אבי תקווה

אבי תקווה

אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה	28 ביוני 1976 (בן 47) נתניה שבישראל
עמדה	קשר התקפי
מועדוני נוער
מכבי נתניה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1993–1994 1994–1995 1995–1996 1996–1997 1997–2000 2000–2001 2001–2003 2003–2004 2004–2005 2005–2006 2006–2007 מכבי נתניה הפועל כפר סבא מכבי נתניה בני יהודה גראסהופרס ציריך הפועל תל אביב יאנג בויז ברן מכבי פתח תקווה פראלימני הפועל כפר סבא הכח עמידר רמת גן 29 (4) 76 (18) 26 (4) 43 (13) 33 (4) 10 (1) 19 (0) 14 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1998–2002 ישראל 12 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אבי תקווה (נולד ב-28 ביוני 1976) הוא כדורגלן עבר ישראלי אשר שיחק בעמדת הקשר ההתקפי, אחיו הצעיר של כדורגלן העבר שלום תקווה.

קריירה

תקווה התחיל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של מכבי נתניה, עמה זכה בשלוש אליפויות נוער. לאחר מכן שיחק גם במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון, אך שותף רק בשישה משחקים. על אף הופעותיו הבודדות סירבו מנהלי המועדון לשחרר את תקווה לקבוצה אחרת, ולבסוף הוא החליט לממש את זכותו ל"הסגר קטין" - לפיו הוא מגיש בקשה להתאחדות לכדורגל, אשר בסיום העונה תכפה ההעברה למועדון הקולט בסיום העונה.

בעקבות בקשתו עבר תקווה בסיום העונה לשחק במדי הפועל כפר סבא. בעונה שלאחר מכן חזר לנתניה, ששיחקה בליגה הארצית (הליגה השנייה דאז). בעונת 1996/1997 שיחק בבני יהודה תל אביב, ובסופה עבר לשחק באירופה, בקבוצה השווייצרית גראסהופרס ציריך. בגארסהופרס שיחק מעונת 1997/1998, בה זכה עמה באליפות, עד לעונת 1999/2000.

לקראת עונת 2000/2001 חזר תקווה לישראל וחתם בהפועל תל אביב, לאחר שהקבוצה זכתה בדאבל בעונה הקודמת וחיפשה מחליף לאחיו, שלום תקווה, שפרש בתום העונה והפך לעוזר המאמן בקבוצה. למרות קרבתו המשפחתית לעוזר המאמן, במהלך העונה הסתכסך אבי תקווה עם המאמן דרור קשטן, ובסיומה של העונה המאכזבת מבחינתו חזר לשווייץ וחתם ביאנג בויז ברן.

לאחר שנתיים בברן חזר תקווה לישראל לקראת עונת 2003/2004 וחתם במכבי פתח תקווה, עמה זכה בגביע הטוטו באותה עונה. הוא המשיך בקבוצה גם בעונת 2004/2005 אך שוחרר לקראת סיום העונה, ב-9 באפריל, אז עבר לשחק תחת הדרכתו של אלי גוטמן בקבוצת פראלימני הקפריסאית.

בעונת 2005/2006 חתם תקווה בהפועל כפר סבא, שהייתה מועמדת ודאית לירידה מליגת העל לליגה הלאומית, אך תחת המאמן אלי אוחנה הצליחה הקבוצה לחולל מהפך ולהנצל מירידה. יכולתו הטובה של תקווה, שתרמה למהפך, לא נעלמה מעיניהם של סקאוטים ומאמנים. במהלך העונה קיבל הצעות מקבוצות בכירות בשווייץ, כמו פ.צ. ציריך ולוזאן, כמו גם מקבוצות מהליגה השווייצרית השנייה. ב-16 במאי 2006 פורסם כי הוא חתם בקבוצת לוגאנו מהליגה השנייה בשווייץ. אולם כשעסקת לוגאנו כבר הייתה סגורה, ותקווה שוחרר מהפועל כפר סבא, הוא החליט במהלך מפתיע לוותר על החוזה עם לוגאנו ובמקומה סיכם לעונה אחת עם קבוצת הכח עמידר רמת גן, עמה ירד בעונה זו לליגה הלאומית. בתום העונה לא הצליח למצוא קבוצה חדשה, ובסופו של דבר פרש ממשחק פעיל.

תקווה ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל ב-18 באוגוסט 1998, כאשר עלה כמחליף במשחק ידידות מול נבחרת פולין, והורחק בכרטיס אדום. תקווה רשם 12 הופעות במדים הלאומיים, וכבש את שערו היחיד בניצחון 7–0 על אסטוניה במסגרת טורניר ידידות לציון 70 שנה להקמת ההתאחדות לכדורגל בישראל. את הופעתו האחרונה בנבחרת ערך ב-12 באפריל 2002, בהפסד 1–3 לדנמרק.

לאחר פרישתו החל לעסוק בנדל"ן יחד עם אחיו שלום תקווה.

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• פרופיל, באתר National Football Teams
• נועם שיזף, שגריר וטוב לו. ריאיון עם אבי תקוה, באתר ynet, 5 באוגוסט 2002