איפסוויץ' טאון

איפסוויץ' טאון
Ipswich Town F.C.
מידע כללי
שם מלא	מועדון הכדורגל איפסוויץ' טאון
כינוי	הכחולים, טרקטור בויז, טאון
תאריך ייסוד	1878, התמקצעות ב-1936
אצטדיון	פורטמן רוד, איפסוויץ' ; (תכולה: 30,300)
בעלים	מרקוס אוונס
יו"ר	מרכוס אוונס
מאמן	קירן מק'קנה
ליגה	פרמייר ליג
	www.itfc.co.uk
תלבושת

מועדון כדורגל איפסוויץ' טאון (באנגלית: Ipswich Town Football Club) הוא מועדון הכדורגל הבכיר של העיר איפסוויץ' שבמזרח אנגליה, המשחק בפרמייר ליג. קבוצת הכדורגל ידועה בשלושה כינויים: "נערי הטרקטור" נוכח ההיסטוריה החקלאית של איפסוויץ', "הכחולים" נוכח צבע מדיהם או "טאון" כקיצור. בעונת 1961/62 זכתה הקבוצה בפעם הראשונה והאחרונה עד כה באליפות אנגליה, תחת הדרכתו של המאמן סר אלף רמזי. בובי רובסון הוביל את המועדון לזכייה בגביע ה-FA בשנת 1978. הישגה המשמעותי ביותר עד כה של איפסוויץ' נרשם בשנת 1981 כשזכתה בגביע אופ"א לאחר ניצחון על א.ז. אלקמאר ההולנדית 4–5 בסיכום שני המפגשים. אצטדיונה הביתי הוא פורטמן רוד (30,300 מושבים). יריבתה המקומית העיקרית של איפסוויץ' היא נוריץ' סיטי.

היסטוריה

השנים המוקדמות

איפסוויץ' נוסדה כמועדון חובבני בשנת 1878, אולם רק בשנת 1936 הפכה הקבוצה למקצוענית. הקבוצה נבחרה לשחק בליגה השלישית של הפוטבול ליג ב-30 במאי 1938. הקבוצה שיחקה בליגה זו בשנים הבאות.

עידן אלף רמזי

בשנת 1955 התמנה אלף רמזי, כדורגלן מצליח שאך פרש ממשחק פעיל, למאמנה של איפסוויץ' טאון. רמזי העלה את הכחולים מהליגה השלישית לליגת המשנה, לראשונה בהיסטוריה של המועדון. בשנת 1961 זכה עם הקבוצה במקום הראשון בליגת המשנה, וכך הוביל את הקבוצה לליגה הבכירה. העונה הראשונה אי-פעם של הטרקטור בויז בליגה הבכירה הסתיימה בהצלחה אדירה, כאשר הקבוצה זכתה באליפות אנגליה לראשונה בתולדותיה ב-1962 וכך זכתה בכרטיס לגביע האירופי. רמזי עזב את המועדון בעונה שלאחר הזכייה באליפות כדי לאמן את נבחרת אנגליה בכדורגל. זכייתה של אנגליה בגביע העולם בכדורגל 1966 העניקה לרמזי תואר אבירות ומקום של כבוד כגדול מאמני הכדורגל באנגליה.

רמזי הוחלף בתפקיד על ידי ג'קי מילברן, אך הלה לא הצליח לשחזר את הישגיו ובשנת 1964 שבה איפסוויץ' לליגת המשנה, לא לפני שרשמה שיא שלילי בתולדות הליגה האנגלית הבכירה - 121 שערי חובה ב-42 משחקים. לאחר התפטרותו של מילברן ב-1964 המועדון המשיך לשחק בליגת המשנה, עד שבעונת 1967/68 העלה אותו המאמן ביל מקגרי לליגה הבכירה. בינואר 1969 עזב מקגרי את איפסוויץ' לטובתה של וולבס. מחליפו היה בובי רובסון, לימים מאמן נבחרת אנגליה, ברצלונה, פורטו ופ.ס.וו. איינדהובן.

