אלי גוטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי גוטמן
Eli Guttman.jpg
מידע אישי
שם מלא ישראל גוטמן
תאריך לידה 24 בפברואר 1958 (בן 57)
מאמן כדורגל
קבוצות כמאמן
1985 - 1986
1986 - 1987
1988 - 1989
1989 - 1990
1990 - 1992
1992 - 1993
1994 -1995
1995
1996 - 1997
1997 - 2000
2000 - 2001
2001 - 2002
2002 - 2003
2003 - 2005
2005 - 2006
2006 - 2007
2007
2007 - 2011
2011 -
מכבי קריית ביאליק
בית"ר חיפה
הפועל טירת כרמל
מכבי טמרה
מכבי חיפה (עוזר מאמן)
צפרירים חולון
מכבי הרצליה
הפועל בית שאן
הפועל באר שבע
הפועל חיפה
בית"ר ירושלים
הפועל פתח תקווה
הפועל חיפה
הפועל באר שבע
אנוסיס נאון פראלימני
מכבי נתניה
א.א.ל. לימסול
הפועל תל אביב
נבחרת ישראל

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ישראל (אלי) גוטמן (נולד ב-24 בפברואר 1958) הוא מאמן כדורגל ישראלי, המאמן את נבחרת ישראל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטמן, בעברו מורה לחינוך גופני במכללה האקדמית בוינגייט, החל את הקריירה כמאמן בליגות נמוכות באזור הצפון. בהמשך שימש כעוזרו של שלמה שרף במכבי חיפה, עימה זכה בדאבל בעונת 1990/1991. לאחר מכן אימן בקבוצות צפרירים חולון, מכבי הרצליה והפועל בית שאן, אך את הפריצה המשמעותית עשה בעונת 1996/1997 בהפועל באר שבע, שזכתה בהדרכתו בגביע המדינה. גוטמן הביא לקבוצה זרים כשרוניים דוגמת ג'ובאני רוסו וסיאד חלילוביץ'. שנה לאחר מכן עבר לאמן את הפועל חיפה של רובי שפירא, אליה הביא עמו את רוסו. בעונתו השנייה בקבוצה, 1998/1999, זכה גוטמן באליפות, ראשונה בתולדות הקבוצה, ובעונה שלאחר מכן זכה להצלחה יחסית בזירה האירופית.

בעונת 2000/2001 עבר גוטמן לאמן את קבוצת בית"ר ירושלים שנרכשה על ידי איש העסקים, גד זאבי. זאבי איפשר למאמן לבצע רכש משמעותי בסכומים גבוהים, והמאמן בנה סגל נוצץ שכלל את יוסי אבוקסיס, אלון מזרחי שחזר לאחר שנתיים לא מוצלחות באירופה ורוסו, שהמשיך להתלוות לגוטמן. הציפיות מהקבוצה היו גדולות מהרגיל. גוטמן זכה עם בית"ר ירושלים בגביע השלום ברומא ב-10 בספטמבר 2000. הקבוצה נאבקה על האליפות, אך הלחץ מצד האוהדים הלך וגבר, ונשמעו לא אחת טענות שהכדורגל של הקבוצה לא מלהיב כלל, אלא טקטי ומשעמם. גוטמן עזב באמצע העונה כאשר הקבוצה במקום השני, לאחר שאושפז עקב בעיות לב. מאז אותה עונה ניסה לחזור למרכז הזירה בקבוצות הפועל פתח תקווה, הפועל חיפה והפועל באר שבע, אך לא זכה להצלחה רבה.

בעונת 2004/2005 אימן גוטמן בקבוצת פאראלמיני בקפריסין והיה שותף להנצלותה מירידה, ובעונת 2005/2006 הגיע עם הקבוצה למקום חמישי בליגה הקפריסאית. לקראת עונת 2006/2007 עזב גוטמן את תפקידו בקפריסין וחתם במכבי נתניה. באמצע אותה עונה הוא פוטר לאחר שהתגלעו מחלוקות בינו ובין הבעלים דניאל יאמר. גוטמן חזר לקפריסין, והתמנה כמאמן א.א.ל. לימסול. באמצע עונת 2007/2008 התפטר מלימסול.

הפועל תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בדצמבר 2007 מונה למאמן הפועל תל אביב[1], לאחר שהקבוצה נקלעה לתחתית הטבלה ומאמנה גיא לוזון התפטר. גוטמן מינה את יוסי אבוקסיס לעוזרו. בעונה זו הציל גוטמן את הפועל מירידת ליגה והגיע עמה לגמר הגביע, שם הפסידה לבית"ר ירושלים. בעונה שלאחר מכן הוביל את הפועל להתמודדות על האליפות מול מכבי חיפה, אך לבסוף סיים במקום השני. בעונת 2009/2010 העפיל גוטמן עם הפועל תל אביב לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית, לאחר שסיימו במקום הראשון בשלב הבתים, תוך הצגת כדורגל התקפי ומלהיב, עם ניצחונות על סלטיק, ראפיד וינה (פעמיים) והמבורג. בתום העונה זכה גוטמן בדאבל עם הפועל תל אביב. בגמר גביע המדינה גברה הקבוצה על בני יהודה, וארבעה ימים מאוחר יותר ניצחה את בית"ר ירושלים באצטדיון טדי משער של ערן זהבי בדקה האחרונה של המשחק, וזכתה גם באליפות‏[2]. קבוצתו כבשה את מספר השערים הגבוה ביותר בליגה (87), והפסידה פעם אחת בלבד (למכבי חיפה במחזור ה-4).

