מסתערבים
מִסְתַּעַרְבִים הוא כינוי לאנשי כוחות הביטחון המסווים את עצמם כערבים על מנת להיטמע בקרב אוכלוסייה ערבית טיפוסית, בדרך כלל לצורך השגת מטרות ביטחוניות כלשהן. בישראל יש מספר יחידות מסתערבים המשתייכות לגופי ביטחון שונים.
לא כל פעילותן של היחידות המסוערבות נעשית תחת תחפושת חשאית. גם בפעילויות בהם משתמשים בהתחפשות וההיטמעות משמשים חלקים נרחבים מהיחידה הלוחמת ככוחות גיבוי שנכנסים לפעולה רק לאחר היחשפות הכוחות - ומשכך, אינם מתחפשים.
מקור המילה בערבית, שורש ע-ר-ב בבניין עשירי. שם זה ניתן לעדת המסתערבים היהודים שחיו בארצות ערב ולא נבדלו משכניהם. פירושו היטמעות בין הערבים בלבוש, שפה ואורח חיים.
תוכן עניינים
יחידות מסתערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלקה הערבית - יחידה של הפלמ"ח אשר אנשיה ביצעו פעולות הסתערבות שונות משנת 1942 עד 1950.
יחידת רימון - הייתה יחידה מובחרת בצה"ל, אשר פעלה לסירוגין משנת 1970 עד 2005 ותפקידה העיקרי היה לחימה בטרור הפלסטיני בעזה.
סיירת שקד - יחידה מובחרת של צה"ל, שבמסגרתה פעלו גם מסתערבים ברצועת עזה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
יחידת שמשון - יחידת מסתערבים של צה"ל שפעלה ברצועת עזה מ-1986 עד 1996. שמה וסמליה הועברו לגדוד בחטיבת כפיר.
יחידת חרמ"ש - יחידת מסתערבים של צה"ל שפעלה ביש"ע וברצועת עזה (אשחר - שהוכשרו על ידי ימ"ס) עד 1994. שמה וסמליה הועברו לגדוד בחטיבת כפיר.
בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידת דובדבן - יחידת המסתערבים של צה"ל הפועלת משנת 1984.
ימ"ס - יחידת המסתערבים של מג"ב הפועלת משנת 1991.
הגדעונים - יחידת מסתערבים משטרתית.
יחידת מצדה - יחידה מובחרת של השב"ס שמתמחה בין השאר בפעילויות הסתערבות.
פרשת המסתערבים בשנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1952 הקים שמואל מוריה, בהוראת איסר הראל, את יחידת המסתערבים בשב"כ. הראל ביקש כי תהיה זו יחידה של צעירים שייטמעו באוכלוסייה הערבית כסוכנים רדומים, ויחיו בקרבה לאורך זמן, לשם הפעלתם בעתיד, לכשיידרש הדבר. מוריה גייס ליחידה כמה עשרות צעירים, רובם עולים חדשים ממדינות ערב. הכשרתם של הסוכנים נמשכה כשנה, בה התאמנו והתגוררו בבסיס הדרכה ברמלה ונשלחו לעבודה במפעלים שונים בארץ, שם למדו ערבית פלסטינית ודרכי התנהגות מקומיים. בתום שנה של הכשרה הוחדרו המסתערבים, בזהותם החדשה, לישובי הערבים בישראל.
מרביתם נישאו לנשים מוסלמיות שלא היו מודעות לזהותם האמיתית. בשנת 1964, כשפורקה היחידה, הוחלט לגלות את הסוד לבני משפחותיהם הערבים וליישב את המשפחות מחדש בסביבה יהודית בישראל. הדבר נפל כתדהמה על הנשים. על פי בקשת השב"כ הקים הרב הראשי לצה"ל, האלוף שלמה גורן, בית דין של שלושה רבנים בראשותו, שהציעו לנשים להתגייר בהליך מהיר. לא כל הנשים הסכימו לכך והתעוררה בעיית יהדותם של עשרות הילדים שנולדו לזוגות המעורבים, האם יוכרו כיהודים או כמוסלמים. לבסוף פסקו שלושת הרבנים, כי למרות שלפי ההלכה דתם של הילדים נקבעת לפי דת האם, הרי שלאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, שבו נולדו הילדים כתוצאה משליחות ביטחונית של אביהם היהודי, יש לראותם כיהודים, ללא צורך בהליך גיור.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה גבעתי, אביר 21 - סיפורו של אלי אברם, מפקד יחידת המסתערבים, ירושלים: הוצאת 'רעות', תשס"ג-2003.
- שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טל זגרבה, לישון עם האויב, "במחנה", 4.3.2009
- סרטון קצר של דוד ריב בו רואים שימוש במסתערבים בהפגנה בנעלין, 10.7.09
- ב. ניסני, השב"כ השיא סוכניו לערביות; עשרות הילדים נרשמו כיהודים, באתר כיכר השבת, 18 בפברואר 2011
- יוסי אלי, אנשי המסכות: המסתערבים של ירושלים בלב מהומות הנכבה, באתר nrg, 18 במאי 2011
- מרינה גולן, הזהות הכפולה של המסתערבים, באתר IsraelDefense, 30 באוגוסט 2013
- נעם רותם, המסתערבים שהמדינה שלחה כדי להסתנן ולרגל בכפרים ערבים, באתר שיחה מקומית, 31 ביולי 2016
- נטעאל בנדל, השתולים: הכירו את יחידת המסתערבים של משמר הגבול, בעיתון מקור ראשון, 12 בינואר 2018
כנס יחידות המסתערבים בעבר ובהווה, ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרטון באתר יוטיוב