שייטת הצוללות

שייטת הצוללות

פרטים
כינוי	שייטת 7 (ש-7)
מדינה
שיוך
סוג	שייטת
בסיס האם	בסיס חיפה
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה	16 בדצמבר 1959- הגעת אח"י תנין לנמל חיפה.
מקים היחידה	האלוף שמואל טנקוס מפקד ראשון סא"ל יוסף דרור.
מלחמות	מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
כוח אדם	כ-300 לוחמים וקצינים
ציוד עיקרי	צוללות
פיקוד
יחידת אם	בסיס חיפה
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקדים	20 מפקדים עד היום
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

שייטת הצוללות, בכינויה הצבאי שייטת 7, היא יחידת לחימה עילית בחיל הים הישראלי, הפועלת בתחום התת-מימי ואחראית על הפעלת הצוללות שברשות החיל. היחידה הוקמה בשנת 1959 ומפקדה הראשון היה סגן-אלוף יוסף דרור. תפקידי היחידה - השמדת כלי שיט אויב, שליטה במבואות נמלים, פעילות איסוף מודיעין חשאית, וסיוע לכוחות נוספים בקרב. הצוללות מסדרת דולפין אותן מפעילה היחידה כיום הן צוללות קונבנציונליות מן המתקדמות בעולם. הצוללות מדגם זה הן אמצעי הלחימה המורכב והיקר ביותר בצה"ל.

השירות בצוות צוללת הוא התנדבותי, לאחר מבדקים וקורסי הכשרה ארוכים וכולל חתימה לשירות קבע. לוחמי הצוללות עוברים את קורס הצוללן ומתמחים לתפקידים השונים בצוללת. קצין ים מקבל פיקוד על צוללת לאחר הכשרה ארוכה ומבחן הסמכה קפדני. מפקד שייטת הצוללות נבחר מבין מפקדי הצוללות ועולה לדרגת אלוף-משנה.

צוללות ראשונות

חיל הים בפיקודו של שמואל טנקוס נכנס לנושא הלוחמה התת-מימית בדחיפתו של יוסף דרור. קבוצת צוללנים מיועדים החלה בהכשרה בצי הצרפתי מתוך מחשבה לרכוש צוללת גרמנית שלל המלחמת העולם השנייה. לאחר מעבר קורס ושהיה בצוללות צרפתיות ירד הנושא מהפרק.

נעשתה רכישתן של שתי צוללות משומשות מדגם S מהצי המלכותי הבריטי. צוללות אלה נבנו במלחמת העולם השנייה, ושופצו באנגליה עבור חיל הים הישראלי. צוות ישראלי שעבר תקופת אימונים והכשרה בצרפת ובאנגליה צוות לצוללת הראשונה ועבר אימונים בפיקוח בריטי. ב-16 בדצמבר 1959 נכנסה אח"י תנין (צ-71), לנמל חיפה. הצוללת השנייה, אח"י רהב (צ-73), הגיעה לחופי ישראל ביולי 1960.

• 

  האדמירל הצרפתי משוחח עם הצוללנים המשתלמים בבסיס הצי הצרפתי בלוריאנט.

• 

  הצוללת אח"י תנין בעמדות כניסה לנמל, 1967.

• 

  הצוללות אח"י תנין (צ-71) ואח"י רהב (צ-73) ברציף הצוללות בבסיס נמל חיפה, 1960.

מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – פעולת אלכסנדריה

במלחמת ששת הימים הובילה אח"י תנין (צ-71) ששה לוחמים משייטת 13 לפעולה בנמל אלכסנדריה. בעת שהמתינה לאיסוף הצוללים הצוללת הותקפה מכלי שיט מצרי ונגרמו לה נזקים. למחרת חזרה למקום המפגש לאיסוף אך הצוללים כבר נשבו בידי המצרים. על פיקודו במבצע זה קיבל רס"ן אברהם דרור, מפקד אח"י תנין (צ-71), את עיטור העוז. אח"י רהב (צ-73) בפיקודו של מיכאל ברקאי כבר לא הייתה כשירה לצלילה וביצעה פעילות להגנת מפרץ חיפה כנגד צוללות מצריות.

