לדלג לתוכן

איריס מילנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איריס מילנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 במרץ 1958 (בת 66)
טבריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה איריס סלומון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות
עיסוק חוקרת ספרות, מרצה
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איריס מילנר (נולדה ב-24 במרץ 1958) היא חוקרת ספרות, פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. כיהנה כראשת החוג וכראשת תוכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח והאמנויות ע״ש מרק ריץ׳. מחקריה מתמקדים בעיקר בייצוג ספרותי של השואה[1] וכן בביקורת הספרות מתוך קריאה פסיכואנליטית.

מילנר נולדה בטבריה, ומאוחר יותר עברה עם משפחתה לאילת ולרמת גן. אמה עלתה לישראל לאחר תום מלחמת העולם השנייה, במהלכה גורשה לגטו בטרנסניסטריה. אביה הוא הצלם מקסים סלומון, מצאצאי הראש"ז.[דרוש מקור] סיימה תואר ראשון בחוגים לפסיכולוגיה ולפילוסופיה באוניברסיטת ניו יורק (NYU). את התואר השני והשלישי למדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עבדה ככתבת במוסף ״הארץ״.

היא חברת סגל אקדמי בכיר בחוג לספרות. כיהנה כראשת תוכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח והאמנויות ע״ש מרק ריץ׳, כראשת החוג לספרות, וכסגנית דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב לענייני תלמידים והוראה. נכון למאי 2023 מכהנת מילנר כראשת מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית.

עוסקת במחקריה בייצוג השואה בספרות ובהיבטים הסוציולוגיים־ספרותיים של בני הדור השני לשואה. מילנר חוקרת את הספרות שנכתבה על ידי אנשים שעברו את השואה וכן בני הדור הספרותי שלאחר מכן. היא בוחנת את ההיבטים הנרטולוגיים הנובעים משינויים תרבותיים וגם מחוללים אותם.

ספרה הראשון, ״קרעי עבר: ביוגרפיה, זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני״, יצא לאור ב-2003 בהוצאת עם עובד. הספר מתמקד בספרות הישראלית העוסקת בבני הדור השני לשואה או שנכתבה על ידי בני ניצולים. לטענת מילנר, הכותבים מבקשים לבטא את מה שלא סופר בספרות של הוריהם. הספר בוחן את גרסתה של הסיפורת ליחס החברה הישראלית אל הניצולים, ואת והכפפתה של השואה לנרטיבים לאומיים.[2]

בספרה טוענת מילנר שהנושא שבמוקד הסיפורת הזו הוא ההשפעות ההרסניות ארוכות-הטווח של הטרור הגרמני הנאצי על קרבנותיו וכי אין גאולה או נחמה בכל הנוגע לטראומת השואה. לדבריה, בעולמם הפרטי של הניצולים ובני משפחותיהם אין למיתוס השואה והתקומה כל מקום.[3]

ספרה השני, ״הנרטיבים של ספרות השואה״, שיצא ב-2008, עוסק ביצירות שכתבו בעיקר בני ה"דור הראשון", ניצולי שואה עצמם, במהלך מלחמת העולם השנייה בתוך הגטאות והמחנות, וגם בעשורים שלאחר המלחמה. הפרקים האחרונים של הספר עוסקים בהשפעותיה של השואה על הספרות הישראלית, ובקיומה של הגות ממשמעת בספרות הניצולים.

בנוסף פרסמה מילנר מאמרים על ייצוגי טראומה והחלמה בספרות, בין השאר בכתיבתו של י.ח. ברנר, ועל סיפורי ילדות והתבגרות, ודנה ביצירותיהם של אהרן אפלפלד, עמוס עוז וק׳ צטניק.[4]

מילנר עוסקת במחקריה גם במפגש בין ספרות לפסיכואנליזה, וכן בייצוגי הבית בספרות העברית המודרנית והחוויה הדיאספוריסטית המלווה אותם. בהקשר זה פרסמה מאמרים על יצירותיהם של ש"י עגנון, ס. יזהר, יהודית הנדל ודויד גרוסמן.

  • קרעי עבר: ביוגרפיה, זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני. תל אביב: עם עובד: המכון לחקר הציונות וישראל ע״ש חיים ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, תשס״ד 2003
  • הנרטיבים של ספרות השואה. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2008

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מוריה דיין, איריס מילנר, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  2. ^ הסופר איריס מילנר, באתר סימניה
  3. ^ גדעון גרייף, קרעי עבר: ביוגרפיה, זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני - איריס מילנר, באתר יד ושם, ‏2003
  4. ^ מוריה דיין, מילנר איריס, חוקרת ספרות, באתר הקשרים