אטלה סלברג
 | |
| לידה |
14 ביוני 1917 לנגסונד, Bratsberg, נורווגיה  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 2007 (בגיל 90) פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | נורווגיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אוסלו (1943) |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Kai Man Tsang |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Hedvig Selberg (13 באוגוסט 1947–?) |
| צאצאים |
Ingrid Maria Selberg |
| תרומות עיקריות | |
| עבודתו בתחום תורת המספרים האנליטית ותורת התבניות האוטומורפיות. | |
  | |
אטלה סלברג (Atle Selberg; 14 ביוני 1917 - 6 באוגוסט 2007) היה מתמטיקאי נורווגי, שידוע בעיקר על עבודתו בתחום תורת המספרים האנליטית (אנ') ותורת התבניות האוטומורפיות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלברג נולד בשנת 1917 בלנגסונד שבנורווגיה. בעודו בבית הספר הושפע מאוד מעבודותיו של סריניוואסה רמנוג'אן ופיתח בעקבות עבודה שלו את הנוסחה האנליטית המדויקת של פונקציית החלוקה. לצערו, הוא גילה שהתגלית פורסמה לפניו על ידי האנס ראדמאכר. תקרית זו הייתה טראומטית עבורו והוא העדיף לשמור חלק מעבודותיו לעצמו עד שיהיה בטוח שאף אחד עדיין לא פרסם תגלית דומה. על כך אמר יו מונטגומרי: "לסלברג היו המון עבודות שלא פורסמו, ותמיד היה חשש שהוא יאמר 'אה כן, אני יודע על כך כבר כמה שנים". הוא למד באוניברסיטת אוסלו וקיבל את הדוקטורט שלו בשנת 1943.
במלחמת העולם השנייה ולאחריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד סלברג בבידוד, עקב הכיבוש הנאצי של נורווגיה. לאחר המלחמה התפרסמה עבודתו של סלברג בעולם, ובעיקר עבודתו על פונקציית זטא של רימן. הוא הוכיח כי אחוז האפסים המצויים על הקו Re(s)=1/2 אינו שואף לאפס ככל שמתקדמים על ציר המספרים. אחרי המלחמה הוא פנה לתאוריית הנפה, שננטשה על ידי המתמטיקאים עד שסלברג החזירה שוב לאור הזרקורים. במאמר משנת 1947 הוא הציג את שיטת הנפה של סלברג. בשנת 1948 הציג סלברג הוכחה אלמנטרית למשפט המספרים הראשוניים. פאול ארדש השתמש בתוצאה חשובה של סלברג והגיע להוכחה בערך באותו הזמן, מה שגרם למחלוקת ביניהם לגבי זכות הראשונים. בעבור כל התגליות הללו ועוד, קיבל סלברג את מדליית פילדס, הפרס החשוב ביותר למתמטיקאים, בשנת 1950.
סלברג היה גאון מתמטי שפועלו היה רב, ואחדים כינו אותו הגאוס החדש. הסיפור מספר על קרל לודוויג זיגל, ששב מאוניברסיטת פרינסטון וביקר את חברו הטוב הארלד בוהר. הוא שאל אותו: "ובכן, קרה משהו מאז יצאתי לגלות בפרינסטון?", בוהר השיב במילה אחת: "סלברג!". בשנת 1950, עזב סלברג את נורווגיה למכון למחקר מתקדם בארצות הברית, שם נשאר עד מותו ב-2007, מאי-ספיקת לב.
סלברג נשא לאשה את הדוויג ליברמן, שעבדה אף היא במכון למחקר מתקדם, ולזוג נולדו שני ילדים. אחרי מותה ב-1995 נישא בשנית.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד מדליית פילדס בה זכה, זכה סלברג בפרס וולף במתמטיקה בשנת 1986. הוא נבחר לאקדמיה הנורווגית למדעים ולאמנויות, האקדמיה המלכותית הדנית למדעים ולאמנויות, והאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אטלה סלברג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אטלה סלברג, באתר MacTutor (באנגלית)
- אטלה סלברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אטלה סלברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| זוכי מדליית פילדס | ||
|---|---|---|
| המאה ה־20 | אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998) | 
|
| המאה ה־21 | וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022) | |