צוללות דגם T

ערכים מורחבים – הצוללות מסדרת T, טביעת הצוללת דקר

בשנת 1965 רכשה ישראל 3 צוללות T, מהצי הבריטי - אח"י לויתן, אח"י דקר ואח"י דולפין. צוללות ה-T היו גדולות ומשוכללות מצוללות ה-S אך גם הן היו צוללות מיושנות מתקופת מלחמת העולם השנייה שעברו תהליך של שדרוג ושיפוץ. אח"י לויתן (צ-75) הגיעה לישראל ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים. אח"י דקר, בפיקודו של רס"ן יעקב רענן, יצאה לדרכה ב-9 בינואר 1968. ב-25 בינואר 1968, בעת שהייתה בדרכה לישראל אבד הקשר עמה והיא נעלמה. כעבור 31 שנים, במאי 1999, נמצאו שרידיה בעומק של 3 ק"מ בין כרתים לקפריסין. אח"י דולפין הגיעה לארץ מספר ימים לאחר היעלמה של אח"י דקר.

שתי הצוללות לא השתתפו במלחמת יום הכיפורים, כיוון שהיו באותה עת בשיפוצים.

הצוללות מסדרת T סיימו את שירותן בשנת 1974, ורק כעבור כשנתיים חודשה פעילות הצוללות, עם כניסתן לשירות של הצוללות מסדרת גל. בתקופה זו עסקה שייטת הצוללות בקליטת ספינות הדבור הראשונות שהגיעו מארצות הברית, כתעסוקה מבצעית לצוותים, ואנשיה התאמנו בציים זרים, כגון הצי הדרום אפריקאי.

גלריה

• 

  הצוללת אח"י לויתן (צ-75) על רקע החוף האנגלי, 1967.

• 

  שר הביטחון משה דיין מבקר על הצוללת אח"י לויתן (צ-75) 1967.

• 

  ראש הממשלה לוי אשכול והרמטכ"ל חיים בר-לב עם מפקד חיל הים שלמה אראל ומפקד שייטת הצוללות הדר קמחי ברציף הצוללות, 1968.

• 

  ביקור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בצוללת אח"י דולפין (צ-79). מארח ומסביר אברהם דרור מפקד הצוללת 1968.

• 

  מפקד שייטת הצוללות אברהם דרור, מארח את אלוף שמואל טנקוס, בצוללת אח"י לויתן (צ-75), 1968.

צוללות דגם "גל"

ערך מורחב – הצוללות מסדרת גל

סדרת "גל" מבוססת על דגם הצוללת הגרמנית 206. קציני ומהנדסי החיל הוסיפו לתכנונים את הצרכים המיוחדים של הזירה הימית של ישראל, בהתבססם על הניסיון שנצבר בצוללות ה-S וה-T.

כבר עם רכישתן של צוללות ה-T היה ברור שמדובר בצוללות לתקופת ביניים, ובתחילת שנות ה-70 הוחל בתכנונן של צוללות חדשות. חיל הים נזקק לצוללות קטנות, זריזות ומודרניות. התשובה לצרכים אלה באה בדמות צוללות "גל". צוללות "גל" היו פרויקט משותף של גרמניה, בריטניה וישראל, ונבנו בהתאם לצרכים המיוחדים של הזירה הימית הישראלית. הפעיל אותן צוות מצומצם, שליש מגודלו של הצוות שהפעיל את צוללות ה-T. טווחי הסיור הוקטנו והותאמו למלחמה באויבים השוכנים בימים ובחופים קרובים. למרות גודלן הקטן צוידו צוללות "גל" במיטב כלי הנשק, התצפית, ההאזנה והאלקטרוניקה של אותה תקופה.

מסיבות פוליטיות נבחרה מספנה בריטית לבנות את הצוללות, ובתחילת שנות ה-70 הוחל בבנייתן של 3 צוללות חדשות, במספנות ויקרס אשר בבראו-סקוטלנד: אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב. צוללות "גל" הגיעו לישראל בשנים 1976–1977 ומיד שולבו במלחמתה של ישראל נגד ארגוני המחבלים והטרור. עם הגעת צוללות הדולפין בסוף המאה ה-20 הוצאו צוללות הגל משירות פעיל.

• 

  הרמטכ"ל מרדכי גור עם מפקד חיל הים מיכאל ברקאי, מפקד בסיס חיפה אברהם דרור ומפקד אח"י גל דורון עמיר בטקס קבלת הצוללת אח"י רהב בפיקוד עמירם עינת, 21 בדצמבר 1976.

• 

  טקס העברת הפיקוד על שייטת הצוללות, אוקטובר 1977.

• 

  נשיא המדינה חיים הרצוג מבקר בשייטת הצוללות בליווי סא"ל מיכאל קיסרי, 1984.

