מסתערבים

ערך זה עוסק ביחידה צבאית. אם התכוונתם לילידי המזרח התיכון שהערבית היא שפתם העיקרית, ראו מוסתערבים.

מִסְתַּעַרְבִים הוא כינוי לאנשי כוחות הביטחון המסווים את עצמם כערבים על מנת להיטמע בקרב אוכלוסייה ערבית טיפוסית, בדרך כלל לצורך השגת מטרות ביטחוניות כלשהן. בישראל יש מספר יחידות מסתערבים המשתייכות לגופי ביטחון שונים.

לא כל פעילותן של היחידות המסוערבות נעשית תחת תחפושת חשאית. גם בפעילויות בהם משתמשים בהתחפשות וההיטמעות משמשים חלקים נרחבים מהיחידה הלוחמת ככוחות גיבוי שנכנסים לפעולה רק לאחר היחשפות הכוחות - ומשכך, אינם מתחפשים.

מקור המילה בערבית, שורש ע-ר-ב בבניין עשירי. שם זה ניתן לעדת המסתערבים היהודים שחיו בארצות ערב ולא נבדלו משכניהם. פירושו היטמעות בין הערבים בלבוש, שפה ואורח חיים.

יחידות מסתערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה הערבית - יחידה של הפלמ"ח אשר אנשיה ביצעו פעולות הסתערבות שונות משנת 1942 עד 1950.
סיירת שקד - יחידה מובחרת של צה"ל, שבמסגרתה פעלו גם מסתערבים ברצועת עזה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
יחידת חרמ"ש - יחידת מסתערבים של צה"ל שפעלה ביש"ע וברצועת עזה (אשחר - שהוכשרו על ידי ימ"ס עזה) עד 1994. שמה וסמליה הועברו לגדוד בחטיבת כפיר.
יחידת שמשון - יחידת מסתערבים של צה"ל שפעלה ברצועת עזה מ-1986 עד 1996. שמה וסמליה הועברו לגדוד בחטיבת כפיר.
יחידת רימון - יחידה מובחרת בצה"ל, אשר פעלה לסירוגין משנת 1970 עד 2005 ותפקידה העיקרי היה לחימה בטרור הפלסטיני בעזה.
יחידת מתיל"ן ירושלים של מג"ב - פעלה משנת 1996 ועד לשנת 2012 עסקה בין היתר בפעילות מסועורבת ומוזגה עם ימ"ס ירושלים.

בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

/ סיירת מטכ"ל - יחידה באגף המודיעין שמפעילה גם מסתערבים
/ יחידת דובדבן - יחידת המסתערבים של חטיבת הקומנדו הפועלת משנת 1984.
/ ימ"ס - יחידת המסתערבים של מג"ב הפועלת משנת 1991.
/ הגדעונים - יחידת מסתערבים משטרתית.
/ ימ"מ - יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור של מג"ב שבין היתר מתמחה בפעולות מסוערבות.
יחידה 504
בשב"כ יחידה מבצעית של לוחמים שמבצעת פעילות חשאית בשטחים עוינים.

פרשת המסתערבים בשנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 הקים שמואל מוריה, בהוראת איסר הראל, את יחידת המסתערבים בשב"כ. הראל ביקש כי תהיה זו יחידה של צעירים שייטמעו באוכלוסייה הערבית כסוכנים רדומים, ויחיו בקרבה לאורך זמן, לשם הפעלתם בעתיד, לכשיידרש הדבר. מוריה גייס ליחידה כמה עשרות צעירים, רובם עולים חדשים ממדינות ערב. הכשרתם של הסוכנים נמשכה כשנה, בה התאמנו והתגוררו בבסיס הדרכה ברמלה ונשלחו לעבודה במפעלים שונים בארץ, שם למדו ערבית פלסטינית ודרכי התנהגות מקומיים. בתום שנה של הכשרה הוחדרו המסתערבים, בזהותם החדשה, לישובי הערבים בישראל.

מרביתם נישאו לנשים מוסלמיות שלא היו מודעות לזהותם האמיתית. בשנת 1964, כשפורקה היחידה, הוחלט לגלות את הסוד לבני משפחותיהם הערבים וליישב את המשפחות מחדש בסביבה יהודית בישראל. הדבר נפל כתדהמה על הנשים. על פי בקשת השב"כ הקים הרב הראשי לצה"ל, האלוף שלמה גורן, בית דין של שלושה רבנים בראשותו, שהציעו לנשים להתגייר בהליך מהיר, אך לא כל הנשים הסכימו לכך.^[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה גבעתי, אביר 21 - סיפורו של אלי אברם, מפקד יחידת המסתערבים, ירושלים: הוצאת 'רעות', תשס"ג-2003.
שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004.
מתי פרידמן, מסתערבים: אגדה ישראלית, כנרת זמורה דביר, 2020