א.ז. אלקמאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א.ז. אַלְקְמָאר
AZ Alkmaar
סמל הקבוצה
מידע כללי
שם מלא אלקמאר זאנסטריק
תאריך ייסוד 10 במאי 1967
אצטדיון אצטדיון AFAS, אלקמאר, הולנד
(תכולה: 17,023)
בעלים Robert Eenhoorn עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר הולנדהולנד רנה ניליסן
מאמן פסקל יאנסן
ליגה ליגת העל ההולנדית
www.az.nl
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

א.ז. אַלְקְמָארהולנדית: AZ Alkmaar, או בשמה המלא: Alkmaar Zaanstreek), מוכרת גם בראשי תיבות: AZ (מבוטא: אָה-זֵד), הוא מועדון כדורגל מהעיר אלקמאר שבהולנד. מועדון הכדורגל נוסד בשנת 1967 בשם א.ז. 67, כתוצאה מאיחוד המועדונים "אלקמאר 54" ו"פ.צ. זאנסטרק". מגרשה הביתי של הקבוצה הוא "AFAS Stadion" שמכיל 17,023 מקומות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת המחויבות והנאמנות שהקדישו למועדון האחים הבעלים קיס וקלאס מולנאר, היה א.ז. 67 מועדון מצליח לקראת סוף שנות ה-70 ובתחילת העשור של שנות ה-80. ב-1981 זכה המועדון באליפות הולנד והגיע לגמר גביע אופ"א. אחרי שהאחים מולנאר עזבו את המועדון החלה הקבוצה להידרדר. ב-1988 ירדה אלקמאר לליגה השנייה בהולנד.

בסוף שנות ה-90 השקיע איש העסקים דירק שרינגה כספים רבים במועדון. ההשקעה העצומה במועדון הובילה להחייאתו מחדש והחזרתו לצמרת הליגה ההולנדית הבכירה. ב-1998 חזרה אה-זד לליגה הראשונה. בעונת 2004/2005 המועדון ערך הופעה מחודשת במסגרת גביע אופ"א, והגיע לשלב חצי הגמר, שם הודח על ידי ספורטינג ליסבון הפורטוגלית משער שספג בהארכה. באותה עונה סיים המועדון במקום השלישי בליגה והבטיח את הופעתו בגביע אופ"א בעונה שלאחר מכן.

במאי 2009 הוכתרה אלקמאר בפעם השנייה בתולדותיה כאלופת ליגת העל ההולנדית בהנהגת מאמנה, לואי ואן חאל. כמה חודשים לאחר מכן הופיעה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בליגת האלופות. היא הוגרלה לאותו הבית עם סטנדרד ליאז' (בלגיה), אולימפיאקוס (יוון) וארסנל (אנגליה). היא סיימה במקום האחרון בבית לאחר שהשיגה שלוש תוצאות תיקו. אחת מהן הייתה במגרשה הביתי במשחק מול ארסנל ב-20 באוקטובר 2009, כאשר מנדס דה סילבה כבש את שער השוויון בתוספת הזמן.

בעונת 2011/2012 הגיעה אלקמאר עד לשלב רבע גמר הליגה האירופית, שם הודחה על ידי ולנסיה הספרדית. בדרכה לשם היא חלפה על פני אנדרלכט ואודינזה. באותה עונה סיימה הקבוצה את הליגה המקומית במקום הרביעי, זאת לאחר שברוב שלבי העונה הוליכה את הטבלה. בעונת 2012/2013 זכתה הקבוצה בגביע ההולנדי אחרי שהדיחה בחצי הגמר את אייאקס (0–3) וניצחה בגמר את פ.ס.ו איינדהובן (1-2).

בעונת 2013/2014 שיחקה הקבוצה בשלב הפלייאוף בליגה האירופית. הקבוצה ניצחה את קבוצת אטרומיטוס מיוון ועלתה לשלב הבתים. בשלב הבתים הוגרלה בבית עם הקבוצות פאוק סולניקי היוונית, מכבי חיפה הישראלית ושחטאר קאראגנדי הקזחית. הקבוצה סיימה את הבית במקום הראשון והעפילה לשלב 32 האחרונות. אחרי שחלפה על סלובן ליברץ' (צ'כיה) ועל אנז'י מחצ'קלה (רוסיה) פגשה הקבוצה בשלב רבע הגמר את בנפיקה ליסבון (פורטוגל) והודחה בתוצאה 0–3 בסיכום שני המשחקים. את העונה סיימה במקום השמיני בליגה ולא הצליחה להעפיל לאירופה דרך הפלייאוף. בגביע ההולנדי הודחה AZ בשלב חצי הגמר בתוצאה 0–1 לאייאקס. באותה עונה המועדון שבר את שיא המשחקים לעונה, עם 58 משחקים רשמיים.

