הצוללות מסדרת דולפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צוללת מסדרת דולפין
I.n.s. dolfin-03.JPG
צוללת מסדרת דולפין
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי חיל הים הישראלי
סדרה הצוללות מסדרת דולפין
סדרה קודמת הצוללות מסדרת גל
סדרה עוקבת הצוללות מסדרת דולפין AIP
אוניות בסדרה

3

דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה
נתונים כלליים
הדחק 1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה
אורך 57 מטר
רוחב 6.80 מטר
שוקע 6.20 מטר
מהירות 20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
עומק צלילה מעל 200 מטר
גודל הצוות 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים
טווח שיוט 8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר)
הנעה 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס
צורת הנעה מדחף
חימוש

6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ
4 × צינורות רב-תכליתיים טורפדו 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון, טילים נוספים לטווח של 1,500 ק"מ ורכבי צלילה מאוישים)

בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות

דולפין הוא שמה של סדרת צוללות דיזל ברשות חיל הים הישראלי. שלוש צוללות מדגם זה מהוות את עיקר צי הצוללות של החיל. הצוללות נחשבו למתקדמות מסוגן בעולם עד כניסתן של הצוללות מסדרת דולפין AIP. מחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת, המחיר היקר ביותר לכלי מלחמתי בודד בצה"ל. הצוללות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה.

על פי הערכות[1] הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי),[2][3] אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק גרעיני.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיערכות לבניית הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים

ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית.

הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW[5] בגרמניה.

בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.

סדרת דולפין AIP[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP

לאחר שנת 2000 חיל הים הזמין שלוש צוללות נוספות, מסדרת דולפין AIP. הצוללות החדשות הן בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהייה ארוכה יותר מתחת למים (מערכת לפירוק מים לחמצן ומימן ליצירת אוויר לנשימה ומערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון).

לאחר השלמת הרצתן של המערכות והטכנולוגיות המתקדמות בצוללת החדשה מסדרת דולפין AIP אח"י תנין (2012), יותקנו חלק מהן בצוללות הוותיקות מסדרת דולפין.

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.[6]

ב-14 ביולי 2013 נטען שצוללת ישראלית מסדרת דולפין תקפה מחסן טילי יבשה-ים בלטקיה שבסוריה.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
  • Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
  2. ^ ראובן פדהצורהאלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  3. ^ Popeye Turbo
  4. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביוני 2012‏‬
  5. ^ Howaldtswerke-Deutsche Werft בוויקיפדיה האנגלית
  6. ^ יהודית זילברשטיין ואמיר בוחבוט, "אורחת באילת", מעריב עמוד 13
  7. ^ חדשות 2, ‏"צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה", באתר ‏mako‏‏, ‏14 ביולי 2013‏