הצוללות מסדרת דולפין

צוללת מסדרת דולפין

צוללת מסדרת דולפין
תיאור כללי
סוג אונייה	צוללת
צי	חיל הים הישראלי
סדרה	הצוללות מסדרת דולפין
סדרה קודמת	הצוללות מסדרת גל
סדרה עוקבת	הצוללות מסדרת דולפין AIP
אוניות בסדרה	3 אח"י דולפין אח"י לווייתן אח"י תקומה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה
הוכנסה לשירות	1999
נתונים כלליים
הדחק	1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה
אורך	57 מטר
רוחב	6.80 מטר
שוקע	6.20 מטר
מהירות	20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
עומק צלילה	מעל 200 מטר
גודל הצוות	35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים
טווח שיוט	8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר)
הנעה	3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס
צורת הנעה	מדחף
חימוש	6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ 4 × צינורות רב-תכליתיים טורפדו 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון, טילים נוספים לטווח של 1,500 ק"מ ורכבי צלילה מאוישים) בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות

דולפין הוא שמה של סדרת צוללות דיזל ברשות חיל הים הישראלי. חמש צוללות מדגם זה מהוות את עיקר צי הצוללות של החיל. הצוללות נחשבו למתקדמות מסוגן בעולם עד כניסתן של הצוללות מסדרת דולפין AIP. מחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת, המחיר היקר ביותר לכלי מלחמתי בודד בצה"ל. הצוללות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה.

על פי הערכות הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי), אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק גרעיני.

היסטוריה

ההיערכות לבניית הצוללות

ערך מורחב – פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים

ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית.

הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW בגרמניה.

בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.

סדרת דולפין AIP

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP

לאחר שנת 2000 חיל הים הזמין שלוש צוללות נוספות, מסדרת דולפין AIP. הצוללות החדשות הן בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהייה ארוכה יותר מתחת למים (מערכת לפירוק מים לחמצן ומימן ליצירת אוויר לנשימה ומערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון).

לאחר השלמת הרצתן של המערכות והטכנולוגיות המתקדמות בצוללת החדשה מסדרת דולפין AIP אח"י תנין (2012), יותקנו חלק מהן בצוללות הוותיקות מסדרת דולפין.

פעילות מבצעית

ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.

ב-14 ביולי 2013 נטען שצוללת ישראלית מסדרת דולפין תקפה מחסן טילי יבשה-ים בלטקיה שבסוריה.

ראו גם

• שייטת הצוללות

לקריאה נוספת

• זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018.
• יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
• Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הצוללות מסדרת דולפין בוויקישיתוף

• הצוללת דולפין באתר המוקדש לשייטת הצוללות
• צוללות מדגם דולפין, באתר חיל הים הישראלי
• צוללות "דולפין", באתר עמותת דולפין
• פרויקט הדולפין
• חנן גרינברג, הכי עמוק, הכי רחוק: תיעוד מיוחד מצוללת דולפין, באתר ynet, 27 בספטמבר 2009
• רונן ברגמן ואחרים, מבצע שמשון - חימוש הצוללות הישראליות מתוצרת גרמניה בנשק גרעיני, דר שפיגל, 4 ביוני 2012 (באנגלית)
• ‫חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 ביוני 2012‏
• אמיר בוחבוט‏, כך הפכה ישראל הקטנה למעצמת צוללות עולמית, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2013.
• אהרון לפידות, ‏כדי להגן על ישראל צריך שש צוללות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2016