9K37 בוק

9K37 בוק
Бук 9K37

מערכת הבוק
מידע כללי
סוג	מערכת טילי קרקע-אוויר
מדינת מקור
תכנון	אלמז-אנטיי
משתמשים עיקריים	הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
שנת ייצור	1979
תקופת השימוש	1979–הווה (כ־47 שנים)
מערכה מרכזית	המלחמה בדרום אוסטיה, מלחמת האזרחים באוקראינה
→ 2K12 קוב
מידע טכני
אורך	5.55 מ'
מהירות	3 מספר מאך

9M38
Бук 9K37

מידע בסיסי
קוד נאט"ו	SA-11 Gadfly
ייעוד	מערכת טילי קרקע-אוויר
מדינת מקור
פיתוח	מכון למחקר ומדע בתחום בניית מכשירים
תכנון	אלמז-אנטיי
יצרן	מספר מפעלים
פעילות מבצעית	המלחמה בדרום אוסטיה
מלחמות ומבצעים	המלחמה בדרום אוסטיה, מלחמת האזרחים באוקראינה
תקופת השירות	1979–הווה (כ־47 שנים)
מפעילים	הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
פלטפורמת שיגור	רכב שיגור 9K37, 9K317
גרסאות	9M38, 9M38M1, 9M317
מאפיינים כלליים
הנעה	מנוע רקטי דלק מוצק
משקל	690 ק"ג, 715 ק"ג
ממדים
אורך	5.55 מ'
קוטר	40 ס"מ
מוטת כנפיים	86 ס"מ
ביצועים
מהירות	3 מאך
טווח	30 ק"מ
גובה טיסה	14,000 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	70 ק"ג
מרעום	קרבה (מכ"ם)
הנחיה	מכ"ם חצי אקטיבי

מערכת ה"בוק" (ברוסית: "Бук 9K37" – עץ אשור, קוד נאט"ו: SA-11 Gadfly) היא משפחה של מערכות נ"מ מתנייעות לטווח בינוני שפותחה על ידי ברית המועצות ובהמשך על ידי רוסיה. מערכת זו אמורה להתמודד עם מטוסים, מסוקים, כטב"מים, טילי שיוט, ופצצות מונחות. מערכת מיועדת למטרות בגובה עד 35 ק"מ ןהמרחק עד 45 ק"מ מותנה בגדם וסוג המטרה. המערכת נועדה להחליף את מערכת ה-2K12 קוב.

דגמים מתקדמים של המערכת קיבלו קוד נאט"ו SA-17 Grizzly עבור Бук-М2.

פיתוח

פיתוח המערכת החל בשנת 1972. פותחו במקביל שתי מערכות, אחת יבשתית ואחת ימית. בניגוד למערכת הקוב שקדמה לה, הדרישה ממערכת זו הייתה שכל משגר יוכל לשמש כסוללה מלאה ללא תמיכה של כלי רכב נוספים. המערכת הוכנסה לשירות בין השנים 1978-1980. הגרסה הימית, שנקראת "אורגן" (קוד נאט"ו SA-N-7 Gadfly) משתמשת באותם הטילים. גרסה זו הוכנסה לשירות בשנת 1983 במשחתות מסוג "סוברמני". בנוסף לספינות חיל הים הרוסי מערכות אלו הותקנו באוניות מלחמה שנבנו ברוסיה לטובת הודו.

שיפורים

בשנת 1983 נכנסה גרסה משופרת שנקראה BUK-M1. בגרסה זו שופרו המכ"ם, סיכויי הפגיעה ויכולות הל"א. גרסה מתקדמת יותר, BUK-M1-2 נכנסה לשירות ב-1998. בגרסה זו ניתן להשתמש בטיל מתקדם יותר, 9M317, בנוסף לדגם הישן יותר. גרסה זו מסומנת על ידי נאט"ו כ-SA-17. במקביל לגרסה היבשתית הוצגה גם גרסה ימית משופרת שסימונה בנאט"ו SA-N-7B ו-SA-N-7C. הצבא הרוסי הכריז על כך שבעתיד תיקלט מערכת מדגם חדש יותר – BUK-M3.

