אואור שאהין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אואור שאהין
Uğur Şahin
לידה 19 בספטמבר 1965 (בן 58)
איסכנדרון, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי vaccine development, אימונולוגיה, חיסון, אונקולוגיה, רפואה, מחלת נגיף קורונה 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Erich Kastner Gymnasium עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • Georges Köhler Prize (2005)
  • פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (2022)
  • University Teacher of the Year (2022)
  • פרס לואי-ז'נטה לרפואה (2022)
  • פרס קרן וורן אלפרט (2022)
  • פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2021)
  • פרס אקסל שפרינגר (2021)
  • פרס מוסטפא (2019)
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2021)
  • German Cancer Award (2019)
  • Financial Times Person of the Year (2020)
  • פרס ויליאם ב' קולי (2021)
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אוזלם טורצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אואור שאהין (נולד ב-29 בספטמבר 1965) הוא אונקולוג ויזם טורקי, מייסד חברת ביונטק (BioNTech), שפיתח את אחד החיסונים העיקריים נגד מחלת נגיף קורונה 2019/[1] תחומי המחקר העיקריים שלו הם מחקר סרטן ואימונולוגיה.

משפחתו של סאהין, במקור מטורקיה, עברה לגרמניה כשהיה בן ארבע. הוא גדל בקלן ולמד רפואה באוניברסיטת קלן, וסיים שם דוקטורט באימונותרפיה נגד סרטן. בתחילה נשאר באקדמיה, ערך מחקר בבתי חולים אוניברסיטיים בסארלנד ובציריך, ובסופו של דבר הקים קבוצת מחקר באוניברסיטת מיינץ בשנת 2000, שם הפך לפרופסור לאונקולוגיה ניסיונית בשנת 2006. בשנת 2001, תוך שמירה על מעמדו באוניברסיטה, הוא החל לעסוק בפעילות יזמית, והקים שתי חברות תרופות, בשנים 2001 ו-2008, יחד עם בת זוגו אוזלם טורצ'י, שהיא גם אימונולוגית מובילה. השנייה מהחברות הללו, ביונטק, פיתחה את אחד החיסונים העיקריים ששימשו להילחם במגפת הקורונה יחד עם חברת פייזר בשנת 2020. כתוצאה מעליית הערך של החברה, שאהין ואשתו הפכו לגרמנים הראשונים עם שורשים טורקים, ברשימת 100 האנשים העשירים ביותר בגרמניה/[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאהין נולד באיסכנדרון, במחוז הטאי, טורקיה. הוא עבר עם אמו לגרמניה בגיל ארבע כדי לגור עם אביו, שעבד במפעלי פורד בקלן. מלבד כדורגל, הוא התעניין בספרי מדע פופולרי, אותם שאל מהספרייה של הכנסייה הקתולית. בתחילה, המליץ לו המורה בבית הספר היסודי ללמוד בבית ספר מקצועי, שלא היה מאפשר לו ללמוד באוניברסיטה. אך לאחר התערבות שכנתו, הוא עבר לגימנסיה. הוא סיים את לימודיו בגימנסית אריך קסטנר בקלן-ניהל בשנת 1984, כילד הראשון בבית הספר עם הורים טורקים. הוא התמקד בלימודים מתקדמים במתמטיקה וכימיה.

שאהין למד רפואה באוניברסיטת קלן בין השנים 1984–1992. הוא קיבל את הדוקטורט בהצטיינות יתרה (summa cum laude) בשנת 1992, על עבודת גמר בנושא אימונותרפיה לתאי גידול (bispecific monoclonal antibodies for the activation of cytostatic precursors on tumor cells). בין השנים 1992–1994 למד מתמטיקה באוניברסיטה החופשית של האגן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאהין עבד כרופא לרפואה פנימית, המטולוגיה ואונקולוגיה בין השנים 1991–2000 בבית החולים האוניברסיטאי של קלן ולאחר מכן בבית החולים האוניברסיטאי סארלנד בהומבורג. בשנת 1999 סיים שאהין פוסט-דוקטורט בתחום הרפואה המולקולרית והאימונולוגיה. לאחר שעבד במכון לאימונולוגיה ניסיונית של בית החולים האוניברסיטאי בציריך בשנת 2000, עבר למרכז הרפואי האוניברסיטאי מיינץ. שם הוא עובד בתפקידים מובילים שונים בחקר סרטן ואימונולוגיה ומאז 2001 הוא פרופסור לאונקולוגיה ניסיונית.

