לדלג לתוכן

A

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Aa
Aa
Aa
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

האות Aאנגלית נהגית אֵי; בצרפתית, בספרדית ובגרמנית: אַה) היא האות הראשונה באלפבית הלטיני. מקור האות בלטינית והיא התפתחה מהאות היוונית אלפא, אשר התפתחה מהאות הפרוטו-שמית אלף. מאוחר יותר הפכה לאות גם באלפבית הקירילי, А.

באנגלית ובשפות נוספות, האות משמשת לציון תנועה פתוחה כגון קמץ (לדוגמה במילה father), או צירי, כאשר זה בתוספת תנועה נוספת (לדוגמה במילה ace).

תפוצת השימוש באות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

A היא האות השלישית הנפוצה ביותר בשפה האנגלית, והשנייה הכי נפוצה בצרפתית ובספרדית. בממוצע A מהווה 3.6% מהאותיות בשפה האנגלית הכתובה לעומת 6.2% בספרדית ו-4% בצרפתית.

ייצוגים שונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל הקוד הבינלאומי של האות A

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "אלפא" (Alfa או Alpha)

ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 65 (A) ו-97 (a).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה וקו: · -

ובכתב ברייל:

התפתחות האות A

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הירוגליף מצרי
הירוגליף מצרי
ראש שור

(מקור משוער)

ראש שור פרוטו שמי
אלף פרוטו שמית
אלף פיניקית
פיניקית
אלפא יוונית
אלפא יוונית
אטרוסקית A
אטרוסקית A
לטינית A
לטינית – A

משמעויות של האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופנים שונים של האות A

בהקשרים מסוימים, ל-A משמעויות שונות:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]