• 

  אח"י גל מיד לאחר העברתה למוזיאון ההעפלה וחיל הים

דגם דולפין

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין

בתחילת שנות ה-80 הוחל בתכנונו של דגם צוללות נוסף, "דולפין". לאחר סקר שוק ממושך נבחרה גרמניה כמדינה שתייצר עבור חיל הים את צוללות "דולפין". בשל קשיי תקציב הוחלט בשנת 1990 להפסיק את הפרויקט. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה (1991) החליטה ממשלת גרמניה לממן את בנייתן של שתי צוללות מדגם זה. בהמשך הוחלט כי תיבנה צוללת שלישית במימון משותף של גרמניה וישראל. הצוללת הראשונה, אח"י דולפין, הגיעה לישראל ב-27 ביולי 1999. הצוללת השנייה, אח"י לווייתן, הגיעה לנמל חיפה באוקטובר אותה שנה והצוללת השלישית, אח"י תקומה, עגנה בנמל הבית כשנה לאחר מכן. בעשור השני של המאה ה-21 עברו שלוש הצוללות טיפולי תחזוקה ארוכים, המכונים "טיפולי חצי חיים". הן אמורות לשרת את חיל הים עד 2030 לערך ולסכם בכך כ–30 שנות שירות.

לפי תחקיר של השבועון הגרמני "דר שפיגל", צוללות "דולפין" נושאות טילי "פופאי" בעלי ראש נפץ גרעיני.

• 

  צוללת מדגם דולפין

• 

  אל"ם יובל צור מלווה את ביקור שר הביטחון בנימין בן אליעזר בשייטת הצוללות, 2001.

• 

  הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, משקיף דרך הפריסקופ של צוללת דולפין בעת סיור שערך בשייטת הצוללות ב-30 בנובמבר 2011.

דגם דולפין AIP

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חיל הים הזמין שלוש צוללות המכונות "דולפין AIP", ארוכות יותר ובעלות הדחק גדול יותר, בהן יש מערכת המאריכה את זמן השהייה מתחת מים. צוללת ראשונה מדגם זה, "אח"י תנין", הגיעה לישראל ב-22 ספטמבר 2014. צוללת שנייה מדגם זה, אח"י רהב הגיעה לישראל ב-12 בינואר 2016, וצוללת שלישית, אח"י דרקון, צפויה להגיע ב-2021. צוללות אלה משרתות במקביל לצוללות מסדרת דולפין. לקראת הגעתן הוחלט לייבש חלק מהים הסמוך לבסיס חיל הים בחיפה לצורך בניית רציפים חדשים, שטח תפעולי ושובר גלים חדש - מעגן דרור-פולינום.

• 

  אח"י תנין, צוללת מדגם דולפין AIP, הדגם המתקדם ביותר שמפעילה שייטת הצוללות.

• 

  צוללת חיל הים אח"י תנין (צוללת מסדרת דולפין AIP)‏, 2015.

• 

  צוללת חיל הים אח"י רהב (צוללת מסדרת דולפין AIP)‏, 2016.

פרסים והוקרה

בדצמבר 2016 זכתה שייטת הצוללות בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "הצוללות מבטיחות את הקיום של מדינת ישראל, לא פחות מזה".

בדצמבר 2020 זכתה השייטת באות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "עשרות מבצעים מסווגים, במרחב מאוים ובחיכוך מעצמתי משתנה".

• 

  ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בשייטת הצוללות 17 בנובמבר 2009.

הכשרת צוותי הצוללות

תנאי סף - פרופיל 82 ומעלה, קב"א 53 ומעלה ודפ"ר 60 ומעלה. 

קבלה לקורס - כדי להגיע לגיבוש צוללות יש לעבור יום מיון לחובלים וצוללות בביתן חיל הים בחיפה דרך איתור מוקדם או להגיע ליום סיירות ולקבל שם חובלים. דרך נוספת להגעה ליחידה, היא סיום יום סיירות תוך הפגנת נתונים גבוהים וקבלת התרשמות טובה ממעבירי הגיבוש, כדי שעובר הגיבוש ישלח לראיון קבלה בשייטת הצוללות.

הגיבוש אינו נחשב לגיבוש קשה מבחינה פיזית, אך הוא כולל תחנות רבות ומעברים מהירים מנושא לנושא. מי שיעבור את הגיבוש, יצטרך לעבור תחקיר ביטחוני ובדיקות מקיפות במכון לרפואה ימית. רק לאחר שהמלש"ב נמצא כשיר, יוכל להתקבל רשמית לקורס צוללן.

