אברהם לב

אברהם לב

לידה	15 בדצמבר 1910 פייסק, האימפריה הרוסית
פטירה	22 בפברואר 1970 (בגיל 59) גבעת השלושה, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	יידיש
צאצאים	יגאל לב

אברהם לֵב (בכתיב יידי: לעוו, 15 בדצמבר 1910 – 22 בפברואר 1970) היה משורר יידי ישראלי, איש קיבוץ גבעת השלושה, חתן פרס קסל לספרות יהודית יפה (1960). בשבתו בווילנה השתייך לחבורת "יוּנְג וילנה".

ביוגרפיה

לב נולד בפּיֶיסק (פּיעסק; בפולנית: Piaski) שליד וולקוביסק, ב"תחום המושב" היהודי של האימפריה הרוסית (בימינו במחוז לובלין שבמערב פולין). התגורר מספר שנים בקובנה שבליטא. בעקבות הגירוש במלחמת העולם הראשונה גלה עם הוריו לחארקוב שבאוקראינה. בשנים 1921–1928 התגורר בעיר וילנה, שהייתה אז מרכז יהודי חשוב. שם פנה לכתיבת שירה ביידיש, ושם התעצבה דרכו הספרותית. פרסומו הראשון היה בשנת 1925. בווילנה נמנה עם חברי החבורה הספרותית "יוּנְג וילנה" ('וילנה הצעירה').

בשנת 1929 הצטרף לתנועת "החלוץ", ונסע להכשרה במרכז ההכשרות של התנועה, "קיבוץ חוצבי האבנים" שליד העיירה קלוסובה (Kolosowo) בווהלין. בשנת 1932 עלה לארץ ישראל עם גרעין פועלים מההכשרה והצטרף עמו לקיבוץ גבעת השלושה. לב היה חבר הקיבוץ עד מותו. במשך שנים רבות עבד בחקלאות. נישא לטייבלֶה (טובה), והיה אב לשלושה בנים: יגאל (1933), משה (1942) ונחום (1950).

בארץ זכה להכרה כמשורר לירי עדין, שהרחיב את תחומה של שירת יידיש בבטאו בשיריו את חוויותיו מעבודת האדמה, ההתבוננות בטבע ועולמו של הקיבוץ. הוא נמנה עם הקבוצה הקטנה של משוררי יידיש אנשי הקיבוץ, לצד אריה שמרי, צבי אייזנמן, יוסל בירשטיין, בן ציון אפשטיין ורבקה בַּסמן בן-חיים (למשך כמה שנים).

שיריו ראו אור מעל במות שונות בארץ ישראל ובתפוצות, בהן "די גאָלדענע קייט", "היימיש", "פרייהייט" ו-"מבפנים" (ביטאון הקיבוץ המאוחד). כן פרסם ארבעה קובצי שירה: "אונטער בלויע הימלען" ('תחת שמים כחולים'; תרצ"ה), "אין דיַין טיר" ('בדלתך'; 1937), "היים און פעלד" ('בית ושדה'; תשי"ג 1953) ו-"ביימער אין וִוינט" ('אילנות ברוח'; 1960), ופואמה: "לייבל חלוץ" ('לייבל החלוץ'; 1938). הפואמה הופיעה בתרגום עברי מאת שמשון מלצר בשנת תש"ב. שיריו של לב שתורגמו לעברית כונסו בקובץ "זהורית ברוח" (תשכ"ה 1964).

בראשית שנת 1962 זכה בפרס קסל לספרות יפה של יהדות מקסיקו על קובץ שיריו "ביימער אין ווינט" ('אילנות ברוח'; 1960).

שבועות ספורים לאחר מכן נהרג בנו משה (משהל'ה) בתאונת דרכים כחצי שנה לאחר גיוסו לצה"ל, בגיל 18. שנות חייו האחרונות היו בצל אבלו על מותו.

בשנת תשכ"ז התפרסם קובץ שיריו האחרון, "אין קלעם" ('במצוקה').

אברהם לב נפטר בפברואר 1970 בביתו, בן 59 במותו. נקבר בבית העלמין בקיבוצו. הותיר את אשתו ושני בניו.

ליום השלושים למותו הוציא הקיבוץ חוברת ובה דברי משוררים ודברי הערכה מאת חברי הקיבוץ. בשנה שלאחר מותו ראה אור קובץ מסותיו "בלעטער פֿון קיבוץ" ('מכתבים מהקיבוץ'; תשל"א 1971).

בנו הבכור יגאל לב היה סופר ועיתונאי. בשנת 2001 התפרסם ספרו "קדיש לאברהם", ובו כתב את תולדות המשפחה והביא את יומנו של אביו, שנכתב בשנים 1929–1954 והתגלה כעשרים שנה לאחר פטירתו.

ספריו

• מגילת אסתר: פריי פאריידישט אין פערזן, וילנה: דפוס ש"פ גארבער, 1925. (בחרוזים)
• אונטער בלויע הימלען: אַ בינטל לידער, תל אביב: פריינט, תרצ"ה. ('תחת שמים כחולים') (שירים)
• אין דיַין טיר: לידער, תל אביב: פריינט, 1937. ('בדלתך') (שירים)
• לייבל חלוץ, גבעת השלשה: [חמו"ל], 1938. ('לֶייבְּל החלוץ') (פואמה)
• היים און פעלד: לידער און פּאָעמעס, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ג 1953. ('בית ושדה') (שירים ופואמות)
• ביימער אין ווינט: לידער און פּאָעמעס, תל אביב: פֿאַרלאַג י"ל פּרץ, 1960. ('אילנות ברוח') (שירים ופואמות)
• אין קלעם, תל אביב: המנורה, תשכ"ז. ('במצוקה') (שירים)
• בלעטער פֿון קיבוץ, תל אביב: פֿאַרלאַג י"ל פּרץ, תשל"א 1971. ('מכתבים מהקיבוץ') (מסות) (לאחר מותו)

בתרגום עברי

• ליבל החלוץ; מיידיש: ש’ מלצר, תל אביב: גזית, תש"ב.
• זהורית ברוח: שירים; מבחר שירים, מתורגמים מיידיש בידי חבורת משוררים; אחרית דבר: משה בסוק, תל אביב: הקבוץ המאוחד, תשכ"ה 1964

לקריאה נוספת

• יגאל לב, קדיש לאברהם, תל אביב: ירון גולן, 2001

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם לב בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של אברהם לב, בקטלוג הספרייה הלאומית
• משה גרוסמן, שירה יהודית מתוצרת ישראל, דבר, 14 במרץ 1952
• אליעזר רונן, להיות או לחדול? סופרי אידיש בישראל – על פרשת דרכים, מעריב, 25 בדצמבר 1953
• נפטר המשורר אברהם לב, מעריב, 23 בפברואר 1970
• המשורר א. לב הובא למנוחות, מעריב, 24 בפברואר 1970
• אזכרה למשורר אברהם לב ז"ל, מעריב, 25 במרץ 1970
• י. ח. בילצקי, המשורר אברהם לב, דבר, 27 בפברואר 1970

מפרי עטו:

מכתב לאמא (מיידיש: ש. מלצר), דבר, 4 באפריל 1941 (פרק מתוך הפואמה "לֶיבל החלוץ")

• גבעת השלֹשה (תרגם מאידיש ח. רבינזון), דבר, 5 במאי 1950