תיאור המערכת

סוללת בוק מורכבת מרכב פיקוד, מכ"ם גילוי, שישה משגרים ושלושה נושאי טילים. זמן הפריסה של הסוללה עומד על כ-5 דקות וכן גם זמן הקיפול. זמן התגובה של הסוללה עומד על 22 שניות. המשגר בנוי על תובה זחלית GM-569 ולו צוות של שלושה לוחמים. למכ"ם של המשגר טווח עקיבה של 32 ק"מ וגובה מרבי של 15-22 ק"מ והוא מסוגל להנחות שלושה טילים בו זמנית למטרה. המשגר נושא ארבעה טילים. למשגר מערכת עקיבה אלקטרו-אופטית בעלת מצלמה תרמית ומד טווח לייזר. מכ"ם המשגר הוא 9S18. מכ"ם הגילוי של המערכת הוא 9S35, בעל טווח גילוי של 85 ק"מ. כל רכב נושא טילים מכיל 13 טילים. המערכת משתמשת במחשב הסובייטי ארגון-15A.

גרסאות

גרסת המערכת	2K12 קוב	9K37 בוק	9K37M בוק-M1	9K37M1-2	9K317E	3S90M/3S90E (הגרסה הימית)
טיל	3M9	9М38	9М38M1	9М38M2	9M317	9M317ME
כינוי בנאט"ו	SA-6 Gainful	SA-11 Gadfly	SA-11 Gadfly	SA-17 Grizzly	SA-17 Grizzly	SA-N-12 Grizzly
נכנס לשירות	1966	1980	1984	1998	2007	2004
מספר טילים למשגר	3	4	4	4	4	12/24/36
משקל הטיל	599 ק"ג	690 ק"ג	690ק"ג	690 ק"ג	720-710 ק"ג	581 ק"ג
טווח	24-3 ק"מ	30-4 ק"מ	35-3 ק"מ	42-3 ק"מ	50-3 ק"מ	32-2.5 ק"מ
רום	11,000-800 מטר	14,000-30 מטר	22,000-30 מטר	25,000-30 מטר	25,000-25 מטר	15,000-15 מטר
מהירות הטיל (מאך)	2.8	3	3	3	4	4.5

מפעילים

משתמשמים בצבע כחול, משתמשי העבר בצבע שני

איראן – 12 סוללות – 18 יחידות (מיועדות להחלפה) – 21 יחידות – 250 יחידות

שימוש מבצעי

• הסכסוך הגאורגי-אבחזי – מערכת רוסית הפילה מטוס אבחזי.
• מלחמת צ'צ'ניה הראשונה – המערכות הופעלו להגנת יחידות הצבא הרוסי.
• המלחמה בדרום אוסטיה – בהתאם להודעת הצבא הרוסי 4 מטוסים הופלו על ידי מערכת בוק שהגיע מאוקראינה
• טיסה 17 של מלזיה איירליינס – מטוס אזרחי שהופל בשמי מחוז דונצק, אוקראינה.
• מלחמת אוקראינה-רוסיה - יחידות נמצאות בשימוש בשני הצדדים.מספר מטוסים רוסים הופלו על ידי המערכת, מספר יחידות בשני הצדיים נפגעו במהלך הלחימה.

במזרח התיכון

במזרח התיכון המערכת מבצעית, בין השאר, בצבאות סוריה ומצרים.

על פי פרסומים זרים, מערכת כזו הושמדה על ידי ישראל בתקיפת חיל האוויר בסוריה ב-31 בינואר 2013, בשיירת נשק שהייתה מיועדת לחזבאללה.

ב-10 בפברואר 2018 ישראל תקפה והשמידה שלוש מערכות של SA-17 וגם SA-5, זאת בתגובה לירי לעבר מטוסי F-16 שאחד מהם הופל בשטח ישראל, כנראה על ידי טיל SA-17.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 9K37 בוק בוויקישיתוף

• תיאור הטיל (ברוסית)
• תיאור המערכת SA-11 Gadfly