט, גלנוויל 4:30
8. Crumbs from Your Table  ליליווייט, לי 5:03
9. One Step Closer  תומאס, לנואה, לי 3:51
10. Original of the Species  ליליווייט, לי 4:41
11. Yahweh בונו, דה אדג'תומאס 4:21
משך כולל:
49:03

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vertigo
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 8 בנובמבר 2004 * #1 (בריטניה)
אורך: 3:11
מפיק: סטיב ליליווייט
Sometimes You Can't Make It on Your Own
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 14 בפברואר 2005 * #1 (בריטניה)
  • #97 (US Hot 100)
  • #29 (US Modern Rock)
  • #1 (קנדה)
אורך: 5:08
מפיק: כריס תומאס
City Of Blinding Lights
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 6 ביוני 2005 * #2 (בריטניה)
אורך: 5:46
מפיק: פלוד
All Because Of You
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 8 בפברואר \ 11 באוקטובר 2005 * #4 (בריטניה)
  • #6 (US Modern Rock)
  • #1 (קנדה)
  • #33 (הולנד)
אורך: 3:34
מפיק: סטיב ליליווייט
Original Of The Species
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: נובמבר 2005
אורך: 4:29
מפיק: ג'קנייף לי

משתתפי האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

U2[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בונו - שירה, גיטרה נוספת (2, 9, 11), פסנתר (5)
  • דה אדג' - גיטרה, קולות רקע/קולות נוספים (1–7, 9, 11), פסנתר (2, 4-5, 10-11), קלידים (3), כלי הקשה נוספים (7), סינתיסייזר (10–11)
  • אדם קלייטון - גיטרה בס
  • לארי מולן ג'וניור - תופים, כלי הקשה, קולות רקע (2)

מוזיקאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'קנייף לי - סינתיסייזרים/סינתיסייזרים נוספים (1–2, 4-5, 7-10), תכנות (2, 4), קלידים (6), גיטרה נוספת (8)
  • דניאל לנואה - גיטרה נוספת וגיטרת פאדל סטיל (9), מנדולינה (11)
  • קארל גלנוויל - כלי הקשה וסינתיסייזרים נוספים (2)
  • בריאן אינו - סינתיסייזרים (4)
  • פביאן וולטמן - תכנות (3, 5)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2009-05-30
  2. ^ דן מרטין, The Gospel According to U2 - Part Two, NME, 5 בינואר 2005
  3. ^ 1 2 3 מקורמיק (2006), עמ' 317-321
  4. ^ 1 2 Tyrangiel, Josh (2004-11-14). "Mysterious Ways". Time (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2023-02-20.
  5. ^ מקגי (2008), עמ' 266
  6. ^ מלינדה ניומן, "Bombs Away! U2 Sets Sights on Top of Charts", בילבורד, 48 116, 27 בנובמבר 2004, עמ' 1, 64
  7. ^ "Police hunt for 'stolen' U2 album" (באנגלית בריטית). 2004-07-15. נבדק ב-2023-02-20.
  8. ^ NME, 'VERTIGO' EARLY?, NME, ‏2004-07-23 (באנגלית בריטית)
  9. ^ NME, U2 ALBUM LEAKS ONLINE, NME, ‏2004-11-08 (באנגלית בריטית)
  10. ^ NME, U2'S 'BOMB' WILL NOT DROP EARLY!, NME, ‏2004-11-09 (באנגלית בריטית)
  11. ^ U2 Sermons, u2sermons.blogspot.com
  12. ^ מקורמיק (2006)
  13. ^ מקורמיק (2006), עמ' 325
  14. ^ How To Dismantle An Atomic Bomb by U2 (באנגלית), נבדק ב-2023-02-20
  15. ^ How To Dismantle An Atomic Bomb by U2 - Music Charts, acharts.co
  16. ^ "New York City honors U2 by renaming street". Reuters (באנגלית). 2009-03-03. נבדק ב-2023-02-20.
  17. ^ מידע על הלהקה, באתר פרס גראמי
  18. ^ Rolling Stone, 100 Best Albums of the 2000s, Rolling Stone, ‏2011-07-18 (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ Jonathan Cohen, From Joshua Trees To Palm Trees, Billboard, ‏2007-01-04 (באנגלית אמריקאית)


הקודם:
2005: גרין דיי - American Idiot
פרס גראמי לאלבום הרוק הטוב ביותר
2006: ‏U2 - ‏How to Dismantle an Atomic Bomb
הבא:
2007: רד הוט צ'ילי פפרז - Stadium Arcadium