איוונקיב
| |||
מדינה / טריטוריה | אוקראינה | ||
---|---|---|---|
שטח | 8 קמ"ר | ||
גובה | 138 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 10,439 (1 בינואר 2019) | ||
קואורדינטות | 50°55′58″N 29°54′17″E / 50.932777777778°N 29.904722222222°E | ||
אזור זמן | UTC+2 | ||
http://ivankiv.com.ua/ | |||
איוונקיב (באוקראינית: Іва́нків) הוא יישוב עירוני במחוז קייב שבאוקראינה, הממוקם על הגדה השמאלית של הנהר טטריב ומונה 10,191 תושבים, נכון ל-2021.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-15, השטחים שהיו מסביב לאיוונקיב, "זמליה טרודיניבסקה", היו שייכים לבויאר אוליניה יוהנוביץ'. ב-1524, מלך פולין זיגמונט הראשון, מסר את השטחים הללו לטישקו פרוסורה.[1] ב-1589, איוון פרוסקורה הפך לבעלים של השטחים, ובאותה השנה, היישוב הוקם ונקרא על שמו של איוון פרוסקורה. תחילה היישוב נקרא "איווניב" ו-"איווניבקה", אך בהמשך ההיסטוריה צבר את השם "איוונקיב".
במאה ה-17, הייתה מלחמה בין עם אתני טורקי לבין מתיישבי איוונקיב, שבסופה רבים מן האנשים בעיר מתו או נאלצו לעבוד בעבודות כפייה.
יהדות איוונקיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים החלו להתיישב בעיר במחצית השנייה של המאה ה-18 והדבר נבע ככל הנראה מהקצאת שטחים ליהודים במסגרת תחום המושב. ב-1865 נבנה בית כנסת בעיר ובשנת ה-1897 52% מהתושבים היו יהודים. בתחילת המאה ה-19 היו בבעלות יהודי העיר שני דוכני מסחר וטחנה. העיר סבלה משריפות תכופות במאה ה-19. שריפה חזקה במיוחד פרצה ב-31 במרץ 1891, והרסה את הישיבות ובתי כנסת. בשנת 1893 קיבלה הקהילה אישור לשחזורם. עד שנת 1900 היו שני בתי כנסת בעיר, שאינם קיימים עוד היום.
בשנת 1913 יהודי העיר ניהלו את רוב המסחר והיו בבעלותם מרבית החנויות: 19 חנויות ירקות, 4 חנויות בגדים, 2 חנויות למצרכים, 4 יצרני ברזל ו-3 חנויות למוצרי עור, זאת בנוסף לטחנה שהעסיקה 29 עובדים. כמו כן הייתה ספרייה יהודית, ביקור חולים ותלמוד תורה.
במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הגיעו הסובייטים ב-1918 לעיר. בשנים 1918–1921 פעלו בסביבה כנופיות אשר התעמתו עם הצבא האדום. במהלך הפשיטות של הכנופיות על העיר והישובים בסביבה, נפגעו גם יהודים והורו להם לשלם סכומי כסף, התנגדות גררה עונשים ו-150 יהודים נורו למוות בבית הכנסת באיוונקיב. במהלך אותן שנים התרחשו בסך הכל 3 פוגרומים במהלכם נהרגו חלק מיהודים ומרביתם ברחו. לאחר הפוגרום השלישי נשארו רק 4 משפחות יהודיות.
לאחר מלחמת האזרחים החלו היהודים לחזור לעיר וב-1939 התגוררו בה 430 יהודים. בערך מחיצתם הספיקו לעזוב עד כיבוש העיר ב-23 באוגוסט 1941 על ידי גרמניה הנאצית. מרבית היהודים שנשארו נרצחו על ידי האיינזצגרופן במהלך ספטמבר 1941. מסוף 1941 נלקחו לאיוונקיב יהודים מהמחוזות הסמוכים ונרצחו בסביבת העיירה. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ב-11 בנובמבר 1943.[2][3]
בעיר קיים בית קברות יהודי ובו כ-150 קברים.[4]
מלחמת אוקראינה-רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 בפברואר 2022, נטען כי מוזיאון איוונקיב להיסטוריה והיסטוריה מקומית נהרס במהלך קרב איוונקיב, קרב שהתפתח במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה, וכתוצאה מאותו הקרב, 20 ציורים של האמנית מריה פרימצ'נקו נהרסו.
שנה | יהודים | הערות |
---|---|---|
1765 | 642 | (27% מסך התושבים) |
1881 | 721 | |
1897 | 1577 | (52% מסך התושבים) |
1923 | 206 | |
1939 | 430 | (11% מסך התושבים) |
2016 | 20~ |
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איוונקיב ממוקמת בין קייב לפריפיאט, כ-68 קילומטרים דרומית לתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל. בשונה מיישובים אחרים, איוונקיב לא נפגעה מאסון צ'רנוביל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של איוונקיב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Іванків, Інформаційно-пізнавальний портал | Київська область у складі УРСР | (ב־)
- ^ The Untold Stories. The Murder Sites of the Jews in the Occupied Territories of the Former USSR, webcache.googleusercontent.com
- ^ 1 2 Ivankov, Ukraine Jewish Heritage: History of Jewish communities in Ukraine, 2017-03-18 (באנגלית בריטית)
- ^ https://www.esjf-cemeteries.org/project/ivankiv/ (באנגלית אמריקאית)