קורס צוללן

ההכשרה בקורס צוללן נמשכת שנה וכחודשיים. בכל מהלך הקורס נמצאים המועמדים בבקורת קפדנית וסינון. הקורס מתבצע בשני שלבים: 

שלב בסיסי - אורכו של השלב 26 שבועות, מתמקדים בעיצובו של הלוחם הצוללן על כל המשתמע מכך. שלב זה כולל מאמץ פיזי לכל אורכו, משמעת ברזל ולימודי צוללת בסיסיים. השלב כולל גם סדרת ים מפרכת. היציאות הביתה הן מטכ"ליות, שעות השינה מדודות, וגורם ההפתעה בא לידי ביטוי באופן בולט; לא יודעים מה יקרה בדקה הבאה, בדיוק כמו בצוללת. בשלב זה ממיינים באופן קפדני את הלוחמים, לומדים להכיר אותם לעומק, והחניכים בקורס מתגבשים לצוות לוחמים מובחר. 

שלב ייעודי - אורכו של השלב 26 שבועות, בתחילתו מתבצעת חלוקה למגמות על-פי המחלקות שבצוללת. לאורך השלב יש דגש רב על לימודים ייעודיים לכל מגמה, ועל תחילת הפלגות עם הצוותים השונים. בשלב זה חניכי קורס צוללן עוברים לאזרחי.  במהלך השלב מצטרפים החניכים כמעט לכל הפלגה, על מנת שבסוף הקורס יהיו מוסמכים לאחת מעמדות המפתח בצוללת. הצוללן לומד להכיר את הצוות, את ההווי ואת החוקים הלא כתובים, ואילו הצוות לומד להכיר את הצוללן החדש, לסמוך עליו ולעזור לו להשתלב. 

הכשרות מיוחדות

• הסמכה לתפקיד מפעיל סירות גומי מהירות. 
• קורס צלילה מים רדודים. 
• קורס חובשים השלמה לכ-6 לוחמים בהמשך לכל מחזור קורס צוללן. 
• קורסי התקפה וטקטיקה לקציני צוללות באחד מהציים האירופיים. 
• סדרת מילוט (קורס אשר מכשיר צוללנים להיחלץ ממקרי חירום) באחד מהציים האירופיים.

סיכות לוחמים

סיכת לוחם בצוללת (הרקע האדום ניתן למשתתפי פעולת אלכסנדריה במלחמת ששת הימים) סיכת לוחם בצוללת הגרסה הראשונה של שנות הששים. סיכת לוחם בצוללת עם ותק שירות של 10 שנים.

מפקדי שייטת הצוללות

מפקדי שייטת 7 במפגש יובל 60 לשייטת הצוללות מאי 2019

שם	תקופת כהונה	הערות	תמונה
יוסף דרור	אפריל 1959 עד אפריל 1963	מקים השייטת ומפקדה הראשון
הדר קמחי	אפריל 1963 - מאי 1968	נושא אות צוללן מספר 003
אברהם דרור	1968 - אוגוסט 1972	בעל עיטור העוז על פעולת אלכסנדריה
גדעון רז	יוני 1972 - אוגוסט 1973
ישראל לשם	1973 - 1976
גדעון רז	ינואר - אוקטובר 1977	תקופת כהונה שנייה
דורון עמיר	אוקטובר 1977- אפריל 1980
שאול חורב	מאי 1980 - יוני 1983
מיכאל קיסרי	יוני 1983 - יולי 1987
חיים כפיר-קופרט	יולי 1987 - יולי 1990
ניר מאור	1990 - 1992	מנהל מוזיאון ההעפלה וחיל הים עד 2019
דוד לוריא	יולי 1992 - מרץ 1996
אורי דיסטניק	1996 - 1998
יובל צור	1998 - 2001
אייל בן-ציון	2001 - 2004
יהונתן ורט	2004 - 2006
עמית פרבר	2006 - 2008
עודד גור לביא	2008 - 2011
גיל אגינסקי-פרץ	2011 - 2015
אל"ם דורון	2015 - 2016
אל"ם אסף	2016 - 2019
אל"ם גיא	18 ביולי 2019 -	מפקד השייטת הנוכחי

עמותת יוצאי שייטת הצוללות

ערך מורחב – עמותת דולפין

סמליל עמותת דולפין

יוצאי שייטת הצוללות מאוגדים בהתאם לרצונם בעמותת דולפין, העוסקת בעיקר בנושאי מורשת והנצחה.

