TOS-1
.jpg) | |
| TOS-1 "סולנצפיוק" במהלך תערוכת "ארמייה-2020" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
משגר רקטות רב קני  |
| מדינה מייצרת |
 ברית המועצות |
| יצרן |
אומסקטרנסמש |
| שנת ייצור | 1988 |
| תקופת השימוש |
1988–הווה (כ־36 שנים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת אפגניסטן, מלחמת צ'צ'ניה השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך | 9.5 מטרים |
| רוחב | 3.6 מטרים |
| גובה | 2.22 מטרים |
| משקל | 45.3 טון |
| מהירות | 60 קמ"ש |
| טווח פעולה | 550 קילומטר |
| מנוע | מנוע דיזל V-84 |
| צוות | 3 |
| מערכות נשק | |
| קליבר | 220 מ"מ |
| קצב אש | 30 טילים ב15 שניות, רקטה בודדת ב-0.5 שניות |
  | |
.jpg)
TOS-1 (ברוסית: тяжёлая огнемётная система; באנגלית: Heavy Flamethrower System) המכונה בוראטינו הוא משגר רב-קני בעל 30 קנים של 220 מ"מ. המשגר מבוסס על מרכב של הטנק T-72. הTOS-1 עוצב במטרה לפגוע בכוח רגלים של האויב הנמצא בתוך ביצורים, בשדה פתוח ובכלי רכב בעלי שריון קל. הTOS-1 השתתף בקרב לראשונה ב-1988 בקרב עמק פנז'שיר במלחמת אפגניסטן. הפעם ראשונה בה הTOS-1 נראה לציבור הרחב היה ב-1999 באומסק. אם כי TOS-1 נחשב כארטילריה, בצבא הרוסי הוא לא משמש כארטילריה.
"בוראטינו" הוא שמו של גיבור "מפתח הזהב", אחד הספרים המפורסמים ברוסיה של אלכסיי ניקולאייביץ' טולסטוי שהוא גרסה רוסית לפינוקיו.
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון של משגר רב קני קצר טווח המצויד בראש נפץ תרמובארי (ראש נפץ המצית אש, פצצת דלק אויר, פצצת ריק) התעורר בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20. מערכת לחימה הכוללת כלי לחימה, רקטות ואת כלי הטעינה פותחה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 באומסקטרנסמש (מפעל המפתח, מייצר ומעצב כלי לחימה) באומסק, הפרויקט נשאר סודי זמן רב.
הTOS-1 מיועד לפגיעה בחיל רגלים, ציוד צבאי ומבנים צבאיים (כולל מבנים מוגנים). המשגר נבנה על מרכב ושריון של טנק T-72, זאת עקב המשקל הרב של המשגר והצורך בשריון חזק ועמיד במיוחד.
כלי הטעינה, TZM, נבנה על מרכב (שאסי) משאית הקרוס קאונטרי, Kraz-225B.
ב-2001 נוצרה מערכת משודרגת, הTOS-1A, שנכנסה לשירות עוד באותה שנה. השדרוג כלל הגדלת הטווח ל-8 קילומטר ושיפור המחשב הבליסטי.
היסטוריית מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הTOS-1 לראשונה שימש את הצבא האדום בקרב עמק פנז'שיר במלחמת אפגניסטן, לאחר מכן השתתף בקרב על גרוזני במלחמת צ'צ'ניה השנייה והמשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022). הTOS-1A לראשונה שימש את צבא עיראק נגד כוחות דאעש
משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |
