BM-27 אוראגן
| BM-27 Uragan MLRS | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
משגר רקטות מרובות |
| מדינת מקור |
|
| שנת ייצור | 1975 |
| תקופת השימוש |
1975–הווה (כ־51 שנים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות), מלחמת צ'צ'ניה הראשונה, מלחמת צ'צ'ניה השנייה, מלחמת דרום אוסטיה (2008), מלחמת האזרחים באוקראינה |
| מידע טכני | |
| אורך | 9.63 מ' |
| רוחב | 2.8 מ' |
| גובה | 3.223 מ' |
| משקל | 2 טונות |
| מהירות | 65 קמ"ש על כביש |
| טווח פעולה | 500 קילומטר |
| מנוע | 2 מנועי בנזין 180 כוח סוס |
| צוות | 6 |
| מערכות נשק | |
| קליבר | 220 מ"מ |
| סוגי תחמיש |
220 mm HE rocket |
| קצב אש | 16 רקטות ב-20 שניות |
| טווח מקסימלי | 35 קילומטר |
BM-27 אוראגן (ברוסית: "9К57 "Ураган) הוא משגר רקטות רב-קני שיוצר בברית המועצות וכיום מיוצר ברוסיה. השימוש ב־BM-27 החל בתבא ברית המועצות. פירוש המילה הרוסית "אוראגן" הוא הוריקן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח המשגר החל בשנות ה-70 של המאה ה-20. הוא נכנס לשירות מבצעי בשנת 1975.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשגר מבוסס על שלדת משאית ZIL-135, מתוצרת מפעל זיל. המערכת כוללת רכב שיגור ורכב אספקה (טעינה). על רכב השיגור מותקנים 16 קני שיגור בקוטר (קליבר) 220 מ"מ. צוות המשגר מונה ארבעה אנשי צוות. מטח מלא של כל 16 הרקטות נמשך כ־20 שניות, לטווח של עד 20 ק"מ בדגם המקורי. המשגר תוכנן לשיגור רקטות בעלות ראשי קרב קונבנציונליים וכימיים.
ה־BM-27 מותקן על משאית ZIL-135, ששלדתה דומה לזו של משגר פרוג-7. המשאית מונעת באמצעות שני מנועי בנזין, שכל אחד מהם מניע את הגלגלים בצד אחד של הרכב. מהירותה המרבית בכביש היא כ־65 קמ"ש, וטווח נסיעתה מגיע לכ־500 ק"מ.
תא הנהג של ה־ZIL-135 אטום ומצויד במערכת הגנה מפני אב"כ, המאפשרת לצוות לפעול גם בסביבה מזוהמת. לפני השיגור נפרסים שקעי ייצוב בחלקו האחורי של הרכב, וכן מורד מגן ההדף שמאחורי תא הנהג.
למשגר 16 קני שיגור, והוא מסוגל לשגר רקטות המצוידות במגוון ראשי קרב, קונבנציונליים ולא־קונבנציונליים (אב"כ). משקל כל רקטה הוא כ־280 ק"ג, ומשקל ראש הקרב נע בדרך כלל בין 90 ל־100 ק"ג, בהתאם לסוגו.
בשל כושר הנשיאה הגדול של הרקטות, ה־BM-27 יעיל גם להנחת מוקשים. רקטות ייעודיות יכולות לשאת כ-312 מוקשים נגד אדם, בהתאם לדגם. תחמושת זו הופעלה בין היתר על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת אפגניסטן.
לאחר שיגור כל 16 הרקטות, רכב אספקה 9T452, המבוסס אף הוא על שלדת ZIL-135, מבצע את טעינת המשגר מחדש. טעינת מכלול הרקטות אורכת כ־20 דקות.
- 9K57 אוראגן - גרסה בסיסית
- 9K15 אוראגן 1M - על בסיס גרר MZKT-9730 מתוצרת מפעל הגררים של מינסק. על משגר זה ניתן להתקין מסילות לירי בפגזים 300 מ"מ (6 מסילות בלבד).
- בסטיון 3 - גרסה מתוצרת אוקראינה על רכב KRAZ-6322 מתוצרת מפעל בעיר קרמנצ'וג.
- אוראגן M - מתוצרת בלארוס על משאית מדגם MAZ-6317
- בוראן - מתוצרת אוקראינה על משאית מתוצרת טטרה מצ'כיה.
משתמשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איראן - מס' משגרים לא ידוע
אוזבקיסטן - 49
אוקראינה - 139
אפגניסטן - 18 (לא בשימוש)
ארמניה - מס' משגרים בודדים, התקבלו ב-2011 מרוסיה
בלארוס - 84
גינאה - 3
וייטנאם - מס' משגרים לא ידוע
טג'יקיסטן - 12
טורקמניסטן - 54
טנזניה - 48
מולדובה - 11
מיאנמר - 35
סוריה - 36
קזחסטן - 180
רוסיה - 500-800
תימן - 13
המשגר היה בשימוש נרחב במלחמת אפגניסטן, מלחמת צ'צ'ניה הראשונה, מלחמת צ'צ'ניה השנייה, מלחמת דרום אוסטיה (2008).
במלחמת האזרחים בסוריה הם היו בשימוש של צבא סוריה וכוחות רוסיה.
במלחמת דונבאס ומלחמת אוקראינה-רוסיה יחידות נמצאות בשימוש של שני הצדדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאור המשגר (ברוסית)
- אודות המשגר
- תיאור המשגר
| ארטילריה רקטית סובייטית ורוסית | ||
|---|---|---|
| משגרי רקטות רב-קניים | ||
| משגרי רקטות חד-קניים | ||