עידן בובי רובסון

התאקלמותו של רובסון בפורטמן רוד ארכה זמן, ובשתי העונות הראשונות שלו באיפסוויץ' התמקד בעיקר בהישרדות בליגה הבכירה. הקבוצה סיימה את עונת 1969/70 במקום ה-18 ואת עונת 1970/71 במקום ה-19 (מתוך 22). עם הזמן הלכה הקבוצה והשתפרה: בעונה הבאה סיימה במקום ה-13, וב-1973 במקום הרביעי המרשים, תוך שהיא מבטיחה לעצמה לראשונה בתולדותיה כרטיס לגביע אופ"א. באותה שנה זכתה גם בגביע טקסקו (תחרות מקומית בין מועדונים אנגלים ואירים) וכן בגביע ה-FA לנוער. רובסון הצליח לבסס את מעמדה של איפסוויץ' כקבוצת צמרת אנגלית באמצע שנות השבעים. בשנת 1975 שוב הבטיחה לעצמה הקבוצה את גביע ה-FA לנוער.

רובסון זכה עם הקבוצה בגביע ה-FA הראשון שלה בשנת 1978, לאחר ניצחון על ארסנל באצטדיון ומבלי. שלוש שנים מאוחר יותר זכו הכחולים בגביע אופ"א - ההישג המשמעותי ביותר שלהם עד היום - ובאותה שנה (1981) אף סיימו במקום השני בליגה. המקום השני הובטח גם בשנה שלאחר מכן. שחקני המפתח של הקבוצה בתקופה זו היו פרנס טיסן, ארנולד מוהרן, קווין ביטי וג'ון וארק.

בקיץ 1982 נסתיימה עבודתו של רובסון במועדון, והוא עבר לאמן את נבחרת אנגליה. עוזרו, בובי פרגוסון, התמנה למחליפו. אלא שפרגוסון כשל להיכנס לנעליו הגדולות של קודמו בתפקיד. עובדה זו, בנוסף לאילוצים הכלכליים (תוצאה של בניית יציע נוסף בפורטמן רוד) שעמם נאלצה איפסוויץ' להתמודד, הסתכמו בירידה בכושרה של הקבוצה, והיא סיימה במרכז הטבלה בשתי העונות הראשון של פרגוסון כמאמן. הקבוצה נאבקה בתחתית בעונה הבאה אך ירדה בסופו של דבר לליגת המשנה בשנת 1985. פרגוסון נותר במועדון עונה נוספת, אך התפטר לאחר שאיפסוויץ' נוצחה על ידי צ'רלטון אתלטיק בגמר פלייאוף העלייה.

פרגוסון הוחלף על ידי המאמן ג'ון דנקן, אולם אף שהצליח לבסס את מעמדה של איפסוויץ' כקבוצה חזקה בליגת המשנה, מעולם לא היה קרוב לעלייה לליגה הבכירה. הנהלת המועדון חשה שהקבוצה לא מתפקדת היטב תחת הדרכתו של דנקן והוא פוטר בשלהי עונת 1989/90. החליף אותו ג'ון לייאל, שסיים תקופת אימון בת 14 שנים בווסטהאם יונייטד, ובמהלכה זכו הפטישים פעמיים בגביע ה-FA וסיימו במקום השלישי בליגה הבכירה.

עידן ג'ון לייאל

לאחר עונת פתיחה בינונית, לייאל הוביל את המועדון לזכייה במקום הראשון בליגת המשנה בשנת 1992, מה שהעניק לה מקום בליגה הבכירה בעונתה הראשון כפרמייר ליג, 1992/93. באותה תקופה שב הבלם ג'ון וארק לשורות הטרקטור בויז, עליהן נמנו גם החלוץ הבולגרי בונצ'ו גונצ'ב, הקשר הוולשי גריינט ויליאמס, הצמד הקנדי קרייג פורסט השוער ופרנק יאלופ הבלם, וכן צעירים אנגלים ככריס קיומה וג'ייסון דוזל.

איפסוויץ' הדהימה כשבאמצע העונה ניצבה במקום הרביעי בטבלת הפרמייר ליג, עם סיכויים סבירים למקום בגביע אופ"א ואף יותר מכך. אלא שצניחה ביכולת הקבוצה במחזורים האחרונים של העונה הביאוה לסיים במקום ה-16 והמאכזב יחסית. לייאל חיזק את הסגל לקראת העונה הבאה כשרכש את חלוץ אולדהם אתלטיק איאן מארשל והקשר הדני קלאוס תומסן. החתמות אלה סייעו לאיפסוויץ' לפתוח היטב את עונת 1993/94, אלא שגם הפעם סיימה את העונה בחלקה התחתון של הטבלה ובקושי ניצלה מירידה.

