אגף התנועה
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | משטרת ישראל |
סוג | אגף מטה במשטרה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1997–הווה (כ־27 שנים) |
פיקוד | |
דרגת המפקד | ניצב |
אגף התנועה במשטרת ישראל הוא אגף אופרטיבי מקצועי ומבצעי, אשר מהווה גורם מנחה מקצועי ובונה בניין הכוח בכל הקשור לאכיפת תנועה וחקירת תאונות דרכים. באגף מספר יחידת מבצעיות האחראיות על אכיפת עבירות התנועה.
ייעוד האגף
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאגף התנועה שני ייעודים מרכזים:
גורם מנחה: האגף מהווה גורם מקצועי מנחה בכל הקשור לאכיפת תנועה וחקירת תאונות דרכים. במסגרת זו האגף שותף בבניית התוכן המקצועי בהכשרת שוטרי תנועה ובוחני תנועה, אחראי על הנחיית פקודות ונהלים על-פיהם יפעלו כלל השוטרים במשטרת ישראל בכל הקשור לאכיפת התנועה והכוונה. אבחון מכשור אלקטרוני לאמצעי אכיפה והכשרת השוטרים לשימוש בהם, בשיתוף אגף ההדרכה של משטרת ישראל.
גורם מבצעי ארצי: באגף פועלות יחידות אכיפה המתמקדות באכיפת עבירות תנועה המהוות גורם לתאונות דרכים, ובעיקר בכבישים ובצירים הבין-עירוניים. האגף עוסק בהכוונת התנועה ברמה הארצית בעת אירועים המשפיעים על התנועה בכבישים הבין-עירוניים בארץ במקרים של תאונות דרכים, הפרות סדר ציבורי, ביצוע עבודות תשתית ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרקע להקמתו של אגף התנועה היה התפתחותה הפיזית והכלכלית של מדינת ישראל, בעקבות זאת גבר באופן משמעותי היקף התחבורה הממונעת בדרכים, לה נלוו תאונות הדרכים.
על מנת להתמודד עם התופעה, אימצה המשטרה שיטות פעולה ואמצעים טכנולוגיים אשר נועדו להפחית את הסיכון לנוסעים בדרכים. בשנת 1991 הוקמה משטרת התנועה הארצית (מתנ"א) במטרה לחזק את יכולת המשטרה להתמודד עם הקטל בדרכים, תחילה הוכפפה לאגף המבצעים של המשטרה - עד שנת 1997. בשנה זו הוקם אגף התנועה כאגף ייעודי בתחומו, אשר הפך לסמכות המקצועית בנושא זה.
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]משטרת התנועה הארצית (מתנ"א)
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידות משטרת התנועה הארצית פועלות בצירים הבין-עירוניים בכל רחבי הארץ. היחידה מבצעת אכיפת תנועה בהתאם למדיניות ראש אגף התנועה, מיקוד אכיפת עבירות המהוות גורם מרכזי לתאונות דרכים, טיפול באירועים המתקבלים במרכז השליטה של האגף, ניהול התנועה והכוונתה באירועים שונים, כגון: מסעות ומרוצי ספורט, עבודות תשתית מורכבות בצירי תנועה בין-עירוניים, שינוע מטענים חורגים, היערכות לתנועת כלי רכב מוגברת בחגים ובמועדים ועוד.
יחידות כפופות: מתנ"א צפון, מתנ"א דרום, מתנ"א מרכז, ויחידת רכב כבד.
מחלקת מחקר (מו"פ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלקת מחקר ופיתוח באגף התנועה אמונה על בניית תמונת מצב לצורך גיבוש תוכנית אסטרטגית המבוססת על נתונים ומחקרים, לשם יישום מדיניות האכיפה וליצירת הרתעה אפקטיבית בקרב ציבור משתמשי הדרך.
במסגרת משימותיה היא אחראית להפעלת מערך האכיפה האלקטרונית האוטומטית. היחידה מאפיינת, מאתרת, רוכשת ומטמיעה מערכות אכיפה המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת ונושאת את האחריות לטיפול בפניות ציבור.
יחידות כפופות:
- מחקר – פיתוח אסטרטגיה ורעיון מארגן להפעלת הכוח המבוססים על מחקר וניטור נתונים, אפיון מערכות מידע המסייעות למפקד בניהול וקבלת החלטות.
- מכשור – הפעלת מערכת אכיפה אלקטרונית אוטומטית ומכשור אכיפה ידני לרבות תחזוקה שוטפת.
- מרכז פניות נהגים ארצי (מפנ"א) – אמונים על מתן שירות ומידע לציבור הנהגים בנושאי תעבורה ודו"חות תנועה.
- פרויקטים טכנולוגים – בחינת טכנולוגיות אכיפה חדשניות, איתור ורכש.
