הצוללות מסדרת דולפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צוללת מסדרת דולפין
I.n.s. dolfin-03.JPG
צוללת מסדרת דולפין
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי חיל הים הישראלי
סדרה הצוללות מסדרת דולפין
סדרה קודמת הצוללות מסדרת גל
סדרה עוקבת נוכחית
אוניות בסדרה 6
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה
נתונים כלליים
הדחק 1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה
אורך 57 מטר
רוחב 6.80 מטר
שוקע 6.20 מטר
מהירות 20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
עומק צלילה מעל 200 מטר
גודל הצוות 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים
טווח שיוט 8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר)
הנעה 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס
צורת הנעה מדחף
חימוש 6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ

4 × צינורות רב-תכליתיים טורפדו 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון, טילים נוספים לטווח של 1,500 ק"מ ורכבי צלילה מאוישים) בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות

דולפין הוא שמה של סדרת צוללות דיזל ברשות חיל הים הישראלי. ארבע צוללות מדגם זה מהוות את צי הצוללות של החיל. הצוללות נחשבות למתקדמות מסוגן בעולם ומחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת, המחיר היקר ביותר לכלי מלחמתי בודד בצה"ל. הצוללות המבצעיות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לווייתן, אח"י תקומה ואח"י תנין.

שלוש הצוללות המאוחרות בסדרה, המכונות דולפין AIP, מצוידות במערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון, דהיינו אינן נזקקות לשיט על פני המים או לקבל אספקת אוויר בעזרת שנורקל. צוללות אלה ארוכות ב-12 מטרים ובעלות הדחק של 500 טון יותר מאשר הצוללות הראשונות בסדרה. גם מספר אנשי הצוות גדול יותר. הצוללת החמישית, אח"י רהב, הושקה והגיעה לישראל בינואר 2016[1] וכמו כן נחתם הסכם לאספקת צוללת שישית, אח"י דקר, שמועד קליטתה נקבע ל-2019.[2] הצוללות נבנו במספנות HDW בגרמניה.

על פי הערכות, צוללות אלה מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק גרעיני.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיערכות לבניית הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים

ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית.

בניית הצוללות בגרמניה וקליטתן בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW[4] בגרמניה.

על פי הערכות[5] הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי),[6][7] אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ. בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.

סדרת דולפין AIP[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנת 2000 חיל הים הזמין שלוש צוללות נוספות. הראשונה בהן, אח"י תנין, נמסרה ב-2014; צוללת נוספת, אח"י רהב, הושקה ב-30 באפריל 2013; האחרונה צפויה להימסר ב-2017.[8] הצוללות החדשות הן בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהייה ארוכה יותר מתחת למים (מערכת לפירוק מים לחמצן ומימן ליצירת אוויר לנשימה ומערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון). הצוללות נבנות בעיר קיל שבגרמניה, ומחיר כל אחת מהן עומד על כ-400 מיליון אירו, כאשר שליש מעלות היצור של כל צוללת ממומנת על ידי ממשלת גרמניה.[9]

לאחר השלמת הרצתן של המערכות והטכנולוגיות המתקדמות בצוללת החדשה מסדרת דולפין AIP אח"י תנין (2012), יותקנו חלק מהן בצוללות הוותיקות מסדרת דולפין.

רכש שלוש צוללות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 התקיימו מגעים מתקדמים לחתימת הסכם מסגרת לבניית שלוש צוללות נוספות במספנות HDW, שנרכשו בינתיים על ידי "טיסנקרופ".[10] על אישור עסקה זו התקיימה מחלוקת בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתמך בעסקה, לשר הביטחון משה יעלון, שהתנגד לה.[11] הצוללות החדשות מיועדות להחליף בבוא העת צוללות שיתיישנו.[12]

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.[13]

ב-14 ביולי 2013 נטען שצוללת ישראלית מסדרת דולפין תקפה מחסן טילי יבשה-ים בלטקיה שבסוריה.[14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
  • Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכונת מלחמה אימתנית ומשוכללת // מפקד החיל רם רוטברג הכריז כי הצוללת הבאה תיקרא "אח"י דקר"
  2. ^ ‫חדשות nana10, רשמית: ישראל תרכוש מגרמניה צוללת דולפין שישית, באתר nana10‏, 21 במרץ 2012‬
  3. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביוני 2012‏‬
  4. ^ Howaldtswerke-Deutsche Werft בוויקיפדיה האנגלית
  5. ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
  6. ^ Haaretz site logo.png ראובן פדהצורהאלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  7. ^ Popeye Turbo
  8. ^ Haaretz site logo.png ברק רבידהנה באה הצוללת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
  9. ^ ‫אורה קורן, הנשק היקר בצה"ל: ישראל הזמינה מגרמניה צוללת שישית ב-400 מ' יורו, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2012‬
  10. ^ בן כספית, ‏בתום מו"מ חשאי: ישראל רוכשת שלוש צוללות דולפין חדשות מגרמניה, באתר מעריב השבוע, 21 באוקטובר 2016
  11. ^ רביב דרוקר ואלון בן דוד, פרסום ראשון: יעלון טרפד את הסכם רכישת הצוללות מגרמניה – אך הוא ייחתם בכל זאת, באתר nana10‏, 6 בנובמבר 2016
  12. ^ Haaretz site logo.png גילי כהן, ברק רביד, שרון פולבר, נתניהו פעל לרכוש מהגרמנים גם ספינות נגד צוללות; יעלון: הפרשה מחייבת בדיקה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2016
  13. ^ "אורחת באילת", מעריב עמוד 13, יהודית זילברשטיין ואמיר בוחבוט
  14. ^ חדשות 2, ‏"צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה", באתר ‏mako‏‏, ‏14 ביולי 2013‏