את עונת 2014/2015 סיימה הקבוצה במקום ה-3 בליגה אחרי שחלפה במחזורי הסיום על פיינורד וויטסה ארנהיים. בגביע ההולנדי הודחה הקבוצה בשלב רבע הגמר אחרי הפסד 0–3 ל טוונטה אנסחדה. המיקום בטבלה העניק לקבוצה את הכרטיס למוקדמות הליגה האירופית.

בעונת 2015/2016 סיימה הקבוצה אחרונה בביתה בליגה האירופית והודחה מהטורניר. את אותה העונה סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה. במסגרת הגביע המקומי היא הודחה בחצי הגמר אחרי הפסד 1–3 ל פיינורד.

בעונת 2016/2017 השתתפה הקבוצה שוב בשלב הבתים של הליגה האירופית. היא הוגרלה בבית עם הקבוצות זניט סנקט פטרבורג הרוסית, מכבי תל אביב הישראלית ודונדאלק האירית. הקבוצה סיימה את הבית במקום השני והעפילה לשלב 32 האחרונות בו הודחה על ידי ליון הצרפתית. את הליגה סיימה הקבוצה במקום השישי ולא הצליחה להעפיל שוב לליגה האירופית. באותה עונה הגיעה הקבוצה מצפון הולנד לגמר הגביע ההולנדי בו הפסידה 0–2 לויטסה ארנהם.

בעונת 2017/2018 הקבוצה סיימה במקום השלישי בטבלה עם 22 ניצחונות ובכך הבטיחה הופעה נוספת בליגה האירופית. כמו בעונה שקדמה לה, הקבוצה הצליחה להעפיל שוב אל גמר הגביע ההולנדי אך לא הצליחה להניף את הגביע. היא רשמה הפסד 0–3 לפיינורד. שחקנה האיראני, אלירזה ג'האנבאקש, סיים כמלך שערי הליגה עם 19 כיבושים.

בעונת 2019/2020, הוליכה אלקמאר את טבלת הליגה, אז העונה נעצרה בעקבות מגפת הקורונה והעונה בליגה בוטלה. באותה עונה השתתפה הקבוצה גם בליגה האירופית ושם הצליחה לעבור בית שכלל את מנצ'סטר יונייטד ופרטיזן בלגרד בזכות צמד של פרדי דרויף במחזור ה-5 שלב הבתים שהביא נקודה יקרה במשחק התיקו 2:2 מול הנציגה הסרבית. את רב העונה הזאת (שנקטעה באמצע) שיחקה הקבוצה באצטדיונה הביתי של דן האג זאת בעקבות קריסת הגג באצטדיון של אלקמאר בקיץ שלפני תחילת העונה.

בעונת 2020/2021, סיימה הקבוצה במקום השלישי בטבלה כשהיא הכובשת בשנייה בטיבה בליגה עם 75 שערים. מיירון בואדו וטון קופמיינרס סיימו עם 15 שערים כל אחד. בעקבות העובדה שהליגה נעצרה עונה קודם לכן, זכתה אלקמאר בכרטיס לסיבוב השני במוקדמות ליגת האלופות, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הבתים לאחר שהודחה על ידי דינמו קייב האוקראינית. בליגה האירופית הודחה אלקמאר בשלב הבתים לאחר שריאל סוסיאדד הספרדית ונאפולי האיטלקית, מקדימות אותה.

בעונת 2021/2022, הקבוצה איבדה המון כוכבים משתי העונות המוצלחות הקודמות שלה. למרות זאת, היא הצליחה לסיים במקום ה-4 בטבלת הליגה ולהגיע באמצעות הפלייאוף מצוין אל הקונפרנס ליג. בגביע ההולנדי היא הודחה בחצי הגמר על ידי אייאקס, כאשר הפסידה בביתה 2-0. שני שחקניה הבולטים בעונה זו היו ואנגליס פבלידיס וג'ספר קרלסון שכבשו בהתאמה 16 ו-15 שערי ליגה כל אחד. בקונפרנס ליג עצמה היא עברה את שלב הבתים שכלל את צ'.פ.ר. קלוז', רנדרס ופ.ק. יבלונץ אך בשלב 32 האחרונות הודחה על ידי בודו גלימט.