לקריאה נוספת

• יוסף דרור, אימוני צוות תנין בבריטניה 'מערכות ים' 48, מרץ 1990, עמ' 8.
• רפיקי, חתונה בצוללת - יום שייטת הצוללות, בין גלים' ספטמבר 1974, עמ' 22.
• מייק אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת אריה ניר, 1997.
• משה אימבר ושמחה בינות, רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות, עיצוב והפקה אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994.
• יוסף דרור, הקומנדו הימי, אליו וממנו, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, מהדורה שנייה 1985.
• אבי אובל, יחידה במינה - שייטת הצוללות, "בין גלים", אוקטובר 2002, ע' 56.
• דייוויד. ד. ג'ורדן דממה במצולות, ייעוץ יורם בר-ים, הוצאת מטר, 2010.
• יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, עמותת דולפין.
• זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שייטת הצוללות בוויקישיתוף

• שייטת הצוללות, באתר חיל הים הישראלי
• אתר שייטת הצוללות אתר לא רשמי של היסטוריית הצוללות בישראל.
• אגף שייטת הצוללות באתר יחידה - אתר יחידות צה"ל.
• שמואל טנקוס, עם רכישת הצוללות, 'מערכות ים' ל"ט-נ, מרץ 1959, עמ' 4–5.
• שמואל טנקוס, פקודת יום לבוא אחי תנין, תפילת הדרך לצוות הצוללת, מעמקי התנין, 'מערכות ים' מ"ד, דצמבר 1959 עמ' 3.
• זאב שיף, מדוע כדאי לשרת בצוללת, 'מערכות ים' נ"א, ינואר 1961, עמ' 10.
• יוסף דרור, דבר מפקד שייטת הצוללות, 'מערכות ים' נ"ד, יולי 1961, עמ' 3.
• אורי דן, עם תנין ורהב במצולות, 'מערכות ים' נ"ד, יולי 1961, עמ' 4.
• יוחאי בן נון, בהנפת נס שירות פעיל על אח"י תנין, 'מערכות ים' 61, ספטמבר 1962, עמ' 2.
• יוסף דרור, מפקד השייטת לאנשיו, 'מערכות ים' 61, ספטמבר 1962 עמ' 2.
• יוסף דרור, מפקד צוללת לאנשיו, 'מערכות ים' 63, מרץ 1963 עמ' 2.
• אלי שחף הצוללות שבדרך, 'מערכות ים' 76, פברואר 1966, עמ' 16.
• ש. יוסף, הצוללות - חלום שנתגשם. 'מערכות ים' 111 מרץ 1973, עמ' 12.
• שלמה מן, על ההרגשה האישית והחיים בצוללת המפליגה מתחת לפני המים, 'בין גלים' ינואר 1981 עמ' 31.
• רמי אנטיאן, בצוללת כאן הטבח הוא המפקד, 'בין גלים' יוני 1981 עמ' 10.
• שלמה מן, הדור אשר לא ידע את דקר, 'בין גלים' 159 מרץ 1983, עמ' 6.
• אריה קיזל, זה לא לאנשים נורמלים צוללת, 'בין גלים' 162 יולי 1984 עמ' 16.

• מיכל דניאלי, ‏הצצה נדירה: כך נבחנים לוחמי שייטת הצוללות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 במאי 2012‏.
• יואב זיתון, צפו באימון צוללת: שיגרה טורפדו, הטביעה ספינה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2012
• אמיר בוחבוט‏, כך הפכה ישראל הקטנה למעצמת צוללות עולמית, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2013.
• אמיר בוחבוט‏, המפקד הבכיר עזב את הכל וחזר לצוללת: "זו אהבה", באתר וואלה!‏, 1 ביוני 2013.
• יואב זיתון, טורפדו ולוחמים בכפכפים: צפו בתרגיל צוללות, באתר ynet, 25 בספטמבר 2013
• אמיר בוחבוט‏, החבר'ה הטובים עם הטורפדו: הכירו את מפקדי הצוללות, באתר וואלה!‏, 27 בפברואר 2014.
• שחר רופין, ‏ממעמקים: אח"י תנין משנה את כללי המשחק הימי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 בספטמבר 2014
• יואב לימור, ‏200 מטר מתחת למים, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2015
• אמיר בוחבוט‏, "אסור להיראות בפאניקה": הלוחם הכי בודד וחשאי בצוללת, באתר וואלה!‏, 10 בנובמבר 2016
• ה.י. סאטון, היסטוריה של הצוללות הישראליות באתר ההיסטוריון 20 במאי 2017.
• ישראל לשם, שייטת הצוללות הרצאה בפורום אלפרדו ספטמבר 2018.
• אדיר יזירף, טקס החלפת פיקוד שייטת הצוללות, אתר 'חי פה' 19 ביולי 2019.
• ניר דבורי, המשימה: סיכולים ומודיעין מעומק המצולות, חדשות 12, 14 בדצמבר 2019