בעונה שלאחר מכן העפילה הפועל תל אביב בהדרכתו לשלב הבתים בליגת האלופות האירופית לראשונה בתולדותיה, לאחר שחלפה בסיבובי המוקדמות על פני ז'לייזניצ'אר, אקטובה ורד בול זלצבורג. לאחר שלושה הפסדים בשלושת משחקיה הראשונים, סיימה בתיקו 0-0 ביתי מול שאלקה, הביסה 0-3 את בנפיקה, וסיימה בתיקו 2-2 את משחקה בליון. בסופו של דבר סיימה במקום הרביעי והודחה מהמפעל. ב-29 בינואר 2011 עבר גוטמן צנתור בליבו בבית החולים כרמל בחיפה, לאחר שחש כאבים בחזהו. כעבור כחודש וחצי חזר לתפקידו כמאמן, והוביל את הפועל לזכייה בגביע המדינה בפעם השנייה ברציפות אחרי שבגמר הגביע ניצחה הקבוצה את מכבי חיפה. את עונת 2010/2011 סיימה הקבוצה כסגנית האלופה ובסיומה עזב גוטמן את הקבוצה.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחותיו בהפועל תל אביב מונה גוטמן לתפקיד מאמן נבחרת ישראל[3], והוצג רשמית ב-27 בדצמבר 2011 כמאמנה ה-26 של הנבחרת. ב-29 בפברואר 2012 ניהל גוטמן את משחקו הראשון כמאמן הנבחרת, משחק ידידות מול אוקראינה שהסתיים בהפסד 3-2‏‏[4]. ב-23 באפריל 2012 מונה יוסי אבוקסיס, שהיה עוזרו בהפועל תל אביב, לעוזר מאמן הנבחרת‏[5]. במשחקי מוקדמות מונדיאל 2014 הוביל את הנבחרת למקום השלישי בבית, ולא הצליח להעפיל עמה למונדיאל. בנוסף לניצחון כפול על לוקסמבורג, ניצחה הנבחרת את צפון אירלנד בחוץ וסיימה פעמיים בתיקו מול פורטוגל, אך הפסידה פעמיים לרוסיה, סיימה פעמיים בתיקו מול אזרבייג'ן, ובמשחק האחרון בקמפיין סיימה בתיקו ביתי מול צפון אירלנד.

בינואר 2014 הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן הנבחרת בשנתיים נוספות‏[6]. בפברואר מינה גוטמן את אריק בנאדו לעוזרו בנבחרת.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעוזר מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏לי בוץ, אלי גוטמן חתם בהפועל תל אביב, באתר ynet, ‏ 4 בדצמבר 2007‏
  2. ^ הפועל תל אביב אלופת המדינה לעונת 2009/10, באתר nrg מעריב, ‏ 15 במאי 2010‏
  3. ^ ‏משה בוקר, אלי גוטמן מונה למאמן נבחרת ישראל בכדורגל, באתר הארץ, ‏ 23 בדצמבר 2011‏
  4. ^ ‏נדב צנציפר, סערה בבכורה: ישראל הפסידה 3:2 לאוקראינה, באתר ynet,‏ 23 באפריל 2011‏
  5. ^ ‏יונתן הללי, אבוקסיס מונה לעוזרו של אלי גוטמן, באתר nrg מעריב, ‏ 23 באפריל 2011‏
  6. ^ דוד בן-שימול, נדב צנציפר, רשמית: אלי גוטמן ימשיך כמאמן הנבחרת, באתר ynet‏, 15 בינואר 2014‬


מאמני נבחרת ישראל בכדורגל (סדר כרונולוגי)

שמעון "לומק" רוטנר (1934) • אגון פולק (1938) • אגון פולק (1948 - 1949) • לאיוש הס (1949 - 1950) • ולדיסלאב סקאלי (1950) • ג'רי בית הלוי (1953 - 1954) • ג'ק גיבונס (1956 - 1958) • משה וארון (1958 - 1959) • גיולה מאנדי (1959 - 1963) • ג'ורג' איינסלי (1963 - 1964) • יוסף מרימוביץ' (1964 - 1965) • מילובן צ'יריץ' (1965 - 1968) • עמנואל שפר (1968 - 1971) • אדמונד שמילוביץ' (1971 - 1973) • דוד שווייצר (1973 - 1978) • עמנואל שפר (1978 - 1980) • ג'ק מנסל (1980 - 1982) • יוסף מרימוביץ' (1982 - 1986) • מיליינקו מיחיץ' (1986 - 1988) • יצחק שניאור ויעקב גרונדמן (1988 - 1992) • שלמה שרף (1992 - 2000) • ריצ'רד נילסן (2000 - 2002) • אברהם גרנט (2002 - 2006) • דרור קשטן (2006 - 2010) • לואיס פרננדס (2010 - 2011) • אלי גוטמן (2011 - הווה)