יחידה מרכזית (ימ"ר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה המרכזית היא יחידת מודיעין, בילוש וחקירות של אגף התנועה. היחידה מבצעת איסוף מודיעיני וראייתי נגד עברייני תנועה מסוכנים ותופעות פשיעה בתחום התנועה. היא פועלת לחשיפה וטיפול בתופעות מסכנות חיים בתחום התעבורה הפלילי תוך אכיפת החלטות בית המשפט. היחידה פועלת כנגד מגוון תופעות פשיעה כגון: נהגים פסולים, נהיגה תחת השפעת סמים, תאונות פגע וברח ועוד.
יחידות כפופות:
תשאול – אחראית על פיתוח חקירות ואיסוף ראיות כנגד יעדי היחידה ופיצוח פרשיות פליליות עם זיקה לעברות תעבורה.
- איסוף – אחראית על איסוף מודיעין כנגד נהגים שנוהגים בפסילה או תחת השפעת סמים וכן כנגד תופעות פשיעה עם זיקה לעבירות תעבורה.
- בילוש – הזרוע המבצעית של היחידה אשר מבצעת את הפעילות האופרטיבית בשטח כנגד יעדי היחידה.
- הערכה – אחראים על עיבוד הידיעות המודיעיניות והעשרתן.
מחלקת התנועה (מת"ן)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלקת התנועה היא יחידת מטה המתאמת, מנחה ומייעצת לגורמי משטרה וגורמי חוץ, ומהווה את הזרוע המקצועית של מערך התנועה במשטרת ישראל. המחלקה אחראית להנחיה מקצועית בנושא אכיפה, סיירים בוחנים, מהנדסי תנועה, חקירה ותביעה, תשתיות והודעות על נפגעים.
יחידות כפופות:
- מדור תעבורה – אחראי על הנחיה מקצועית לכלל שוטרי משטרת ישראל בתחום אכיפת תקנות תעבורה ובשיפור המקצועיות בתחום התעבורה
- מדור הנדסה ותשתיות דרך – מנחה את כלל שוטרי משטרת ישראל בנושא הסדרי תנועה ובטיחות בדרכים, בדגש על פעילות מערך מהנדסי התנועה במשטרה.
- מדור תאונות דרכים – אחראי על מדיניות ותהליכי העבודה במערך חקירת תאונות הדרכים ומערך הסיירים הבוחנים.
- מדור נפגעים – המדור אחראי על מסירת הודעות מרות למשפחות נפגעי עבירות רצח, הריגה ותאונות דרכים שהתרחשו בארץ או בחו"ל.
מבצעים אגף התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחראית על תכנון התוכניות המבצעיות בשגרה ובחירום, סיוע ושיתוף פעולה בין מחוזות משטרת ישראל, תיאום מול צה"ל, שירות הביטחון הכללי, משטרה צבאית ונתיבי ישראל, הכנת אגף התנועה לאירועי חירום ארציים, לווי אח"מים ונשיאים המגיעים לביקורים רשמיים בארץ ותיאום תנועת מטענים חורגים.
יחידות כפופות:
- מדור מבצעים
- מדור חירום
- מדור מתנדבים
- קצין זהירות בדרכים
- מרכז השליטה של אגף התנועה
- סיירת ארצית - כוח אופנוענים המיועד לטיפול בתופעות ייחודיות ובאזורים מועדים תוך מתן מענה מיידי. יחידת האופנוענים הוקמה ב-1993, וכללה 10 אופנועים ששימשו בעיקר לצורכי ליווי וטקסים. ב-2009 הוחלט להפוך את היחידה לכוח מבצעי. נכון ל-2020 היא מפעילה כ-100 אופנועים בחלוקה של שלושה צוותים: סיירת צפון, סיירת מרכז וסיירת דרום. יחידת האופנועים של אגף התנועה מחזיקים בשלושה סוגי אופנועים: KTM 1290 SUPER ADVENTURE S, BMW 1200 GS ו- BMW 1250 GS.
ראשי האגף
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת כהונה כראש אגף התנועה |
---|---|
יעקב גנות | 1997 - 2001 |
יעקב רז | 2001 - 2004 |
שחר איילון | 2004 - 2007 |
אבי בן-חמו | 2007 - 2011 |
ברונו שטיין | מאי 2011 - מאי 2013 |
משה אדרי | יוני 2013 - נובמבר 2014 |
ירון בארי | פברואר 2015 - נובמבר 2016 |
דורון ידיד | נובמבר 2016 - מרץ 2019 |
אבי אדרי | מרץ 2019 - אפריל 2020 |
אלון אריה | אפריל 2020 - מאי 2022 |
יהודה בן עטר | יוני 2022 - ספטמבר 2024 |
חיים שמואלי | ספטמבר 2024 - מכהן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אגף התנועה
- שוטר תנועה ישראלי רכוב על סוס, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 4:15)