אוכלוקרטיה
אוֹכְלוֹקְרָטְיָה (מיוונית - "οχλοκρατία". "οχλος" - "אוכלוס" המון, "κρατία" - "קרטיה" - שלטון, נקראת גם: וולגוקרטיה) הוא שלטון ההמון, צורת שלטון בה כופה ההמון את רצונו, עריצות הרוב המובאת לצורתה הקיצונית, ממשל ללא סדר וללא הנהגה ראויה בו כל דאלים גבר.
נהוג לראות את מקורו של הביטוי בסיווג של סוגי ממשל על ידי אפלטון ואריסטו. על פי "המדינה" של אפלטון ישנם חמישה סוגי ממשל. הדמוקרטיה מבחינת אפלטון היא סוג ממשל מנוון, בו ההמון קובע את הלכי החברה. ההמון הדמוקרטי יכול להיות מוסת על ידי מנהיג דמגוג, וכך לבסוף הדמוקרטיה תהפוך לטירניה. ב"פוליטיקה" של אריסטו מסווגים הממשלים השונים לשלושה סוגים, שלכל אחד מהם גרסה טובה או טהורה וגרסה רעה או מנוונת. שלטון היחיד בצורתו הטובה הוא המונרכיה, ואילו בצורתו הרעה הוא הטירניה. שלטון המעטים בצורתו הטובה הוא האריסטוקרטיה ואילו בצורתו הרעה הוא האוליגרכיה ושלטון הרבים בצורתו הטובה הוא הפוליטאה ובצורתו הרעה הוא הדמוקרטיה. הן אפלטון והן אריסטו לא השתמשו במונח "אוכלוקרטיה", אך ניתן לזהות אותה עם האופן בו הם משתמשים במונח "דמוקרטיה".
המושג "אוכלוקרטיה" עצמו מופיע לראשונה בכתביו של פוליביוס, שחי במאה השנייה לפני הספירה. בספרו "ההיסטוריות" הוא מתאר מצב בו הדמוקרטיה נופלת לידי אנשים צמאי כוח המשחיתים את ההמון ומרגילים אותו למתנות, והדמוקרטיה הופכת לשלטון של כוח ואלימות, כאשר ההמונים שהורגלו לחיות על חשבונם של אחרים, ימצאו להם מנהיג שיאחד את כוחותיהם, וישתיתו את שלטונו על אלימות וטבח, עד שישובו להיות פראים גמורים, והשליט ישוב להיות אדון ומלך.
הפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני (המחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה) עושה שימוש במושג "אוכלוקרטיה" לגבי האספסוף של עירו, אלכסנדריה, שעשה פרעות בתושבי העיר היהודים.[1] בחיבורו "נגד פלאקוס", כתב: "כאשר שליט נואש מכוחו למשול, בהכרח פורקים נתיניו עולו מיד, במיוחד אלה הנסערים מטבעם בשל דברים פעוטים ונקלים. בין אלה תופסים בני העם המצרי מקום בראש בהיותם רגילים להפיח גץ קטן לתבערות־מרי גדולות".[2]
המונח משמש בעיקר לגנאי. ישנם מקרים היסטוריים בהם ההמון כפה את רצונו על הממשל, אם באופן ספונטני, או לעיתים עקב תמרונים של המנהיגים מאחורי הקלעים. כך, למשל, ההמון הפריזאי בשלבים מסוימים של המהפכה הצרפתית, ההמון המוסקבאי שהביא לכישלון הפיכת ינאייב ב-1991, או ההמון המצרי במהלך האביב הערבי, אך המדובר לרוב בשלבי מעבר בין סוגים שונים של שלטון. אין דוגמאות מודרניות לשלטון אוכלוקרטי טהור במובן אליו התכוונו אפלטון ופוליביוס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שיטות ממשל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| צורות שלטון | |||||
| מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
| מקור כח | |||||
| דמוקרטיה |
| ||||
| ריכוז כח |
| ||||
| שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
ראו גם בפורטל:מדע המדינה
| |||||
