אל-עבאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל-עבאס
العباس بن عبد المطلب‎‎
לידה 568?
מכה, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 653 (בגיל 85 בערך)
אל-מדינה, חג'אז, ח'ליפות ראשידון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ח'ליפות ראשידון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אל-בקיע עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לובאבה בנת אל-חארת' עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אל-עבאס בן עבד אל-מטלב (בערבית: العباس بن عبد المطّلب) בן האשִם בן עבד מַנאף בן קֻצַי בן כִלאב בן מֻרּה היה דודו של הנביא מוחמד ואחד מהצחאבה, חברי הנביא במסורת המוסלמית.

לפי המסופר במסורת, אל-עבאס נולד בשנת 566 לספירה והיה סוחר עשיר משבט קריש במכה. אף על פי שהתאסלם רק לאחר קרב בדר בשנת 624 לספירה, הוא הגן על מוחמד כבר מראשית דרכו כנביא מפני אויביו עובדי האלילים. צאצאיו של אל-עבאס ייסדו לימים את הח'ליפות העבאסית שזכתה להכרת מרבית העולם המוסלמי בין השנים 750 ו-1517.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-עבאס היה בנו של עבד אל-מטלב, סבו של הנביא, ואחיו הצעיר של עבדאללה בן אל-מטלב, אביו של הנביא. אל-עבאס היה מבוגר ממוחמד אחיינו ב-4 שנים בלבד. אל-עבאס עשה הון במסחר והיה מעשירי העיר מכה. כאשר החל אחיינו להתנבא, הוא היה עוין אליו בתחילה, אך פרש עליו את חסותו. שנתיים לאחר ההגירה למדינה הוא אימץ את האסלאם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאל-עבאס היו לא מעט בנים. אשתו המועדפת הייתה לֻבַּאבַּה בִּנְת אל-חארת', המכונה גם אם אל-פצ'ל (קרי: פדל), בנם הבכור. לבאבה הייתה האישה השנייה שהתאסלמה, לאחר ח'דיג'ה. לבאבה מפורסמת בכך שהתקיפה את אויבו של מוחמד, אבו להב, עם עמוד מרכזי של אוהל. בנו השני של אל-עבאס מלבאבה היה עבדאללה בן עבאס, המוכר בספרות המוסלמית כאבן עבאס. בנוסף לאל-פצ'ל ועבדאללה, היו לו ילדים אחרים ובהם עֻבַיד אללה, מעבד, קֻתַם, עבד א-רחמאן ואֻם חבּיבּ.

התאסלמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-עבאס התאסלם לבסוף לאחר שנשבה בקרב בדר, עשרים שנה לאחר אשתו. אגדה אומרת שמלאך סייע למוסלמי ששבה אותו, אדם בשם אבו אל-יסאר. מוחמד נתן לאל-עבאס את התואר "אחרון המוהאג'רון" והעניק לו זכויות רבות, ובהן חלק משלל המלחמה והזכות לספק מים מבאר הזמזם לעולי הרגל לכעבה. זכות זו עברה בירושה ליורשיו.

פטירתו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-עבאס נפטר בשנת 653, בימי ח'ליפותו של עת'מאן בן עפאן. הוא נקבר בג'נאת אל-בקיע, בית הקברות העתיק שלמרגלות מסגד הנביא בעיר. בנו אבן עבאס מוכר כגדול פרשני הקוראן הקדומים, וצאצאיו בדורות הבאים טענו לכס הח'ליפות. במחצית המאה השמינית לספירה ערכו מהפכה נגד האומיים, הביסום וייסדו שושלת שהחזיקה בכס זה במשך למעלה מ-750 שנים עד לשנת 1517.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת מוחמד


עבד אל-מטלב
סבו
 
פאטמה בנת עמר
סבתו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבו טאלב
דודו
 
אום חכים
דודתו
 
אל-עבאס
דודו
 
אבו להב
דודו
 
עבדאללה
אביו
 
אמינה
אמו
 
אבו בכר
חמיו, הח'ליף ה-1
 
עומר
חמיו, הח'ליף ה-2
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארוא
בת דודתו
 
ח'דיג'ה
אשתו
 
 
 
 
 
 
 
מוחמד
 
 
 
עאישה
אשתו
 
חפסה
אשתו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עות'מאן
אחיינו מדרגה שנייה
חתנו, הח'ליף ה-3
 
 
 
אום כולת'ום
בתו
 
רוקיה
בתו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עלי
בן דודו, הח'ליף ה-4
חתנו, האימאם השיעי ה-1
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פאטמה
בתו היחידה
עם צאצאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חסן
נכדו
האימאם השיעי ה-2
 
חוסיין
נכדו
האימאם השיעי ה-3

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.