הצוללות מסדרת דולפין
 | |
| צוללת ישראלית במעגן בחיפה | |
 | |
| פרופיל צוללת | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| צי | חיל הים הישראלי |
| מחיר | 340 מיליון דולר |
| סדרה | הצוללות מסדרת דולפין |
| סדרה קודמת | הצוללות מסדרת גל |
| סדרה עוקבת | הצוללות מסדרת דולפין AIP |
| אוניות בסדרה |
3 |
 | |
| מספנה | Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה |
| אורך | 57 מטר |
| רוחב | 6.80 מטר |
| שוקע | 6.20 מטר |
| מהירות | 20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים |
| עומק צלילה | מעל 200 מטר |
| גודל הצוות | 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים |
| טווח שיוט | 8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר) |
| הנעה | 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס |
| צורת הנעה | מדחף |
| חימוש |
6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ |
דולפין הוא שמה של סדרת צוללות דיזל ברשות חיל הים הישראלי. שלוש צוללות מדגם זה מהוות את עיקר צי הצוללות של החיל. הצוללות נחשבו למתקדמות מסוגן בעולם עד כניסתן של הצוללות מסדרת דולפין AIP. מחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת. הצוללות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לויתן ואח"י תקומה. הצוללות פותחו בישראל אך בנייתם נעשה בגרמניה במימון גרמני וישראלי.
על פי הערכות[1] הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי),[2][3] אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק להשמדה המונית.[4]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיערכות לבניית הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים
ערך מורחב – ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית.
הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW[5] בגרמניה. בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.
שלוש הצוללות נכנסו לפעילות בהדרגה בין 29 במרץ 1999 לבין 26 ביולי 2000.
סדרת דולפין AIP[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP
לאחר שנת 2000 חיל הים הזמין שלוש צוללות נוספות, מסדרת דולפין AIP. הצוללות החדשות הן בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהייה ארוכה יותר מתחת למים עם מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון. שתיים מהן משרתות בחיל הים והשלישית בבנייה.
סדרת דקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הצוללות מסדרת דקר
ב- 20 בינואר 2022 חתמה ישראל על הסכם נוסף עם חברת טיסנקרופ הגרמנית לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דקר במחיר של כ-3 מיליארד אירו. צוללות אלה יחליפו את הצוללות המתיישנות מסדרת דולפין. לפי ההסכם, הצוללת הראשונה צפויה להגיע בתוך כ-9 שנים.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.[6]
ב-14 ביולי 2013 נטען שצוללת ישראלית מסדרת דולפין תקפה מחסן טילי יבשה-ים בלטקיה שבסוריה.[7]
במחצית הראשונה של 2021 דווח על נוכחות של צוללת מסדרת דולפין בים סוף ובנמל אילת, לאחר שעברה בתעלת סואץ.[8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018.
- יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
- Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצוללת דולפין באתר המוקדש לשייטת הצוללות
- צוללות מדגם דולפין, באתר חיל הים הישראלי
- צוללות "דולפין", באתר עמותת דולפין
- פרויקט הדולפין
- רותי רודנר, "גל" חדש - כתבת בכורה על צוללות ה"דולפין", 'בין גלים' 174 יוני 1988 עמ' 4.
- גילה נאומן ימיני, צוללות הדולפין - ד"ש מגרמניה, "בין גלים" 181 אוגוסט 1990, עמ' 11.
- יובל קרני, "דולפין" - הרתעה למאה ה - 21 , "בין גלים" גיליון יובל חגיגי אוקטובר 1998, עמ' 16.
- אבי אובל, צוללים קדימה, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 48.
- חנן גרינברג, הכי עמוק, הכי רחוק: תיעוד מיוחד מצוללת דולפין, באתר ynet, 27 בספטמבר 2009
- רונן ברגמן ואחרים, מבצע שמשון - חימוש הצוללות הישראליות מתוצרת גרמניה בנשק גרעיני, דר שפיגל, 4 ביוני 2012 (באנגלית)
- חדשות 2, תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר מאקו, 3 ביוני 2012
- אמיר בוחבוט, כך הפכה ישראל הקטנה למעצמת צוללות עולמית, באתר וואלה!, 30 באפריל 2013.
- אהרון לפידות, כדי להגן על ישראל צריך שש צוללות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2016
השקת צוללת חיל הים ״דולפין״ לאחר תיקון, יומני גבע, 1970, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
- ^ ראובן פדהצור, האלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
- ^ Popeye Turbo
- ^ חדשות 2, תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר מאקו, 3 ביוני 2012
- ^ Howaldtswerke-Deutsche Werft בוויקיפדיה האנגלית
- ^ יהודית זילברשטיין ואמיר בוחבוט, "אורחת באילת", מעריב עמוד 13
- ^ חדשות 2, "צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה", באתר מאקו, 14 ביולי 2013
- ^ רונית זילברשטיין, צוללת ישראלית עגנה במפרץ אילת, באתר ישראל היום