עידן ג'ורג' ברלי

לייאל פוטר מאימון איפסוויץ' טאון בדצמבר 1994, כשהמועדון מאייש את המקום האחרון בטבלת הפרמייר ליג. יורשו, ג'ורג' ברלי, לא הצליח למזער את הנזק, ולאחר התבוסה המשפילה 0–9 מידי מנצ'סטר יונייטד במרץ 1995 ירדה הקבוצה לליגת המשנה. אך ברלי היה נחוש להעלות את הכחולים חזרה לפרמייר ליג; בעונת 1995/6 הפריד מקום אחד בלבד בין איפסוויץ' לבין משחקי ההצלבה, ובשלוש העונות הבאות הודחה איפסוויץ' בשלב חצי הגמר של משחקי ההצלבה.

בשלב זה תומסן, גונצ'ב, וארק ופורסט כבר לא שיחקו במועדון, ובמקומם הגיעו שחקנים חדשים, אשר העניקו לאיפסוויץ' מוניטין כקבוצה המשחקת כדורגל איכותי ויפה לעין. בין השחקנים הללו נכללים השוער ריצ'רד רייט, הבלמים טייטוס ברמבל, טוני מאובריי ומארק ונוס, הקשרים קירון דייר, מרטין רוזר וג'יימס סקוקרופט, והחלוץ מרקוס סטיוארט. בעזרת הסגל הזה הצליח ברלי לשוב לפרמייר ליג בשנת 2000 לאחר ניצחון על בארנסלי 4-2 בגמר פלייאוף העלייה האחרון שנערך בוומבלי לפני שנסגר לצורכי שיפוצים.

אף שרבים ציפו שאיפסוויץ' תרד ליגה בעונה הראשונה שלה מזה שנים בפרמייר ליג, היא הפתיעה וסיימה במקום החמישי המרשים, מה שהבטיח לקבוצה מקום בגביע אופ"א לעונת 2001/02 וזיכה את ג'ורג' ברלי בתואר מאמן השנה. איפסוויץ' ניצחה את אינטר מילאנו האיטלקית בבית אך הודחה מהמפעל לאחר שנוצחה 1–4 במילאנו. ההדחה הצטרפה לתלאות אחרות, שכן איפסוויץ' מוקמה בתחתית הטבלה באמצע עונת 2001/02 עם ניצחון ליגה אחד בלבד. אלא שרצף של שבעה ניצחונות משמונה משחקים העלה את הקבוצה למקום ה-12, ולכאורה הציל את טאון מירידה. אך גם הפעם שבה הקבוצה ודעכה, וגורלה לרדת נחרץ במחזור האחרון לאחר שנוצחה 0–5 על ידי ליברפול.

עידן ג'ו רויל

ג'ורג' ברלי פוטר באוקטובר 2002 לאחר תקופה כבת שמונה שנים. מחליפו, ג'ו רויל, אימן בעבר את אולדהם אתלטיק, מנצ'סטר סיטי ואברטון ורשם לזכותו ארבע עליות ליגה וזכייה אחת בגביע ה-FA. רויל קיבל את המועדון כשהוא מדשדש בתחתית ליגת המשנה, אך סיים את עונת 2002/03 בחלקה העליון של הטבלה. באותה עונה איפסוויץ' השתתפה בגביע אופ"א לאחר שזכתה בפרס ההגינות של אופ"א, ועל אף שהודחה כבר בסיבוב השני רשמה הישג כשהייתה לקבוצה הראשונה מליגת המשנה ששורדת יותר משני משחקים במפעל.

איפסוויץ' התאוששה כלכלית בעונת 2003/04 וסיימה חמישית בליגת המשנה, אך הודחה בשלב חצי גמר הפלייאוף על ידי וסטהאם יונייטד. תסריט כמעט זהה התרחש בעונת 2004/05, אותה סיימה איפסוויץ' במקום השלישי בטבלה. גם הפעם הודחה על ידי וסטהאם (שסיימה שישית) בשלב חצי הגמר, ונאלצה לצפות מבחוץ בפטישים מנצחים את פרסטון נורת' אנד בגמר הפלייאוף ומעפילים לפרמייר ליג. עונת 2005/06 נפתחה עם סימני שאלה רבים מבחינתה של איפסוויץ' לאחר שהקבוצה מכרה את כוכביה קלווין דייוויס ודארן בנט לקבוצות פרמייר ליג. איפסוויץ' צברה עשר נקודות מששת משחקיה הראשונים בעונה זו, את אותה עונה היא סיימה במקום ה-15.