שאהין עובד על זיהוי ואפיון מולקולות יעד חדשות (אנטיגנים) לטיפול אימונותרפי - למשל נגד גידולים סרטניים. המטרה היא לפתח חיסון נגד סרטן המבוסס על חומצה ריבונוקליאית (RNA), חומר מסנג'ר עם מידע גנטי המפעיל תגובה מקבילה של מערכת החיסון, מה שמוביל לעיכוב ולנסיגה של גידולים. חיסוני RNA אלה אינם גורמים לשינוי גנטי קבוע בחומר הגנטי של התאים. עם זאת, הם, במילים פשוטות, מומסים שוב לאחר "שימוש חד פעמי" ליצירת חלבון. בעיה אחת היא לפתח תהליך הנדסה גנטית כך שחיסונים אלה יפעילו תגובה ישירה וממוקדת של המערכת החיסונית לאחר ההזרקה.[3] בפיתוח שרשראות RNA מותאמות שכאלה, שאהין וצוות המחקר שלו זכו להצלחה מדהימה בשנים האחרונות.

שאהין רואה את עצמו כמהנדס חיסונים שמנסה להשתמש במנגנונים האנטי-ויראליים של הגוף כדי לטפל, למשל, בסרטן כאשר מערכת החיסון אחרת אינה מסוגלת להילחם בו. הוא רואה את חזונו בהנחיית המערכת החיסונית "להגן עלינו מפני או להקל על מחלות מסוימות.

המרכז הרפואי האוניברסיטאי מיינץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 מונה שאהין לראש קבוצת המחקר הזוטרה של המרכז הרפואי האוניברסיטאי מיינץ, ובשנת 2003 מונה כיו"ר המרכז לחקר חיסונים לגידולים. מאז 2006 הוא מרצה במחלקה לאונקולוגיה ניסיונית. בשנת 2010 ייסד את המחלקה לאונקולוגיה תרגומית (Translational Oncology) במרכז הרפואי האוניברסיטאי של אוניברסיטת יוהנס גוטנברג מיינץ (TRON). זהו מכון מחקר ביו-פרמצבטי המפתח כלי אבחון ותרופות חדשות לטיפול בסרטן ומחלות אחרות, עם צורך רפואי גבוה שלא ניתן לו מענה. המיקוד שלה היא ברפואה פרטנית ובחיסון נגד סרטן. מיום הקמתה ועד ספטמבר 2019 הוא היה המנהל המדעי שלה. מאז הוא עובד כיועץ מדעי ומפקח על תלמידי דוקטורט. על עבודתו בתחום זה הוענק לשאהין פרס. הוא סגן מנהל המרכז האוניברסיטאי למחלות גידולים מיינץ (UCT מיינץ), שנוסד בשנת 2011. UCT מיינץ הוא עמותה של כל המוסדות האונקולוגים של המרכז הרפואי האוניברסיטאי מיינץ המתמקדים באונקולוגיה קלינית או במחקר אונקולוגי. בשנת 2017 היא הייתה מעורבת בהקמת מכון הלמהולץ החדש HI-TRON, שהוא שיתוף פעולה בין המרכז לחקר הסרטן הגרמני (DKFZ) לבין TRON. הוא אחד המנהלים המדעיים של מכון הלמהולץ החדש. במהלך טקס ההקמה הצהיר שאהין כי הוא מאמין שניתן יהיה להביס את הסרטן בעתיד.

חברת גנימד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאהין הקים את חברת Ganymed Pharmaceuticals בשנת 2001 יחד עם אשתו אוזלם טורצ'י. חברה זו פיתחה את הנוגדן החד שבטי Zolbetuximab, אשר אמור לשמש כנגד סרטן הוושט והמעיים. בשנת 2016 נמכרה החברה לאסטלאס פארמה בסכום של משוער של מאה מיליון דולר לפחות. לאחר מחקרים מוצלחים בשלב II, התרופה נמצאת בשלב III החל משנת 2020. הפרויקט שהוביל לפיתוח חיסונים חדשניים נגד סרטן, היה אחד משנים עשר פרויקטים שפעלו בחסות משרד החינוך והמחקר הפדרלי הגרמני בשנת 2006 כחלק מחממת הסטארט-אפ הביו-טכנולוגית החדשה (GO-Bio).

ביונטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 היה שאהין ממייסדי חברת הביוטכנולוגיה ביונטק - BioNTech, שבסיסה במיינץ, גרמניה, ומאז משמש כמנכ"ל החברה. ביונטק מתמקדת בפיתוח וייצור של אימונותרפיה פעילה, לגישה ספציפית למטופל, בטיפול בסרטן ומחלות קשות אחרות. המוקד העיקרי של עבודתו במחקר הוא גילוי תרופות מבוססות mRNA לשימוש כטיפול חיסוני בסרטן בהתאמה אישית, כחיסונים נגד מחלות זיהומיות, וכטיפול החלפת חלבונים למחלות נדירות. מאז אפריל 2020 פיתחה ביונטק חיסון כנגד מחלת נגיף קורונה 2019 בהובלת שאהין ואשתו אוזלם טורצ'י, שהיא גם חברה בדירקטוריון החברה. שאהין מחזיק בכמה פטנטים שרשם בשיתוף עם ביונטק.

על רקע הוויכוח על הפצת חיסון פוטנציאלי, הצהיר שאהין כי מפתח אחד במאבק נגד COVID-19, כחלק משיתוף פעולה בינלאומי. אין "שום דיון" אם חיסון זמין רק עבור מדינות בודדות. יש להעמיד תמיד את היעילות והבטיחות של חיסון, כולל תופעות לוואי, בשקיפות. הוא מחויב להבטיח שהדבר ייעשה שוב ושוב באופן אמין ומושכל לציבור הרחב. בסתיו 2020 הוא נכנס לשותפות עם חברת התרופות פייזר האמריקאית ותכנן לקבל אישור לחיסון לפני סוף 2020. בנובמבר דיווחה החברה על יעילות של 95 אחוזים בחיסון.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 הוענק לשאהין "פרס מוסטפא", פרס דו שנתי למדע וטכנולוגיה של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

במרץ 2021 הוענק לשאהין צלב מפקד האבירים של מסדר הכבוד, אחד מאותות ההצטיינות הגבוהים ביותר שמעניקה גרמניה.

באפריל 2023 הופיע, ביחד עם בת זוגו אוזלם טורצ'י ברשימה השנתית טיים 100 של מגזין טיים.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאהין הכיר את אשתו לעתיד, אוזלם טורצ'י, במהלך עבודתו בבית החולים האוניברסיטאי בהומבורג, שם סיימה את שנת הלימודים האחרונה שלה. הזוג התחתן בשנת 2002; יש להם בת אחת. הם דורגו בין מאה האנשים העשירים ביותר בגרמניה. נכון לינואר 2021 העריך פורבס את שוויו הנקי ב-4.6 מיליארד דולר[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אואור שאהין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס והארץ, איך עובד החיסון לקורונה של פייזר?, באתר הארץ, 17 בגצמבר 2020
  2. ^ אתר למנויים בלבד עדי הגין, עם דירה צנועה ובלי מכונית: הזוג שפיצח את החיסון - ועומד להציל את העולם, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2020
  3. ^ Christian Grunwitz, Nadja Salomon, Fulvia Vascotto, Abderaouf Selmi, Thomas Bukur, Mustafa Diken, Sebastian Kreiter, Özlem Türeci, Ugur Sahin, HPV16 RNA-LPX vaccine mediates complete regression of aggressively growing HPV-positive mouse tumors and establishes protective T cell memory, Oncoimmunology 8, 2019, עמ' e1629259 doi: 10.1080/2162402X.2019.1629259 (באנגלית)
  4. ^ וולטר אייזקסון, Ozlem Tureci and Ugur Sahin: The 100 Most Influential People of 2023, מגזין טיים, ‏13 באפריל 2023 (באנגלית)
  5. ^ דורון אביגד, ‏הזוג שניצח את הקורונה ועוד שבע חברות שפרחו במגפה נגד כל הסיכויים, באתר גלובס, 2 באפריל 2021