לדלג לתוכן

אח"י גל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוללת מדגם גל
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה הצוללות מסדרת גל
סדרה קודמת הצוללות מסדרת T
סדרה עוקבת הצוללות מסדרת דולפין
אוניות בסדרה אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב
ציוני דרך עיקריים
מספנה ויקרס בבריטניה
תקופת הפעילות דצמבר 1976 – 2007 (כ־30 שנה)
אחריתה מוצגת במוזיאון ההעפלה וחיל הים
מיקום 32°49′49″N 34°58′18″E / 32.83016073°N 34.97153323°E / 32.83016073; 34.97153323 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
הֶדְחֶק 420 טון על פני המים, 600 טון בצלילה
אורך 45 מטר
רוחב 4.70 מטר
שוקע 3.70 מטר
נתונים טכניים
מהירות 17 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
גודל הצוות 23 לוחמים
הנעה 2 מנועי דיזל, מנוע חשמל אחד
צורת הנעה מדחף אחד
אמצעי לחימה
חימוש טילי ים-ים הרפון מתוצרת מקדונל דאגלס בעל ראש נפץ במשקל 227 ק"ג. 8 צינורות טורפדו 533 מ"מ, בעל התבייתות פאסיבית/אקטיבית וראש נפץ במשקל 150 ק"ג
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם חיפוש וסונאר Atlas Elektronik
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אח"י גל לאחר העברתה למוזיאון העפלה וחיל הים

אח"י גל הוא השם שניתן בחיל הים הישראלי לצוללת הראשונה בסדרת גל, המבוססת על צוללות מדגם 540 של חברת ויקרס (Vickers) הבריטית. שלוש צוללות מסדרה זו, אח"י (אוניית חיל הים) גל, אח"י תנין ואח"י רהב, שירתו בחיל הים הישראלי בשנות השבעים, השמונים והתשעים. לאח"י "תנין" ואח"י "רהב" מדגם גל קדמו צוללות באותו שם, שהיו מדגם S, והיו הצוללות הראשונות ששירתו בחיל הים – מ-1958 עד יציאתן משירות בסוף שנות השישים.

הצוללות מסדרת גל נבנו עבור חיל הים במספנות ויקרס בבריטניה על פי תכנון גרמני שהיה מבוסס במידה רבה על צוללת דגם 206 הגרמנית. הצוללת הראשונה, אח"י גל בפיקודו של סא"ל ישראל לשם, הגיעה לארץ ב-21 בדצמבר 1976. ב-18 בינואר 1977 בהיותה בצלילה מול ראש הכרמל, ספגה הצוללת חבטה חזקה בקרקעית. מפקד מספנת חיל הים חנוך בן אליהו שכנע את מפקד חיל הים מיכאל ברקאי לבצע את התיקון המסובך בארץ. התיקון ארך כחצי שנה והצוללת שבה לתפקוד מלא.

הצוללת גל מושקת למים במספנת בארו 1978.

במלחמת לבנון השתתפה אח"י גל, במשימות של התרעה מהתערבות הצי הסורי.

בשנת 2007, לאחר שלא נמצאו קונים לצוללות המיושנות, שופצה אח"י גל על ידי המספנה הגרמנית והפכה לצוללת מוזיאון. בעזרת מימון גרמני הועברה הצוללת אל מוזיאון ההעפלה וחיל הים שבחיפה. הצוללת שבה לישראל ב-7 באוקטובר 2007 והועברה על גבי משאית למוזיאון[1].

מפקדי הצוללת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדי אח"י גל
דרגה ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
ישראל לשם יולי 1976 - דצמ' 1976
דורון עמיר אוג' 1977 אוק' 1977
[2]
מיכאל קיסרי אוק' 1977 - יולי 1979
[3]
אילן רותם יולי 1979 - אוג 1981
גיורא סער פבר' 1982 - ספט' 1982 מלחמת שלום הגליל
ניר מאור ספט' 1982 - יולי 1984
[א]
אילן רותם יולי 1984 - אוק' 1985
אייל בן ציון ינו' 1986 ספט' 1989 עם הפסקה של מספר חודשים
[ב]
יובל צור ספט' 1989 - אוג' 1991
אייל בן ציון אוג' 1991 - ספט' 1992
[ג]
ארז אבנר ספט' 1992 - אפר' 1993
יהונתן ורט אפר' 1993 - יולי 1993
רונן קלר אוג' 1995 ינו 1997
מייקל עזריאל ינו' 1997 - נוב' 1999
עודד גור לביא נוב' 1999 - אוק' 2000
[ד]
  1. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  2. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  3. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  4. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, עמותת דולפין

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י גל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אחיה ראב"ד, חיפה: המסע הושלם - הצוללת עגנה במוזיאון, באתר ynet, 12 באוקטובר 2007
  2. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  3. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.