הצוללות מסדרת דולפין

צוללת מסדרת דולפין

צוללת מסדרת דולפין
תיאור כללי
סוג אונייה	צוללת
צי	חיל הים הישראלי
סדרה	הצוללות מסדרת דולפין
סדרה קודמת	הצוללות מסדרת גל
סדרה עוקבת	הצוללות מסדרת דולפין AIP
אוניות בסדרה	3 אח"י דולפין אח"י לווייתן אח"י תקומה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה
הוכנסה לשירות	1998
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה
אורך	57 מטר
רוחב	6.80 מטר
שוקע	6.20 מטר
מהירות	20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
עומק צלילה	מעל 200 מטר
גודל הצוות	35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים
טווח שיוט	8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר)
הנעה	3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס
צורת הנעה	מדחף
חימוש	6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ 4 × צינורות רב-תכליתיים טורפדו 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון, טילים נוספים לטווח של 1,500 ק"מ ורכבי צלילה מאוישים) בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות

דולפין הוא שמה של סדרת צוללות דיזל ברשות חיל הים הישראלי. שלוש צוללות מדגם זה מהוות את עיקר צי הצוללות של החיל. הצוללות נחשבו למתקדמות מסוגן בעולם עד כניסתן של הצוללות מסדרת דולפין AIP. מחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת, המחיר היקר ביותר לכלי מלחמתי בודד בצה"ל. הצוללות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לוויתן ואח"י תקומה. הצוללות פותחו בישראל אך בנייתם נעשה בגרמניה במימון גרמני וישראלי.

על פי הערכות הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי), אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק להשמדה המונית.

היסטוריה

ההיערכות לבניית הצוללות

ערך מורחב – פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים

ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית.

הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW בגרמניה.

בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.

סדרת דולפין AIP

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP

לאחר שנת 2000 חיל הים הזמין שלוש צוללות נוספות, מסדרת דולפין AIP. הצוללות החדשות הן בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהייה ארוכה יותר מתחת למים - מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון).

פעילות

ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.

ב-14 ביולי 2013 נטען שצוללת ישראלית מסדרת דולפין תקפה מחסן טילי יבשה-ים בלטקיה שבסוריה.

במחצית הראשונה של 2021 דווח על נוכחות של צוללת מסדרת דולפין בים סוף ובנמל אילת, לאחר שעברה בתעלת סואץ.

ראו גם

• שייטת הצוללות

לקריאה נוספת

• זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018.
• יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
• Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הצוללות מסדרת דולפין בוויקישיתוף

• הצוללת דולפין באתר המוקדש לשייטת הצוללות
• צוללות מדגם דולפין, באתר חיל הים הישראלי
• צוללות "דולפין", באתר עמותת דולפין
• פרויקט הדולפין
• רותי רודנר, "גל" חדש - כתבת בכורה על צוללות ה"דולפין", 'בין גלים' 174 יוני 1988 עמ' 4.
• גילה נאומן ימיני, צוללות הדולפין - ד"ש מגרמניה, "בין גלים" 181 אוגוסט 1990, עמ' 11.
• יובל קרני, "דולפין" - הרתעה למאה ה - 21 , "בין גלים" גיליון יובל חגיגי אוקטובר 1998, עמ' 16.
• אבי אובל, צוללים קדימה, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 48.
• חנן גרינברג, הכי עמוק, הכי רחוק: תיעוד מיוחד מצוללת דולפין, באתר ynet, 27 בספטמבר 2009
• רונן ברגמן ואחרים, מבצע שמשון - חימוש הצוללות הישראליות מתוצרת גרמניה בנשק גרעיני, דר שפיגל, 4 ביוני 2012 (באנגלית)
• חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 ביוני 2012‏
• אמיר בוחבוט‏, כך הפכה ישראל הקטנה למעצמת צוללות עולמית, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2013.
• אהרון לפידות, ‏כדי להגן על ישראל צריך שש צוללות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2016