הצוללות מסדרת דולפין
| צוללת מסדרת דולפין | |
|---|---|
 |
|
| תיאור כללי | |
| סוג אונייה | צוללת |
| צי | חיל הים הישראלי |
| סדרה | הצוללות מסדרת דולפין |
| סדרה קודמת | הצוללות מסדרת גל |
| סדרה עוקבת | נוכחית |
| אוניות בסדרה | 6
|
 |
|
| מספנה | Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה |
| נתונים כלליים | |
| הדחק | 1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה |
| אורך | 57 מטר |
| רוחב | 6.80 מטר |
| שוקע | 6.20 מטר |
| מהירות | 20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים |
| עומק צלילה | מעל 200 מטר |
| גודל הצוות | 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים |
| טווח שיוט | 8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר) |
| הנעה | 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס |
| צורת הנעה | מדחף |
| חימוש | 6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ 4 × צינורות רב-תכליתיים טורפדו 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון, טילים נוספים לטווח של 1,500 ק"מ ורכבי צלילה מאוישים) בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות |
דולפין הוא שמה של סדרת צוללות דיזל ברשות חיל הים הישראלי. ארבע צוללות מדגם זה מהוות את צי הצוללות של החיל. הצוללות נחשבות למתקדמות מסוגן בעולם ומחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת, המחיר היקר ביותר לכלי מלחמתי בודד בצה"ל. הצוללות המבצעיות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לווייתן, אח"י תקומה ואח"י תנין.
שלוש הצוללות המאוחרות בסדרה, המכונות דולפין AIP, מצוידות במערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון, דהיינו אינן נזקקות לשיט על פני המים או לקבל אספקת אוויר בעזרת שנורקל. צוללות אלה ארוכות ב-12 מטרים ובעלות הדחק של 500 טון יותר מאשר הצוללות הראשונות בסדרה. גם מספר אנשי הצוות גדול יותר. הצוללת החמישית, אח"י רהב, הושקה והגיעה לישראל בינואר 2016[1] וכמו כן נחתם הסכם לאספקת צוללת שישית, אח"י דקר, שמועד קליטתה נקבע ל-2019.[2] הצוללות נבנו במספנות HDW בגרמניה.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיערכות לבניית הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים
ערך מורחב – ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית.
בניית הצוללות בגרמניה וקליטתן בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW[3] בגרמניה.
על פי הערכות[4] הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי),[5][6] אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ. בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.
לאחר שנת 2000 חיל הים הזמין שלוש צוללות נוספות. הראשונה בהן, אח"י תנין, נמסרה ב-2014; צוללת נוספת, אח"י רהב, הושקה ב-30 באפריל 2013; האחרונה צפויה להימסר ב-2017.[7] הצוללות החדשות הן בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהייה ארוכה יותר מתחת למים (מערכת לפירוק מים לחמצן ומימן ליצירת אוויר לנשימה ומערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון). הצוללות נבנות בעיר קיל שבגרמניה, ומחיר כל אחת מהן עומד על כ-400 מיליון אירו, כאשר שליש מעלות היצור של כל צוללת ממומנת על ידי ממשלת גרמניה.[8]
לאחר השלמת הרצתן של המערכות והטכנולוגיות המתקדמות בצוללת החדשה מסדרת דולפין AIP אח"י תנין (2012), יותקנו חלק מהן בצוללות הוותיקות מסדרת דולפין.
פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.[9]
ב-14 ביולי 2013 נטען שצוללת ישראלית מסדרת דולפין תקפה מחסן טילי יבשה-ים בלטקיה שבסוריה.[10]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
- Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצוללת דולפין באתר שייטת הצוללות
- צוללות מדגם דולפין, באתר חיל הים הישראלי
- פרויקט הדולפין
- חנן גרינברג, הכי עמוק, הכי רחוק: תיעוד מיוחד מצוללת דולפין, באתר ynet, 27 בספטמבר 2009
- ברק רביד, הנה באה הצוללת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
- רונן ברגמן ואחרים, מבצע שמשון - חימוש הצוללות הישראליות מתוצרת גרמניה בנשק גרעיני, דר שפיגל, 4 ביוני 2012 (באנגלית)
- חדשות 2, תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר mako, 3 ביוני 2012
- אמיר בוחבוט, כך הפכה ישראל הקטנה למעצמת צוללות עולמית, באתר וואלה! NEWS, 30 באפריל 2013.
- יואב לימור, 200 מטר מתחת למים, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2015.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מכונת מלחמה אימתנית ומשוכללת // מפקד החיל רם רוטברג הכריז כי הצוללת הבאה תיקרא "אח"י דקר"
- ^ חדשות nana10, רשמית: ישראל תרכוש מגרמניה צוללת דולפין שישית, באתר nana10, 21 במרץ 2012
- ^ Howaldtswerke-Deutsche Werft בוויקיפדיה האנגלית
- ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
- ^ ראובן פדהצור, האלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
- ^ Popeye Turbo
- ^ ברק רביד, הנה באה הצוללת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
- ^ אורה קורן, הנשק היקר בצה"ל: ישראל הזמינה מגרמניה צוללת שישית ב-400 מ' יורו, באתר TheMarker, 21 במרץ 2012
- ^ "אורחת באילת", מעריב עמוד 13, יהודית זילברשטיין ואמיר בוחבוט
- ^ חדשות 2, "צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה", באתר mako, 14 ביולי 2013
| צוללות של חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
| הצוללות מסדרת S | אח"י תנין • אח"י רהב |
|
| הצוללות מסדרת T | אח"י לווייתן • אח"י דקר • אח"י דולפין | |
| הצוללות מסדרת גל | אח"י גל • אח"י רהב • אח"י תנין | |
| הצוללות מסדרת דולפין | אח"י דולפין • אח"י לווייתן • אח"י תקומה • אח"י תנין • אח"י רהב • אח"י דקר | |