עידן ג'ים מגילטון, רוי קין ופול ג'אוול

לאחר ארבע שנים תחת ג'ו רויל מונה במקומו ג'ים מגילטון שאימן את הקוצה שלוש שנים אך לא הצליח להביא אותה להישגים. גם בעונות הבאות לא הצליחה איפסוויץ להיות גורם בצמרת והייתה בחלק התחתון של הטבלה תחת הדרכתם של רוי קין שהחליף את מגילטון לקראת סיום עונת 2008/2009 ופול ג'ואוול שהחליף את קין בינואר של עונת 2010/2011 כשהיא רחוקה ממאבקי העלייה לפרמייר ליג. באוקטובר 2012 לאחר שהקבוצה המשיכה לדשדש פוטר פול ג'אוול.

עידן מיק מקארתי

בנובמבר 2012 מונה מיק מקארתי במקומו של פול ג'אוול, מקארתי הצליח לייצב את הקבוצה אך לא להביא אותה למאבקי העלייה, עד שבעונת 2014/2015 לראשונה מזה כעשור הצליחה הקבוצה להעפיל לפלייאוף על העלייה לפרמייר ליג אך הקבוצה נוצחה בחצי הגמר בידי נוריץ' סיטי. ולא הצילחה לשחזר את ההישג בעונות הבאות ובאפריל 2018 פוטר מיק מקארתי לאחר חמש וחצי שנים בקבוצה.

עידן פול הארסט, פול למברט ופול קוק

במאי 2018 לאחר סיום עונת 2017/2018 מונה פול הארסט במקום מקארתי, אך כבר באוקטובר של עונת 2018/2019 הוא פוטר ובמקומו מונה פול למברט אך הוא לא הצליח להושיע ובסיום עונת 2018/2019 נשרה איפסוויץ לליגת הפוטבול ליג הראשונה שהיא הליגה השלישית באנגליה. הייתה זאת הפעם הראשונה מאז 1957 שאיפסוויץ יורדת לליגה השלישית.^[1] בפברואר 2021 פוטר פול למברט לאחר שאיפסוויץ' דשדשה בפוטבול ליג הראשונה ובמקומו מונה פול קוק שפוטר בדצמבר 2021 לאחר פחות משנה בתפקיד.

עידן קירן מקנה

ב-20 בדצמבר 2021 מונה קירן מקנה במקומו של פול קוק והצליח לייצב את הקבוצה ולסיים את עונת 2021/2022 במקום ה-11. אך בעונת 2022/2023 שהייתה העונה המלאה הראשונה של מקנה, סיימה איפסוויץ' במקום השני בפוטבול ליג הראשונה ושבה לצ'מפיונשיפ. גם בצ'מפיונשיפ איפסוויץ' של מקנה המשיכה להפגין יכולת נהדרת ובסיום עונת 2023/2024 סיימה איפסוויץ' שוב במקום השני ושבה לפרמייר ליג לאחר היעדרות של 22 שנים.^[2]

סגל נוכחי

נכון ל-1 בספטמבר 2024 ^[3]

מס'		עמדה	שם
1	קוסובו	שוער	ארייאנט מוריץ'
2	אנגליה	מגן	הארי קלארק
3	אנגליה	בלם	ליף דייוויס
5	מצרים	קשר	סאמי מורסי (קפטן)
6	אנגליה	מגן	לוק וולפנדן
7	ויילס	קשר	וס בארנס
8	אנגליה	קשר	קלווין פיליפס (בהשאלה ממנצ'סטר סיטי)
10	אנגליה	חלוץ	קונור צ'אפלין
12	שוודיה	קשר	ינס קאז'יסט (בהשאלה מנאפולי)
13	סקוטלנד	שוער	סירן סליקר
14	אירלנד	קשר	ג'ק טיילור
15	אוסטרליה	בלם	קמרון בורג'ס
16	עיראק	חלוץ	עלי אל-חמאדי
18	אנגליה	בלם	בן ג'ונסון

מס'		עמדה	שם
19	אנגליה	חלוץ	ליאם דלאפ
20	אנגליה	חלוץ	עומארי האטצ'ינסון
21	אירלנד	חלוץ	צ'יאדוזי אוגבנה
22	אנגליה	מגן	קונור טאוסנד
23	אירלנד	חלוץ	סמי שמודקיס
24	אנגליה	בלם	ג'ייקוב גרייבס
25	אוסטרליה	קשר	מאסימו לונגו
26	אירלנד	מגן	דארה אושה
27	אנגליה	חלוץ	ג'ורג' הירסט
28	אנגליה	שוער	כריסטיאן ולטון
33	ויילס	חלוץ	ניית'ן ברודהד
40		בלם	אקסל טוואנזב
47	אנגליה	חלוץ	ג'ק קלארק