בפתיחת עונת 2022/2023 הוחתם במועדון דורדה מיכאילוביץ האמריקאי שנחשב להעברה היקרה ביותר בתולדות המועדון. את הליגה סיימה הקבוצה במקום ה-4 כשלא הייתה רחוקה כלל מלתפוס את המקום השלישי על חשבונה של אייאקס. בקונפרנס ליג הקבוצה הרשימה מאוד כשהגיעה עד חצי גמר של אותה עונה שם הודחה ע"י ווסטהאם יונייטד עם הפסד כפול ו-3:1 בסיכום שני המשחקים. בשמינית הגמר הדיחה את לאציו עם 2:4 מרשים בסיכום שני המשחקים אחרי ניצחון כפול של 1:2. בתום העונה נמכר טיג'אני ריג'נדרס לקבוצת מילאן האיטלקית.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-27 באוגוסט 2023

מס' עמדה שם
1 אוסטרליהאוסטרליה שוער מת'יו ריאן
2 יפןיפן הגנה יוקינארי סוגווארה
3 יווןיוון הגנה פנטאליס חצידיאקוס
4 הולנדהולנד הגנה ברונו מרטינס אינדי (קפטן)
5 פורטוגלפורטוגל מגן אלכנסדרה פנטרה
6 פורטוגלפורטוגל קשר טיאגו דנטאס (בהשאלה מבנפיקה ליסבון)
7 דנמרקדנמרק חלוץ ינס אודגארד
8 הולנדהולנד קשר יורדי קלאסי
9 יווןיוון חלוץ ואנגליס פבלידיס
10 הולנדהולנד קשר דני דה וויט
12 הולנדהולנד שוער הובי ורהולסט
13 הולנדהולנד שוער סם ווסטרוולד
14 ארצות הבריתארצות הברית קשר דורדה מיכאילוביץ'
15 הולנדהולנד חלוץ רובן ואן בומל
מס' עמדה שם
16 הולנדהולנד קשר סוון מיינאנס
18 נורווגיהנורווגיה קשר דיוויד מולר וולפה
19 הולנדהולנד חלוץ מיירון ואן ברדרואדה
20 הולנדהולנד שוער ג'יידן אווסו-אדורו
21 הולנדהולנד חלוץ ארנסט פוקו
22 הולנדהולנד בלם מקסים דקר
23 שוודיהשוודיה קשר מייקאל לאדו
24 הולנדהולנד קשר לואיס שחוטן
25 הולנדהולנד קשר ריכדלי באזור
28 הולנדהולנד קשר קנזו גודמיין
28 הולנדהולנד חלוץ מקס מרדניק
30 הולנדהולנד הגנה דנסו קסיוס
33 הולנדהולנד הגנה ואטור חוס
34 הולנדהולנד בלם מיס דה וויט

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקונפרנס ליג 2023/24
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתצרפת ליל בלגיהבלגיה גנט קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב בלגיהבלגיה קלאב ברוז' הולנדהולנד א.ז. אלקמאר הונגריההונגריה פרנצווארוש גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט טורקיהטורקיה פנרבחצ'ה
סלובקיהסלובקיה סלובן ברטיסלאבה ישראלישראל מכבי תל אביב צ'כיהצ'כיה ויקטוריה פלזן נורווגיהנורווגיה בודה/גלימט אנגליהאנגליה אסטון וילה איטליהאיטליה פיורנטינה יווןיוון פאוק סלוניקי בולגריהבולגריה לודוגורץ
סלובניהסלובניה אולימפיה ליובליאנה אוקראינהאוקראינה זוריה לוהנסק קזחסטןקזחסטן אסטנה טורקיהטורקיה בשיקטש פוליןפולין לגיה ורשה בלגיהבלגיה גנק פינלנדפינלנד ה.י.ק. הלסינקי סלובקיהסלובקיה ספרטק טרנבה
איי פארואיי פארו קלאקסוויק איסלנדאיסלנד פרייד'פליק קוסובוקוסובו בלקני שווייץשווייץ לוגאנו בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה זרינסקי מוסטאר סרביהסרביה צ'וקאריצ'קי סקוטלנדסקוטלנד אברדין דנמרקדנמרק נורשלן